התנועה למען עתיד ילדינו Euro Kids

האתר עוסק בהפרת זכויות ילדים והורים בידי עובדים סוציאליים ומערכת המשפט המשמשת חותמת גומי להחלטות פקידות הסעד

מלחמת עולם על ילדה קטנה נגד משרד הסעד והשופט נתן נחמני

Posted by YELADEINU ב- דצמבר 16, 2011

למרות סירוב השופט וראשות הסעד המשמורת בידיד האבא

Posted in רווחה | מתויג: , , , , , | Leave a Comment »

הישגים לאירגוני האבות הגרושים האפלייה של משמורת ילדים ומסחטת הכספים ע"י נשים תיפסק עפ"י ועדת שניט וארגון זכויות האדם של האו"ם

Posted by YELADEINU ב- דצמבר 16, 2011

בתחילת החודש נרשם הישג נוסף של ארגוני הגברים במאבקם לביטול חזקת הגיל הרך שנותנת עדיפות למשמורת אם במקרי גירושין של הורים לילדים צעירים מגיל 6. ארגוני הגברים הגישו נייר עמדה לוועדת האו"ם לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות שבו נטען שמדינת ישראל מפלה אבות ומונעת מהם להיות בקשר עם ילדיהם.

מסתבר שהוועדה התרשמה מספיק מהטענות של ארגוני הגברים כדי להמליץ לישראל לשנות את החוק כך שילדים עד גיל 6 לא ימסרו תמיד למשמורת אימהותיהם ושאבות לא ידרשו לשלם מזונות שיפגעו ברמת החיים הנאותה של האבות. כך נפלה הוועדה בפח טענות חסרות השחר של ארגוני הגברים.

זו תעודת עניות לוועדה ולנציג המדינה שהופיע בפניה, התעלם מנייר העמדה ולא טרח להזים את הנטען בו. אך וועדת האו"ם לא לבד – בתוך שנתיים הצליחו ארגוני הגברים לכבוש את השיח הציבורי, התקשורתי והפוליטי, ולשכנע חלקים גדולים בציבור שמערכת המשפט מונעת מגברים להיות בקשר עם ילדיהם וגוזלת מהם כספי מזונות שלא לצורך.כך טוענת הגבר דפנה הקר שדואגת להשתה כנגד אבות גרושים שכל רצונם הינו שוויון ולהיות הורים שוויוניים.

המחאות מול בתי שופטים וכן השתתפות בוועדות הכנסת וכן השתתפות   האבות הרושים וארגונים למען זכות הילד לשני הורים שבה התנועה למען עתיד ילדנו הינה גורם מרכזי מביאה לשינוי .

הגברת האקר והגברת קדארי אלפרין ממכון רוקמן במשך שנים פעלו לסתימת פיות של אירגוני ילדים,ואבות בשיתוף פעולה של שופטים כמו יצחק שנהב שהיה ממקימי בית המשפט לפירוק המשפחה.

האיש גם יופיע בכנס של מכון רקמן.

נדמה שלא ירחק היום וחזקת הגיל הרך תבוטל, דמי המזונות המוטלים על גברים יצומצמו, וניצחון ארגוני הגברים יושלם. הניצחון הזה, אם אכן יושג, יוביל לפגיעה קשה בילדים ובנשים. כדי להבין זאת, כדאי לבחון את הטענות של ארגוני הגברים לעומק ולא ללכת שולל אחרי טענות שווא לאפליה ולקיפוח.

התנועה למען עתיד ילדנו מוסיפה עוד השנה יבוטלו הגבלות האפרטהייד של האבות הגרושים .

תעתוע 1: חזקת הגיל הרך מונעת מגברים להיות בקשר עם ילדיהם

הטענה הזו חסרת בסיס מכיוון שמדובר בחזקה שניתנת לסתירה. אם האב מוכיח כי יש סיבות המצדיקות משמורת אב או משמורת משותפת, לא תקבע משמורת אם בלעדית. כבר היום אבות ישראלים רואים את ילדיהם בעזרת הסדרי הראייה הרחבים ביותר בעולם.

שוב שקר מפי פמיניסטית ראדיקאלית אשר רוצה נשים נכות בעלות קצבאות לא מוצדקות.

העובדה שהמשמורת הפיזית נקבעת לאם לא מונעת מהאב לראות את ילדיו ולהלין אותם בביתו. אכן, אבות רבים ומסורים משקיעים את הזמן והמאמץ הנדרשים כדי לגדל את ילדיהם גם אחרי הגירושין. אבות כאלה, שמים את טובת ילדיהם בראש מעייניהם ולא עסוקים במאבקי כוח על תארים והפחתת מזונות.

עוד שקר של הגברת הקר שלא מציינת שמלחמת הינה למען כסף!

טובת הילד לא קיימת.

תעתוע 2: משמורת משותפת היא המודל הטוב ביותר עבור ילדים

גם הטענה הזו חסרת כל בסיס. יש ילדים שיוצאים נשכרים ממשמורת משותפת של שני ההורים, שמשמעותה חלוקת זמן שווה בין שני בתי ההורים. אבל ההסדר הזה מחייב שיתוף פעולה הדוק בין ההורים מתוך כבוד הדדי, מגורים סמוכים של ההורים, וכסף לשתי דירות הכוללות את כל הציוד הדרוש למגורים ממושכים של הילדים.

המחקרים מלמדים כי יש שני משתנים שפוגעים באופן הדרמטי ביותר בילדים להורים גרושים: חשיפה לקונפליקטים הוריים ומחסור במשאבים. אם המשמורת המשותפת תגרום לחשיפה כזו או למחסור, אזי הפגיעה בילדים וודאית.

ההסדר של משמורת משותפת גם מחייב חוסן נפשי של הילדים לעבור בשלום את המעברים התכופים בין שני הבתים. ממצאים מאוסטרליה מלמדים שילדים צעירים מגיל 4 לא מסוגלים לעבור מבית לבית בלי לחוות נטישה והעדר יציבות. בקיצור, משמורת משותפת יכולה להתאים רק לחלק מהמשפחות ובוודאי לא יכולה להיות כלל גורף ומחייב.

 שוב בלוף של הגברת האקר אשר מעודדת נכות נפשית ופיזית לנשים כאשר ברור שמדובר בתאורייה שיקרית שהאישה עדיפה על הגבר

לילד תמיד יש שני בתים!

תעתוע 3: גברים משלמים יותר מדי מזונות ילדים

הנתונים מלמדים בדיוק ההיפך – רמת החיים של נשים יורדת אחרי גירושים אבל רמת החיים של גברים עולה. הנתונים האלה לא מפתיעים לאור חלוקת התפקידים המגדרית בישראל. ברוב המשפחות האם היא ההורה המטפל העיקרי והאב המפרנס העיקרי.

מכיוון שאין זכות למזונות אשה אחרי גירושין – הנשים נשארות בלי משכורת בכלל או עם המשכורת של המשרה החלקית שבה עבדו כדי להתפנות לטפל בילדים, ואילו הגברים נהנים ממשכורתם הגבוהה יחסית בלי לחלוק אותה עם האשה.

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מלמדים גם כי אלפי אבות לא משלמים את המזונות שנקבע בפסק דין כי עליהם לשלם – זאת אחרי שבית המשפט התחשב ברמת ההכנסה של האב ושל האם. ציבור משלמי המיסים משלם מיליוני שקלים מדי שנה עבור ילדים שאבותיהם הפקירו אותם מבחינה כלכלית.

 ברור שאת ההטבות הכלכליות תוספת לשכר דירה הטבות דיור 1436 ש"ח עזרה לכל ילד לספרים ומזנות דרקוניים ללא קשר להשתכרותה של האישה גם אם תרוויח 20.000 יחייב בית המשפט את הבעל לפעמים יותר משכרו תוך כך שהינו מציין את הדין העיברי תוך התעלמות מהפסיקה בבית המשפט העליון איזון משאבים בחוק המזנות.

גירושים עבור האישה הינו משכורת נוספת ועסק כלכלי לכול דבר .

שופטים כבו רבקה מקייס דואגים לאישה לבית אוטו והילדים בדיון באולמה טענה אני לא אשיר את האישה ללא בית גם השופט גרשון גרמן עשה זאת לפעיל מרכזי ראובן פינקו.

תעתוע 4: אבות רבים מגויסים למאבק לביטול חזקת הגיל הרך

מסתבר שרוב ארגוני הגברים הם ארגונים קיקיוניים, שמורכבים ממתי מעט. רוב האבות מבינים שטובת ילדיהם מחייבת המשך טיפול אינטנסיבי של האם ותמיכה כלכלית של האב, כפי שהיה לפני שההורים נפרדו. הגברים הנאבקים קולניים ואלימים אבל לא מייצגים ציבור רחב.

דוגמא לטקטיקת הדיסאינפורמציה שבה ארגוני הגברים נוקטים היא הטענה שלהם בנייר העמדה לאו"ם כי 10,000 גברים בשנה חשופים לחוות דעת של פקידות סעד ופסיכולוגים באשר למסוגלותם ההורית. זה נתון חסר שחר – בישראל כ-13,000 גירושין בשנה אבל רובם המכריע מיושב בהסכם שנחתם על ידי שני ההורים ללא מעורבות של פקידת סעד או פסיכולוגית. כמובן, שכאשר יש מעורבות כזו, אז גם האם, ולא רק האב, חשופה לבחינה הטיפולית ולשיפוט יכולותיה ההוריות.

זו רק דוגמא לנתונים השקריים שארגוני הגברים מפיצים. בנייר העמדה שלהם לאו"ם אין הפניה לשום מקור מוסמך שמגבה את הטענות שלהם לגבי שיעורי המזונות המופרזים, תלונות השווא של נשים על אלימות, והטיית מערכת המשפט הישראלית נגד גברים. הם גם כמובן "שכחו" להזכיר כי מערכת המשפט הישראלית הפקיע את ענייני המעמד האישי לדין הדתי, ובכך הכפיפה דווקא נשים לבתי דין שמאפשרים לגברים לנשל ולהפלות נשים.

 שוב שקר של הגברת האקר הרי ברור המסוגלות הורית הינה משחק מכור של שירותי הסעד ובתי המשפט בכדי להוציא חוות דעת מוזמנת שתעגן זאת בחוות דעת מקצועית עפ"י ד"ר ישראל אורן 97% מהליכי משמורם הינם בידי נשים השאלה מדוע?

התשובה בישראל כמו בדרום אפריקה יש אפרטהייד .

התעתוע המוצלח ביותר שהצליחו ארגוני הגברים לייצר הוא הרושם שחזקת הגיל הרך כבר בוטלה. השבוע נתתי הרצאה לציבור גדול של עורכי דין וכשהזכרתי את חזקת הגיל הרך, נשמעו מהקהל קריאות: "אבל היא בוטלה".

את תלונות השווא המציאו הגברת האקר וחבריה ואות קין על מצח אירגוני הנשים הגונבים כספי ציבור ומרוששים אבות גרושים

איך ננסי ברנס אומר  האישה מקבלת ילדים,אוטו,ובית ומה צריך יותר.

