זמן איכות: איך באמת מחזקים את הקשר עם הילד?
ילדים זקוקים לזמן איכות עם הוריהם, לאותם רגעים שמייצרים חוויות וזיכרונות. אבל למה הכוונה ב"זמן איכות", ואיך מוודאים שהזמן שאנחנו מקדישים לילד הוא איכותי? הנה כמה הצעות טובות לבילוי משותף
תמר לוי
![]()
רגשות אשמה היו כאן תמיד, אבל נראה שכל הדיבורים על "זמן איכות" עם הילדים רק חידדו אותם. איפה נמצא עכשיו, בתוך כל העשייה היומיומית, גם זמן שייחשב איכותי? ולמה חימום שניצלים ביד אחת, החתלה ביד השנייה וחיוכים לא-רצוניים אחת לכמה שניות לעבר הילד המלהג לא יכול להיחשב כ"זמן איכות"? ובעצם, למה הכוונה ב"איכות"?
אנשי המקצוע מגדירים "זמן איכות" כפרק זמן מסוים (הכמות אינה חשובה) המוקדש נטו לילד ולעשייה משותפת כלשהי. ההורה נמצא באינטראקציה עם הילד, התקשורת ביניהם הדדית וכל תשומת הלב שלו ממוקדת אל הילד. לא אל השניצלים, לא אל הטלוויזיה, לא אל הכביסה. כמו כן, לא משנה אם וכמה הילד למד במהלך הזמן שביליתם איתו, אלא במידת תשומת הלב המלאה שקיבל, מה שנקרא "איכות רגשית".
אז מה עושים ב"זמן איכות"?
יש המון דברים שאתם יכולים לעשות יחד: אפשר ליצור – לצייר או להכין יצירה כלשהי ואגב כך לשוחח ולהדק את הקשר ביניכם. כדי שהילד יבטא את עצמו וירגיש נוח לצייר וליצור – חשוב לתת לו לעשות את הדברים בדרך שלו. אל תכריחו אותו למלא את כל הדף בצבע, אל תדרשו ממנו לצייר משהו "הגיוני", אל תתפתו "להראות לו איך מציירים". תנו לו להביע את עצמו בעצמו. במקום לפרש עבורו את הציור, בקשו מהילד שיתאר את מה שצייר. החמיאו לו על היצירה, תוך שאתם מנמקים מה אהבתם בה. התייחסו אל היצירה שלו בכבוד הראוי לה.
עוד אפשרות לבילוי משותף היא לשחק יחד במשחק או בצעצוע. בחרו במשחק שגם אתם יכולים ליהנות ממנו, ושיתאים לרמה ההתפתחותית שבה נמצא הילד מבחינת היכולת השפתית שלו ורמתו המוטורית. ושוב, המשחק לא חייב להיות דידקטי, הוא לא חייב ללמד משהו. המטרה שלכם כרגע היא ליצור חוויה וליהנות מהביחד.
אם אתם בעניין, מומחים ממליצים על משחקים פיזיים. מחקרים מראים שילדים שחוו התנסויות רבות וטובות בתנועה, יגדלו עם דימוי גוף חיובי ותחושה של ביטחון בעצמם וביכולותיהם. התנסויות מוטוריות כאלה יכולות להיות בניית מסלול מכשולים בבית, משחקי תופסת, מחבואים וכיו"ב.
אם לא בא לכם להשתולל, קיראו ספרים. הקראת סיפורים והאזנה להם היא דרך נהדרת ליצור זמן איכות, שכן גם הילד וגם ההורה מרוכזים יחד בספר וחווים את הסיפור. ושוב, לא חייבים לבחור דווקא סיפור עם מסר, כדי שלילד "ייצא משהו" מהישיבה המשותפת. כל סיפור הוא חוויה אם מדברים עליו, מנסים להתמודד עם הדילמות שהוא מציב, לחשוב על פתרונות ולנסות לנחש איך ייגמר.
אם אתם רוצים לצאת קצת מהבית, בקרו באטרקציה לילדים, כמו ג'מבורי, הצגה, סרט או גן שעשועים. חשוב שלא תעלו את רמת הגירוי מהר מדי, בפרט אם מדובר בפעוטות. הרי אם ניקח את בן השנתיים ללונה פארק, לאן ניקח אותו כשיהיה בן ארבע? וגם אם אתם מחליטים ללכת להצגה, עדיף לבחור בהתחלה בהצגות קטנות ואינטימיות, המאפשרות אינטראקציה טובה יותר ביניכם לבין ילדכם, ורק בגיל מאוחר יותר לפקוד את ההפקות הגדולות.
אם אתם בכל זאת בבית, תנו צ'אנס גם לטלוויזיה ולמחשב. למרות שמדובר במכשירים שאינם מאפשרים חוויה של התנסות חושית, של "לגעת" בחומר (שהיא מאוד חיונית לפעוטות עד גיל שלוש), מכשירים שהפעילות מולם היא בעיקר פסיבית ואינה מחייבת אינטראקציה עם הסביבה – אפשר לעשות בהם שימוש נכון, אם יודעים איך. מילת המפתח היא "תיווך".
תיווך של ההורים בין הילדים למכשיר בא לידי ביטוי בבקרה ותכנון. ההורים צריכים להיות אלה שמפקחים על התוכן שבו צופים הילדים ועל כמות הזמן שהם מבלים מול המכשיר. הם אלה שיבחרו עבור הילד את אותן התוכניות שבהן מידת הגרייה היא סבירה.
אפשר לשלוט במידה מסוימת בתחלופה של הגירויים על ידי בחירה בקלטת לעומת רצף של תוכניות טלוויזיה קצרות, למשל. צפייה בקלטת מאפשרת גם לפקח על התוכן, שכן גם אם מדובר בסדרה קבועה בטלוויזיה, הרי שהתוכן יכול להשתנות מפרק לפרק.
בכל מקרה, זמן הצפייה בטלוויזיה או הישיבה מול מחשב, לפני גיל שלוש, לא צריך לעלות על 30-40 דקות ביום. רצוי לנתב את הדקות האלה לאותם רגעים שבהם הילד עייף, כשהוא חוזר מהגן או בכל חלק מהיממה שבו פעילות רגועה ופסיבית מתאימה יותר.
התיווך של ההורים מחייב גם הרחבה וקישור של התכנים שהילד רואה בטלוויזיה לחיי היומיום שלו. הנוכחות של ההורה בזמן שהילד צופה בטלוויזיה או משחק במחשב ושיחה על מה שנראה על המסך, נוטלת למעשה את הפסיביות מהאקט והופכת את הילד לצופה יותר אקטיבי. הקישור של התכנים והתיווך של ההורה בין הטלוויזיה לילד, מאפשר להורה לוודא שילדו מסוגל לעשות את ההבחנה בין העולם הדמיוני שהוא רואה על המסכים לבין המציאות.
לסיכום, הרעיון המרכזי במושג "זמן איכות" הוא הקדשת כל תשומת הלב אל הילד. הפעילות המשותפת לא צריכה להיות מאוד מלמדת, היא לא צריכה להיות הפקה גרנדיוזית – היא פשוט צריכה להיות משותפת.
תמר לוי היא יועצת חינוכית התפתחותית, מכון אור .










המחלקה המשפטית בתנועה עוסקת בייצוג בחוק הנוער במחירים סבירים . במחלקה זו עוסקים בתביעות נזיקין נגד גופי הרווחה.. עורכי דין מומחים בחוק הנוער, בפלילים, ובדיני משפחה שאינם משתפים פעולה עם הרווחה. טלפון לפרטים:אצל אלון יו"ר התנועה0547643477


