התנועה למען עתיד ילדינו

האתר עוסק בהפרת זכויות ילדים והורים בידי עובדים סוציאליים ומערכת המשפט המשמשת חותמת גומי להחלטות פקידות הסעד.

Posts Tagged ‘מחוז דרום במשטרת ישראל’

משטרת ישראל – חולמנות או סתם זלזול בחיי אדם / אסף חיים פרייס

Posted by yeladeinu ב- יולי 10, 2010

   שבו על כסא או ספה, החזיקו היטב במשענת וקיראו – לא להנאתכם – את הזעקה הציבורית העולה ממחדליה החוזרים ונשנים של משטרת ישראל, אותו גוף מסואב האמון על שלום וביטחון הציבור והחודל מכל מעשה שהוא כאשר מהעבר השני עולה זעקתו של אדם. על מה אני מדבר? הנה לכם, שחור על גבי עיתון – "ידיעות אחרונות", יום ששי, ה-09/07/2010, "במשטרה צחקו עליה", המסגרת המופיעה בגוף הכתבה "עד הטיפה האחרונה" בדבר רצח טלי עטר ז"ל בידי שכנתה – הדברים הבאים.
   "'על פי נתונים שהתקבלו במשפחה' אומר עו"ד בן נתן 'היו כמה קריאות של הנאשמת למשטרה לשלוח ניידת, שמהן עלה באופן ברור כי בכוונתה לעשות מעשה. מדובר בתחנת משטרה שנמצאת בהמשך הרחוב שבו אירע הרצח, ואנו סבורים שעם שיקול דעת מקצועי ותקין ניתן היה בהחלט למנוע את המעשה. כבר למחרת האירוע יצר עימי קשר גורם משטרתי, שביקש להישאר בעילום שם, שהיה בתחנת המשטרה בזמן שנתקבלו קריאותיה של הרוצחת לפני הרצח. הוא ציין בפניי כי לא הצליח להירדם באותו לילה. לטענתו, קריאותיה של הנאשמת התקבלו בלגלוג והיא הייתה מושא לצחוק. אותו גורם ביקש ממני באופן אישי לפעול בעניין על מנת לנקות את מצפונו'".
    ותגובת המשטרה, מחוז דרום, למיותר לציין – לקוחה מאיזו קלטת, ציטוט נורא, דהוי – "…מדובר באירוע קשה וטרגי שלצערנו לא היה באפשרות המשטרה למנוע'".
   משטרת ישראל – אותו גוף שעליו ממונה שר אשר לפני שנים שונה שם משרדו לאגף לביטחון פנים – מתגלה שוב ושוב במערומיה. ניחא אם הדבר היה מתבטא בשוטרים ושוטרות חדלי אישים, כאלו שהגיעו לשם כי לא נותרה בידיהם כל ברירה וכי משטרת ישראל מוכנה לקלוט כל אחד, היינו יודעים היכן לשים את האצבע. אולם, כאשר מדובר בשרשרת אירועים, המבטאת יותר מכל את הזלזול התהומי של משטרת ישראל בתפקידיה ובחובותיה כלפי האזרח, אסור לציבור לשתוק, אסור להתעלם ועל מדינת ישראל לקום ולומר את דברה – די, נמאסתם. כאשר הדבר אינו בא לידי ביטוי באמירה הלקונית של חוקר המז"פ לבעל הדירה שנפרצה ושאת תכשיטי אשתו לקחו – "תגיע לתחנה להגיש תלונה", אלא כאשר מדובר באישה אשר מתקשרת לתחנה ומודיעה כי היא עומדת לבצע רצח ויושב שם שוטר חדל אישים – סליחה, שרשרת או מקבץ מטומטמים לובשי מדים אשר בטעות היה מישהו שהשביע אותם מתי שהוא כי משטרת ישראל צריכה הייתה לנפח מידות וכ"א – וצוחק ומלגלג עליה במקום להטיס לשם ניידת. ובכן, כאן, חוצה משטרת ישראל קווים אדומים מאוד, ברורים מאוד ושאינם ניתנים לטשטוש – משטרת ישראל חדלה מחדל ועל הנוגעים בדבר – כל אותו מקבץ חדל אישים אשר ישבו בתחנה ולגלגו – חייבים ליתן את הדין. האם יעשה משהו המפכ"ל המדברר כנגדם? אני בספק גדול. שמא תאמרו – השר לביטחון פנים? די, נו. שהרי מדובר בכסת"ח. כסת"ח אותי ואני אכסת"ח אותך.