השנה הינה שנת מפנה בשל יציאת הסרט זכות אבות בכיכובו של יעקב בן יששכר מנכ"ל התנועה למען עתיד ילדנו שנלחם ואף התמודד לכנסת .

ההפגנות ילכו ויתעצמו וברור שכלי התקשורת לא יישארו מאחור מאחר שהאינטרנט הינו משפיע לא פחות.

Posted in רווחה | מתויג: , , , , , | Leave a Comment »

אפרטהייד לאב הגרוש ע"י כת עובדי הסעד

Posted by YELADEINU ב- דצמבר 16, 2011

מרכז קשר ככה ילדים צריכים לראות אבות ע"פ משה כחלון מרכזי הקשר הם המצאה אוסטרלית, שנועדה להפחית את המגע בין גברים לנשים בהסדרי ראייה, ומיועדת אך ורק לגברים אלימים, הומלסים או נרקומנים. בישראל העתיקו את הרעיון והרחיבו אותו לכל מקרה בו אישה מעלה "חשש" לאלימות", או שיש "העדר אימון", או נתק, כאשר הנתק נוצר על ידי רשויות הרווחה שהתמהמהו בכתיבת תסקיר. למעשה מה שהיה אמור להיות החריג נהפך הנורמה המקובלת. מדובר במקומות סגורים ומאובטחים שלכאורה נועדו לאפשר מפגשים מוגנים בין הורים לילדים בחסות שירותי הרווחה, אבל זהו תחליף להסדרי ראייה, ובעיקרון נועד לספק פרנסה לעובדות סוציאליות ולמתפעלי מרכז הקשר. הרבה יותר קל וזול לשלוח עו"ס לביתו של האבא, או ללוות אותו לטיולים בגנים או בקניונים, מאשר להפעיל מרכז שלם עם צוות, אבטחה, מנגנון ושירותי שצירה וביון כמעט ברמה של בית סוהר. משרד הרווחה טוען שמטרת מרכז קשר היא "לסייע בחידוש, בבנייה ובשימור הקשר הורה – ילד". המרכז אמור להיות תחנה זמנית לקראת קשר עצמאי בעתיד ביו האבא לילדיו כאשר האב והאם בהליכי פירוד או גירושין". למעשה אלו מרכזי ניתוק אבא מילד, שהרי האבא לא זוכה ליותר משעה בשבוע, ונהפך למעשה מעין דוד רחוק, בעוד הגברים החדשים בחיי הגרושה זוכים להיות בקשר עם הילדים הללו מבלי שאף אחד פיקח עליהם. מרכזי הקשר גם מנתקים את כל המשפחה המורחבת מצד האב: סבתות שלא רואות את נכדיהן, דודות שכמהות לקשר, אחיינים וכל מי שפעם ראה בילד חלק ממשפחתו. כולם מנותקים, ומחכים עד שתואיל פקידת הסעד לשחרר את האבא למה שנקרא "סביבה טבעית". מרכזי קשר פרוסים בכל רחבי הארץ. יש כבר 64 כאלה, והיד נטוייה. נטען ש"צוות המרכז המקצועי עומד לרשות בני המשפחה: בייעוץ, בפיקוח, בהדרכה הורית ובמתן מרחב מוגן לקיום מפגש". למעשה מי שנמצא בתוך מרכז הקשר אלו בנות בשירות לאומי, אשר זמנן מתבזבז על שמירה על אבות בזמן שהם מנסים לשחק עם ילדהם בסיבה מאולצת. כך מזהמת המדינה גם את יכולתן של אותן בנות לבנות קשרי זוגיות משמעותיים, שהרי הן נהפכות שוטרות בעל כורחן, תמורת זמנן בשירות לאומי, בסכסוכים שרק הולכים ומתעצמים בשל האלמנטיים הכפייתים והלא טבעיים שכרוכים במפגשים כאלה. על פי הצהרת משרד הרווחה, "מרכז הצוות אינו מעורב בסכסוך הזוגי ובהליכים המשפטיים". אולם גם זה איננו נכון. הגברים משופלים, נאלצים לחתום על מסמכי התחייבות ואינם יכולים להביע ביקורת פן תירשום עליהם הפק"ס חוות דעת שלילית. משרד הרווחה טוען ש"תוכנית המפגשים נקבעת על ידי הערכאה המשפטית ו/או פקיד סעד". למעשה לא נקבע דבר חוץ מהמלצה שהקשר יהיה במרכז קשר, ומי שנכנס לשם לעולם לא ידע מתי הוא יצא משם. עוד טוען משרד הרווחה ש"צוות המרכז מדווח על מהלך המפגשים לפקיד הסעד. תפקיד הצוות לסייע בקיום המפגשים ובבניית הקשר מתוך תחושת אחריות לביטחונם פיזי והנפשי של הקטינים המעורבים". מרכז קשר הוא מקום אליו מגיע ההורה אשר לא קיבל משמורת זמנית בבית המשפט. מאחר שאין בישראל זכות להסדרי ראייה, על ההורה הלא משמורן לבקש הסדרי ראייה ולשכנע את ההורה המשמורנית, (בדרך כלל האישה) להסכים לכך. במידה וההורה המשמורנית מסרבת לאפשר מיוזמתה קשר הורי עם הקטין שבמשמרתה, מדיניות משרד הרווחה היא לשלוח את ההורה הלא משמורן למרכז קשר באופן אוטמטי וללא בדיקות כלשהן כגון בדיקת מסוכנות או עבר פלילי. בית המשפט למשפחה איננו מקיים כל דיון, ולא נדרשות כל הוכחות לצורך הפנייה למרכז קשר. מרכזי הקשר מצויים בשימוש גם לנשים שמשרד הרווחה מוציא את יליהם מהבית למימון תעשיית העלוקות הניזונה מפירוד בין הורים ולדיהם. טפסים: להגברת האלמנט הכפייתי, ההורה הנשלח למרכז קשר מחוייב לחתום, בעל כורחו ותחת איומים, על הסכמה לתנאים דרקוניים שנוסחו ע"י משרד הרווחה, לרבות איסור צילום, ואיסורים שונים. כמו כן פקידת הסעד ממלאת טפסים שונים שיש לדרוש לראות מה נכתב שם. ראו טופס הפנייה של פקידת סעד למרכז קשר נספח א תעס 3-36 , כתב התחייבות לשמירה על כללי מרכז קשר נספח ג תעס 3-36, טופס סיכום מפגש במרכז קשר נספח ד תעס 3-36 , טופס סיכום והערכה חצי שנתי ממרכז קשר נספח ה לתעס 3-36 . יש לעמוד על כך שפקידת הסעד תמסור לידך את הטפסים, ולהזכיר לה שזכותך לקבל כל מידע הקשור אליך או אל ילדיך. דרכי הפניה למרכז קשר: ההפניה למרכז נעשית על ידי "המלצה של פקידי סעד לסדרי דין" אשר ממונים על ידי בית המשפט לפקח על הסדרי ראייה. גם עובד סוציאלי יכול להפנות למרכז קשר לאחר התייעצות עם ראש הצוות, מדריך או פקיד סעד, וניתן להתקבל גם בהסכמת ההורים, אולם נדיר שהורה יסכים לכך מיוזמתו ולוותר על קשר איכותי ומלא. במרכז קשר נפגש ההורה עם הילד לשעה אחת בשבוע בפיקוח עובדת סוציאלית, אשר מתבוננת מעבר לזכוכית חד כיוונית ורושמת הערות. מערכת בתי המשפט בישראל מתייחסת להסדרי ראייה כתחליף מקובל ונורמאלי להסדרי ראייה, על אף שבמרכז קשר לא נועד להסדרי ראייה, אלא הוא משמש כמבחן ואמצעי הענשה בדרך כלל לגבר שאינו משלם מזונות בזמן או במלואם. נתונים סטטיסטיים לגבי מרכזי קשר בישראל: [תקציר] על פי דו"ח משרד הרווחה בשנת 2009 פעלו 62 מרכזי קשר.‏[1] בכל שנה בממוצע כ 2,000 משפחות נשלחות ל"מרכז קשר". בשנת 2009 נשלחו 2,155 משפחות, לעומת 1,774 בשנת 2004. המספר עלה בשנת 2010 אופן דרמטי מאז שמונתה סימונה שטיינמץ להחליך את רונית צור. שטיינמץ פתחה במדיניות "נתק כל ילד". התקציב למרכזי קשר הוא 4,335,000 ₪, שזהו הנתון הרשמי, אולם משרד הרווחה מקבל בנות משירות לאומי בחינם, ומשרד הרווחה מתרים קהילות יהודיות לממן ישירות בניית ו"שיפוץ" מרכזי קשר. כך חמשל יהודי פיטסבורג תרמו למרכז הקשר בכרמיאל, כאשר האמינו שמדובר בחיזוק התא המשדפחי, וכנרא לא אמרו להם שמדובר במיכלאות לבני אדם וילדים. בהתחשב בכך שבכל שנה נפתחים כ 9,000 תיקי גירושין, ומהם לפחות שליש הם גירושין ללא ילדים או ילדים מעל גיל 18, יוצא שכ 33% מכלל האבות המבקשים הסדרי ראייה נשלחים באורח שגרתי למרכזי קשר. ככלל, ככל שפותחים יותר מרכזי קשר, כך מדיניותו של השר כחלון היא למלא אותם בקליינטים ולספק תעסוקה לפקידות הסעד. כך ראינו שבשנת 2010 נפתח מרכז קשר חדש, והתוצאה: עוד 500+ ילדים נשלחו למרכז קשר. ב 2011 חנכו בחיפה מרכז קשר ענק בהשקעה של מיליונים. כחלון בכבודו ובעצמו חנך אותו. ראו דין וחשבון של הממונה על חוק חופש המידע במשרד הרווחה ל 2009 : נתונים סטטיסטיים משרד הרווחה הקשורים לעבודת פק"ס על פי דו"ח משרד הרווחה בשנת 2009 פעלו 62 מרכזי קשר. בכל שנה בממוצע כ 2,000 משפחות נשלחות ל"מרכז קשר". בשנת 2009 נשלחו 2,155 משפחות, לעומת 1,774 בשנת 2004. מספר הילדים שנשלחו למרכז קשר ב 2009 הוא 3,540. התקציב למרכזי קשר הוא 4,335,000 ₪. בהתחשב בכך שבכל שנה נפתחים כ 9,000 תיקי גירושין של יהודים, ומהם לפחות שליש הם גירושין ללא ילדים או ילדים מעל גיל 18, יוצא שבין 25% ל 33% מכלל האבות המבקשים הסדרי ראייה נשלחים באורח שגרתי למרכזי קשר. הנתון הרשמי בו הודה משרד הרווחה הוא רק 15% הפניות למרכזי קשר, אולם מדובר בהפניות ראשוניות, כאשר בהרבה מקרים התסקיר הראשוני איכשהו "סביר" אולם כאשר האישה מגלה שפקידת הסעד מאמצת כל תלונה שלה, ומשמשת אוזן קשבת לכל תלונה שהיא, מספיקים 2 או 3 תלונות טלפוניות לפק"ס על מנת לגלוש למצב של "היעדר אימון", ומשם המעבר למרכז קשר הוא מיידי. ההחמרה במדיניות הטרנספורטים למרכזי קשר ב 2010 (נפתח עוד מרכז קשר אז היה צריך למלא אותו): על פי יעל הרמל, מכתב מתאריך 29-3-2011 עם נתוני מרכז קשר , נראה כי בשנת 2010 עם מדיניות היד הקשוחה של סימונה שטיינמץ, ("נתק כל גבר"), הוקשחה המדיניות כלפי האבות, נוסף מרכז קשר חדש, כך שקיימים כבר 63 מרכזי קשר לניכור הורי מימסדי, וכן "בשנת 2010 היקף המשפחות שטופלו במסגרת כל מרכזי הקשר עמד על 2,428 משפחות ולמעלה מ- 4,122 ילדים. רוב המשפחות (57%) שהו במרכזי הקשר עד 6 חודשים ומיעוט (13%) בקרו במרכזי הקשר (בשל סיבות יחודיות ומורכבות הקשרים) מעל שנתיים. בשנת 2010 סיימו טיפול במרכזי הקשר 51% מהמשפחות כש – 53% ממסיימי הטיפול יצאו להסדרים עצמאיים בקהילה. במחוז ירושלים (כולל בעיר ירושלים) היו ב – 13 מרכזי הקשר במחוז 515 משפחות