|
פרשית האימוץ שמסעירה את המדינה בימים אלה, עוררה מספר לא מבוטל של גורמים המקורבים לנושא האימוץ, לשוב אל הטענות הקשות כנגד התנהלותם של הרשויות בנושא זה. ה'שירות למען הילד' הפועל במסגרת משרד הרווחה הוא שמרכז את נושא האימוץ בישראל באמצעות שלושה סניפיו הממוקמים בירושלים, תל אביב וחיפה. פקידות אימוץ והעובדות הסוציאליות מלוות את המשפחות שילדיהן מועמדים לאימוץ עד קבלת ההחלטה וגם אחריה, ומנגד גם את הזוגות הפונים בבקשה לאמץ, מרגע הפניה דרך האימוץ עצמו וגם בתהליך קליטת הילד.
בניגוד למקרה שמככב באמצעי התקשורת בו חתמה האם על טפסים שאפשרו את ביצוע תהליך האימוץ, הרי שבמקרים רבים אחרים הילד נלקח מידי הוריו הביולוגייים בניגוד לרצונם, על ]פי צו בית משפט. המקרים הללו הם סבוכים וקשים ביותר. פסק דין של בית המשפט המורה להוציא ילד מחזקת הוריו הביולוגיים נקבע לאחר שפקידי הסעד הגישו חוות דעת המביאה בחשבון, בין היתר, את מצבם הנפשי, הפיזי והכלכלי של ההורים הביולוגיים, ומצביעה על "היעדר מסוגלות הורית" מצדם.
מנתונים שהגיעו לידי "שופר ניוז" עולה שבשל הקשיים הכלכליים בישראל, עלה מספר הילדים העומדים להימסר לאימוץ בצורה משמעותית.
ביקורת קשה שמפנים גורמים שונים שמקורבים לנושא זה כלפי רשויות הסעד, קובלת כנגד השיטה בה ה"שירות למען הילד" הוא זה שמוציא את הילדים מחזקת הוריהם הביולוגיים ובה בעת הוא גם זה שאחראי על העברתם של הילדים למשפחות מאמצות. הדבר יוצר מצב של ניגוד אינטרסים שעלול לגרום לכך שילדים יוצאו מחזקת הוריהם לפני שמוצו כל האפשרויות האחרות.
פרשית האימוץ שמסעירה את המדינה בימים אלה, עוררה מספר לא מבוטל של גורמים המקורבים לנושא האימוץ, לשוב אל הטענות הקשות כנגד התנהלותם של הרשויות בנושא זה. ה'שירות למען הילד' הפועל במסגרת משרד הרווחה הוא שמרכז את נושא האימוץ בישראל באמצעות שלושה סניפיו הממוקמים בירושלים, תל אביב וחיפה. פקידות אימוץ והעובדות הסוציאליות מלוות את המשפחות שילדיהן מועמדים לאימוץ עד קבלת ההחלטה וגם אחריה, ומנגד גם את הזוגות הפונים בבקשה לאמץ, מרגע הפניה דרך האימוץ עצמו וגם בתהליך קליטת הילד.
בניגוד למקרה שמככב באמצעי התקשורת בו חתמה האם על טפסים שאפשרו את ביצוע תהליך האימוץ, הרי שבמקרים רבים אחרים הילד נלקח מידי הוריו הביולוגייים בניגוד לרצונם, על ]פי צו בית משפט. המקרים הללו הם סבוכים וקשים ביותר. פסק דין של בית המשפט המורה להוציא ילד מחזקת הוריו הביולוגיים נקבע לאחר שפקידי הסעד הגישו חוות דעת המביאה בחשבון, בין היתר, את מצבם הנפשי, הפיזי והכלכלי של ההורים הביולוגיים, ומצביעה על "היעדר מסוגלות הורית" מצדם.
מנתונים שהגיעו לידי "שופר ניוז" עולה שבשל הקשיים הכלכליים בישראל, עלה מספר הילדים העומדים להימסר לאימוץ בצורה משמעותית.