   התוצאות החמורות של מחדל זה שוכבות עכשיו תחת עפר ובטון. אם ובנה התינוק, אשר נרצחו בידי תת-אדם, לא יראו יותר אור יום. האם יש מישהו במשטרה שם עכשיו, הדופק באגרוף על לוח ליבו ואומר – "אשמתי, בגדתי, גזלתי…", נו, די. הרי מדובר במשטרת ישראל.
ישראל חודלת בדברים רבים. ניחא היה מדובר בעוד עבירת רכוש, נו, שוין. אבל כשמדובר בדיני נפשות? כשמדובר בסימפטום המאפיין שוטרים רבים כל כך? לא הגיע הזמן שמישהו ייתן את הדין.
   אז הנה מס' דברים שמבקר המדינה לא ידון בהם. הסיבה הפשוטה והכל כך מטופשת (ותראו לי מישהו שלא נתקל בכך בתשובת משרדו של מבקר המדינה) – הנושא עומד ותלוי בבית המשפט, או, הנושא אינו עומד לסדר היום הציבורי. תאמרו את זה לאלו שכבר נרצחו, או אולי, יירצחו.
   חוק חובת דיווח – אותו חוק חשוב ונדרש, המאפיין במס' נקודות את אותו האדם, הדמות, בעל התפקיד, החייב בדיווח למשטרת ישראל, פקידות הסעד ובתי המשפט, כל אימת שעולה בפניו החשש, אפילו הקל ביותר, כי בקטין וחסר ישע בוצע, מבוצע או עומד להתבצע פשע, פגיעה נפשית, התעללות ו/או כל מעשה אלימות – נפשית או פיזית. ניסיתם להגיש תלונה נגד פסיכולוגית אשר אימתה את תלונתכם בגין התעללות נפשית בבתכם הקטנה מצד האם או האב (אשר מצידם משתפים פעולה עם משרד הרווחה)? מה נאמר לכם, כבר בעת קבלת התלונה – כי אין כאן ראייה לביצוע מעשה פלילי. תפסתם את הבטן מצחוק? העליתם חיוך בקרן זווית? זוהי רק ההתחלה.
   הגשתם תלונה נגד פקידת הסעד (קומו, קומו, זה לא מצחיק). מה נאמר לכם שם, במחלק החקירות של משטרת הרווחה? ובכן, השאלה הראשונה היא האם ניסיתם לפגוש את פקידת הסעד על מנת לשתף עמה פעולה. תגידו, מה דעתכם על הסנריו הבא? מדוע שלא ישאלו במשטרה את המתלוננת על אונס או אלימות, האם ניסתה לדובב את התוקף על מנת לשתף עמו פעולה? (תאמינו לי, כנראה שזה לא רחוק מהמציאות, אם לפי המקרים האחרונים מתברר כי משטרת ישראל מיהרה להפנות אצבע מאשימה לנערות ולנשים אשר הותקפו מינית).
   בכל הנוגע למערכת הרווחה, תנסו להגיש תלונה נגד בעליו ו/או האחראי על המוסד בו חוסים נערים אפילו כשיש בידכם חומרים קשים על התעללות נפשית, פיזית, אינוס, פורנוגרפיה ועוד מיני מטעמים. וזה עוד לא הסוף.