ו-979 ילדים". שימו לב שמספר הילדים בשנה אחת עלה מ 3,540 ל 4,122, תוספת של עוד 582 ילדים לסטטיסטיקת ההתעללות של סימונה שטיינמץ. כלומר: בשנת 2010 נפתח עוד מרכז קשר, וכדי למלא אותו, שלחו עוד 273 משפחות למרכז קשר, שזו עלייה של 13%. האם 2010 הייתה שנה אלימה במיוחד? לא אם בודקים את נתוני מכון המחקר של הכנסת שפוסמו לאחרונה. התשובה הפשוטה היא שנפתח עוד מרכז קשר, אז היה צריך למלא אותו. שימו לב שישנה רשימת המתנה של 7 חודשים להיכנס, וגם לצאת משם בכלל לא קל. ראו למשל מחלקת רווחה רמת גן "ממרכז קשר יוצאים לגורם טיפולי" פק"ס דוקי אופיר כותבת לשופט גייפמן ופק"ס ניבה מילנר: "הביקורים שלך האב והבן מתקיימים במרכז קשר כ 8 חודשים. הקטין מגיע למרכז הקשר שמח לפגוד באביו. האב מגיע לביקורים כשמצב רוחו מרומם כתמיד. הובהר להורים כי ללא מעורבות טיפולית לא ניתן יהיה להמליץ על יציאה ממרכז הקשר. אנו ממליצים על הפנייה לגורם מטפל פרטי אשר יסדיר את הקשר בין האב ובנו. בהתאם לתהליך הטיפולי ניתן יהיה לשקול את אופן הסדרי הראייה". כלומר, אחרי מרכז הקשר האבא עוד צריך לשלם 500 ש"ח לשעה למישהו שיתווה "תהליך טיפולי": משתמע שמרכז הקשר הוא לא יותר מתקופת מבחן לאבא. נושא מרכזי הקשר במגזר המוסלמי, בדואי ודרוזי עדיין לא נבדק. דווקא במגזר קיימת בעייה של רצח על רקע כבוד המשפחה, שזהו פקטור סיכוני שלא קיים באוכלוסיה היהודית או העולים הלא יהודיים. על פי קארן שוורץ אמיגה, סגנית הלשכה לסיוע משפטי, בדרך כלל מוותרים לגברי המיגזר ולא פותחים נגדם צווי הרחקה כדי לא להחריף את תגובתם על מנת שלא יתעצבנו. את העונשים והגזירות המערכת שומרת ליהודים. [מרכזי קשר חו"ל] ראו Report to US Congress about prevalence of Supervised Visitations דו"ח שהוגש לקונגרס האמריקאי על תפוצת מרכזי קשר בארה"ב. תפוצת מרכזי הקשר שםפ היא בין 1% ל 2%. הדו"ח המלא באתר אונ' מישיגן: [*] ראו גם: השוואה בין תפוצת מרכזי קשר בישראל מול ארהב. בישראל מדובר על הפניות שבין בין 20% ל 33%, כאשר המספר האמיתי כנראה באמצע 25% גם כי הממונה על חופש המידע לא ששה לחשוף נתונים ברי השוואה, וגם כי בכל רגע נתון יכול גבר לאבד משמורת משותפת ולהישלח למרכז קשר באמצעות שיחת טלפון של האישה לפק"ס בנוסח: "לא בא לי". (החישובים בארה"ב לקוחים מנתוני הלמ"ס האמריקאית: US Number of Divorce Cases by state באוסטרליה, מולדת מרכזי הקשר, בשנת 2011 פעלו 66 מרכזי קשר ממשלתיים ועוד 7 מרכזי קשר פרטיים (עמותות התנדבותיות). .אולם באוסטרליה 23,000,000 תושבים, ובישראל רק 7,000,000, ובה פרוסים 63 מרכזי קשר, ועוד מספר לא ידוע בהליכי בנייה. על פי היחס בין כמות התושבים לתפוצת מרכזי קשר, אילו האוסטרלים היו מיישמים את מדיניות היד הקלה הישראלית, היו צריכים להיות שם 202 מרכזי קשר ולא 73. ראו The Australian Childrens Contact Services Association כל נוהלי תיפעול מרכזי הקשר, מטרות, הגדרות, בקרת איכות וכדומה מפורסמים ברשת Standards for Australian Contact Centers הגרסה הרשמית של שרותי הרווחה לצורך במרכזי קשר: על פי סימונה שטיינמץ, פקידת סעד ראשית לסדרי דין במשרד הרווחה, במאמר עיתונאי: "במקרים שבהם הקונפליקט בעוצמה גבוהה וההורים לא מגיעים להסכמה, תפנה הערכאה השיפוטית להערכה ואבחון של פקיד סעד לסדרי דין. הערכה זו, שתמליץ על צרכי הילדים תיעשה על ידי שיחה עם ההורים, הצגת סיטואציות ובחינת התגובות וכן חקירה סוציאלית במסגרות החינוכיות ובשירותי הבריאות של הילדים. בודקים מי ההורה הדומיננטי, מי נמצא בקשר עם מסגרות אלו, מהות הקשר, מי משתף פעולה וכן מדברים עם הילדים ובאמצעות ראיון עקיף ולא ישיר ושאלות כמו למי אתה קורא אם יש לך חלום רע? מנסים להבין את צרכי הילדים. אם ההורים יגיעו להסכמות גם בעת ההליך, אלו יתקבלו. אם מדובר בסכסוך גירושים יופנה ההורה למרכז קשר שמטרתו הינה חידוש הקשר בין הילד להורה או לשמר ולשפר קשר עם ההורה שעמו לא חיים באופן שוטף. זאת, על ידי הליך טיפולי שבסופו של יום יבנה קשר נורמטיבי מחוץ למרכז הקשר. במרכז קשר יפגשו ההורה והילד בנוכחות ופיקוח מנהל מרכז שהוא עובד סוציאלי או עובד הכפוף לו מקצועית ושוהה במקום. מפגשים במרכז מפוקחים תמיד, כשדרגת הפיקוח משתנה ממשפחה למשפחה, על פי צרכיה. יש דרגה שבה יושב אדם בחדר עם הורה וילד בכל זמן ביקור, ויש דרגה בה ייצא לפרקים וישוב", מסבירה שטיינמץ, "כמו כן יכול המלווה לצאת ולהביט דרך חלון חד- צדדי ולבחון את האווירה, כשהוא חוזר לחדר. כך עד מצב של הסרת פיקוח, אז מגיע ההורה, לוקח את הילד, חוזר למקום ומוסר אותו להורה המשמורן. הפסקת הביקור במרכז הקשר נעשית על ידי שיחה עם ההורים וכן על ידי ועדת הערכה שתבחן את ההליך ותקבע כי הסתיים הטיפול. מדובר בוועדה חיצונית למרכז וזו מהווה גם מעין ועדה מפקחת על ההליך". – כך קובעים מתי ואיך הורה זכאי לפגוש את ילדיו, הארץ, 25.7.10. ביקורת על עצם קיומם של מרכזי קשר והשימוש בהם כאמצעי ענישה: על פי שטיינמץ עולה כי בכל מקרה של אי הסכמה, ההורה הלא משמורן נשלח למרכז קשר. על כך הועלתה ביקורת רבה כי הניסיון לאלץ הסכמות בין בני זוג להסדרי ראייה הוא מלאכותי ואיננו פרקטי, פשוט מפני שצד אחד, ובדרך כלל האמא נכנסת למשא ומתן על הסדרי הראייה כאשר הילד כבר בחזקתה, והצד השני נכנס למשא ומתן כאשר לא ראה את ילדיו חודשים ולפעמים שנים, בגלל העדר הסכמות. קיומם של מרכזי הקשר עורר בישראל תרעומת עמוקה מצדם של ההורים הלא משמורנים אשר נשללת מהם זכות קשר חופשי ואמיתי בינם לילדיהם, ואתרי אינטרנט רבים מוקדשים לעיוותי הדין אשר מרכזי הקשר יוצרים. ביו הטענות המועלות נגד מרכזי הקשר היא שבית המשפט והעובדות הסוציאליות הממונות כפקידות סעד לסדרי דין אינם טורחים לקיים דיון בשאלה האם ההורה הלא משמורן, בדרך כלל האב, הוא מסוכן לילד ברמה כזו חמורה המצריכה פיקוח והתבוננות במשך שעה לשבוע מספר חודשים. לא מתקיימת כל בדיקה יש הוכחות ממשיות לשימוש באלימות, או נטייה ל"מסוכנות", וידם של בתי המשפט וגורמי הרווחה קלה מאוד בשליחת אבות למרכזי קשר. מרכזי הקשר גוררים הסלמה מיותרת ביחסים בין ההורים וילדהם, מייצרת בקשות אין ספור לבתי המשפט היוצרות עומס מלאכותי, גורמות סטיגמה וצלקות לילדים המשתתפים בתכניות מרכז קשר, וגורמים נתק בין אבות לילדיהם. על פי מבקקרי תוכנית מרכזי בהקשר מדובר בפתרון לעצלנים, המייתר את בית המשפט מסמכויותיו, כאשר בעצם פקידות הסעד המפנות אוטומטית למרכזי קשר נהפכות השופטות האמיתיות של הסכסוך, והשופטים מאשרים את דוחות פקידות הסעד כחותמת גומי. נשאלת השאלה מדוע אם כן נאלצים האבות לפתוח תיק בבית המשפט להסדרי ראייה, לשלם אגרה ולשכור עורכי דין, כאשר במילא התוצאה ידועה מראש, ורשויות הרווחה יפנו אוטומטית למרכז קשר. כל זה נעשה תוך שימוש בסיסמת "טובת הילד" כאשר אין בנמצא כל נתונים סטטיסטיים או מחקר אמין כיצד באמת מרכזי הקשר משרתים את טובת הילד, כאשר הילד מקבל שעה אחת בשבוע עם אביו, וגם זה כאשר זרים לגמרי מציצים מעבר ובוחנים לקירות זכוכית. העובדה שרוב המטופלים במרכזי הקשר הם גברים נובעת מקיומה של חזקת הגיל הרך, אשר לפיה כמעט באופן אוטומטי כל הנשים מקבלות משמורת על ילדיהן, והאבות מחיובים לשכור עורכי דין, ולהילחם על זכותם לראות את ילדהם. מרכזי קשר בעולם: בעולם המערבי, ובעיקר בארצות הברית ואירופה, האבהות מקנה זכות אוטומטית להסדרי ראייה וביקורים. השימוש במרכזי קשר נועד לאוכלוסייה קשה ביותר כגון צרכני סמים שאינם שולטים בעצמם, בעלי עבר פלילי אלים ומוכח, או הומלסים. בארצות הברית למשל, קיים נוהג שהורה לא יצא מבית המשפט למשפחה, מבלי שידע מתי יראה את ילדיו בפעם הבאה, ומהם הסדרי הראייה המתאימים למקרה. באירופה, קיימת זכות יסוד לחיי משפחה, (ראו סע' 8 לאמנה האירופית לזכויות האדם)האמנה האירופית לזכויות אדם, ממנה נובעת הזכות הבלתי מעורערת להסדרי ראייה ללא הפרעה והתערבות של גורמים חיצוניים ללא הצדקה. בישראל אין כל זכאות להסדר ראייה של הורה בשל היותו הורה, ועל כן על ההורה הלא משמורן, בדרך כלל האב, לטעון כי טובת הילד היא שהילד יראה את אביו. לא תמיד הטענה מתקבלת. כפועל יוצא, מרכזי קשר בישראל נהפכו הנורמה לפתרון סכסוכי ביקורים והסדרי ראייה, במקום שמרכז קשר יהווה חריג יצא דופן. טרגדיות במרכזי קשר: תופעת מרכזי הקשר אחראית גם לטרגדיות המיוחסות לתסכול והמרמור שנגרם להורה הלא משמורן עקב עצם הניתוק מהילדים באמצעות מרכזי הקשר. לפני מספר שנים, הגיע למרכז קשר אב מתוסכל, ארז טבעוני, שכעס על כי לא ניתן לו לראות את ילדיו בביתו. הוא הצית שם את שני ילדיו וגרם למותם.‏[2]