ביקורת קשה שמפנים גורמים שונים שמקורבים לנושא זה כלפי רשויות הסעד, קובלת כנגד השיטה בה ה"שירות למען הילד" הוא זה שמוציא את הילדים מחזקת הוריהם הביולוגיים ובה בעת הוא גם זה שאחראי על העברתם של הילדים למשפחות מאמצות. הדבר יוצר מצב של ניגוד אינטרסים שעלול לגרום לכך שילדים יוצאו מחזקת הוריהם לפני שמוצו כל האפשרויות האחרות.
הפרדת רשויות
פרופ' מנחם פישמן מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית טען במהלך יום עיון בנושא "הגנת הילד ומרות המדינה", שנערך לפני מספר חודשים כי אם היתה הפרדה בין הרשויות השונות יתכן והיו מתאמצים למצות פתרונות אחרים של אימוץ פתוח או אימוץ ע"י קרובי משפחה בטרם היה מועבר הילד לאימוץ סגור שלא מאפשר לו להיפגש עם הוריו הביולוגיים.
טענות אחרות שמופנות כלפי השירות למען הילד מצביעות על כך שהוא מפגין נאמנות יתר להורים מאמצים, בשל העובדה שאימוצם של ילדים מהווה הצדקה לקיומו של הגוף הזה. במקרים רבים, כך נטען, מונעים פקידי הסעד, תחת הצידוק של "מעטה הסודיות", מידע חיוני מההורים הביולוגיים. ד"ר מילי משאש מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, טענה אף היא לפני מספר חודשים כי פקידי הסעד "מעלימים מסמכים מבתי המשפט, מוציאים דיונים שנערכים בדלתיים סגורות ומודיעים למשפחה שהיא יכולה לאמץ למרות שהילד עדיין לא הוכרז כבר אימוץ".
נחום עידו, דובר משרד הרווחה, שולל בתוקף את הטענות הללו. הוא אומר ל"שופר ניוז" כי "טענות ניגוד האינטרסים עולות מצד אנשים שאינם מבינים כיצד פועלת המערכת. אין לנו 'מכסות' לאימוץ וגם לא 'בונוסים' למי שמצליחה להביא יותר ילדים לאימוץ. העובדה היא שמספרם של הילדים הבריאים בני יומם הנמסרים לאימוץ הולך ופוחת, למרות שמספר ההריונות והלידות של בחורות צעירות וכן עובדות זרות הולך וגדל עם השנים. לפנינו עומדת אך ורק טובת הילד ולא שום דבר אחר. האמהות שמוותרות על ילדיהן מצפות שפקידת הסעד שזכתה לאמונן תעשה הכל כדי שילדן ימסר למשפחה טובה. תהליך הכרזה על ילד כ'בר אימוץ' הוא תהליך מורכב וקשה שמחייב את אנשי המקצוע, בשם הסיכוי לממש את זכותו של הילד לבית הורים קבוע, להתמסר לעבודה קשה גם מבחינה מקצועית וגם רגשית, וכאשר הם רואים במקביל את התוצאות של שיקום הילד הדבר קל יותר". לגבי הטענות לפיהן מעלימים פקידי הסעד מידע מן ההורים הביולוגיים, אומר עידו כי "ההפך הוא הנכון. מוסרים את כל המידע.
זכותם של ההורים לראות את כל המידע, את כל התסקירים והמסמכים המובאים לבית המשפט, זכותם לחקור את פקידת הסעד, להביא אנשי מקצוע משלהם. מי שעומד למשמר על זכויותיהם הוא בית המשפט".
ארגון "יד לאחים" הפועל בקרב אוכלוסיות מצוקה, נדרש לא פעם גם לנושא האימוץ. הרב שלום ליפשיץ, יו"ר הארגון מספר ל"שופר ניוז" כי ארגונו פועל בימים אלו, בסיוע גורמים משפטיים שונים, לגיבוש הצעת חוק שתוגש בקרוב לחברי הכנסת. לדבריו "בחוק האימוץ ישנן פרצות רבות המאפשרות לרשויות הסעד לנהוג בילדי המשפחות כבשלהם".
מהם בעצם הדברים העקרוניים שמפריעים לכם בתהליך האימוץ כפי שהוא נהוג היום?
הרב ליפשיץ: "ישנן בעיות רבות הגלומות בתהליך הזה דבר ראשון, לא יתכן שבסכסוך של שני אנשים על חצי מיליון שקל ישב הרכב של שלושה שופטים לדון בעניין, ואילו כשמפקיעים ילד ממשפחתו, יהיה רק שופט אחד שיפסוק. מעבר לכך המשפחה חשה חסרת אונים כאשר היא נאלצת להתייצב מול גוף גדול ומאיים, שגם מגיש חוות דעת, גם מעסיק עורכי דין מן השורה הראשונה, גם לוקח את הילד וגם מוסר אותו לאימוץ. זהו מצב שיש לעקרו מן השורש. לאחר שמוגשת חוות הדעת לבית משפט, אין למשפחה שום יכולת להתמודד איתה.
לרוב מדובר במשפחות עניות – הרי ממשפחות עשירות לעולם לא יעיזו לקחת ילדים – שבית המשפט במקרה הטוב נותן להן עורך דין ופסיכולוג שלא ממש משקיעים את מלוא מרצם כדי להלחם שלא יטלו מהן את הילד. במקום זאת צריך היה לתת למשפחה כסף כדי שתבחר עורך דין ופסיכולוג בכוחות עצמה. אני טוען כי גם לאחר שהילד הוצא מבית הוריו, יש להעבירו, בכל המקרים, אך ורק למשפחה אומנת, או לבני משפחה מן המעגל הרחוק יותר, כדי לאפשר להורים, אם יתאפשר ואם ירצו בכך, לראות את הילד. הפיקוח על המשפחות המאמצות צריך להבחן על ידי פסיכולוגים מן השורה הראשונה, כדי למנוע מצב שבו יגרם נזק לילד.
הרב ליפשיץ מספר כי אל ארגונו מגיעים לא מעט בעיות כאלו, כמו ילד שאותו העבירו למשפחה אומנת נוצרית שמתגוררת בכפר ערבי שהזניחה אותו ולא אפשרה לו להפגש עם הוריו. "כרגע אנחנו מנהלים מאבק משפטי כדי להשיב ילד לרשות אמו, שנישאה בינתיים לאדם דתי ומגדלת את אחיו באופן הראוי ביותר".
שום סיכוי
עו"ד משה אוסדיטשר המתמחה בנושאים הקשורים לאימוץ, טוען אף הוא כי אופן התנהלותה של המערכת מול ההורים הביולוגיים, לא מאפשר להם כל סיכוי בבית המשפט: "הדבר שקודם כל מפריע לי בתהליך הזה כפי שהוא מתבצע בארץ, הוא קהות החושים של העובדים הסוציאליים. עד היום גילית בכל תיקי האימוץ שבהם התעסקתי, חוסר הבנה משווע של המערכת כלפי ההורים הביולוגיים. וברגע שהעובדת הסוציאלית נוקטת עמדה כלשהי, אין למשפחה כמעט שום סיכוי נגדה.
כך למשל – אם האם מתפרצת בבית המשפט כאשר רוצים לקחת את בנה, דבר שטבעי ביותר ביחס לכל אם, יאמרו מיד שהיא אגרסיבית; אם היא תחבק את בנה, יאמרו שהיא "חונקת" את הילד, אם היא תשפיל מבט יאמרו שאין לה רגשות כלפיו – כמעט כל התנהגות של האם, לאחר חיווי הדעת של פקידות הסעד, תתפרש בבית המשפט באופן שלילי שימריץ את תהליך הרחקת הילד ממנה".
כיצד לדעתך ניתן למנוע את המצב הזה?
עו"ד אוסדיטשר: "הבעיה היא בראש ובראשונה בחקיקה. 'חוק הנוער' נותן לעובדות הסוציאליות משקל וכח כמעט בלתי מוגבלים, בגיבויה של המערכת. שיקול הדעת של העובדת הסוציאלית מקביל כמעט לזה של בית המשפט. אז נכון שאת חוות הדעת או את התזכיר היא מפנה להכרעת בית המשפט, אבל לא נתקלתי במקרה שבו ביקשה עובדת סוציאלית מבית המשפט צו חירום להוצאת הילד ממשפחתו ולא קיבלה. פסיקה של בית המשפט לטובת האם הביולוגית היא נדירה ביותר. ישנן בארץ משפחות שלמות שלוקחים מהן את הילדים בזמן שהן יכלו בשקט לגדל אותם בתנאים הולמים".