תנסו להתלונן על חטיפת הילד שלכם בידי פקידת הסעד, שלקחה אותו מבית הספר בלי צו או משהו דומה, גם לאחר שלא פנתה לבית המשפט להאריך את צו החירום או כל צו אחר… נו, אף אחד לא קם… תראו לי חוקר משטרה שפוער פיו בתדהמה לנוכח הסיפור שאתם מספרים לו – פקידת סעד שהעלימה את הילד(ים) מעל פני האדמה, זאת מבלי שהיה בידיה כל צו שופט ראוי ונדרש המתיר לה לעשות כן מעבר להיותו של הילד שבעה ימים מחוץ לביתו? אף אחד לא קם… ותראו לי מי שלא חש לפתע שה-"חקירה" בתלונתו הופכת לחקירה נגדו – מדוע לא התלוננת עד כה? מדוע לא פעלת? מדוע לא דיווחת?
   יעמוד האב הגרוש מול בית גרושתו וילדיו, יצור קשר עם התחנה ויבקש סיוע לקיום צו הסדרי ראייה לאחר שגרושתו מונעת ממנו לראות את הילדים, מונעת מהילדים לצאת מביתם לצורך המפגש עם האב. אני בטוח שכבר עכשיו יש מישהו ששוכב על הרצפה ונחנק מצחוק… מה יאמרו לכם בתחנה? תגיעו להגיש תלונה? מה יהא עתידה של התלונה – להיגנז מחוסר עניין לציבור (תשאלו את משטרת פ"ת, את האלמ"ב בה ואת מפקד התחנה, אני חושב שהם שם שברו שיא בעניין זה… או שהם יכולים לשמש דוגמא ומופת הכיצד תחנה שלמה יכולה להתעלם מצו שופט, לטייח תלונות, להעלים מסמכים מתלונות אלו ואחרות ובמיוחד – בכל הקשור בתלונות בגין התעללות נפשית והסדרי ראייה – פשוט לא לפעול. לחדול ממש).
עוד כמה מהמחדלים הבולטים של משטרת ישראל בשנים האחרונות. על חלקם, שילמו אזרחים חפים מפשע – בחייהם.
   הרצח בחוף הים בבת-ים של הגב' מרגריטה לאוטין ז"ל. בעוד חוף הים והאזור כולו מכוסה בשוטרים בכמות שלא הייתה מביישת שום סצנה קולנועית, הגיעו שני הרוצחים על גבי אופנוע וריססו את הנרצחת לעיני ילדיה ובעלה ולעיני הציבור השוהה בחוף הים. כמה שזכור לי ולכולנו, כנראה מידע מודיעיני היה זה שהוביל את משטרת ישראל לפריסת כוחות באותו היום בחוף הים. מעניין מה עוד היו אמורים לעשות שוטרינו על מנת לעצור את הרוצחים בזמן?
   הפיגועים בירושלים אזרחים מחסלים את המחבלים בעוד השוטרים עסוקים בהכוונת תנועה או יותר נכון – בהכוונת עצמם איך שלא להיכנס לזירה ושלא לחטוף כדור או מכת טרקטור. קר בזכות תושייה של צעירים, לוחמים קרביים בצה"ל, המחבל מחוסל.המזל הוא שמשטרת ישראל לא גילתה תושייה לעצור את החייל היורה. שיתבייש לו. לחטוף כך באמצע היום את ההצגה מהמשטרה ועוד לירות בשטח בנוי? מי שמע על הוראות פתיחה באש? שיקום!
   הפיגוע בירושלים במרכז הרב בעוד השוטר בחוץ בוחר להכווין את התנועה ולא להגיע למגע עם המחבל, פורץ פנימה קצין צה"ל (מסוכן, חובש כיפה אף הוא) ומחסל את המחבל. כמה שזכור לי, הלוחם הצעיר שחיסל את המחבל בטרקטור הינו קרוב משפחה של קצין צה"ל שחיסל את המחבל במרכז הרב. מה עוד דומה בין המקרים? שניהם ירו בשטח בנוי בעוד קיימת סכנה לעוברים ולשבים ולשוהים במקום (סיבה מצוינת כנראה להגיש נגדם כתב אישום). מה עוד דומה? בשני המקרים השוטרים חדלו מעשות משהו. מה עוד דומה? בשני המקרים משטרת ישראל נותרה מחוסרת עבודה. אולי כדאי להפנות את המשטרה ללשכת התעסוקה? רעיון טוב… לפחות שם יתחילו לעשות משהו…
   שימו לב לדבריו של עו"ד וינרוט, מהפרקליטים היותר בכירים בישראל, בכתבה לעיתון "הארץ": "תסתכל על משטרת ישראל, זו משטרה שקשה לך להיעזר בה. נאי לא מאחל לאף אחד לקבל מכה מבריון ברחוב… אני לא מאחל… שיזדקקו לשירותיה. יש דבר אחד שמשטרת ישראל עושה בקול רעש גדול – החקירה של הפוליטיקאים. ואתה שואל את עצמך: איך שמשטרה שהיא כל כך חלשה בכל התחומים פתאום בתחום הזה היא פועלת באינטנסיביות? וכשאתה מסתכל באמת אל החברה הישראלית ואתה רואה מה שאני רואה כעורך דין, איפה שזורמת השחיתות באמת, לשם המשטרה לא מגיעה בכלל". ואני מוסיף כאן ואומר – מישהו הזכיר כאן משרד הרווחה, שופטים בבתי המשפט לענייני משפחה, מרכזי חירום לילדים ונוער, פסיכולוגים ועוד כהנה וכהנה?
  מעניין מה היה קורה למשטרת ישראל במידה והייתה מקבלת תשלום על כל פעילות שאמורה הייתה לעשות? כמו בערך לשכת התעסוקה בנוגע למציאת תעסוקה לאלפי הפונים אליהם. בענייני משפחה, הסדרי ראייה, קיום צווים וחוקים – היה נוצר מצב בו משטרת ישראל פונה לביטוח על מנת לכסות הפסדים בהחזרים כספיים לפונים אליה.
   ותאמינו לי, זה ממזמן כבר לא מצחיק. כאשר משטרת ישראל עוברת את הקווים האדומים, כאשר מהקו השני עומדת אישה ואומרת באופן ברור כי היא עומדת לרצוח את שכנתה ושם, בתחנה, בהמשך הרחוב, יושב הדיוט לבוש מדים, שכל מה שהוא יכול לעשות הוא לצחקק, ללעוג ולהמתין למשמרת שתעבור ורק שלא יפילו עליהם "שלדי", כוננות פתע או חדירת מחבלים (גם כאן ראינו את מחדלי המשטרה במרכז הרב, באירועים בירושלים ועוד), על הציבור הישראלי לשאול את השאלה הברורה – היכן מצוי זה שאמור ליתן את הדין? בזמנו, כמדומני, אמר המפכ"ל הנוכחי, כהן, כי המשטרה תהווה את חוד החנית למלחמה בפשע ותחזיר את הביטחון לציבור. ניחא הבטחות לחוד ועשייה לחוד. אבל למצב כזה, שפל המדרגה? הנה, שם הדלת, הגיע הזמן, תחסוך לכולנו את הטרחה מלשלוח מכתבים. נכשלת – לך הביתה.
  אסיים בדברים הבאים. שימו לב לאותה מסגרת כחולה בכתבה. מחד, נאמר שם כי אותו גורם משטרתי, שכל כך מבקש לנקות את מצפונו (זה כנראה מה שחשוב לו, המצפון, או שמא שעות השינה בלילה, כך לפחות נטען שם כי לא הצליח להירדם באותו הלילה), טען כי "קריאותיה של הנאשמת התקבלו בלגלוג  והיא הייתה מושא לצחוק". ומאידך, בתגובת מחוז דרום נאמר כי: "…לאור תוצאותיה הטרגיות של האירוע וטענות שהועלו על ידי המשפחה מינה מפקד המחוז צוות בדיקה אשר בחן את האירוע ביסודיות ומצא כי לא היות תקלות מבצעיות או מקצועיות בהתנהלות המשטרה, אשר  היו עשוית למנוע את אירוע הדקירה ותוצאתו הטרגית". אז ככה, גם אם נתעלם לרגע מדווקנות בפירוש דבריו של הגורם המשטרתי המיוסר מצפונית, ניתן למצוא, כי אולי לא התקיימו תקלות מבצעיות או מקצועיות בהתנהלות המשטרה, אבל לבטח התקיימו תקלות מוסריות ברמתו האישית של השוטר שקיבל את הדיווח, אותה רמה אישית של יושר, כבוד ומוסר אותה היינו מצפים לגלות אצל לובש המדים הכחולים. מסתבר כנראה, כי משטרת ישראל ממש לא מצטיינת בכך. אף על פי שלא ניתן להכליל ולנהוג בהכללה (למעט במקרים בהם ביקשתם להתלונן על פקידת הסעד, מרכז הקשר ומרכז החירום, הסדרי ראייה, גרושתכם, הסתה, פגיעה נפשית, התעללות נפשית, התנהלות בניגוד לחובת הדיווח ועוד…), ניתן להצביע על מבושיה של המשטרה אשר אינה מנקה אורוותיה אל מול פני השמש אלא מעניקה ציונים אלו ואחרים לשוטריה הסורחים. אגב, איננו צריכים ואיננו אמורים לצפות מהשוטר להפוך לרגע ולו הקטן ביותר למשפטן ו/או לחלק מהרשות השופטת. אנו מצפים ממנו שינהג בהתאם לנדרש – קיום צווים, קבלת וחקירת תלונה וביצוע מעצר או עיכוב במקרה של הפרת צו הגנה, הרחקה וכו'. אולם, מסתבר, ששוטרים אלו ואחרים נוהגים להפוך עצמם לבתי משפט של שדה, לקבוע עוד בטרם לקיחת התלונה (באותו החלק בו הם – לכאורה – שומעים אתכם באופן חופשי וללא כתיבה ותיעוד שוטחים את תלונתכם), כי לא מתקיימת עילה, עבירה או התנהלות פלילית. מה שהם הכי אוהבים שם, במשטרה, שאתה, האזרח המבקש להטריד אותם בזוטות ודווקא בעת לגימת הקפה (טקס שמתחיל בערך בתחילת המשמרת וממשיך הלאה לאחר חזרתם הביתה), פונה אליהם עם סעיפי החוק הרלוונטיים, מה שהופך אותך למטריד מקצועי ומעצבן. במקרה כזה הם מתחילים להתפלפל, פונים ליועמ"ש של התחנה, מפילים לפניו את המקרה כשהם קושרים אותו בדרך לא דרך לסעיפי חוק אחר (דבר שנחשב לתכונה נפלאה של שוטר – הפיכת היוצרות וקשירת האירוע לסעיף חוק שאינו קשור אליו בכלל ומסיבה אחת בלבד – מושא התלונה וזהותו – פקידת הסעד, הפסיכולוג, מרכז החירום וכו'). אגב, תעמדו על כך שכל דבריכם יירשמו כדין, כולל הסעיפים הרלוונטיים בחוק.
  התנועה למען עתיד ילדינו קוראת לכם – גברים ונשים כאחד – במידה ונפגעתם ממעשי ומחדלי המשטרה – הרימו תלונה ואל תשתקו. את התלונה יש לשלוח לנציג התנועה, אסף חיים פרייס, לפקס: 1533-6518634 או לדוא"ל: preiss.asaf@gmail.com.

Posted in התעללות בילדים, חטיפת ילדים, טובת הילד, ילדים בסיכון, כללי, ניתוק מילדים, עובדים סוציאליים, פקידי סעד, רווחה, שחיתות | מתויג: , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

 
הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 110 שכבר עוקבים אחריו

%d בלוגרים אהבו את זה: