אברהם רביץ: הקטינים ננטשו והמשרד הרווחה המליץ על כליאתם

קדמן: מש' הרווחה אחראי לקטינים זרים שננטשו

יום שלישי, 23 באוגוסט 2005, 13:31 מאת: נעם פלג, מערכת וואלה!

ד"ר יצחק קדמן. ישראל חתומה על האמנה הבינלאומית לזכויות הילד

מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד דורש שנציגי המשרד ייפגשו עם הקטינים הכלואים, כמתחייב מהאמנה הבינ"ל לזכויות הילד

עוד בכתבה:

תזכורת: הקטינים ננטשו והמשרד המליץ על כליאתם

»

ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, פנה אתמול במכתב חריף למשרד הרווחה, ובו הוא דורש שהמשרד יפעיל את חובתו על פי הדין, וייפגש עם קטינים הכלואים בבתי המעצר לעובדים זרים של משטרת ההגירה. נכון להיום מדובר על ארבעה קטינים.

"החובה לדאוג לצרכיו ולהתייחס למצוקותיו של כל ילד החי בישראל, יהא מעמדו אשר יהיה, איננה מבוססת אך ורק על גישה אנושית וצו מוסרי", כותב קדמן ומוסיף "אלא גם על האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד, אמנה שישראל אישרה כזכור ומחוייבת לה על פי הדין". קדמן מבקש מהמשרד להסביר בהקדם האפשרי אם משרד הרווחה אכן מסרב להיפגש ולבדוק את אותם ילדים, ולטפל במצוקותיהם.

תזכורת: הקטינים ננטשו והמשרד המליץ על כליאתם

סגן שר הרווחה, אברהם רביץ. קדמן מבקש ממנו לדאוג לכל הילדים החיים בישראל

כפי שפורסם בוואלה! חדשות בחודשים האחרונים, משטרת ההגירה עצרה ועוצרת קטינים, בנים של עובדים זרים, שהתייתמו או שהוריהם נטשו אותם, בנימוק שאותם קטינים שוהים בישראל שלא כחוק. משרד הרווחה תומך במעצר של אותם הקטינים משום שלדבריו, "שחרורם מהמתקן [בית המעצר] פירושו לשלחם לרחוב ולהעמידם בסכנות קשות של ניצול". בית המשפט לא קיבל את עמדת משרד הרווחה, ורוב הקטינים העצורים שוחררו בחודשים האחרונים, ונמצאים אצל אנשים מקרב קהילת העובדים הזרים בארץ.

על פי הנוהג, הקטינים נדרשים למצוא את הוריהם, שכאמור נטשו אותם או הלכו לעולמם, במשך 90 יום, ואם לא – יוחזרו למעצר. "מוקד סיוע לעובדים זרים" פנה מספר פעמים למשרד הרווחה בדרישה שעובדים סוציאליים יפגשו עם אותם קטינים, בגילאים 15-17 וימליץ על דרך הטיפול הראויה בעניינים.

בתגובה לפניית וואלה! חדשות בנושא בשבוע שעבר, השיב משרד הרווחה כי ישראל מחזיקה קטינים במעצר בתנאים המיועדים לקטינים, וכי לשירותי הרווחה לא הגיע כל מידע על כך שאותם קטינים עצורים נמצאים בסיכון, או שישנם קטינים שכעת עצורים במתקני משטרת ההגירה. דובר המשרד הוסיף, שכל העת מתקיימת הידברות עם משרד המשפטים ומשטרת ההגירה, בעניינים של קטינים ששוהים בארץ שלא כחוק.

בובה של ילדה – על מדיניות הגנת הילד בישראל

בובה של ילדה

על מדיניות הגנת הילד בישראל יעל פרץ לשעבר עובדת סוציאלית במעון רב תכליתי לילדים ומשפחות בסיכון.

"בובה של ילדה
ילדה קטנה ועצובה
רוצה קצת חום / רוצה אהבה
ילדה של אמא / ילדה של אבא
אולי ילדה של אף אחד?
ילדה קטנה, מי נותן לך יד?
מי מכסה אותך בלילות הקרים?
מי מספר לך סיפורים?
נשיקת לילה טוב לפני השינה?
איפה, איפה נעלמה אותה ילדה קטנה?"

את השיר הזה כתבה חני לב-אור ופרסמה אותו ב'קולות'. לשיר היא הוסיפה את סיפור ילדותה, סיפור של עוני והזנחה, שאותו חתמה במילים: "המסר שלי חד וברור: אסור להתעלם! חייבים להעיז לראות את אותם ילדים שסובלים כמו שאני סבלתי, ולהושיט יד להם ולהורים שלהם.

לא יודעת איך, אבל חייבים להיכנס למעורבות ולתת סיכוי לילדים". חני כותבת שהיא אינה יודעת איך, אך באורח אינטואיטיבי מצביעה על הדרך: להושיט יד לא רק לילדים, אלא גם להורים.

חה”כ מרינה סולודקין: עובדים סוציאלים שיכורים מכח, רואים ביוצאי אתיופיה ”טרף קל” ועם יד קלה על ההדק מוציאים ילדים מן הבית”.

הוצאת ילדים יוצאי אתיופיה מן הבית  – מתוך אתר הממשלה 
 
04/12/2007
חה”כ מרינה סולודקין: עובדים סוציאלים שיכורים מכח, רואים ביוצאי אתיופיה ”טרף קל” ועם יד קלה על ההדק מוציאים ילדים מן הבית”.
יש התייחסות פטרנליסטית ליוצאי אתיופיה המדינה יודעת טוב יותר מכם
מה טוב בשבילם
חה”כ אברהם מיכאלי: ”הוצאת ילדים מן הבית זה פיקוח נפש, יש הבדלי תרבות וגישה אך אסור להפוך הורים יוצאי אתיופיה לחסרי ישע כלפי ילדיהם. חשוב לסייע להם לתקשר עם ילדיהם.
עדותה של גב` מ , יוצאת אתיופיה שילדיה הוצאו מהבית ספרה לוועדה: ”לקחו לי 4 ילדים מתוך 6 ילדים, בשעה שהנקתי שני תינוקות. רשויות הרווחה לא שיתפו אותי בהחלטה – האשימו אותו בכך שאני טפשה ומשוגעת. הילדים הוצאו לחינוך מיוחד. הם סובלים בפנימיות”. היא הציגה בפני הוועדה תמונות ובהן הילדים מוכים וחבולים”.
חה”כ מרינה סולודקין ניהלה הבוקר את ישיבת הוועדה בנושא: הוצאת ילדים יוצאי אתיופיה מן הבית. היא אמרה: ”אין לאף זכות לרמוס זכויות של הורים עולים. יש לנו שלד בארון: פרשת יהודי תימן, שעודה משפיעה על התנהגות המדינה כלפי משפחות עולים. בתי משפט עדיין חושבים שצברים עדיפים בגידול ילדי עולים מאשר העולים עצמם, אשר אינם שולטים בשפה ואינם מכירים את זכויותיהם בישראל”. עובדים סוציאלים שיכורים מכח, רואים ביוצאי אתיופיה ”טרף קל” ועם יד קלה על ההדק מוציאים ילדים מן הבית”.
חה”כ יעקב כהן: ”העברת ילדי עולים לפנימיות – זה לא ניתוק בין הילד למשפחה. אולם, אי אפשר לכפות זאת על המשפחות עולים. חשוב לשכנע את ההורים שזה לטובת ילדיהם”.
חה”כ אברהם מיכאלי: ”הוצאת ילדים מן הבית זה פיקוח נפש, יש הבדלי תרבות וגישה אך אסור להפוך הורים יוצאי אתיופיה לחסרי ישע כלפי ילדיהם. חשוב לסייע להם לתקשר עם ילדיהם. דרושים צעדים דרסטיים מאשר תקציבים גדולים. יש להקים לאלתר צוות משותף למשרד הרווחה והקליטה שיגשר בין הורים לילדים יוצאי אתיופיה, בענין מניעת הוצאת ילדים מן הבית. שכן מדובר בדיני נפשות”.
עו”ד יעל מקליס, ארגון טבקה – מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה: ”המדינה מצפה שהעולים מאתיופיה המגיעים מתרבות הפטריארכלית – שבה הילדים היו מאד פונקציונאלים ובמעמד נחות – יפנימו ”אינסטנט” את הכלים החינוכיים שלנו”. יש לרשויות הרווחה מסר כפול: הפ מתערבים באופן שונה לחלוטין לגבי התנהגויות זהות של הורים ישראלים ושל הורים עולים. משפחות רבות יוצאות אתיופיה נאבקות על הישרדותן ואין מודעות לזכויותיהן לקבל לווי וייצוג בהליכים משפטיים ובוועדות ההחלטה.
חה”כ סופה לנדבר: ”זהו פשע לקחת ילדי עולים לפנימיות ולנתקם ממשפחתם הגרעינית”
עו”ד בת-אל אנניה, ארגון טבקה – מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה: ”אני זוכרת את עצמי כילדה, בשנת 91 מיד עם עלייתי, שעוד לא היה ברור לי כשהגעתי לישראל, לקחו אותי לפנימייה עם מאות ילדי עולים כמותי, מבלי לשאול את הורינו, תוך מחשבה שמיטיבים איתנו”.
עדותה של גב` מ , יוצאת אתיופיה ספרה לוועדה: ”לקחו לי 4 ילדים מתוך 6 ילדים לפני כ-10 שנים, כששהיתי במרכז קליטה ובשעה שהנקתי שני תינוקות. רשויות הרווחה לא שיתפו אותי בהחלטה – האשימו אותו בכך שאני טפשה ומשוגעת. הילדים הוצאו לחינוך מיוחד. הם סובלים בפנימיות: היא הציגה בפני הוועדה תמונות ובהן הילדים מוכים וחבולים”.
גברת י, יוצאת אתיופיה: ”בעלי נפטר עוד באתיופיה ועליתי עם 4 ילדים. בישראל הכרתי חבר ויש לי עמו בת. משנוצר ביננו סכסוך, החבר, קשיש בן 70 מכובד בקהילה, בשיתוף פעולה עם העו”ס טען שאני משוגעת ונלקחתי לבית חולים לימים אחדים. הילדה המשותפת הועברה למשמורת האב – לפי המלצת העו”ס – המקרה כלל לא הגיע לבית המשפט”. הוועדה למדה כי מי שגידל את הילדה לא היה אביה כי אם ילדיו הבוגרים מנישואיו הקודמים. ממכתב שכתבה הילדה לשופט – למדה הוועדה כי האב התעלל בילדה מינית, ולכן היא מסרבת לפוגשו. בזכות התערבות ארגון ”טבקה” הוחזרה הילדה אל אמה.
גברת ד, יוצאת אתיופיה דווחה לוועדה כי לה 5 ילדים ושניים מהם הוצאו מחזקתה ע”י משטרה שהוזמנה ע”י פקידת הסעד. למרות שהאם מאד רוצה לגדלם.

חנה סלוצקי, פקידת סעד ארצית לחוק הנוער, משרד הרווחה: ”אני מוחה על התגובה הקשה וההכללה. אכן, יש לנו קשיים בהתמודדות עם עולים חדשים. קשה לנו ללמוד את המנטליות. אני מזמינה עובדים סוציאלים דוברי השפה האמהרית להכשרה לפקידי סעד. בחצי השנה האחרונה הוצאו ל-8 מרכזי חירום 55 ילדים עולים חדשים מהם 10 יוצאי אתיופיה. היא הוסיפה הלוואי שנצליח להגיע למצב בו נוכל לחשוב על פתרונות מותאמים יותר לאוכלוסיה זו במסגרת FAMILY GROUP CONFERENCE. שרותי הרווחה פועלים על פי קריטריונים של חוק הנוער טיפול והשגחה.
דליה בר שדה, מנהלת השרות לעבודה קהילתית במשרד התמ”ת: ”270 ילדים הועברו לפנימיות רווחה – 1/3 מתוכם הוצאו ע”פ צו בית משפט”
צגה מלקו, מנהלת השידורים באמהרית, ברשות השידור: ”מיום שעלינו ארצה תמיד החליטו עבורינו. לקהילה יש אי-אמון מובהק בעו”ס, יש תחושה שהם מסכסים בין בני זוג ומוציאים ילדים מן הבית”, בית המשפט מקבל קטגורית המלצות של עובדים סוציאליים הפועלים בכלים המתאימים לישראלים ותיקים אך לא לעולים חדשים”.
להלן החלטות הוועדה:
1. בעוד חודשיים תתכנס הוועדה על-מנת לבחון מה השתנה בנושא הוצאה מן הבית של ילדי עולים (יוצאי מדינות חבר העמים, אתיופיה ועוד) בעקבות ישיבות הוועדה האחרונות בנושא.
2. הוועדה קוראת לשר הרווחה, השירותים החברתיים והתפוצות:
א. להורות לעובדי משרדו להכין נייר עבודה אסטרטגי לגבי הוצאת ילדים ממשפחות עולים מן הבית.
ב. להעביר לוועדה נתונים מספריים אודות מספר הילדים ממשפחות עולים שהוצאו מן הבית מאז שנות ה-90.
ג. לבחון ולהשיב לוועדה בהקדם לגבי פתרונות למקרים הקשים שהוצגו בוועדה והועברו לידי נציגי משרד הרווחה, בהם הוצאו ילדים מן הבית תוך רמיסת זכויותיהם וזכויות הוריהם.
ד. להכשיר עובדים סוציאלים: א. להכרת המנטליות של העולים החדשים מכל התפוצות ובפרט מאתיופיה ו-ב.לפעול ברגישות יתר בנושא הוצאת ילדים ממשפחות עולים מן הבית ולנקוט בצעד זה רק כמוצא אחרון ולאחר בחינה מדוקדקת, של השמתם בתוך המשפחה.
ה. לשלב עובדים סוציאלים יוצאי אתיופיה, דוברי אמהרית בקורס הכשרה לפקידי סעד, עפ”י רשימה שתתקבל מגב` צאגה מלקו, מנהלת השידורים באמהרית וטיגרינית ברשות השידור, שהתנדבה לרכזה ולהעבירה לפקידת הסעד הארצית לחוק הנוער.
ו. להקים צוות משותף למשרד הרווחה ולמשרד לקליטת העלייה, שיגשר בין הורים יוצאי אתיופיה לילדיהם (מאחר שהילדים אינם דוברים אמהרית וכבר אינם מסוגלים לתקשר עם הוריהם) בשל העובדה שמדובר בדיני נפשות.