" בתיק שאני מתעסק בו בימים אלו-מוסיף אויסדיטשר- הצהירה עובדת סוציאלית שנכנסה לאחרונה לתפקיד, כי העובדת שקדמה לה שיקרה בתצהיר שהגישה לבית המשפט. לדעתי מצב כזה נגרם בשל העובדה שעובדת סוציאלית שאיננה מוציאה ילד ממשפחה כלשהי, נחשבת עובדת מיותרת שלא מצדיקה את תפקידה. לדעתי צריך להביא לכך שעובדת סוציאלית תחשוב טוב אם אינה שוגה בחוות הדעת שלה. את זה אפשר לעשות אם העובדת תדע שטעויות שלה יכולות לפגוע בכיס שלה, אסור לה להרגיש שיש לה חסינות מצד רשויות הסעד".
לא מודעים לזכויות
מניסיונך, האם המצב הכלכלי שבו נתונות המשפחות משפיעה על הכרעת בית המשפט?
עו"ד אוסדיטשר: "בדרך כלל מדובר במשפחות חסרות אמצעים כלכליים שהתיקים בעניינן, ואני נתקל בכך לא פעם, מסתיימים לאחר שניים-שלושה דיונים. רק אם יש למשפחות אפשרות להיעזר בסיוע משפטי הולם יתארכו הדיונים למשך פרק זמן ארוך הרבה יותר. מניסיוני האישי נוכחתי שכאשר מגיע עורך דין מטעם המשפחה אל בית משפט, הוא יכול להביא לכך שהמשפט יתפרש על פני עשרות דיונים, שבהם תחקר העובדת הסוציאלית באופן שעשוי לשנות לגמרי את פסק הדין. בשל העובדה הזו אני משתדל לקחת תיקים שעוסקים בנושא הזה גם בהתנדבות, אבל ברור שאינני יכול לבדי למנוע את העובדה שתיקים רבים אחרים מתנהלים ללא ייצוג משפטי הולם. בחלק גדול מן המקרים הללו המשפחות גם לא יודעות שנטל ההוכחה הוא על העובדת הסוציאלית, והן משקיעות מאמץ בניסיון להוכיח, מול השירות למען הילד, את זכותן הטבעית עליו".
מהם השיקולים שמכוחם פועל השירות למען הילד?
עו"ד אוסדיטשר: "במהלך השנים נוכחתי כי השירות מתעניין בטובתו של הילד, ורק בו – לא בהורים, לא באחים, לא בסבים ולא ביתר בני המשפחה. אני חושב שיש לשלול את הקונספציה הזו מיסודה. הרי ברור שלכל ילד טוב שיחיה בסביון, ואכן לא ראיתי מעולם שמסביון הוציאו ילד כלשהו ממשפחתו, אבל השיטה הזו איננה נכונה. יש מקרים רבים שההורים חסרים אמצעים כלכליים, והולכים לישון רעבים רק כדי שלילד יהיה מה לאכול; מי מתיר למערכת להתעלם מהם? טובת הילד היא עניין סובייקטיבי ביותר, כשאתה מתעלם מהסובבים אותו, אתה מתעלם גם מהצרכים המהותיים ביותר שלו".
לגבי הטענות אודות ייצוג משפטי בלתי הולם שמוענק להורים הביולוגיים אומר דובר משרד הרווחה כי "כל משפחה המגיעה לשירות למען הילד מקבלת מהעובדים הסוציאליים פירוט מדויק של זכויותיה, השירות הוציא חוברת מפורטת על התהליך, שמחולקת לכל משפחה. מובהר לה כי היא יכולה לקחת עורך דין שייצגה ואם אין לה, בית המשפט ממנה לה סנגור. לעיתים בית המשפט אף ממנה אפוטרופוס לדין שייצג את הילד מול השירות למען הילד. גם כאן אנשים מנסים להאשים במחדליהם את העובדות שעושות עבודת קודש במסירות אין קץ למען הילדים".
130 ילדים בשנה
מידי שנה נמסרים לאימוץ בישראל כמאה שלושים ילדים. פרט לכאלו שניטלו מידי הוריהם מסיבות שונות, יש מהם גם רבים אחרים שנמסרו לאימוץ לאחר שהוריהם חתמו על הטפסים לוויתור על החזקה בילד, ובמקרה שזהות האב אינה ידועה, מספיקה גם חתימה האם בלבד. אלא שגם במקרים אלו ישנן טענות רבות לפיהן השירות למען הילד פועל במרץ כדי לגרום לאמהות לחתום על הוויתור בחזקת הילד.
כבר בעבר היו מקרים שבהם התלוננו הורים ביולוגיים שהילד הוצא מהם בדרכים לא כשרות. כך למשל במקרה של תושבת נהריה, מזל גז, שטענה כי בהיותה בת שש עשרה, סמוך לזמן הלידה, החתימו אותה עובדות סוציאליות בבית החולים על טפסים, ולא הבהירו לה במה מדובר. לטענתה, רק אחרי שלושה ימים, כאשר שוחרה מבית החולים ללא התינוק שילדה, התברר לה שהוחתמה על טופסי אימוץ וכי לא תזכה לראות את הילד.
ביחס למקרה שהעסיק את המדינה בשבועיים האחרונים, נטען גם כן כי השירות פעל באופן חפוז. אמו הביולוגית של התינוק, צעירה מובטלת בת 32 ממרכז הארץ, גילתה, רק לאחר שפנתה לביצוע בדיקות שגרתיות, כי היא בחודש השמיני להריונה. החודש שבין גילוי ההיריון לבין הלידה עצמה היה קשה מאד מבחינה רגשית, אולי הקשה בחייה, לא מעט בשל העובדה שבינתיים הספיקה כבר להיפרד מבן זוגה ונעדרה כל תמיכה.
במצוקתה פנתה הצעירה לעובדת סוציאלית בבקשת עזרה ולדבריה זו אמרה לה שהיא יכולה למסור את הילד לאימוץ. למרות שאין ספק כי במהלך החודש הזה נעדר מהצעירה שיקול הדעת הנדרש לה, נפגשו עמה נציגי ה"שירות למען הילד" שלוש פעמים. עוד ארבע פעמים נפגשה הצעירה עם פקידי הסעד לאחר הלידה, שהיתה קשה גם מבחינה פיזית, ועוד בטרם הספיקה להתאושש, כבר ביום הרביעי לאחר הלידה, נחתם ההסכם לאימוץ הילד.
על הטענות אודות התהליך החפוז שבמסירה לאימוץ, אמרו במשרד הרווחה כי "מי שטוען שתהליך החתמת האם נעשה באופן חפוז, אינו מספר את האמת, אלא מנסה לטפול את מחדלו האישי על ה"שירות למען הילד". בכל מקרה, כולל המקרה המדובר נעשה מאמץ לבדוק כל דרך לאפשר לאם לגדל את בנה. עובדות סוציאליות נפגשו עם האם הביולוגית שלוש פעמים לפני הלידה וארבע פעמים אחריה ועשו מאמצים עילאיים לשכנע אותה לגדל את הילד, הם אף סירבו להראות לה את מסמכי החתימה, אך היא עמדה בשלה לוותר על הילד".
מחטפים
אלא שמה שנראה כניסיון מחטף של "השירות למען הילד", לא הסתיים רק בתהליך ההחתמה. יומיים בלבד לאחר שהאם חתמה על הטפסים, הועבר הילד לביתם של ההורים המאמצים. יש לשאול מדוע לא יוחזק הילד, לפחות למשך מספר ימים ברשות רשויות הסעד, פרק זמן שבו יש סיכוי רב יותר שההורים יתחרטו? רק לשם השוואה, במדינות אחרות, כמו גרמניה למשל, לא מאפשרים לאם למסור את הילד, אלא רק שמונה שבועות לאחר הלידה, זאת כדי לאפשר לה לחשוב באופן צלול לאחר שכבר התאוששה מן הלידה.
על פי חוק מועבר הילד לידי המשפחה המאמצת לתקופת ניסיון שנמשכת חצי שנה. בסוף התקופה, אם אין מניעות מיוחדות, מכריז עליו בית המשפט כבר אימוץ, אז הוא נרשם במשרד הפנים על שמם של ההורים. אלא שלמרות זאת, כבר מספר ימים לאחר הלידה ביקשו רשויות האימוץ מבית המשפט להכריז על הילד כבר אימוץ. בית המשפט נעתר לבקשה.
שבועיים לפני שמועד תקופת המבחן הקבוע על פי החוק פקע, עתרו ההורים הביולוגיים לבית משפט לענייני משפחה ברמת גן בדרישה להשיב להם את ילדם. היה זאת לאחר שהאם כבר יידעה את האב, לא מעט משום שעורכי דינה חשבו שלו יש סיכוי טוב יותר לזכות בחזקה על הילד. אלא שגם לאחר הגשת העתירה, המשיכו נציגי הסעד להוכיח את נאמנותם להורים המאמצים. ה"שירות למען הילד" סירב להכיר בחרטה של האם וטען כי האם לא הציגה "טעמים מיוחדים" לחרטה. גם דו"ח שהגיש השירות לבית המשפט, בו נסקר עברה ומצבה של האם ושל בן זוגה מול דו"ח אחר שסקר את מצבה של המשפחה המאמצת, הציג את המשפחה הביולוגית ככזו שתתקשה לגדל את הילד. אולם מומחית שנשכרה מטעם בית המשפט המליצה דווקא להשיב את הילד להוריו הביולוגיים.
בעקבות העתירה הורתה השופטת להתיר להורים הביולוגיים לפגוש את הילד, לבטל את מעמדו של הילד כבר אימוץ ביחס לאביו הביולוגי, אולם לא לבטל את הסכמת האם לאימוץ. לצד זאת נקבע כי יש להתחיל בתהליך להשבת הילד לידי אביו." השירות למען הילד", כך נקבע, ישמש אפוטרופוס נוסף עד להחלטה אחרת של בית המשפט. בשבוע האחרון כידוע, לאחר שההורים המאמצים עתרו נגד ההחלטה, הורה בית המשפט המחוזי לדחות את העברת הילד עד לאחר החלטה בערעור. ביום ראשון עיכב בית המשפט את המסירה למשפחה הביולוגית פעם נוספת.
הבעיות שגלומות בחוק כפי שהוא, שהביאו למקרה המצער הזה, הנן רבות מספור. כך למשל בעטיו לא חקרו אנשי ה"שירות למען הילד" די הצורך את האם הביולוגית, אודות זהותו של האב, מה שהביא לכך שבית המשפט קיבל את הטענה לפיה האב לא נאות לוותר על בנו. בעקבות ההתנהלות המוזרה של תהליכי האימוץ, מתעתדים מספר חברי כנסת, פרט לגורמים אחרים שעומלים על כך, להגיש בקרוב הצעה לתיקון החוק, שתמנע בעתיד הישנות של מקרים דומים.
קישורים:
ילדי "ייבוא" |
המחלקה המשפטית בתנועה עוסקת בייצוג בחוק הנוער במחירים סבירים . במחלקה זו עוסקים בתביעות נזיקין נגד גופי הרווחה.. עורכי דין מומחים בחוק הנוער, בפלילים, ובדיני משפחה שאינם משתפים פעולה עם הרווחה. טלפון לפרטים:אצל אלון יו"ר התנועה0547643477
"מרים סעיד הגיעה לארץ עם תינוק בן עשרה חודשים. עוד לפני העלייה במטוס הוא נלקח על ידי אחות. היא ביקשה והתחננה להאכיל אותו, להניק אותו, אבל האחות סירבה למרות כאב האם. כשירדו מהמטוס ראתה את האחות מתרחקת כשבידיה הילד. היא זעקה 'גנבו לי את הילד' וניסתה לרדוף אחרי האחות. המשטרה עצרה אותה… במקום לעצור את האחות שגונבת ילד הם עצרו את האם המסכנה הזו". אז, והיום אותה גברת, עם אותה עזות מצח, בשינוי אדרת,