Posted in רווחה | מתויג: , , , , , , | Leave a Comment »

התנועה למען עתיד ילדנו הצליחה גם השבוע למנוע הוצאת 2 ילדים אשר נעשה נסיון לחטוף אותם למוסדות הסעד

Posted by YELADEINU ב- דצמבר 16, 2011

השבוע עבר כהרף עיין לאחר שביליתי את רובו מחוץ לעיר כדי להילחם נגד השעון בכדי למנוע הוצאת קטינות למוסדות הסעד מסילה,ובית החולים לילדים בנס ציונה.

במשך שנה ישבה ילדה בבית ואף אחד מן הרווחה לא בדק מדוע?

הרווחה עם שופטת בית המשפט בדרום החליטו שיש לפעול להוצאתה של הקטינה .

יומיים לפני הדיון בבית המשפט פעלתי בדי שאוכל למצוא מסגרת לימודית והסכמה לקלוט את הקטינה דבר שהיה הדבר הקל לעומת שכנוע הקטינה להגיע לבית הספר לאחר שנפגעה ע"י ילדים ובית הספר עסק רק בטיוח .

חשבתי לעצמי זו כמו הילדה שלי ולא אתן להם את התענוג לאותם עובדי סעד שלבית המשפט היה להפ תקציב 3 עובדי סעד האם יש עומס בלישכות הסעד?

משב כחלון שר הסעד מפחד לעשות בדק בית לראות איך כספי ציבור הולכים לטמיון .

שתי עובדות סעד + עובד סעד של המשפחה שמעולם לא פגש אותה.

ניכר שהם הגיעו חדורות מלחמה ולא הגישו כל בקשה להורים או לעורך דין מטעמנו.

השופטת סירבה בתחילה לשמוע אותי ועובדת הסעד התנהלה באולם אילו מדובר בביתה הפרטי .

השיטה של איומים וטרור על משפחות בניגוד לסידרי הדין קיימים בבתי המשפט לנוער יש לציין ששופטת זו חרגה מתפקידה ונפגשה עם עובדי סעד כאילו אין הפרדת ראשויות.

לאחר ששיכנעתי את הקטינה שאינני מן הממסד ובתמיכת המשפחה כולה כולל אחותה הקטנה הגענו לכלל הסכמה 4 שעות לפני הדיון שהקטינה תגיע לבית הספר וכך היה .

בית הספר והקבס"ית בתמיכת מנהלת נשירת הילדים שבאמת עשתה הכול אף בשעות הערב בכדי לסייע.

עובדת הסעד הייתה בהלם מהצלחתי לעשות את עבודתה שהיא כשלה בה .

המקרה שהני דומה להפליא ותודתי שוב למנהלת החינוך האחראית בנס ציונה שפעלה יחד איתי להחזיר את הקטינה הנוספת למעגל הלימודים למרות המשך איומיה של עובדת הסעד פנינה סטוקהול ,ועובדת הסעד שרית המר.

תודתי אף למנהל קידום נוער יוני נתן שסייע בקליטת התלמידה .

סיפור שני זה ממחיש את אי מקצועיותם של עובדי הסעד שכל רצונם לחטוף ילדים למוסדות הסעד תוך רמייה והטעייה של בית המשפט .

יצויין אף שהגברת שרית המר למרות שבית המשפט דחה את בקשתה איימה על התלמידה באמצעות הגברת פנינה סטוקהול.

דבר שגרר תלונה לראש עיריית נס ציונה והתערבות שר הסעד משה כחלון .

העובדה שאין פיקוח על עובדי סעד הינה דבר מסוכן שגורם לפגיעה בדור העתיד .

תודתי אף נתונה לשופט צבי שראצקי למרות שאיננו אוהב אותי וזאת בלשון המעטה בשל בג"ץ שהגשתי נגדו כאשר חרג מן החוק ללא כל בדיקה ואישר הוצאת ילדים למרות צו שיפוטי אחר של שופט אחר יובהר שהוא מבין שפעילותי ופעולת התנועה למען עתיד ילדנו הינה מקצועית ומשולבת במומחה אייל קארו מומחה שהוכר ע"י בית המשפט לנוער ,והמחוזי יש לציין את המחלקה המשפטית שמונה היום שני עורכי דין שעושים ימים כלילות להצלת ילדים מציפורני ראשיות הסעד בישראל .

הנני קורא לשר כחלון לעשות בדק בית ולחקור את הפגיעה בילדים ע"י עובדי הסעד ולבדוק מדוע מגיעים 3 עובדי סעד תוך ביזבוז כספי ציבור יש להדגיש יותר מ 5 מיליארד ש"ח בשנה .

Posted in רווחה | מתויג: , , , , , , , | Leave a Comment »

הפגנה נגד פישעי סימום ילדים

Posted by YELADEINU ב- דצמבר 16, 2011

הפגנה (בשילוב מופע רוק) מול כנס אגוד הפסיכיאטריה של הילד.

יום ב', 19.12.11 בבוקר (08:00-13:00), מול מלון הילטון, תל-אביב.

עשרות אלפי ילדים בישראל נשלחים מדי שנה לאבחונים פסיכיאטריים, כיון שבפסיכיאטריה של היום, שמונעת על ידי חברות התרופות, כמעט כל התנהגות לא בשלה של ילדים מוגדרת כ"הפרעה פסיכיאטרית", ומותאמת לה מיד תרופה, שהופכת אותם עוד מגיל הגן או בית הספר לצרכני תרופות לכל החיים. האינטרס הכספי של חברות התרופות הוא לוודא, שכמה שיותר ילדים יעברו אבחונים כמה שיותר מוקדם, ולדאוג שייטלו תרופות לכמה שיותר זמן.

בוא להפגין אתנו! אנא אשר הגעה במייל חוזר.

Posted in רווחה | מתויג: | Leave a Comment »

גם בעולם התחתון מיישבים סכסוכים .

Posted by YELADEINU ב- דצמבר 13, 2011

גם בעולם התחתון מיישבים סכסוכים

 

עיון מחדש בפרשת עוה"ד ומגשרת גלית סנה לוריה

"לפעמים, כשאני מעיין ב"דעת המיעוט" הזו, יש בי חשש מדמויות עטויות ברדסים ונושאות לפידים. דמויות פורעות ומוסתות שתדפוקנה על דלתי רגע אחרי שקראו את מסמך השנאה הזה. וכמו בליל הבדולח הנורא ההוא – הן תשבורנה את כל החלונות בביתי, תשפוכנה עלי זפת, תגלגלנה אותי בנוצות ותגרורנה אותי למחנות חינוך מחדש – בבתי הספר לאבות של סנה לוריה."

הפוסט האחרון שלי "זהירות, מגשרת!", בעניינה של עוה"ד ומגשרת גלית סנה לוריה, יצר אירועים ותגובות רבות. ככל הנראה אני לא היחידי שסבור שאת השנאה, כמו את הפשיזם, צריך לעצור כשהם קטנים. אבל, רבים גם כותבים לי על הרצון והצורך לראות ולשמוע את תגובתה של גב' סנה-לוריה…

הנה, למשל, כתב לי פרופ' ד. (השם שמור במערכת): "…חשוב, אם הולכים לכוון של גישור, לבדוק מי המגשרים, ואם יש להם נטייה מסוימת. שהרי הם אמורים לפעול לטובת שני הצדדים ולא רק לטובת צד אחד בלבד", וכתב עוה"ד י. (השם שמור במערכת): "… טוב שמישהו שם לאנשים כאלה את האמת מול הפנים. אני רואה שהיא לא הגיבה" וכתב א. (גם שם זה שמור במערכת): "זה מצער מאד שעניין הגילוי הנאות לא בא לידי ביטוי אצל המגשרת כפי שאתה מציין. כמי שיש לו רישיון גישור ולמד גם אצל סוזן זיידל לפני 15 שנה אני מתפלא על עניין זה. זה מלמד שיש מגשרים אינם שונים מאנשי מקצוע אחרים אם יש בהם אנשים שהם תאבי רייטינג מקצועי אפילו על חשבון מה שקוראים דיני נפשות." וכתב ד. (עוד שם שמור): "אולי תעביר לתגובתה? התמצא דרך להצדיק את התיחסותה."

אמנם, באחת התגובות שלי עצמי לפוסט הצעתי לה להסריט את תגובתה, אבל התגובות וההתפתחויות מביאות אותי לחשוב שיש צורך לחזור על ההצעה שוב.

אז… הנה, הפוסט הזה שב ונותן ומציע לעוה"ד ומגשרת גלית סנה לוריה אפשרות להגיב, ואני מבטיח לשקול מחדש את כל חששותיי ואת כל פחדי לאחר שכולנו יחד נשמע ונראה את התגובה שלה.

1. שותפות מדהימה

אחד הקוראים של הפוסט נכנס בפורום של אתר "סולחה" לדו-שיח עם מי שהייתה שותפתה של סנה לוריה, הפסיכולוגית הקלינית והמגשרת ד"ר סוזן זיידל. בין השאר, אומרת זיידל בפורום ההוא את דעתה על סנה לוריה: "…לדעתי ההתנגדות שלה לשינוי בחוק באה ממקום אחר – בטח לא מדעות קדומות נגד גברים כהורים"….

ד"ר זיידל אינה מסבירה מהיכן באה ההסתה של שותפתה בעבר. אבל דבר אחד היא מבטיחה לנו. סנה לוריה לא שונאת את בעלה: " …דווקא בחיים האישיים שלה, יש שותפות מדהימה בינה לבין בעלה כהורים משותפים ושווים. לכן, נדמה לי שאתה טועה לגביה."

אז, אולי באמת, לא היו דברים מעולם? אולי חלמתי חלום רע על דעת המיעוט, על ההכללות המיזאנדריות נגד אבות, על הצורך להרתעתם, לחנכם, על הכתמתם בכתמים של חמדנות, צביעות, ומה עוד… ספרי לי סיפור דעת מיעוט, ההיית או סוייטתי סיוט?

למיטב זכרוני, בפורום ההוא של "סולחה" הייתה גם הודעה חשובה מאת ד"ר זיידל. כמדומני שבהודעה ההיא זיידל ציינה ש"במחשבה שנייה" היא תפנה את תשומת לבה של סנה לוריה לרב שיח ולשרשור בענינה, ולחשש של אבות כה רבים כי יש לה דעות קדומות נגדם. כפי שזכור לי, בהודעה ההיא בפורום של סולחה אמרה גם ד"ר זיידל שהיא מבקשת מסנה לוריה להגיב באופן אישי, ולתאר את עמדתה.

צר לי שאיני יכול לצטט בדיוק את שכתבה ד"ר זיידל, ואני נאלץ לומר ולסייג במילים כמו "כמדומני" ו"למיטב זכרוני", מיד תבינו למה.

איני מכיר את ד"ר זיידל, אבל היא עושה עלי (וכנראה לא רק עלי) רושם של תבונה וחכמה, שנקלעה (כנראה שלא בטובתה) לשותפות עם מישהי עם דעות ריאקציוניות וחולניות כל כך.

אין מה לעשות, ד"ר זיידל פשוט צודקת! זה בדיוק הדבר הנכון לעשות! אי אפשר לשמוע רק צד אחד, לא כך?

במיוחד מי שמספרים עליה שיש לה "שותפות מדהימה בינה לבין בעלה כהורים משותפים ושווים". (יכול להיות שברגע שהיא נכנסת הביתה, היא רואה גברים מסוג אחר?).

כך גם כתוב בספר בראשית: "נקרא לנערה ונשאל את פיה"!

וזאת עשתה ד"ר זיידל, "קראה לנערה"….

2. מחכים לגלית (א)

ד"ר זיידל אף ציינה ביחס לסנה לוריה, את הדברים החשובים הבאים:

עם זאת, מגשרים הם אנשים ולכל האנשים יש את הערכים שלהם ואת דעותיהם. כמגשר, אתה אמור לשים את הדעות הקדומות שלך "על השולחן", כך הצדדים יכולים לדעת ולהחליט אם הם רוצים לעבוד איתך. בנוסף, העמדות של המגשר לא אמורות להשפיע על הגישור ועל הצדדים לגישור האם אחראיים על החלטותיהם.

טוב, אז ד"ר זיידל ביקשה מסנה לוריה להסביר ולהגיב… ואז ד"ר זיידל אמרה שמגשרים אמורים לשים את הדעות הקדומות על השולחן…

אז חיכיתי…

וביני לביני, אני ממשיך ומתלבט: אולי, באמת, לא היו הדברים מעולם? אולי סנה לוריה באמת מאמינה בערכים הליברליים והשיוויונים שכולנו מאמינים בהם, ואנחנו פשוט לא הבנו? אולי לא סתם יש לה שותפות מדהימה עם בעלה? אולי כל זה היה פשוט התקף של מיגרנה או קדחת השחת, הוצאת דברים מהקשרם, תאונה מצערת, או סתם דו-חושב מוזר?

עוה"ד והמגשרת גלית סנה לוריה, אולי תואילי להסביר… אני מחכה!

לא שציפיתי להתוודות בנוסח "יש לי שנאה ודעות קדומות נגד אבות מאז גיל שבע כשאבא שלי נקט נגדי באלימות מילולית כשבדקתי אם כואב לחתול כששורפים לו את הזנב במצית, ואני חושבת שאבות הם קמצנים וחמדנים מאז האלימות הפיננסית של אבא שקיצץ לי את דמי הכיס אחרי שהוא גילה שאני קונה בהם נובלס".

אבל, חיכיתי עוד קצת…

בואו נהיה ריאליים, אף אדם שיש לו דעות קדומות לא יקום ויתוודה על כך…

אבל רציתי לשמוע את ההסברים, כולם רוצים לשמוע את ההסברים. בוודאי כל מי ששוקל לפנות אליה, רוצה לשמוע את ההסברים…

ורצוי וחשוב שכולנו נשמע אותם יחד. שלא במקרה יצא והיא תאמר א' לגברת זליבנסקי, וב' לאדון מועלם…

על כן חיכיתי עוד קצת לתגובה של סנה לוריה…

והמתנתי עוד טיפה…

וציפיתי עוד קצת…

וחיכיתי הרבה…

ומי לא בא?

אתם יכולים רק לנחש.

במקום זאת, מחקה יד נעלמה מהפורום של "סולחה" את ההודעה של ד"ר זיידל המציעה לסנה לוריה לבוא ולהגיב !!!

מי מחק ולמה?

גם את זאת אתם יכולים רק לנחש.

3. חוקי עזר ועירית רעננה – כל אחד יכול לשמש כמגשר

ומה עוד קרה בינתיים כשחיכיתי?

אחד הקוראים, טרח וחיפש באתרי המידע המשפטיים מידע נוסף על סנה לוריה. (כל אחד יכול לחזור על הבדיקה, שכן אף אחד מהאתרים אינו דורש תשלום בעבור החיפוש, ואם כי נדרש תשלום בעבור פסק הדין המלא, הכותרת מספיקה כדי לקבל מידע רב ביותר).

הנה סיכום התוצאות:

1. אתר פסק דין: שתי תוצאות בלבד (האחת עירית רעננה נגד מספר תושבים העיר, בענייני מיסים עירוניים וחוקי עזר של העירייה, והאחרת בעניין לא ברור, אך לא בתחום המשפחה).

2. אתר LAWDATA: שתי תוצאות, המפנות לאותו סכסוך של עירית רעננה עם התושבים.

3. אתר נבו: שש החלטות שיפוטיות: האחת מפנה לסכסוך של עירית רעננה בעניין מיסוי ופרשנות של חוקי עזר, שתי החלטות שיפוטיות בעניין של ערבות ומשכנתאות, שתי פסיקות בעניין הפניה לגישור, לא ברור אם בענייני משפחה. ופסיקה אחת שאת פרטיה קשה להבין.

3. אתר תקדין: ארבע הפניות לגישור, אף לא אחת בענייני משפחה.

(כדי לחזור על התוצאות, צריך להיכנס לאתר המשפטי, להיכנס למסך חיפוש ולחפש אזכורים של השם "גלית סנה לוריה", אם בפסה"ד, ואם כשם עו"ד. הנה למשל תוצאות החיפוש באתר פסקדין.)

תמונה די מדאיגה… תודו!

המון ניסיון יש לעורכת הדין סנה לוריה בחוקי עזר וברעננה ובמשכנתאות. אבל, ניהול תיק בענייני משפחה? אפילו לא תיק אחד לרפואה, באף לא אחד מהאתרים המשפטיים שברשת!

וגם… למגשרת סנה לוריה, לפחות על פי תוצאות החיפוש, אין ניסיון רב במיוחד בגישור, ואפילו ניסיון זה, רובו המכריע אינו בענייני משפחה…

תוצאות הבדיקה מרגיזות ומדאיגות במיוחד כששומעים מה אומרת ד"ר זיידל על גישור ומגשרים (באותו פורום בדיוק): "…כל אחד יכול לשמש כמגשר – אין חוק שמגדיר דרישות. יש מעט עורכי-דין שלמדו גם מקצוע טיפולי, אבל הם יוצא מן הכלל. עורך-דין עובר הכשרה בגישור (הכשרה קצרה) ובכך נעשה מגשר, גם בענייני משפחה וגירושין. ניסיון מקצועי – בתחום הסכסוך – עשוי לתרום למגשר אבל כיום אין דרישות…".

חשבתי, אגב, שכדאי לקרוא עוד על ד"ר זיידל. חיפשתי, בחשש מסוים (סוף סוף היא עבדה עם סנה לוריה), ומצאתי המון מאמרים שלה מפורסמים במקומות שונים באינטרנט, גיליתי שד"ר זיידל כתבה שני ספרים, ועוד. קראתי למשל את מאמרה החכם בעניין "אבהות לאחר גירושין", קראתי, ונהניתי. לא שאני יכול להסכים לכל מילה ומילה שד"ר זיידל אומרת (למשל, נדמה לי שסוגיות מסוימות בחוק לתיקון דיני משפחה נעלמו מעיניה). וודאי שד"ר זיידל לא תסכים עם כל מה שאני הקטן אומר, אבל, יכולתי להתחבר להגיונם של הדברים. וחשוב הרבה יותר מכך, בין השורות, קראתי המון תבונה, ורגישות וקשב.

4. מחכים לגלית (ב)

חברי דרור צעירי שראה את תוצאות החיפוש המשפטי ביחס לעוה"ד ומגשרת גלית סנה לוריה, כתב גם הוא אליה, והפעם באמצעות ד"ר פרץ סגל, אחת הדמויות הבכירות בתחום החקיקה במשרד המשפטים. השאלות שהועברו לסנה לוריה באמצעות ד"ר סגל היו:

א. בכמה תיקים העוסקים בענייני משפחה טיפלת כמייצגת בשנה האחרונה? בחמש השנים האחרונות? בעשר השנים האחרונות?

ב. בכמה מן התיקים האלו ייצגת אב, ובכמה ייצגת אם?

ג. כמה גישורים במשפחה ביצעת בשנה האחרונה? בחמש השנים האחרונות? בעשר השנים האחרונות?

ד. האם יתכן כי לאור דעותייך כפי שהן מתבטאות בדו"ח, אבות המעוניינים במשמורת הן בלעדית והן משותפת לא פנו אלייך?

ה. האם יתכן כי העברת מסרים סמויים ולא סמויים לאבות, כי אין להם סיכוי לקבל משמורת על ילדיהם?

ו. מה תוכלי לומר לאב הבא להתגשר אצלך במענה לחששות המתעוררים מדעותייך?

וצעירי המתין…

וחיכה…

והמתין עוד קצת…

ועוד קצת…

ואחרי זה ישבנו דרור ואני להמתין יחד…

וציפינו…

ואחר כך באו עוד כמה אבות חוששים, וישבנו…

וחיכינו…

כנראה שהפניה באמצעות ד"ר סגל לא עשתה רושם רב על סנה לוריה, שכן עד עצם היום הזה, לא הגיעה תשובה!

ובכל זאת נחמה – גם מהפניה של ד"ר זיידל (אישה) וגם מהפניה של ד"ר סגל (גבר) התעלמה גיבורת פרשת רעננה. אין אפליה בין גברים לנשים, מכולם היא מתעלמת.

5. מחכים לגלית (ג)

מעל דפי הפוסט הזה, אני מבקש על כן להזמין (שוב) את עוה"ד והמגשרת גלית סנה לוריה לראיון מצולם שבו היא תוכל להגיב על הטענות, להשיב על השאלות של דרור צעירי, ואולי עוד כמה שאלות אחרות, לספר, אם תרצה על ההורות השיוויונית אותה תיארה שותפתה לעסקים, ד"ר זיידל, לתאר את יחסה לאבות ועוד.

לי למשל חשוב להבין את ביסוסה של האמירה השוביניסטית כנגד אבות ב"דעת המיעוט", על "ניסיון השטח של הח"מ".

כפי שכבר הודעתי, השגתי מימון בעבור זמנה של הגב' סנה לוריה, כל שהיא צריכה זה למשוך את השיק, ואני ממתין לראיון הזה יחד אתכם. אני מבטיח להעלות אותו לרשת, כדי שכל אחד יוכל לצפות ולהחליט בעצמו.

ואת הקריאה הפומבית לסנה-לוריה לבוא ולהסביר כיצד את הקונפליקט בין דברי הבלע שלה, ובין עמדתה כמגשרת, אני רוצה בדבריה של ד"ר זיידל: "אם המגשר אינו אדם אמין, מה לצפות מהצדדים? לא ייתכן מצב כזה – שהוא פסול בעיניי, ולא מעניין אותי אם הוא מביא את הצדדים להסכם או לא. גם בעולם התחתון מיישבים סכסוכים…"

6. מה לעשות כשמחכים?

כל אחד ואחת כמובן יעשה מה שהוא רוצה עד שנעלה את הראיון המצולם עם סנה לוריה ל- YouTube, אבל לי יש כמה המלצות בינתיים:

- לפני התחלת תהליך גישור משפחתי אצל המגשרת סנה לוריה, לבדוק עימה היטב את עמדותיה, לבקש ממנה לשים אותן על השולחן, בדיוק כפי שהמליצה שותפתה ד"ר זיידל. רצוי לשלוח אליה אדם נוסף באורח בלתי תלוי, כמובן… בלי לגלות לה… להשוות את הממצאים…

- לפני פניה לעו"ד סנה לוריה לייצוג משפטי בענייני משפחה (ובעצם בכל תחום), לבדוק היטב את ניסיונה המשפטי בתחום.

- לבדוק (אולי) את עמדותיהם של מגשרים אשר עברו הכשרה אצל סנה לוריה. מיזנדריה (שנאת גברים-אבות) היא מחלה כרונית קשה וחשוכת מרפא בדרך כלל, אבל היא אינה מחלה מדבקת. רוב רובם של האנשים הם אנשים טובים, ואפילו אם סנה לוריה תטיף להם שנאת אבות מבוקר עד ערב, ואפילו אם ההטפה הזו תהיה בשפה מקצועית ומהוקצעת, הם לא יתפתו לדברי השנאה הללו (עיינו במאמר שלי בזכות הפמיניזם והאהבה).

7. יש כל כך הרבה אפשרויות

ועוד המלצה חשובה לכל אישה ואיש נאורים ושוחרי שוויון המעוניינים בקורסי גישור. שיקלו היטב היטב, ובדקו מיהו צוות המרצים בקורס: "האם הגב' סנה-לוריה ביניהם?"

בדקו אם הכסף שתשלמו בעבור הקורס לא יועבר באורח חלקי או מלא למימון דעותיה החשוכות לכאורה של סנה לוריה. (כמובן, יתכן שיש לה דעות נאורות, אבל לפני שנצלם את הראיון עמה ונעלה אותו לרשת, יש סיבה מסויימת לחשש).

אשר על כן, בינתיים, אם אתם מעוניינים בקורס כללי לגישור, הקליקו על החיפוש הזה בגוגל, חיפוש אשר נבנה כך שלא יחזיר שום תוצאות הכוללות את סנה לוריה.

ואם דווקא בקורס לגישור בענייני משפחה חשקה נפשכם, החיפוש הזה יניב מגוון תוצאות, אשר אף אחת מהן לא תכיל את סנה לוריה.

נסו את החיפושים האלו. חברת גוגל עובדת חינם עבורכם, כל כך הרבה תוצאות, כל כך הרבה אפשרויות, כל כך הרבה קורסים, אז למה להשתמש בכסף שלכם דווקא לעודד הסתה נגד אבות???

Posted in רווחה | מתויג: | Leave a Comment »

עדות מטעם האב ניב עמית פעיל זכויות למען שוויון מגדרי

Posted by YELADEINU ב- דצמבר 13, 2011

זהירות "מגשרת"!

מאת: ניב ב. עמית

איני מכיר את עוה"ד ומגשרת גלית סנה לוריה אישית, וודאי שלא אוכל להעיד על כישוריה כמשפטנית, כעורכת דין ומגשרת באופן אישי או מקצועי. יחד עם זאת, הרקורד המקצועי שלה מדבר בעד עצמו: LLB מהאוניברסיטה העברית בירושלים (1991), לימודי גישור בתחום מסחרי, קהילתי ומשפחתי בארה"ב (1993). עיסוק במשפט אזרחי ומסחרי ובגישור עסקי ומשפחתי. זאת ועוד, גם תפקידה כיו"ר הועדה ליישוב סכסוכים של לשכת עורכי-הדין, מחוז חיפה, מעיד על הערכה מקצועית רבה מצד עמיתיה.

לא למותר לציין את היזמות בתחום הגישור של עוה"ד גלית סנה לוריה, אשר יחד עם ד"ר סוזן זיידל היא הייתה בין הראשונים לפתח קורס הכשרה בסיסי בגישור כללי, מטעם המרכז הישראלי לגישור (ע"ר) בחיפה (1995-1999).

זאת ועוד, החל משנת 1999, ד"ר זיידל ועוה"ד סנה לוריה מנהלות במשותף את "הסכמות בגישור – המרכז הישראלי להכשרת מגשרים". גוף שהינו מוכר ע"י ועדת גדות של הנהלת בתי המשפט, וגוף אשר מכשיר מגשרים במסגרות לימוד שונות ברחבי הארץ: לשכת עורכי-הדין (במחוז חיפה ובמחוז הצפון בנצרת), איגוד התעשייה הקיבוצית ומכללת מעוף בחדרה.

והנה, יחד עם ד"ר סוזן זיידל העבירה עוה"ד סנה לוריה קורסים גם במכללה האקדמית עמק יזרעאל, ב"תפנית" של האוניברסיטה הפתוחה, בהסתדרות הפסיכולוגים ועוד.

לפרטים נוספים על עוה"ד סנה לוריה ניתן לעיין באתר http://www.haskamot.com/mediator-courses/ ממנו העתקתי את הפרטים המאלפים הנ"ל.

על פי הנתונים הללו, נדמה שאין חולק על ההכרה בעוה"ד גלית סנה לוריה. אבל, בדיקה מעמיקה מגלה עניין קטן ומטריד… יש הישג מקצועי חשוב בקריירה של המגשרת הזו, שמשום מה אינו מוזכר כלל באתר שממנו נלקח המידע.

מסתבר, שעוה"ד ומגשרת גלית סנה לוריה מונתה כחברה מן המניין והיא מכהנת מזה חמש שנים ב"ועדת שניט", הוועדה הציבורית החשובה שמינתה שרת המשפטים דאז, ח"כ ציפי לבני. השם הרשמי של הוועדה הוא: "הוועדה לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין", ותפקידה היה להמליץ לשר המשפטים על שינויי החוק בישראל והתאמתו לאמנה הבינ"ל למען זכויות הילד, שעליה חתמה מדינת ישראל.

הוועדה, זכתה לפרסום בגלל הגישה השוויונית והליברלית שלה, ובזכות גולת הכותרת של המלצותיה לביטול חזקת הגיל הרך. מי שלא יודע או לא מכיר, חזקת הגיל הרך, או "חרפת הגיל הרך" בשמה המקובל יותר, היא כלל משפטי שלא קיים בשום מדינה בעולם המערבי, ועל פיו ילדים במקרה של גירושין, הולכים באופן אוטומטי לאימא. ביטול החזקה, הוא צעד חשוב לשיוויון, והכרה בזכותם של גברים להורות ולשוויון.

קצת מפליא שעוה"ד גלית סנה לוריה אינה מתגאה דווקא בפרט חשוב זה ברקורד שלה, בחברות בוועדה, ובהישגי הוועדה, שהרי גישה ליברלית, שוויונית, מודרנית, היא דווקא מה שימשוך אליה מתגשרים ולקוחות יותר מכל…

אולי הסיבה שחברותה בוועדה מוסתרת היא שעוה"ד גלית סנה לוריה לא הצטרפה להמלצות חשובות אלו של הוועדה כפי שהיה צריך לעשות כל אדם ליברלי ונאור.

יחד עם שתי חברות אחרות בוועדה (האחת נציגת נעמ"ת, והאחרת, מי שהייתה עוה"ד של שדולת הנשים), היא חיברה נספח לדו"ח הביניים של הוועדה, "דעת מיעוט" חשוכה, המנסה לעקר ולסכל את כל המלצות הוועדה.

והנה מתברר שגם "דעת המיעוט" אינה מוזכרת כלל וכלל בדף המתאר את הרקורד המקצועי של עוה"ד גלית סנה לוריה…

אז אולי עוה"ד גלית סנה לוריה מתביישת ב"דעת המיעוט" הזו?

עצם ההצטרפות של עוה"ד סנה לוריה לעמדת נציגת נעמ"ת בוועדה, יכולה לעורר סימני שאלה מטרידים אצל גברים המבקשים הכרה בהם כהורים שווים וראויים…

ואולי, יהיה מי שיסבור כי דעתה באורח כה נמרץ נגד המלצות נאורות של ועדת מומחים ומי שתומכת בחזקה משפטית המפלה קשות אבות לרעה, לא תוכל לבצע גישור אובייקטיבי, וכי אב אשר יבחר בה כמייצגת, לא יזכה לרמת המסירות המקצועית הראויה?

ניתן היה לעצור כאן, בסימני שאלה אלו בלבד, אבל קריאה דקדקנית ב"דעת המיעוט" מגלה לי לפחות חששות כבדים אף יותר בדבר האובייקטיביות והיכולת של גב' סנה לוריה לנהל תהליך חסר פניות וחף משנאה לגברים.

כך למשל אומרת סנה לוריה עם חברותיה ב"דעת המיעוט" את הדברים התמוהים הבאים: "בעת המפגש עם נציגים של ארגוני גברים ואבות, התרשמנו כי לא קיימים ממצאים המצביעים על קיומה של בעיה חברתית בהיקף משמעותי של ילדים הסובלים מניתוק מלא או חלקי מאבותיהם לאחר גירושין בכלל וניתוק הנגרם עקב חזקת הגיל הרך בפרט."

אין צורך לטרוח רבות כדי להבין את היוהרה כמו גם האטימות לקשיים אמיתיים של אבות גרושים לקיים קשר עם ילדיהם הנחשפת במשפט זה. שאל נא כל אב גרוש המנסה לקיים את הורותו, והוא יספר לך על קשייו. צריך להיות אדם קשה לב במיוחד כדי להתעלם מאלו, וצריך לעצום עיניים בחזקה מול התופעה הנוראה של התנכרות להורה, ילדים המוסתים על ידי הורה אחד (בד"כ האם) כנגד ההורה האחר (בד"כ אב), וצריך לתחוב דונג עמוק לאוזניים כדי להתעלם מהנתונים המדברים על 10-15% מילדי הגירושין הסובלים מבעיה קשה זו.

אבל בכך לא די… בדעת המיעוט, כותבת עוV"ד גלית סנה לוריה עם חבר מרעותיה: "יתרה מכך, אנו חוששות כי הצעת הוועדה, לבטל את מונח המשמורת, עלולה לתת לאבות הכרה משפטית כהורים אחראיים גם במקרים שבהם ייטלו חלק קטן מאד בטיפול היומיומי בילדים."

גם כאן, לא צריך להתאמץ כדי לקרוא את הזלזול בהורות האבהית שב"חשש" זה, הצפייה המקדימה שאבות ירצו לקחת חלק קטן מאד בטיפול היומיומי בילדיהם, וחוסר הרצון לתת לאבות "הכרה משפטית" באבהותם.

זלזול אינו מופיע אף פעם לבדו. עם הזלזול באה אחותו הבכירה: ההתנשאות. ובאמת, לא קשה להבחין בהתנשאות וברצון ל"חנך" אבות בציטוט אחר ממה שכתבה עוה"ד סנה לוריה עם מרעותיה באותו מקום: "אנו סבורות כי יש לקדם פעולות חינוכיות לקידום השוויון בין המינים ולהגברת מעורבות אבות בכל הכרוך בטיפול בילדים…"

"חינוך אבות…" ומה השלב הבא? אולי בתי ספר להורות שתפתח גלית סנה לוריה למין הנחות, לגברים.

ואם מדברים על חינוך, איך אפשר בלי המקל? הרי ידוע שגברים מבינים רק כוח!

הנה עוד ציטוט כוחני, המנוסח אמנם בשפה נקייה, אך המדבר לא פחות ולא יותר מאשר על "הרתעת אבות": "בנוסף, לחזקת הגיל הרך תפקיד חשוב בהרתעת אבות, שלא היו הורים מטפלים עיקריים ושלא מתכוונים לקחת על עצמם את התפקיד הזה אחרי הגירושין, מלתבוע חלוקת זמנים שווה עם האם כתביעת סרק…"

האם הרצון של אבות להיות הורים הוא רצון טבעי, אמיתי, כנה, טהור? לא!!! כך על פי "דעת המיעוט" עליו חתומה סנה לוריה.

רצונם של אבות לקחת חלק בגידול ילדיהם, מוחזק כחשוד, על פי סנה לוריה. הרצון מצויר ככזה המונע משיקולים כספיים אשר כל מטרתם היא צמצום מזונות, ופגיעה ברמת החיים של הילדים: "נסיון השטח של הח"מ מלמד כי כבר היום ישנם אבות הדורשים הסדרי ראיה רחבים כאמצעי להפחתת סכומי מזונות הילדים שבהם הם חייבים, ולא בשל רצונם האמיתי לטפל בילדיהם."

(מהיות שתי המצטרפות האחרות אשת אקדמיה בהווה ומנהלת מחלקה משפטית של נעמ"ת, יש לשער על כן, כי עיקר "ניסיון השטח" המדווח במשפט לעיל הוא זה של עוה"ד גלית סנה לוריה. ואב שרוצה להצטרף ולהיות חלק מ"ניסיון השטח הזה" בוודאי יעשה זאת על אחריותו)

אפשר להמשיך ולצטט, ולפרש, ולהדגים כיצד, בשפה נקייה מהוגנת ומקצועית, מנסה "דעת המיעוט" לגמד את חשיבותו של האב, לשלול אותה, להטיל עליה כתמים של תאוות בצע, של צביעות, של וכחנות, של רוע. אולי ימצא גם מי שיחפש כיצד מנסה חוות דעת המיעוט לשלול הורות באורח מוחלט (!) גם מאב שהרים פעם קולו על אם ("אלימות מילולית") ועוד.

לפעמים, כשאני מעיין ב"דעת המיעוט" הזו, יש בי חשש מדמויות עטויות ברדסים ונושאות לפידים. דמויות פורעות ומוסתות שתדפוקנה על דלתי רגע אחרי שקראו את מסמך השנאה הזה. וכמו בליל הבדולח הנורא ההוא – הן תשבורנה את כל החלונות בביתי, תשפוכנה עלי זפת, תגלגלנה אותי בנוצות ותגרורנה אותי למחנות חינוך מחדש – בבתי הספר לאבות של סנה לוריה.

אבל, לא כדאי שאטרח לצטט ולפרש עבורך, ולמה לי לשתף אותך בפחדי הקמאיים ממסמך ההסתה הקשה הזה. הרי בסופו של יום, האחריות מוטלת עליך. אם אתה גבר או אב, המבקש להיעזר בסנה לוריה, אם כמגשרת, ואם כעורכת דין אשר תייצג אותך, הרי עליך להחליט בעצמך.

אם בעצתי תשמע, בקש נא, לא ממני, כי אם מהגב' עוה"ד ומגשרת גלית סנה לוריה את "דעת המיעוט" הזו. חפש את המסמך באינטרנט אם היא תסרב לתת לך אותו. קרא אותו בשקט – אבל, אל תקרא רק את המילים. נסה לקרוא בין השיטין, תן לאינטואיציה שלך לעבוד, התעלם מניסוחים מהוקצעים ומסובכים, ונסה לחוש בעצמך את הרגשות המקננים בלב מי שחיברה את המסמך.

ואחר, גש לעוה"ד גלית סנה לוריה, ובקש את הסבריה לעמדות המבוטאות שם. הבט בעיניה. האזן היטב למילותיה. הקשב לנימת הקול, חפש את הנשימות בין המילים – שים לב באיזה רגע מופיע הזיק באישונים, ומתי מתנפחים הוורידים בצוואר. בדוק מתי הדוברת מתאמצת להסב עיניה ממך… תן ללב שלך לעבוד.

ואחרי הלב, תן לראש לעבוד. שקול, התייעץ עם אחרים (לא איתי), והחלט בעצמך.

רגע, עוד משהו קטן לתשומת לבך. כפי שהזכרתי בהתחלה, יש הרבה קורסים לגישור אותם מובילה גב' עו"ד סנה לוריה. אם אתה גבר השוקל להצטרף לקורס כזה, אולי תשקול זאת שוב? אם לדעתך יש בגב' סנה לוריה שנאת גברים ושנאת אבות, אולי לא ימצאך מקומך שם?

ואפשר גם לשאול האם מותר להתגשר אצל מי שהכשרתו אצל סנה לוריה? יש מי שסובר שהשנאה היא מחלה מדבקת, ויש מי אשר סבור כמוני שיצר לב האדם טוב מנעוריו, ורוב האנשים הגונים הם – ולא במקרה "דעת המיעוט" נשארה דעת המיעוט.

אך אם אתה כגבר וכאב, רוצה להרגיש בטוח, אולי כדאי שתשאל את מי שאתה רוצה להתגשר אצלו על "דעת המיעוט" – הניסיון שלי מלמד שאת זיקי השנאה האדומים אי אפשר להחמיץ.

ההחלטה היא שלך. כל שאתה צריך לעשות הוא לבקש את "דעת המיעוט", לקרוא, לשאול ולהחליט…

Posted in רווחה | מתויג: , , | Leave a Comment »

משפחת חביבי במלחמתם נגד ראשויות הסעד שחטפו את ילדיהם

Posted by YELADEINU ב- דצמבר 10, 2011

משפחת חביבי יצאה למסע צלב נגד הרווחה.

Posted in רווחה | מתויג: , , , | Leave a Comment »

תרומת דם להצלת ילדה שחלתה בלוקמיה

Posted by YELADEINU ב- דצמבר 10, 2011

חברים יקרים בוקר טוב.
בזמן שאנחנו מתכננים את הבוקר ישנה ילדה תלמידה מנוה עוז שחלתה בלוקמיה.
אמא שלה : אורלי , מבקשת את עזרת הציבור לתרומת דם להציל את ביתה.
סוג הדם הנדרש o- ( או מינוס ) או – b- ( בי מינוס) .
אם אתם מכירים,יודעים, רוצים לעזור ,
אורלי 0542500061
איריס מרום 0506942244
נא להעביר הודעה זו לכל מי שאפשר גם בחו"ל.
שבת שלום ותודה.

Posted in רווחה | מתויג: , | Leave a Comment »

מדינת ישראל מפירה זכויות אדם בתמיכת אירגוני הנשים,משרד הסעד ,ומשרד המשפטים.

Posted by YELADEINU ב- דצמבר 10, 2011

מדינת ישראל חתומה על מספר אמנות בינלאומיות שהאו"ם מופקד על יישומן.  ראשית, קיימת ההצהרההאוניברסלית בדבר זכויות האדם.  הצהרה זו איננה מחייבת, אולם היא הצהרה מנחה.  שלושת האמנות העיקריות הן, אמנת זכויות הילד, בה התחייבה ישראל במפורש כי ילד זקוק לקשר עם שני הוריו.  בתי המשפט למשפחה אוהבים לצטט מתוך האמנה, אבל לא ממש פועלים לפיה.  האמנות האחרות הן האמנה בדבר זכויותכלכליות, חברתיות (סוציאליות) ותרבותיות, והאמנה בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות. בשתיהן מאוזכרת הזכות לחיי משפחה, והזכות לחיי משפחה מפורשת בכל העולם, פרט לישראל, כזכות בלתי מופרעת של ההורה לקשר בין ההורה והקטין, וכמובן ש"הסכמת האם" איננה רלבנטית.  רק בישראל, בגלל הניסוח הקלוקל של חוק הכשרות המשפטית והאפוטרפסות, הדורש "הסכמות בין הורים", הרי שופטינו המלומדים מתנים את הזכות לחיי משפחה בהסכמת האישה.  הדרישה להסכמות בין ההורים נכונה כל עוד ההורים חיים באושר, אבל היא הרסנית, כאשר הפרידה או הגירושין נפתחים בקול תרועה רמה.

ההצהרה האוניברסלית בדבר זכויות האדם משנת 1948, נותנת ביטוי לעקרונות יסוד של המשפט הבינלאומי, המוכרים כבעלי מעמד של משפט מנהגי, וקובעת בסעיף 16(3), כי:   The family is the natural and fundamental group unit of society and is entitled to protection by society and the State.

סעיף 23(1) לאמנה בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות קובע, כי "המשפחה היא היחידה הקיבוצית הטבעית והיסודית של החברה, והיא זכאית להגנה מטעם החברה והמדינה". סעיף 23(2) לאותה אמנה ממשיך וקובע, כי "הזכות לשאת בן זוג ולכונן משפחה תהיה מוכרת לגבר ולאישה שבגיל הנישואין". סעיף 17 לאותה אמנה קובע, כי "לא יהיה אדם נתון להתערבות שרירותית או בלתי-חוקית…. במשפחתו…".  סעיף 10(1) לאמנה בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות קובע, כי "יש להעניק הגנה וסיוע רחבים ככל האפשר למשפחה, שהיא יחידת היסוד הטבעית של החברה, במיוחד לשם כינונה, וכן כל זמן שהיא נושאת באחריות לטיפול בילדים תלויים וחינוכם".

לגבי אכיפה, האמנה לזכויות הילד איננה כוללת מנגנון של תלונות אישיות, אבל אחת לכמה שנים המדינה החתומה על האמנה חייבת לשלוח דו"ח מפורט על התקדמות החקיקה והעשיה למען מטרות האמנה ולמען הילדים באותה מדינה.  המדינה מחוייבת להתייעץ עם ארגונים חברתיים לפני הגשת הדו"ח.  הארגונים החברתיים מגישים דו"ח אלטרנטיבי, והמדינה מזומנת לג'נבה להופיע בפני ועדת מומחים ולהגן על עמדתה לנוכח טענות הארגונים החברתיים מאותה מדינה.  ישראל הגישה דו"ח שני בשנת 2010 שזכה לגינויים חריפים בגין אי עשייה ואי התקדמות מספקת בהתאם למטרות האמנה.  לקראת מושב הביקורת המתקיים במאי 2011, הגישה הקואליציה למען הילדים והמשפחה בקשה לזמן את ישראל לביקורת בהקדם האפשרי.

הזכות לשוויון מעוגנת בשתי האמנות הנוספות לענין זכויות ההורים:  סעיף 2 לאמנת הזכויות הכלכליות, הסוציאליות והתרבותיות, וסעיף 2(2) לאמנת הזכויות האזרחיות והפוליטיות קובעים  כי המדינות צריכות לאפשר מימוש כל הזכויות ללא אפליה, לרבות איסור על רקע מגדרי.

שתי האמנות הנוספות כוללות שני מנגנוני תלונה אישית האחת מופנה לוועדת זכויות האדם של האו"ם: HR Committee והשנייה למועצת זכויות האדם HR Council.  המנגנון העיקרי ה Committee תלוי בהסכמת המדינה לעמוד לביקורת, אולם כמובן מדינת ישראל לא נתנה הסכמתה.  אולם בשנת 2000 התקבלה החלטה הממוספרת "1803" לפתוח את מנגנון התלונות האישי לכל מדינות האו"ם לביקורת במועצה Council.  אחת לשנה באוגוסט יושבת ועדת סינון הבודקת את כל התלונות שהתקבלו עד מאי באותה שנה, האם התלונה ראוייה להיות נדונה בוועדות האו"ם.  אם כן, התלונה עוברת למשרד המשפטים, והוא נדרש להגיב ספציפית למתלונן.  התהליך ארוך (כשנה עד שנה וחצי), אבל שלא כנהוג בישראל, לא גובים כסף, ואין סכנה של "הוצאות".  האבות הגרושים בישראל הגישו תלונות מסוג זה לאו"ם, ראו: חזית חדשה במאבק האבות הגרושים – תלונות באו"ם, 7/6/2011 The Pulse. בתאריך  6/12/2011 קבעה ועדת האו"ם לזכויות כלכליות, סוציאליות ותרבותיות כי על מדינת ישראל לבטל את חזקת הגיל הרך, ולהקטין את המזונות כדי לאפשר לגברים לחיות בכבוד:  [LINK] .

כמו כן, המדינה מגישה דו"ח תקופתי, הארגונים החברתיים מגישים דו"ח אלטרנטיבי, והמדינה מזומנת להגן על עמדתה.  הדו"ח של ישראל בנושאים של משפט הוגן, צדק, שוויון וחיי משפחה כבר הוגש, ומהווה בזיון גדול למשרד המשפטים, והעומד בראשו.  הדו"ח עומד לביקורת בנובמבר 2011.  הקואליציה מתכוונת לשלוח נציגים לוועדת זכויות האדם בג'נבה בנובמבר הקרוב.

להורדת נוסח האמנות:

ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם של האו"ם

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות של האו"ם

האמנה בינלאומית בדבר זכויות כלכליות חברתיות (סוציאליות) ותרבותיות של האו"ם

אמנת זכויות הילד של האו"ם

הכרזת האו"ם בדבר הזכות לקדם ולהגן על זכויות אדם

למעוניינים להתלונן באופן אישי לאו"ם על הפרות זכויות אדם:

נוהל הגשת תלונות לאו"ם על הפרות זכויות האדם בישראל:   באו"ם יש 2 מסלולי תלונות:  חשאית ופומבית.  התלונה החשאית נקראת הליך לפי 1503 והיא מטופלת בצינורות דיפלומטיים, ותוצאותיה לא מפורסמות.  מי שמצפה לקבל מכתב שזכויותיו הופרו עלול להתאכזב.  המסלול מתאים להפעיל לחץ על המדינה במישור הקולקטיבי.  אם מצטברות מספיק תלונות בעלות אופי דומה, האו"ם יכול לשלוח שליח חוקר, או להעביר את התלונות למסלול הפומבי.  כאשר מתקבלת תלונה, היא מועברת למוסדות המדינה, ועליה להשיב תוך 12 שבועות, בלי עותק למתלונן.  אחת לשנה באוגוסט, צוות האו"ם באוגוסט בודק את איכות התלונות, ותשובות המדינה, והדרך בה מתכוון האו"ם לטפל ב"מצב" המתואר.  אחת לשנה במרץ, צוות עבודה מיוחד בודק אם יש מכנה משותף לכל התלונות המצריך פעולה מיוחדת.  בקיצור, תלונות אלה מתאימות למי שלא מצפה לפיתרונות מיידים, ומי שמניעיו הם מצפוניים, כדי למנוע מאחרים מלהיתקל באותו סוג של התעללות שלטונית.   לטופס תלונה: טופס תלונה לאו"ם מסוג 1503 על הפרת זכויות אדם

שימו לב שעליכם לפרט ספציפית איזה סעיף בהצהרת האו"ם בדבר זכויות האדם הופרו, ולגבות את התלונה בראיות מוצקות. המסלול מתאים במיוחד למי שנפגע כתוצאה ממעצרים ללא ראיות, מעצרים שרירותיים, אנשים שהמדינה העלימה אותם, אנשים שחוסלו ע"י המדינה, ובמיוחד מעצרים ללא כתב אישום או משפט,והפרה של הזכות לצאת מהארץ (צווי עיכוב יציאה).   את התלונות יש לשלוח לכתובת הבאה:

 Commission/Sub-Commission Team (1503 Procedure)
Support Services Branch
Office of the High Commissioner for Human Rights
United Nations Office at Geneva
1211 Geneva 10
Switzerland
Fax: + 41 22 9179011
E-mail: CP@ohchr.org

הזכויות על פי הצהרת האו"ם לזכויות אדם:  (1)  להיות חופשי ושווה בערכו ובזכויותיו, (2)  זכות לחיים, לביטחון וחרות, (3) זכות לחינוך, (4) איסור עבדות, (5) איסור עינויים, (6) כל אדם זכאי להיות אישיות בפני החוק, (7) איסור מאסר או הגליה באופן שרירותי, (8) אדם מוחזק כזכאי עד שלא הוכחה אשמתו בבית משפט,(9) הזכות לפרטיות, (10) הזכות לחופש התנועה, (11) הזכות לבקש ולקבל מקלט פוליטי, (12) הזכות לאזרחות, (13) הזכות להינשא, ולהקים משפחה, (14) הזכות לרכוש פרטי, (15) הזכות לחרות המחשבה המצפון והדת, (16) הזכות לחופש הביטוי, (17) הזכות לחופש ההתאגדות, (18) הזכות לבחור ולהיבחר, (19) הזכות לביטחון סוציאלי, (20) הזכות לעבוד, ולבחור את סוג העבודה, (21) הזכות למנוחה ופנאי.

הזכויות לפי אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד:  (1) לכל ילד זכות טבעית לחיים.  (2) לכל ילד זכות להיקרא בשם, (3) ילד לא יופרד מהוריו בניגוד לרצונם, (4) הזכות להביע את דעותיו בחופשיות בכל העניינים הנוגעים לו, (5) הזכות לחפש, לקבל ולמסור מידע ורעיונות מכל סוג שהוא, (6) הזכות לחופש מחשבה מצפון ודת, (7) הזכות לחופש ההתאגדות ולחופש ההתקהלות השקטה, (8) שום ילד לא יהא נתון להתערבות שרירותית או בלתי חוקית בפרטיותו, משפחתו, ביתו ותכתובתו, ואף לא פגיעה שלא כחוק בכבודו ובשמו הטוב, (9) לכל ילד תהייה גישה למקורות מידע כגון אמצעי התקשורת ההמוניים, (10) להורים או לאפוטרופסים החוקיים של הילד אחריות ראשונה במעלה לגידולו, (11) הזכות להגנה מפני כל סוגי האלימות – הגופניים והנפשיים, (12)  ילד ללא משפחה זכאי להגנה וסיוע מיוחדים מצד המדינה, (13) ילד שהינו נכה זכאי להינות מחיים מלאים, (14) זכותו של כל ילד לקבל שרותי בריאות, (15) זכותו של כל ילד להנות מרמת חיים המתאימה לו, (16) הזכות לקבל חינוך בבית ספר, (17) הזכות לפנאי, ולניצול הפנאי למשחק וכל פעילות אחרת, (18) הזכות להגנה מפני ניצול כלכלי: יקבע גיל מינימלי להתקבלות לעבודה, ויאסר להעסיק ילד בסוגי עבודה העלולים להזיק לו, (19)  הזכות להגנה מפני חשיפה לסמים, (20) הזכות להגנה מפני ניצול מיני, (21) הזכות להגנה מפני חטיפה, מכירה וסחר בילדים, (22)  הזכות להגנה מפני עינויים ועונשים אכזריים ובכללם מאסר עולם, (23)  ילדים מתחת לגיל 15 לא ישתתפו באופן פעיל במלחמה, (24)  המערכת המשפטית תתייחס ברגישות יתרה לילדים, והמדינות יקימו מערכות משפט נפרדות לילדים, יקבע גיל מינימום שמתחתיו ילדים לא יועמדו כלל לדין.

Posted in רווחה | מתויג: , , , , | Leave a Comment »

 
הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 124 שכבר עוקבים אחריו

%d בלוגרים אהבו את זה: