Euro Kids

פגיעה בזכויות אדם

  • קו החירום 24 שעות Аварийная линия движения 24 часа в сутки

    yeladeinuorg@gmail.com 0547643477 צוות כונן If your children were taken by welfare officials Aoimtm by welfare officials to take your children You have been invited to the police station due to a false complaint or stops to Toamr anything before you contact 0547643477 or leave a message by email
  • אתר זה איננו קשור לכול עמותת התנועה למען עתיד ילדנו

    אתר זה והתכנים בו אינם קשורים לכול עמותה . אתר זה הינו אתר פלטפורמה בינלאומית שאיננו קשור למדינת ישראל ופרסומיה הינם למען זכויות הילד בארץ ובעולם ,והינה חושפת עוולות לכלל הנזקקים.
  • מי אנחנו

    זהו האתר הרישמי של התנועה למען עתיד ילדינו אתר זה איננו קשור לעמותת התנועה למען עתיד ילדנו ואין כול קשר ביניהם.אשר מייצגת 750,000 ילדים וכ 300,000 אבות גרושים אשר מופלים ונרדפים על רקע מגדרי וסובלים מרדיפה ואפליה של בתי המשפט למשפחה, מוסדות הרווחה, המשטרה ומוסדות נוספים של המדינה. התנועה פועלת בגבורה למניעת חטיפת ילדים ע”י רשויות הרווחה, בתי המשפט ומוסדות המדינה. התנועה שמה לה דגל לסייע לכל ילד שנמצא במצב של סיכון, ולכל ילד מנותק או מנוכר מהורה או משפחה. התנועה שמה לה לדגל לעזור ולסייע לנשים וגברים כאחד בעניין ילדיהם, הורות שווה ומשמורת משותפת. אתר זה הינו אתר פלטפורמה ואיננו שייך לתנועה למען עתיד ילדנו .
  • חדשות

  • איך להתמודד עם עובדי הסעד ובתי הספר ?

    הרצאות איך להתמודד בלחצים של בתי הספר המנהלת ,היועצת הפסיכולוגית וכן הרווחה שעושה הכול לסמם את ילדכם ברטלין ולשלוח אותו לפנימייה הרצאות בכול הארץ בעלות של 50 ש"ח מותנה ב 10 אנשים. פרטים טלפון 0547643477
  • הסרט זכות האבות

  • ערוץ טלויויזיה

  • בני היקר אינך רואה אותי בגלל השופט יורם שקד

    בני היקר אינני מאשים אותך מי שאשם זה השופט יורם שקד . ואמא שלך שסובלת מבעיה נפשית . בני היקר זו עניין זמני עד שתעבור לחזקתי . לא יורם ולא בן ארי ימנעו ממך לראות את אביך . שתדע בני היקר לעולם לא ננטוש אותך ונלחם בשבילך . יצאת לעולם למציאות קשה כאשר ניסתי הכל בכדי לא לצאת למלחמה אך מה לעשות האישה שמגדלת אותך בשלב זה פירשה זו כחולשה . האפליה הנהוגה במדינה גורמת לך בני היקר נזק רב . אך נעשה הכל בכדי לתקן זאת במהרה . היזהר בני היקר שלא תלמד מהאישה הזאת דבר . שתגדל תדע מה אביך עשה בשבילך בני היקר . שתגדל תודיע ליורם שקד ,ואריאל בן ארי אני יודע שאתם אשמים . נעשה הכל ביחד בכדי שתעבור בהקדם מהאישה הזאת שמתעללת . יורם שקד אומר שזה בסדר לקחת סמים ,לנתק אותך מאביך ומשפחתו . תזכור את השם הזה בני היקר . בני היקר אני פה בשבילך ולמענך ,וכן בשביל אחותך היקרה שמחכה לך .
  • תקנון העמותה

  • כנס למען זכויות הילד והמשפחה

  • הצטרפו לתנועה

    יעקב בן יששכר - מנכ"ל

    למען שינוי בוועדות הכנסת ושינוי המצב הקיים נא לפנות 0547647643477 yeladeinuorg@gmail.com

  • המעמד האישי והרווחה

    אחראי תחום המעמד האישי והרווחה בתנועה למען עתיד ילדינו. אלון : דוא"ל:yeladeinuorg@gmail.com
  • יו"ר התנועה אלון רחמים

    אלון רחמים יטפל בנושא הרווחה ועובדות הסעד . 0547643477
  • אבא

  • שנים נלחם למשמורת ביתו והצליח למרות סירובה של ראשות הסעד ובית המשפט

  • קטגוריות

  • דיון לחקירת ארגון אל"י

    היום הגדולװ27 בנובמבר, 2013
    היום הגדול הגיע.
  • תרומות

    רוצים לתרום ולעזור לנו לממש את המטרות ? מספר החשבון שלנו בבנק הדואר 8204851 דרושים מתרימים בתשלום שכר ראוי מגיל 15 ומעלה .
  • חיתמו על העצומה

    ראה תמונה בגודל מלא

    חיתמו על עצומה להקמת גוף בקורת חיצוני ובלתי תלוי על פעילות משרד הרווחה.
    http://www.atzuma.co.il/yeladeinuorg

  • העלאת או קישור עצומות לאתר

    כחלק מפעילות התנועה למניעת סתימת הפיות והעלמת האמת בכל הנוגע לשחיתות הממסד, לשחיתות ולמחדלי משרד הרווחה ולקשר הבלתי נתפס בין פקידי הסעד-בתי משפט-משטרת ישראל, התנועה מאפשרת לציבור הרחב לקחת חלק פעיל בהפצת עצומות בנושאים מגוונים, הקשורים בזכויות הילד, בזכויות ההורה הגרוש וכמובן - בכל הנוגע לחשיפת האמת והפגיעה בערכי הצדק והחוק בידי הממסד.
    את העצומות יש להפנות לאסף לפי הפרטים הבאים:
    נייד: 0503-588699
    פקס: 1533-6518634
    דוא"ל: YELADEINUORG@gmail.com
    העצומות תבדקנה ולפי מידת התאמתן, יפורסמו באתר תחת שם כותב ועורך העצומה בתוספת לכתובת העצומה.

  • סרטונים על אלימות ממסדית

    PROJECTעדויות מזעזעות של אזרחים שנפגעו קשות מן הממסד הישראלי
  • הידעת כי

  • ארכיון מאמרים

  • לוח שנה

    יולי 2014
    א ב ג ד ה ו ש
    « יוני    
     12345
    6789101112
    13141516171819
    20212223242526
    2728293031  
  • קטגוריות

  • תמונות ראויות

    עוד תמונות
  • תוכנת התרגום של גוגל

    http://translate.google.co.il/#
  • יעקב בן יששכר בפעולה. הפגנה מול הפמיניסטיות

  • האירועים הבאים

    אין אירועים קרובים

  • היום הגדולװ2 בנובמבר, 2013
    היום הגדול הגיע.

Posts Tagged ‘משטרת ישראל’

לישכת מחוז תל אביב לא אוכפים צווי משמורת והסדרי ראייה נגד נשים .

Posted by YELADEINU ב- פברואר 9, 2014

לישכת מחוז תל אביב לא אוכפים צווי משמורת והסדרי ראייה נגד נשים .

הגישה הפמניסטית בלישכת מפקד מחוז תל אביב

לשמוע ולא להאמין!

במשטרת מחוז תל אביב ובמשטרת ישראל בפרט השתרשה תופעה חולה  שאין אכיפה נגד נשים.

אין דרך אחרת  תגיש תלונה  ולא נעשה דבר.

שוב השוטרת טוענת טענות סרק על משמורת בידי האישה   ללא כול בדיקה ולאחר שהוברר שיש משמורת גם בידי האב  השוטרת  ממשיכה לנהל מסחר על כמה ימים בידי האב וברור שלאם יש יותר ימים דבר ששוב איננו נכון .

השוטרת פועלת בניסיונות דייג להפלילי את האב אתה תיקח את הילדים באלימות? זאת עבירה פלילית היא מודיעה.

לסיום מיתחמקת ולא נותנת את שמה ומנתקת.

Posted in רווחה | מתויג: , , , , | Leave a Comment »

המשך התחקיר על תעשיית המיליונים של חניתה צימרין מארגון אל"י היתעללות בילדים בחסות משרד הרווחה ותורמים בארצות הברית

Posted by YELADEINU ב- נובמבר 21, 2013

 

כמה כסף זורם בעמותות הרווחה? קחו לדוגמא את אל"י, העמותה להגנת הילד. עמותה זו כולאת ילדים במרכזי חירום ומקבלת ממשרד הרווחה 17,000 ש"ח לילד לחודש. העלות על פי דיווח לרשם העמותות הישראלי היא 3,000 ש"ח לחודש. אבל נסתרת מהעין היא תעשיית ההתרמות בחו"ל. רק בארה"ב הצליחה אל"י, בראשות חניתה צימרין והפסיכולוג המהפנט ילדים, דני מלא רון לגייס $2,400,000 בחמש שנים. ממש כך, כמעט שתיים וחצי מיליון דולר בחמש שנים (2008-2012). לאן הולך הכסף?

התמונה של הגטו של אלי

התמונה של הגטו של אלי

תחקיר של התנועה לעתיד ילדינו בראשות יעקב בן יששכר הצליח להניח ידיים על דו"ח מס ההכנסה האמריקאי של אל"י לשנת 2012, והוא כולו לפניכם. שימו לב לעמוד 15. שם מדווחות כל ההכנסות מתרומות ל 5 השנים האחרונות. חצי מיליון דולר בשנה!!!

לא פלא שכאשר זורמים סכומים כה אדירים מנדבנים אמריקאים, יש לכל בעלי המקצוע אינטרס לנפח את סטטיסטיקת ההתעללות בילדים בישראל. יש הרבה כסף שזורם לידדים של אינטרסנטים ושרלטנים שמתעשרים על חשבון פרופוגנדץ השקרים של תעשיית ההתעללות הפיקטיבית בילדים בישראל. אל"י למשל מטפלת בסך הכול בכ 150 ילדים, וחולבת את מאיר כהן שר הרווחה היטב, והרחק מעין הביקורת הציבורית, והנחלבים הם התורמים האמריקאים.

רק השבוע מדווחת פאר לי שחר, שויצ"ו שחררה "נתונים" לפיהם "אלימות במשפחה: כ-600,000 ילדים סובלים מהתעללות, עוד מדו"ח ויצ"ו: 200,000 נשים מוכות" כותבת פאר לי שחר ש"כך עולה מדו"ח של תנועת ויצ"ו. על פי הנתונים, מתחילת השנה טופלו כ-13,000 נשים, ילדים וגברים במרכזים למניעת אלימות במשפחה ובמקלטים לנשים מוכות – מספר דומה לשנים קודמות. הוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת תדון הבוקר בנושא האלימות במשפחה".

"מנהלת האגף לקידום האישה בויצ"ו, רבקה נוימן, אומרת ל"קול ישראל" כי רק 16% מהילדים הסובלים מאלימות במשפחה מטופלים בידי גורמי הרווחה. לדבריה, הרשויות אינן מצליחות להגיע אל שורש הבעייה – הגברים האלימים. היא ציינה כי השנה התקבלו יותר מ-500 פניות לקו טלפון אנונימי שויצ"ו מפעיל כדי לסייע לגברים אלימים ולעודדם לפנות לגורמים המוסמכים. גם היא קראה להקים רשות לאומית שתרכז את הטיפול באלימות במשפחה".

לפי פאר לי שחר, "יושבת-ראש הוועדה, עליזה לביא, אומרת כי מדובר באסון חברתי וקוראת להקים רשות לאומית לטיפול בבעייה.

נראה לנו שיו"ר הועדה לקידום נשים, עליזה לביא פשוט מתלהמת בלי ללמוד, ובלי להבין שום דבר משום דבר. ברגע שוי"צו משחררת נתונים, הסתומה עליזה לביא חוזרת עליהם כמו תוכי מקולקל. רשות לאומית היא רוצה? התמונה המתבהרת היא שמדובר בתעשייה של מאות מיליוני דולרים שויצ"ו, נעמת, ועמותות קטנות כמו אל"י חולבות מתורמים בחו"ל, וזו הסיבה לנתוני השקר.

http://www.iba.org.il/bet/?entity=972273&type=1

 הדו"ח הינו חלק מחקירת גורמי רווחה בארץ ובעולם והיקף  החקירה  הינו גדול ביותר  .
תעשיית המיליונים תוך שימוש בילדים אשר מוצגים כמסכנים ושהוריהם מתעללים.
נפרסם לראשונה שיריב מדריך באל"י מכה ומתעלל בילדים על בסיס קבוע ומשטרת ישראל לא עשתה דבר.
גם הנוכלת חניתה צימרין  שגנבה בשנת 2000 כספים רבים  לריהוט  בית בנה ולמשקפי יוקרה כפי שפירסם ידיעות אחרונות ולא נעשה דבר .
הבלוף של ארגון אל"י המתרים שרואיין  טען שמעולם לא קריבל אגורה אך מתברר שהכספים שולמו כאילו כהלוואה 20.000 $
תקציב הנסיעות של צימרין 40.000$ בשנה . סכומים אלו היצטרפו למענק פרישה של 1000000 ש"ח  .
להיות עובד סוציאלי  מיליונר זו לו מילה גסה .
השבוע הגיש ארגון אל"י דוח שיקרי לבית המשפט  ובית המשפט מסרב לאפשר את חקירת עובדי אל"י .
השבוע תידרש מערכת המשפט בארצות הברית לפעול להוצאת צווי מעצר לגברת צימרין ומלא רון .

Posted in רווחה | מתויג: , , , , , , , | Leave a Comment »

בלעדי רפ"ק שמואל אטיאס בשיחת טלפון עם עיתונאי מודה בתקיפה של העיתונאי יעקב בן יששכר .

Posted by YELADEINU ב- נובמבר 20, 2013

בלעדי רפ"ק שמואל אטיאס בשיחת טלפון עם עיתונאי מודה בתקיפה של העיתונאי יעקב בן יששכר .

אירוע חנה בן עמי 348

משטרת דימונה

שמואל אטיאס אף טוען  שמעולם לא נתקל בגורמים אשר מנהלים בצורה של מלחמת חורמה להדיחו.

אפילו הבדואים  קלים יותר  מיעקב בן יששכר .

מזה זמן אין שקט של יום אחד בתחנה כתבות ברדיו ,כתבות ברשת ,ושיחות של כתבים לתחנה .

תחנת דימונה שהייתה תחנה שקטה הפכה לתחנה תחת מתקפה.

רפ"ק אטיאס מגולל את הטעות שעשה שהיסתבך  לאחר שתקף את בן יששכר .

הבנתי שהכול תועד נחקרתי במשטרה,ומח"ש ואין לי יום של שקט .

יש לי משפחה ואני שוקל לפרוש .

שנשאל מה יחסיו לשר הרווחה מאיר כהן תשובתו היסתבכתי בגללו לא יצא לי שום דבר מזה .

העיתונאי אף הבהיר לשמואל אטיאס שתוגש נגדו תביעה על חצי מיליון ש"ח .

תשובתו אני מבין שהוא רוצה להרוס אותי .

ראיינו את העיתונאי יעקב בן יששכר והוא הבהיר שעד שרפ"ק אטיאס לא יודח מהמשטרה,ויפצה אותו על התקיפה כולל היתנצלות לא יניח לשמואל אטיאס .

Posted in רווחה | מתויג: , , , , , , | Leave a Comment »

ביום ה 27.11.2013 באולמה של השופטת מטעם הרווחה מיכל ברק נבו תתקיים חקירתם של חברי ארגון הפשיעה אל"י ,ועובדת הסעד שיפרה עינבר

Posted by YELADEINU ב- נובמבר 8, 2013

ביום ה 27.11.2013 באולמה של השופטת מטעם הרווחה מיכל ברק נבו תתקיים חקירתם של חברי ארגון הפשיעה אל"י ,ועובדת הסעד שיפרה עינבר .

בדיון ייחקרו חברי ארגון הפשיעה חניתה צימרין ,עימנואל אביטל ,שיפרה עינבר שכולם מיתעללים בילדים .

ארגון אל"י הוקם ע"י הפושעת רבת המעללים אשר גנבה כספים בשנת 2000 מכספי האירגון .

בשנת 2009 גנבה כ800000$ כספי תרומות תוך הונאת שלטונות אצות הברית.

התנועה למען עתיד ילדנו ביצעה חקירה סמוייה בארצות הברית  והגיעה גם לתורמים ,וגם למתרים.

נפתחה חקירה פלילית נגד צימרין.

חניתה צימרין הינה נצר  למי שלמד מהרייך השלישי איך להיתעלל בילדים.

שיפרה עינבר פושעת אשר פעלה להיתעלל בקטינה וזייפה תסקירים לבית המשפט .

עימנואל אביטל גם הוא חבר באירגון הפשיעה והיה אחראי על בית הכלא ברחוב זמנהוף 12 בתל אביב.

משטרת ישראל עד ליום זה סירבה לחוקרם  ולהעמידן לדין פלילי.

Posted in רווחה | מתויג: , , , , , , , | Leave a Comment »

תלונות שווא מכת מדינה

Posted by YELADEINU ב- ספטמבר 27, 2013

 

87% -93% תלונות שווא

באלימות במשפחה בישראל

 

האם ניתן ללמוד מהם שיעורי תלונות השווא על אלימות במשפחה בישראל, לאור הנתונים שמשחררים גופים שונים במדינה?  הנתונים הסטטיסטיים בישראל עוברים עיבוד מגדרי לפני שחררורם לציבור, על מנת למנוע שיקוף אמיתי של מצב תלונות האלמ"ב בישראל.  כך למשל הכנסת משחררת דו"חות על אלימות כלפי נשים, אבל איננה בוחנת במקביל אלימות כלפי גברים.

הרבה תלונות אלמ"ב שנפתחות כתלונה של אישה נגד גבר, הן תולדה של קריאה של גבר למשטרה עקב פרובוקציה של אשתו, ובכל זאת על פי ההנחיות, הגבר הוא מי שנעצר.  חלק ניכר מתלונות הנשים הם בגין "הפרת הוראה", אולם במשטרה מסרבים לקבל תלונות של גברים באותה עילה, כך שהנתונים הסטטיסטיים בסוף השנה מצביעים על תלונות של נשים, אבל לא ניתן לדעת כמה גברים מתלוננים ותלונתם לא נרשמת, ואלו שכן נרשמו, הנתונים פשוט נעלמים מהטבלאות הסופיות, כי תמיד מה שמוצג זה רק אלימות כלפי נשים.

ובכל זאת, בשלב שבין הגשת התלונות, ועד פתיחת תיקים פלילים נגד גברים נושרות 87% מהתלונות.  כלומר 13% מהתלונות המוגשות במשטרה מבשילות לכתב אישום.  מבין אלה, אחוז ההרשעות מאוד גבוה בגלל איומי השופטים שאם לא תהיה עסקת טיעון העונש יהיה כבד מנשוא.  מהתיקים הפליליים שכן מגיעים להרשעה, הרבה מההרשעות הן על בסיס עדות יחידה של המתלוננת, ואילולא האימון הכמעט מוחלט במתלוננות לעומת נאשמים, לא היה סיכוי להרשעה.

לכן כאן המקום להעריך שמתוך 13% התלונות שמבשילות לכתב אישום, לפחות חצי כוללות עסקאות טיעון תחת לחץ, הרשעות שווא בדין עדות יחידה, הרשעות בגין זוטות ומדיניות החמרה, כך שניתן לומר שאחוז תלונות השווא הוא בין 87% ל 93%.

ראו נתונים מהמשטרה:

 

 

על פי טבלה זו למדנו שמוגשות למשטרה מכול הסוגים כ 350,000 תלונות בשנה.

 

מהטבלה הבאה למדים שכ 20,000 הן תלונות באלמ"ב.  לא ידוע כמה מתלוננות מייצרות את הנתון הזה.  בכל זאת, 17.5% מכלל התלונות הן תלונות אלמ"ב. בשב"ס  20% עצירי אלמ"ב.

בארגוני הנשים טוענים שפירושו של דבר שכול יום מתלוננות כ 55 נשים על אלימות במשפחה. אלא שהמשטרה מראה את כלל התלונות, אבל לא את מספר המתלוננות.  יש נשים שמגישות עשרות תלונות בשנה.  אם אכן הנתון של 20,000 משקף תלונות אבל לא את מספר המתלוננות, אז אי אפשר לומר שיש 55 נשים שונות שמגיעות כל יום בתחנות המשטרה, מחלקת אלמ"ב.

אולם שימו לב שבכל שנה יש כ 12,000 פתיחות של תיקי גירושין (כ 10,00 יהודים).  הנתון של 20,000 תלונות כמובן כולל נשים שנשארות נשואות, ונשים בהליכי גירושין או לאחר גירושין:  אלה בדרך כלל מתלוננות על הפרת חובה חקוקה (איחורים בהחזרת הילדים).  אלו שבתחילת הליכי הגירושין בדרך כלל מתלוננות על איומים (למשל: "חשה מאוימת", "הוא הניף סכין").

לכן כאשר בודקים את כמות תלונות האיומים לעומת כמות תלונות האלמ"ב בשנה, יחד עם תלונות התקיפה והחבלה (ביחד כמעט 15,000), יוצא שכמעט כל אישה שמתגרשת מגישה תלונה במשטרה.

מתוך 20,000 תלונות אלמ"ב בשנה:

19% הם על הפרת הוראה חוקית: 3,800 תלונות על הפרות הוראה חוקית בשנה.

22% על איומים:   4,400 תלונות על איומים בשנה.

45% תלונות על תקיפה וחבלה:  9,000 תלונות.

 

מתוך 20,000 תלונות, המשטרה עוצרת 4,985 אזרחים (נעגל ל 5,000).  כלומר אחד מכל ארבע גברים שמוגשים נגדם תלונות אלמ"ב, נעצר.  ז"א אחוז מעצרי אלמ"ב מתוך תלונות אלמ"ב הוא 25%.

יוצא שכל יום נעצרים 13-14 גברים בגין אלמ"ב (כולל שישי ושבת).  (נציין שהנתון נשמע נמוך, לאור כמויות הגברים המובלים להארכת מעצר בכל בתי המשפט השלום בארץ).

שימו לב שבמספרים כללים, מתוך 350,000 תלונות, נעצרים 57,845 אזרחים, כלומר 16.5%, להבדיל ממעצרי אלמ"ב: 25%.

עוד נתונים תקציב המשטרה: 348 מיליארד ₪ (נעגל ל 350 מיליארד). מתוך זה 17.5% מוקדשים לאלמ"ב:  61 מיליארד ₪.

זה לא כולל את תקציב השב"ס: 2.5 מיליארד ₪, ממנו 20% מוקדש לאלמ"ב: חצי מיליארד ₪.

על פי דו"ח הכנסת על אלימות נגד נשים:

כלומר האלמ"ב בקרב יהודים מהווה 61.5% מהמקרים בעוד שעולות חדשות וערביות מהוות 38.5% מהמקרים (כמעט 40%).

הטבלה הבאה לקוחה מדו"ח הכנסת על אלימות כלפי נשים:

אם מסתכלים על נתוני 2009 (היות וב 2010 הנתונים לא מלאים), הרי שמתוך כ 15,500 תלונות אלמ"ב, רק 3,600 עברו לתביעה המשטרתית או פרקליטות (23%).

כלומר 77% מהתלונות במשטרה סוננו במשטרה, ולא עברו לתביעה משטרתית/פרקליטות.

מתוך כ 3,600 תיקים שהמשטרה העבירה לתביעה/פרקליטות, "נדונו" 1,928 תיקים (כלומר כ 2,000 תיקים).

פירושו של דבר ש 45% מתיקי האלמ"ב שהמשטרה העבירה  לתביעה/פרקליטות היו תלונות אלמ"ב שהתביעה/פרקליטות סירבה להאשים בגינן.

במילים אחרות כמחצית מהמקרים שהמשטרה מעבירה לתביעה פלילית/פרקליטות לא היו בהם ראיות, ולא היו צריכים להגיע לפרקליטות מלכתחילה.

לאור נתונים אלו, בשנת 2009 הוגשו כ 15,500 תלונות אלמ"ב, מתוכם לאחר סינון במשטרה ובפרקליטות, רק כ 2,000 הבשילו לכתב אישום,  ובאחוזים:  13%.

 

 

 

 

 

 

 

 

מתוך דו"ח הכנסת על אלימות נגד נשים.  שימו לב לנתונים על קו החירום של משרד הרווחה.  סביר להניח שהרבה מהקריאות יזומות לאור הדרכה של עורכי דין או ארגוני נשים כמו ויצו או נעמת.

 

 

ועל פי דו"ח הכנסת, אלו נתוני משרד הבריאות, אבל שימו לב שהכוונה ל"דיווחים" מבתי חולים, קופות חולים וטיפת חלב, והמדובר בדיווח של "חשד כלשהו לפגיעה", כלומר אלו לא דיווחים של פגיעה ממשית.  כמובן שלסטטיסטיקאית של הכנסת יש אינטרס מגדרי לאגד יחד את כל המספרים, כדי להעצימם.  לא מדובר בכמויות הנשים שהגיעו למיון עם פגיעות גופניות.

ולסיום ראו נתוני רצח נשים ע"י בני זוגם.

יש לזכור שכל הסטטיסטיקאיות בישראל בכוונה לא מייצרות טבלאות המראות רצח גברים ע"י נשים, או הזמנת רצח באמצעות רוצח שכיר.  התרשים לקוח מדו"ח המשטרה.  גם כאן לא מובא פילוח על רקע אתני.  כמעט שליש או יותר מהנתונים כאן הם עולים חדשים (רוסיה, בעיקר שכרות, ואתיופיה בעיקר, אי הסתגלות לעולם המערבי), ועוד שליש או יותר הם רציחות במגזר (בעיקר כבוד המשפחה).   רצח גברים ע"י נשים (ישירות או בהזמנה) בחו"ל הוא כשני שליש מהשיעור של רצח נשים ע"י גברים.

Posted in רווחה | מתויג: , , , | Leave a Comment »

האם היטלר היה עובד סוציאלי ?

Posted by YELADEINU ב- מאי 11, 2013

לפי אתר הירהורים  אשר חושף את פשעי עובדי הסעד  התשובה היא כן.

http://vimeo.com/61045376

אתר הירהורים הוקם  כפי הנראה להילחם בשקרים של עובדי הסעד .

העובדה שהוא חושף את שיטתם  של עובדי הסעד לפגוע בילדים מתבררת בשבוע האחרון נראה שעובדי הסעד מתלוננים מידי היום במשטרה ללא הצלחה .

האתר שמקום מושבו בארצות הברית  איננו נמצא עפ"י משטרת ישראל  בתחום סמכותה והיא חסרת אונים .

עפ"י  בכירים במשטרת ישראל אשר  ביקשו להישאר חסויים  עובדי הסעד וראש אגף החקירות ניצב סינגלוביץ ביקש

"לשבור  את רוחם  ורגליהם " של כול מי שמתנגד לבתי המשפט לנוער,משפחה ועובדי הסעד .

כאשר מנהל בתי המשפט השופט שפיצר ,השופטת טובה סיוון ,ראש אגף החקירות ,ועוד גורמים אשר מנסים להשתיק את הציבור כמו במדינות חשוכות .

טענות החוקרים שזימנו פעלי זכויות אדם שהם רק מבצעים הוראות .

נזכיר שגם חיילי אסד,וחיילי גרמניה במלחמת העולם השנייה קיבלו הוראות להשמיד יהודים .

מפעילים בארץ ובעולם נמסר שהמאבק יצא מזמן בתחומי ישראל והעובדה ששלושה שופטים נתבעו בארצות הברית יחד עם עמותת רווחה אל"י שמה שטוענת בנחרצות שהיא מגינה על שלומם של ילדים ומחזיקה בית כלא ברחוב זמנהוף 12 בתל אביב.

Posted in רווחה | מתויג: , , , , , , | 1 Comment »

פראשיית השופט יצחק יצחק שביזה את מעמד בית המשפט וזייף פרוטוקול דיון ועצר אב משמורן בשל ביזיון בית המשפט .

Posted by YELADEINU ב- אפריל 26, 2013

 רשלנות של השופט  בדימוסנתן נחמני  עפ"י השופט אליקים רובינשטייןבמשך 8 שנים מאמלל השופט יצחק יצחק אב גרוש ומבקש להרשיעו במשהו שמעולם לא ביצע .

השופט הנוקם יצחק יצחק

השופטיצחק יצחק

המדובר בשופט נתן נחמני שלטענת השופט הגיש תלונה במשטרה דבר שלא קרה .

השופט נחמני הודיע לנשיא בית המשפט העליון מעולם לא היתלוננתי.

במשך 8 שנים מאמללים השופט נתן נחמני שכמובן הודח  והשופטת יצחק יצחק את זוכה פרס זכויות אדם 2008 יעקב בן יששכר שהוא לא במקרה גיבור הסרט זכות אבות.

יעקב בן יששכר הדיוקן .

השופט יצחק מסרב להביא עדים כולל השופט נחמני ,ומסרב להורות לשוטרים להיתייצב לדיונים.

במהלך דיון שהתקיים באולמו  השבוע החליט השופט ניצחק יצחק לעכב דיון שעתיים וחצי בכדי לעצור את יעקב בן יששכר .

בן יששכר הבחין שמשמר בתי המשפט וצוות של אנשי מג"ב הכולל שוטר באזרחי שוטרת במדים,ושוטר מג"ב במדים ממתינים לתחילת הדיון .

משמר בתי המשפט  צולם לאחר שנערך טרם הדיון למעצר .

השופט יצחק היה עצבני ועוד טרם הדיון דיבר בצורה שלא מתאימה לשופט .

שעתיים וחצי לפני הדיון  תוכנן המעצר אשר אסור עפ"י דין .

אין עוצרים אדם שהגיע לדיון ועל כך הודח כבר תובע שחבר ליצחק יצחק לפני מספר שנים למעצר בן יששכר המדובר ביעקב ברנר שפעל בניגוד להנחיית השופט גלעד נויטל .

הדיון החל כאשר בן יששכר ביקש לקבל את תגובות התביעות לבקשות השונות והתובע סירב והחל לאיים על בן יששכר .העניין תועד .

השופט סירב להורות על העברת התגובות שכמובן לא היו במחשב בית המשפט .

יעקב בן יששכר ביקש לטעון טענות מקדמיות באשר לאי המצאת חומר הראיות וכן לעיניין אי זימונם של עדי התביעה ועדי ההגנה כאשר הם  השוטרים לא הגיעו מאחר והתחנה לא זימנה אותם .

כול זאת בכוונה תחילה .

השופט יצחק סירב לשמוע את הטענות והודיע לקלדנית לא לרשום דבר.

אנשים שהגיעו לשמוע את הדיון הוצאו בניגוד לעיקרון הפומביות כדי שלא יעידו על היתנהלות השופט .

בן יששכר עמד על זכותו לטענות מקדמיות ,וכן לרישום בפרוטוקול בית המשפט  אך התשובה לא איחרה לבוא מעצר ללא התראה.

המהומה שפרצה בבית המשפט כאשר השופט מסרב אף לשלם את שכר העדים שהוזמנו לבית המשפט תשובתו הייתה שבן יששכר ישלם לכם.

הליך זה אף הגיע לידי בית המשפט העליון .

לאחרונה מתבררת תמונה קשה מערכת המשפט מושחתת שופטים,ומועמדי שיפוט הונחו לפגוע בבן יששכר .

מי שהגדיל להוביל את המאבק הינה השופטת טובה סיוון ,והשופט יהורם שקד שמסתתר מאחרי גלימתה של סיוון  ועוסק בלובי למען מינויו כנשיא בית המשפט ברמת גן זה אותו שופט שהיתנהג כראש המאפיה ואיים בדיון על מיתדיין שהוא יהיה קצב 2.

תלונה

לכבוד

נציבת תלונות הציבור על שופטים

בפקס  – 02-6595516

                                                                                                                 מ.ל.ב.

מאת

xxxxxx

ת.ז xxxxxxx/x

xxx xxxxxxx xxx xxxxx

נייד – xxx-xxxxxxx 

 

                   

 א,ג,נ.

הנדון: תלונה כנגד השופט יצחק יצחק

 

הנני פונה בתלונה כנגד  השופט יצחק יצחק מביהמ"ש השלום בת"א.

תלונתי עוסקת במספר נושאים המעלים חשש לרשלנות רבתי, משוא פנים, שיבוש הליכי משפט, וכן פעולות העולות כדי קשירת קשר ע"י השופט הנילון, והכול כפי שיתואר להלן.

הרקע והתלונות:

הח"מ זומן באמצעות מזכירות ביהמ"ש ליתן עדות ביום 18/04/13 בשעה 10:00 ב- ת.פ 1302-06, מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ'  בן יששכר.

מצ"ב הזמנת עד/ צו להבאת מסמכים הכולל גם את דף מס' 2 ודף מס' 3 האמורים לשמש את ביהמ"ש לצורך קביעת ההוצאות. מצורף ומסומן נספח א'.

הח"מ פעל כפי שהורה ביהמ"ש והקפיד להגיע מבעוד מועד לדיון עוד לפני השעה היעודה, וזאת מתוך הקפדה בכבודו של ביהמ"ש ושלא לאחר לדיון.

ואולם, למרות שהח"מ זומן לשעה 10:00 וכך גם עדים נוספים, השופט יצחק יצחק לא התחיל בדיון שנקבע ואף ניהל דיונים שנקבעו לשעה מאוחרת יותר קודם לדיון שנקבע. (על הסיבות שהביאו את השופט לנהל את הדיונים המאוחרים יותר קודם לדיון שנקבע לשעה 10:00 אפרט בהמשך תלונתי זו).

עד לשעה 11:00 לא עודכנו העדים ו/או הנאשם מתי יתחיל הדיון, ובשעה 11:00 יצא השופט להפסקה. לדברי הקלדנית ההפסקה אמורה הייתה להיות בת 1/4 שעה אך בפועל לקחה למעלה מ- 3/4 שעה, וכל זאת מבלי שהעדים ו/או הנאשם עודכנו על דחייה נוספת בתחילת הדיון, יציאת השופט להפסקה, ו/או על התארכות ההפסקה.

ואולם, גם לאחר ששב מהפסקתו הארוכה שלאחריה היה אמור להתחיל בדיון שנקבע לשעה 10:00 לו זומן הח"מ, השופט בחר לשוב ולהתחיל בדיונים אחרים ולא ניגש להתחיל בדיון האמור. גם לא הועילו תחנוני הנאשם להתחיל בדיון מכיוון שבאותו השלב העדים כבר נואשו מהשופט וביקשו לעזוב את המקום אך נשארו רק בשל תחנוניו של הנאשם.

בסופו של תהליך ורק לאחר שחלפה עברה לה גם השעה 12:00 החל הדיון שהיה קבוע לשעה 10:00. ואולם, גם אז, משנכנס הח"מ לאולם וכך גם העדים הנוספים הקהל שהמתין לנאשם, כמו גם הנאשם, זימן השופט מאבטחים (בלשון רבים) לאולם מבלי שהייתה כל סיבה נראית לעיין לזימון מאבטחים.

בדיעבד וכפי שאפרט בהמשך, הייתה זו חלק ממזימה בזויה ומתוכננת היטב אשר רקם השופט מבעוד מועד!

משנכנסו המאבטחים בזה אחר זה לעולם (4 במספר, ועוד 4 מאבטחים מחוץ לאולם וסה"כ 8) ניגש אחד המאבטחים לשופט והאחרון ניהל איתו שיחה קצרה תוך שהינו נועץ מבטים בנאשם.

מיד לאחר התדרוך הקצר שערכו המאבטח והשופט ולאחר שהמאבטח שוחח עם יתר המאבטחים, החלו המאבטחים להטריד את העדים וכן את הנאשם, תוך כדי שהמאבטחים מורים לעדים ולנאשם תשב פה ועל תשב שם ושוב שם ולא פה, וכן הלאה אמירות שפר של המאבטחים לעדים ולנאשם.

כבר בשלב הזה היה האולם מלא בלפחות 4 מאבטחים ועוד 2 אנשי מג"ב/שב"ס שזומנו גם הם מבעוד מועד + מאבטח בלבוש אזרחי. כמו"כ ובנוסף, מחוץ לאולם  המתינו עוד מאבטחים רבים נוספים. מיותר לציין כי את כל הקרקס האמור שנועד למטרות זרות מממן האזרח הקטן, שזו ממש בושה וחרפה משל עצמה.

גם כאשר התפנה השופט מהתיקים האחרים ופינה לעצמו את הזירה ללא אזרחים אחרים ששהו באולם ויהיו עדים להתנהלותו, הורה השופט לכולם האזרחים לצאת מהעולם בכדי שלא יהיו עדים להתנהלותו הקלוקלת, וזאת בניגוד חמור לעיקרון פומביות הדיון לו מחויב השופט !

כלל לא היה ברור מדוע מתעקש השופט לגרש את כל הקהל (כולל אלו שאינם עדים) מהאולם, מה גם שבאותו השלב גם לא היה ברור מדוע גורשו באותו השלב גם העדים מהאולם, עוד בטרם החל שלב חקירת העדים, ובמיוחד נוכח העובדה כי באותו השלב ביקש הנאשם לטעון טענות מקדמיות ולכן לא היה טעם להוציא באותו השלב את העדים מהעולם.

ניכר היה לכל דרדק וזב חוטם כי השופט נחוש בדעתו להשאיר את הנאשם לבדו באולם רק עם התביעה ועם המאבטחים, ומבלי שבאולם יהיה קהל אשר יהיה עד להתנהלותו השערורייתית של השופט אשר ככול הנראה רקם מזימה להתנכל לנאשם והתנכל לעדים מטעמו של הנאשם.

ניכר כי השופט שם עצמו כחייל בשורות התביעה אשר מתקשה לנהל את התיק ההזוי אשר התביעה מנסה במשך שנים לתפור לנאשם. עוד עולה מהפרוטוקול בדיעבד כי השופט יצחק יצחק מסרב לקבל החלטות בבקשות אשר הוגשו ע"י הנאשם, כמו גם מתעלם מכך שהתביעה אינה טורחת להשיב לבקשות לגיטימיות שבהם כבר ניתנו החלטות לתגובתם, וגם בכך מאשים השופט את הנאשם. הייתכן ?.

והנה, מתברר לכאורה כי בהמשך למזימה שנקמה בין השופט לבין המאבטחים והתביעה, נודע לפתע לעדים כי הנאשם נעצר בגין "בזיון ביהמ"ש"  וכי הדיון לא יתקיים כמתוכנן. מיותר לציין כי השופט לא הודיע לעדים הממתינים על החלטתו שלא לקיים את דיון ההוכחות, וזאת למרות שהעדים ממתינים שעות בחוץ וזאת לא אחרת אלה בגלל רשלנותו של השופט בעצמו.

עיון בפרוטוקול דיון הערכת המעצר שנערך לנאשם ביום 19/4/13 בפני השופט יובל גזית מגלה כי התביעה מודה כי תיאמה את המהלך מראש עם השופט, מודה כי התביעה מבצעת לנאשם "סיכול ממוקד", וכי סיבת מעצרו האמיתית של הנאשם בפני השופט יצחק יצחק היא כלל לא בגין טענה של "ביזיון ביהמ"ש" כפי שנטען למראית עיין ע"י השופט יצחק יצחק בפרוטוקול.

מהמקובץ עולה כי השופט יצחק יצחק שיבש את הליכי המשפט שנערכו בפניו, והכול מתוך בחירתו לשמש כמשת"פ מטעם התביעה במסע ההתנכלות וההתעמרות שלהם כנגד הנאשם !

 

נקודה נוספת הראויה לציון היא העובדה כי עדי ההגנה אשר זימן הנאשם מטעם המשטרה, כלל לא זומנו ע"י ביהמ"ש וזאת מכיוון שהשופט ידע מראש שכלל אין הוא מתכוון לערוך דיון, כי הדיון הלכאורי הוא קרקס והצגה, וכי השופט הוא פיתיון במלכודת בו  משמש ביהמ"ש מטעם המשטרה ! עדים אחרים מטעם הנאשם כן זומנו בצו ע"י ביהמ"ש וכול זאת כאמור שהיה ידוע מראש שלא ייערך דיון, שהעדים מטורטרים וממתינים לחינם, וזאת שהזימון לדיון הוא לא יותר משימוש פסול ונלוז שאפשר השופט למשטרה לעשות בהליכי המשפט.

למותר לציין כי על אף שהשופט פעל כמו בבית דין שדה במדינת עולם שלישי בכך שטרח "לנקות" את כל האזרחים מהעולם ולהותיר את הנאשם לבדו בזירה עוינת מאחורי דלתות נעולות במחשכי ביהמ"ש עם מאבטחים מתודרכים, תביעה הרוצה ברעתו, ושופט אשר לקח לעצמו צד לצידה של התביעה, הריי שמהפרוטוקול שכבר נרשם, לא עולה כל עילה למעצר הנאשם בגין ביזיון ביהמ"ש, ורק בגלל שטען טענות לגיטימיות ובשפה נקייה תוך שהינה מעלה טענות צודקות כלפי המותב היושב בדין אשר לטעמו קשר כנגדו קשר יחד עם התביעה. (ראה בפרוטוקול הדיון).

לציין כי יחד עם קביעתו למעצר הנאשם, השופט ברח מהאולם תוך שהוא נמנע להגיב לעדים בבקשתם שלפחות יחתום על האישור למזכירות  בכדי שיקבלו את שכרם כפי שהתחייב ביהמ"ש בזימון שנשלח מטעמו לעדים. לציין כי לזימון צורף אישור המעיד כי ביהמ"ש יקבע שכרם בגין ההוצאות אשר נגרמו לעדים בשל כך שביהמ"ש זימן אותם ליתן את עדותם.

הח"מ נחסם מלהיכנס לאולם ולכן פנה לשופט באמצעות מזכירתו ולאחר שזו ניגשה ללשכתו היא חזרה לכשאומת שבאה, החזירה לח"מ את הזימון לחקירה וסגרה את הדלת על עצמה מבלי להוציא מילה. נראה כי התנהלותו הקלוקלת של השופט פועלת לאורך ולרוחב והוא מרשה לעצמו לנפנף את האזרח הקטן ולא לשלם לו את זמנו אשר בוזבז, רק בגלל רשלנותו של המותב בעצמו ונוכח התנהלותו.

לא זאת בלבד, המותב פותר עצמו מלתת הסברים על התנהלותו ואף נמנע להסביר לעדים ו/או לקבוע בהחלטה, האם ומדוע לא ישולם לעדים שכרם למרות שזומנו כדין בצו ע"י ביהמ"ש בעצמו.

לא יעלה על הדעת כי השופט ישלח מעליו את העדים שזימן להתמודדות עם הנאשם, לגבות ממנו את שכרם !

כפי העולה מהזמנת העד (המצורפת ומסומנת נספח א'), הזימון בוצע ע"י ביהמ"ש בעצמו ולא ע"י הנאשם !! משכך ביהמ"ש הוא האחראי הבלעדי לקביעת שכרם של העדים ולא ייתכן כי המותב יישלח את העדים למרדף אחרי הרוח, לגבות כספים מהנאשם אשר כלל אינו מחויב לעדים, בעוד הוא השופט הוא זה שזימן את העדים הללו ולא הנאשם.

יתרה מזאת, אין צורך להרבות במילים מה היה קורה אילו היה הח"מ מוזמן לעדות ע"י ביהמ"ש ולא היה מגיע כפי שנקבע ע"י ביהמ"ש. מיותר לציין כי לא מן הנמנע כי ביהמ"ש היה מוציא צו הבאה כנגד העד. אם כך, העד מחויב כלפי ביהמ"ש להגיע לעדות ומאידך ביהמ"ש אינו רואה עצמו מחויב לעד ואף דורס ברגל גסה זכויות עדים, ובין היתר זכויות עדים לקבל את שכרם.

גם בקשה שהוגשה לביהמ"ש בעניין ההוצאות נותרה ללא מענה לגופו של וללא התייחסות לטענות אשר פורטו כדבעי בבקשה.

לאור האמור אבקשכם לבדוק ולפעול כנגד השופט הנילון בגין הטענות הקשות והרבות במגוון הנושאים אשר שפורטו כדבעי בתלונתי זו.

                                                                                              בכבוד רב,

                                                                                                                          xxxx xxxxx

העתקים:

סמוי

" ידע כל מנהיג, שופט ושוטר שהשררה היא פיקדון בלבד, בבת עין למשמרת, לא מתנת אל ולא נצח !"

נגד השופט יצחק יצחק

השופט והמשטרה אף פעלו  להדליף שקרים  לעיתון ישראל היום  .

יעקב בן יששכר מתחמק מעונש והשופט נחמני הוא קורבן .

על כך נשלח מכתב התרעה טרם תביעה לישראל היום ואף נערכה שיחה עם עורך העיתון.

אז מספר פרטים מדובר  בשופט אשר היטריד מינית מיתדיינת,ואת עוזרתו המשפטית תלונה הוגשה למשטרה שמטרפדת  חקירה .

מדובר באדם שכלל לא היתלונן ומתנהל הליך פלילי .

יצחק יצחק אף שוחח עם גורמים המקורבים לנחמני ומסרב אף להיא את חוקרו של נחני שגבה עדות  מדובר בשחיתות .

מקורות בבית המ

לכבוד :

עורך ישראל היום :

הנדון :

                           אזהרה טרם תביעת לשון הרע בשל פרסום שיקרי וזדוני

כתב  המשטרה אבי אשכנזי .

  1. בכתבה שפורסמה היום במדור בתי המשפט סולף והוכפש שמי .
  2. הנני עיתונאי וחזקה עליך לגבל תגובה ממני .
  3. העובדה שנכתב "הטריד שופט ומהתל בביהמ"ש ובמשטרה " הרי מדובר בשקר ובעיוות העובדות ולא הייתה מתבקשת תגובה  היה הכתב רואה שמדובר במיידע שיקרי .
  4. המילה קורבן  כלפי השופט נחמני הינה עיוות המציאות מי שמכיר את האיש יודע שהוא פגע בהרבה אנשים וכן התעלל בביתי ,נקנס ב 150.000 ₪ בשל רשלנותו .
  5. עוד יצויין שלפני שבועיים נפתח לו תיק על הטרדה מינית ,וכן מתברר שדחף את ידו לחזה של אחת מהעוזרות המשפטיות  שלו.
  6. עוד יצויין שאמר לאב שמותר לסבא ללקק את בנותיו וקנס אותו ב 15.000 ש"ח לאחר 4 שנים וכול זאת לאחר ששני שופטים בלהה טולוקובסקי ואטנגי יונה קבעו שיש להרחיק את הסבא .
  7. השופט לא יצא לשום פנסיה הוא הודח בחלקו בשל תלונותיי !!!
  8. העתירה לבג"ץ התקבלה מאחר והשופט שדן בתיק ניסה לתפור תיק פסיכיאטרי בניגוד לחוק בג"ץ 1164/09 מציין זאת וכן החלטתו של כבוד השופט דוד רוזן .
  9. העובדה שהיו דחיות רבות הינם בשל העובדה שהשופט סירב לבצע משפט צדק ולהביא את חברו השופט לחקירה.
  10.  עוד יצויין שעד ליום זה כולל ביום הדיון סירב השופט להזמין שוטרים שהיו עדים למשמרת המחאה .
  11. מהיכן קבע הכתב המהולל שהנני מתחמק מעונש ?
  12. האם הוא יכול להרשיע אדם על סמך דברי חבריו מהמשטרה .
  13. אז העובדה הינה שיש צילומי וידאו ,ומכתב בו טוען השופט נחמני מעולם לא התלוננתי נגדו

לאור זאת מתבקש העיתון:

א.      לפרסם התנצלות מידית .

ב.      להורות על פירסום תגובה עפ"י העובדות המצויות בידי

אם לא יבוצעו לאלתר כמבוקש תוגש תביעת לשון הרע .

              יעקב בן יששכר

מקורות בבית המשפט י מוסרים יצחק יצחק החליט להרשיע אותך מראש ופסק הדין הוכן.

תלונת על הטרדה מינית  הוגשה ונביא אותה בפני הקוראים באופן חריג .

                                                                                                            18.1.2011

 

לכבוד נציבות תלונות השופטים

משרד המשפטים

רח' רחוב נחום חפצדי 5, בית עופר, גבעת שאול, ירושלים

הנדון :

הטרדה מינית של השופט נתן נחמני .

יעקב בן  יששכר אף הובא לבית המשפט בטענה שיקרית שיש צורכי חקירה ובית המשפט ניתבקש לעצרו ל10 ימים .

התובע הודה שאין לבין יששכר כול קשר  לנטען ומתוך 8 מיליון איש הוא נבחר בגלל היתנגדותו להיתעללות למערכת המשפט והרווחה אשר נותנים יד לאונס ילדים ופגיעה באבות גרושים.

לדיון הגיעו אבות ונשים ותמכו בבן יששכר והוא הודה  לכול אחד באופן אישי .

השופט  יובל גזית סירב לעצור  את בן יששכר .

אף שאל את התובע היכן הקשר בין בקשת המעצר לבן יששכר  .

התשובה לא הייתה בפיו ההוראה היא מגבוהה.

בדיון קיבל  בן יששכר שבחים על יכולתו המשפטית  ,הדיון היה ארוך  וגרם לפקק  בבית המשפט והוזעקה שופטת נוספת .

אף  העצורים כולל ,אנשי יחידת נחשון  היו סבלניים ביותר  והביעו את  הבנתם ותמיכתם  למרות שיום העבודה והמעצרים היתארכו .

יאמר התובע  רס"מ יוני הירשורן  נראה  במצב קשה ביותר שהוא תחת חקירה ללא כול תשובה  עינינית לבסוף טען מה רוצה ממני בן יששכר אני רק טוען.

הוא אף ציין  ששנים רבות לא נחקר כך.

עוד מנפלאות מערכת המשפט אשר ממנה עורכי דין מהסנגוריה הציבורית שעובדת עם המשטרה ,ובית המשפט .

עו"ד מורן גרוס סירבה להגיש עתירה הלבית המשפט העליון בגין ביזיון בית משפט ואף הפרה חובת חיסיון בין עו"ד לקוח .

יעקב בן יששכר מסר שלא יירתע  וימשיך לעשות עבודת קודש ומודה לכול חבריו ,וחברותיו שהגיעו לתמוך .

Posted in רווחה | מתויג: , , , , , , | Leave a Comment »

היתעללות של משרד הרווחה בילדים חולי סרטן בתמיכת בתי החולים,ובתי המשפט.

Posted by YELADEINU ב- אפריל 26, 2013

היתעללות של משרד הרווחה  בילדים חולי סרטן  בתמיכת בתי החולים,ובתי המשפט.

הרבה דובר  על עובדי הסעד ובתי המשפט שבחסות החוק מתעללים בילדים.

העובדה שרוב שופטי הנוער הם עו"ד מפרקליטות המדינה שנכשלו בתפקידיהם וקודמו לבתי המשפט לנוער.

הדוגמאות הנפוצות הם השופטת טובה פרי,והשופטת מור ויגוצקי אשר חתומה על עשרות אלפי חטיפות ילדים ללא דיון ראיות.

הדוגמא להיתעללות הינה בכתבה של ילד שנכלא לטיפולים כימותרפיים ,ובימים אלו אושפזה ילדה בת 17 בבית החולים סורוקה לאחר שנחטפה ע"י השופט אבו פרחה מבית המשפט לנוער בבאר שבע החלה בשביתת רעב.

בתי המשפט בהנהלת השופט שפיצר עוסקים בסתימת פיות כמו באירן וסוריה ומבקשים לחסל כול מי שפועל לחשיפת פשעים אלו .

שופטי הנוער בישראל עוברים על חוק אפשרי וחוק .

 

Posted in רווחה | מתויג: , , , , , , , , , | Leave a Comment »

השופט שיודח יורם שקד ממשיך לייצג אישה אלימה ומסרב לקיים דיון .

Posted by YELADEINU ב- אפריל 13, 2013

מה לא נאמר על השופט יורם שקד ,איש אלים,שקרן  כך קבע  נציב תלונות שופטים  השופט גולדברג  אימת הגברים הגרושים ,והרשימה ארוכה .

מייצג את המאפיה

מייצג את המאפיה

השבוע הוגש צו הגנה חוזר על כך שהאישה איימה על בן זוגה לשעבר ושוב השופט יורם שקד מסרב לדון .

האישה לבנה עבאדי משתמשת בסמים,ואלכוהול ואיימה בעבר ברצח והשופט שקד היתעלם וסירב לחקור אותה.

עבריינית מאיימת ברצח ואלימות ,שתיינית ומשתמשת בסמים

עבריינית מאיימת ברצח ואלימות ,שתיינית ומשתמשת בסמים

תיק זה היה חייו לעבור לשופט אחר כול זאת לאחר שהגיש תלונה כוזבת במשטרה ,זייף פרוטוקולים,נתן יד לאיום ברצח והוגשה נגדו תביעה בארצות הברית.

האיש ממשיך לפעול תוך נקמה אישית .

רן שובל שייצג את המבקש טוען שמעולם לא ראה היתנהלות כזאת של שופט והוא יערער על ההחלטה שלא לדון בצו ההגנה.

בימים הקרובים תוגש תלונה נגד השופט  שקד ובקשה להדיחו לאלתר

Posted in רווחה | מתויג: , , , , , , | Leave a Comment »

עבריין המין עו"ד קובי ניסים לא הגיע לבית המשפט ואיים על פעילי זכויות אדם .

Posted by YELADEINU ב- מרץ 10, 2013

האיש אשר הגיש כתב הגנה באיחור יצתרך כפי הנראה לבקר במשטרה .

האיש ניסה לנשק את לורי שם טוב ללא כול אישור ואף חשף פרטים  אישיים בניגוד לסודיות.

היום הוגשה תלונה נוספת נגד העבריין קובי ניסים ללישכת עורכי הדין  .

בימים הבאים   תוגש תלונה  למשרד המשפטים   אשר יאלץ לתת דין וחשבון איך  מועסק מטריד מינית נשים בסיוע המשפטי.

לדיון שהיה אמור להופיע היום לא טרח עו"ד ניסים להגיע  .

עבריין המין החל לאיים על המתלוננת לורי שם טוב ,ועל פעיל זכיות אדם אלון רחמים  .

כול מי שנפגע מינית,או משפטית מעו"ד ניסים יש להגיש תלונה בלישכת עורכי הדין,וכן למשרד המשפטים לילי אייל גלובוס

להלן מכתב תלונה ללישכת עורכי הדין .היום הוגשה תלונה במשטרת מרחב יפתח  .

תלונה במשטרה נגד קובי נסים 001

לורי שם טוב

רחוב כצנלסון 126 ב' גבעתיים 57525

טל': 054-5320390, פקס': 03-7327557

10/03/13

לכבוד

גב' סגולה מלאכי

מנהלת ענף (סיוע משפטי)

הלשכה לסיוע משפטי למחוז תל אביב והמרכז                                                רשום

רחוב הנרייטה סולד 4                                                                            ובפקס': 02-6467717

קומת כניסה

תל אביב 64731

 

ג.נ.,

הנדון:   תלונה חמורה ביותר נגד קובי נסים, עו"ד

            משד' שאול המלך 39 (בית הדר דפנה בנין C) תל אביב

הנני מגישה תלונה חמורה ביותר נגד קובי נסים, עו"ד, שייצג אותי בעבר מטעם הסיוע המשפטי, שמפר את פרטיותי, מפר את חובת החסיון בין עורך דין – לקוח, מוסר עלי פרטים בניגוד לדין, משתמש בפרטים אישיים שלי ללא ידיעתי וללא רשותי בהליכים משפטיים שאינם קשורים אלי בפני שופט שאינני מכירה ואינני בעלת דין בתיק, מוציא נגדי לשון הרע ודברי בלע, שולח לי הודעות SMS מאיימות ומטרידות, ובנוסף הטריד אותי מינית, והכל כפי שיפורט להלן.

1.         הפרת חובת חסיון בין עורך דין לקוח, הפרת פרטיות, שימוש בפרטים אישיים שלי ללא ידיעתי וללא רשותי, פגיעה בפרטיותי בהליך משפטי שאינני צד בו ללא קבלת רשות בית המשפט להשתמש בפרטים שלי, מסירת פרטים משפטיים שלי בתיק משפטי שאינני צד לו

1.1        ביום 10.3.13 פנה אלי מר יעקב בן יששכר, שתובע את עו"ד קובי נסים בבית משפט לתביעות קטנות, ואמר לי שעו"ד קובי נסים הגיש כתב הגנה לבית המשפט בפני כבוד השופט אדי לכנר, כשבכתב ההגנה של קובי נסים, מצויינים פרטים מכפישים ומבזים על שמי ונגדי שכולם ללא יוצא מן הכלל מצוצים מן האצבע, אינם נכונים, ואין בהם אלא משום הכפשות, לשון הרע והפרת פרטיותי באופן גס ובוטה, כשמודגש כל הפרטים אינם נכונים, אשר תוכנם מובא להלן:

"5.       במיוחד חרה לתובע על הדברים שעלו בשיחה בין הנתבע לבין מעריצה "שפוטה ותלותית של התובע, חברתו הגב' לורי שם טוב (להלן: "החברה"), אדם בעייתי בזכות עצמו. (התובע נהג לכתוב עבורה כתבי טענות ובלחצו הסכינה שלא לטובתה לפעול בתיקיה, בו הורחקו ממנה ילדיה, בדרך של אינספור (לדבריה מאוד רבות) של בקשות ותביעות ובראש ובראשונה בכלי "האסטרטגיה המשפטית" החביבה במיוחד על התובע: בקשות לפסילת שופט ותביעות לפי פק' בזיון ביהמ"ש.  הנתבע שוחח עם החברה באופן שהוא השיב על דבריה כשטענה בשמו של התובע שליבו יוצא אל "בנו" ורק בגלל שיהוי בבית המשפט ואצל הנתבע הוא לא מגיע לכך. הנתבע חש מואשם והעמיד דברים על דיוקם, היות והחברה כבר הייתה מעורבת בפרטי העניין מצד התובע עצמו שלא חס על פרטיותו, התרברב בפניה והזין אותה בשקריו.

1.2        ועוד ממשיך עו"ד יעקב נסים בדברי בלע והשמצות נגדי באותו כתב הגנה שלו לבית המשפט, כשהוא הופך להיות חוזה עתידות ומייחס לי דברים שקריים שאינם נכונים, כל זאת ללא קשר למציאות ובצורה שמפרה באופן בוטה את פרטיותי, מייחסת לי דברים איומים ומשחירה את שמי הטוב, כמובא מדבריו של קובי נסים להלן:

"7.       רק אתמול נודע לנתבע, כאשר הסתכל באתר העמותה, כי התובע הרחיק לכת עוד יותר ונקט לשון הרע באורח חמור במיוחד, בהעלותו האשמה נגד הנתבע כאילו הטריד מינית את "החברה"(!) (יוער כי אותה "חברה", אשר מרגישה ככל הנראה "חייבת" לתובע שהרבה לנסח לה כתבי טענות והחלטות שבסופו של יום היו לה לרועץ, כפי שמוכיחה המציאות העגומה אצלה, העלתה לאינטרנט הקלטת חלק משיחה שניהלה עם הנתבע, הקלטה שאינה מראה דבר. אך היא טענה להטרדתה המינית כביכול. מיד כשנודע על כך לנתבע נשלח לה מכתב התראה חמורה והיא הסירה מהאינטרנט את שהעלתה)."

1.3        עו"ד קובי נסים ממשיך באותו קו של הכפשות ומייחס לי כוונות ומעשים פליליים, שאין בהם בדל אמת וכולם ללא יוצא מן הכלל שקריים. הכפשות בוטות אלו המייחסות לי עבירות פליליות שדינם עד 3 שנות מאסר – אין בהם בדל אמת, לא הובא בדל ראיה לאמיתותם, מה גם שאינני צד לתביעה, לא זומנתי כעדה ממי מן הצדדים, יש בהם מעבר להפרת פרטיותי, יש בהם איומים, לשון הרע, זילות בלקוחה לשעבר, והתנהלות בלתי ראויה של עורך דין. להלן מובאים המשך ההכפשות של עו"ד קובי נסים:

"9.       ככל הידוע לנתבע, התובע ו"החברה" אינם בוחלים מלהקליט ללא רשות הקלטת סתר בעת דיוני בית המשפט ואפילו בדיונים שבדלתיים סגורות. יש והקלטות אלה מושמעות ברבים (!)"

            כתב ההגנה שהוגש לבית המשפט ע"י קובי יעקב נסים, מצורף בזה מסומן "1".

1.4        כבר כעת מודגש בפני חברי הועדה לאתיקת עורכי הדין, כי מר יעקב בן יששכר מעולם לא כתב עבורי מאומה לבית המשפט. במסגרת רוב הליכיי המשפטיים להשבת ילדיי שנלקחו ממני ביום 6.1.09 יוצגתי על ידי עורך דין רז משגב, שאף הגיש עבורי ערעורים לבתי המשפט השונים כולל מספר בג"צים בנושא שלי, שאף זכו לכתבת תחקיר בטלויזיה בערוץ 1 "מדינה נגד אמא". כתבי בית משפט אחרים, הוגשו על ידי ונוסחו על ידי. אני בת 43 שנים, ובמשך שנים ארוכות עבדתי כמזכירה ומנהלת משרד עורכי דין (גם כיום אני מזכירה במשרד עורכי דין).

1.5        אינני "מעריצה" ובטח לא "שפוטה" של איש וכמובן שאינני "תלויה" במר בן יששכר, ובוודאי שאינני "אדם בעייתי", וכל שנכתב נגדי הינם הכפשות, דברי בלע של עו"ד שייצג אותי בעבר מטעם הסיוע משפטי (על הייצוג הכושל אין ברצוני לפרט) מה גם שעו"ד קובי נסים מעולם לא כתב כתבי טענות כלשהם בענייני. מדובר בשקר כמו יתר השקרים של עו"ד קובי נסים, שנועדו לחלץ אותו מתביעה שהוגשה נגדו על ידי מר בן יששכר, שאינה קשורה אלי וכאמור אינני צד בה, לא זומנתי כעדה בה.

1.6        כמובן גם שאין לי כל שליטה על דברי מר בן יששכר, בטח לא על מה שהוא אומר או כותב באתרו, כמו שאין לי כל שליטה על שנכתב בבלוגים של אנשים אחרים, שמאזכרים את שמי.

1.7        מגדיל לעשות עו"ד קובי נסים כשהוא מייחס לי מעשים פליליים, בסעיף 9 לכתב הגנתו המכפיש, שמייחסות לי התנהגות פושעת ועבריינית, שאיננה מגובה בבדל ראיה והינם שקריות ומומצאות בדיוק כמו יתר דבריו השקריים בכל הנוגע אלי. התנהגותו של עורך דין קובי נסים, אינה הולמת התנהגות עורך דין ויש בה ביזוי המקצוע, שימוש לרעה במקצוע, תוך שאותו עורך הדין גורם לי לנזקים איומים, כשהוא משמיץ אותי בפני שופט שאיננו מכיר אותי, וכשאיני צד לתיק.

2.         הטרדה מינית של קובי נסים

            עורך דין קובי נסים הזמין אותי למשרדו בחודש פברואר 2012 כדי להכין חומר לבקשה לבית המשפט לקביעת הסדרי ראיה (שלא נקבעו עד היום). במהלך הפגישה מסר לי עו"ד קובי נסים כי הוא פרוד מאשתו. הוא קם מכסאו עמד מאחוריי וניסה לנשק אותי מספר פעמים. חשתי מבוכה גדולה מאוד. ניסיתי להדוף אותו מספר פעמים. המצב שבו הוא כופה את עצמו עלי, היה לי מאוד מביך, לא נעים, שכן אינני אישה צעירה, אני לא מורגלת בכפיה, ובוודאי שלא רציתי להיות מוטרדת מינית, ולא ביקשתי לא חיבוק ולא נשיקה. לא חיפשתי ניחומים. באתי אל עורך דין קובי נסים בבקשה שיסייע לי במצבי הקשה להשיב את ילדיי, ובמקום זאת מצאתי את עצמי במצב מאוד לא נעים ומביך. לא הגשתי תלונה במשטרה מהסיבה הפשוטה. אני אישה מבוגרת בת 43, עם הליכים משפטיים סבוכים להשבת ילדיי, והכף איננה נוטה לטובתי. זו מילה שלי מול מילה של עורך דין.  חרף המצב הלא נעים בו כפה את עצמו עורך דין קובי נסים עלי, התנהגתי כאילו כלום לא קרה. הדחקתי את הענין. להפתעתי הרבה, דווקא עו"ד קובי נסים הוא שהעלה זאת בשיחה, וברגע שדיבר על כך הקלטתי את השיחה, והקלטה זו מצורפת בזה בדיסק מסומנת "2".

            חברי הוועדה יוכלו להתרשם בעצמם מתוכן השיחה בה אומר עו"ד קובי נסים כי הוא נישק אותי בגלל שהייתי עצובה. מדובר בהתנהגות לא אתית של עורך דין ולא ראויה.

3.         הודעות SMS מאיימות ומטרידות כולל הודעות מאיימות באמצעות הפייסבוק

            עו"ד קובי נסים מרבה להשתמש בהודעות אס אם אס מטרידות. לצערי הרב לא שמרתי הודעות קודמות, אולם הודעה שנשלחה אלי היום (10.3.13) הינה כדלקמן:

            "אבקש לקבל מספר פקס שלך ואת כתובתך למשלוח דואר. אם אאלץ להוציא כספים ע"מ לאתר זאת, אתבע השבתם לי ממך. עו"ד קובי נסים."

            כתובתי ומספר הפקס' שלי מצויים אצל עורך דין קובי נסים, מאחר ולא לקחתי ממנו את התיק שלי, מה גם שכתובתי ומספר הפקס' שלי לא השתנו מזה 4 שנים ומופיעים אף בסיוע המשפטי.

            מדובר באיומים גרידא, הטרדה באמצעות מתקן בזק, ונסיון סחיטה ואיומים של עורך דין. התנהלות שאיננה ראויה, מה גם שעורך דין קובי נסים איננו מייצג אותי מעל 9 חודשים !

            צילום הודעת SMS מצורפת בזה מסומנת "3".

4.         2 הודעות מאיימות וטורדניות באמצעות הפייסבוק מיום 10.3.13 משעה 15:24, 15:25 כשבהם דורש ממני עו"ד קובי נסים לבצע דברי עבירה חמורים וקשים ביותר, תוך שהינו לוחץ עלי בצורה מזעזעת כשהוא מסיים את דבריו "ראי הוזהרת", כשתוכנן המאיים הינו:

                        קובי ניסים

"אימייל זה נכתב מבלי לפגוע בזכויות והוא אתראה אחרונה לפני שינקטו הליכים תקיפים נגדך.

אל,

גב' לורי שם טוב

1. לפני כמה ימים הופתעתי ששמך מוזכר יחד עם שמי באתר של בן יששכר, כאילו הטרדתי אותך מינית. כפי שידוע לך היטב, עמדתי היא שמעולם לא הטרדתי אותך מינית.

2. יש לי גם הקלטה בה שומעים אותך מצהירה כמה פעמים שלא רק שלא הטרדתי אותך מינית, אלא שאין לך שום טענה כלפי בנוגע להתנהלותי האישית כלפייך.

3. מכיוון שאינני יודע אם בן יששכר העלה את הדברים על דעתו או על דעתך, אבקשך לעשות עתה את הפעולות הבאות: לענות לי תוך 48 שעות (!) במייל חוזר או לפקס 03-6488431 כי את מסתייגת מן הפרסום של יששכר וכי פנית אליו בדרישה להסיר את הפרסום הזה ואוסרת עליו להזכיר את שמך בכל פרסום שיש בו האשמה כלפי.

4. אם את רוצה לפתוח חזית נוספת בחייך וזו תהיה החזית נגדי, התגובה שלי תהיה להוציא את האמת לאור ולהביא אותך על עונשך!

ראי הוזהרת,

קובי נסים

ההודעות המאיימות והטורדניות – מדברות בעד עצמן ומעידות אלפי מונים על דרך הילוככו של עו"ד קובי נסים, שמטריד מינית, מאיים לנקוט בהליכים משפטיים בניגוד לדין ובניגוד לחוק, ובל נשכח כי מדובר בעורך דין מטעם הסנגוריה הציבורית!!!

מה גם שמי שמבצע הקלטות – הוא אותו עורך דין בעצמו! אותו עורך דין שמלין בכתב הגנה שלו על שאני מבצעת הקלטות בלתי חוקיות…

4.         לסיום, התנהגותו של עורך דין קובי נסים מבזה את המקצוע, איננה ראויה, הוא עושה שימוש פסול במקצוע, מאיים עלי בתביעות כפי המפורט בסעיף 3 שיש בהם סחיטה ואיומים, הפר פרטיותי, הפר חסיון עורך דין – לקוח, הטריד אותי מינית וגרם וגורם לי לנזקים ומשחיר את שמי, תוך הוצאת דיבתי רעה.

5.         אבקשכם להשעות את רשיונו של עורך דין קובי נסים ולמנוע ממנו לשמש כעורך דין.

בכבוד רב,

לורי שם טוב

לוטה: כנ"ל.

Posted in רווחה | מתויג: , , , , , , , , | Leave a Comment »

האם השופט ברק נבו עובדת במשטרת ישראל?

Posted by YELADEINU ב- ינואר 11, 2013

השופטת ברק נבו שהייתה בעברה עובדות ברשות לניירות ערך מונתה לשופטת בבית המשפט השלום בתל אביב.

לאור תלונות רבות מצד משטרת ישראל והפרקליטות החליטה לחצות את הקווים לצד המשטרה כאשר הפרשה של השופט דן מור מהדהדת במסדרונות בית המשפט כאשר נתפר לו תיק בכדי שיעזוב את תפקידו.

השופט ברק נבו מונתה להיות שופטת בתיק תפור של משרד הרווחה שבו אחראי משרד הרווחה להיתעללות בילדים אך במקום שיוגש כתב אישום נגד הפושעים הוגש כתב אישום נגד מי שחשף את הפרשה .

בפרשה שותפים ראשי אירגון הפשיעה בישראל שהינם משרד הרווחה .

השופטת ברק נבו סירבה לטענות מקדמיות ואף ניסתה בכול כוחה למנות עורך דין מטעם הסנגוריה הציבורית מיותר לציין שמדובר בעורכי דין מהסוג הנחות ביותר העובדים עם המשטרה ,והשופטים שרצונם לסגור תיקים .

 

השופטת נבו כפי המתואר אף דאגה להוציא צו הבאה ללא תגובת המבקש .

המבקש היתייצב באולמה פעמיים אך היא טענה שאין לה זמן .

בבקשה שהוגשה בפניה החליטה לתגובת המשטרה למשך 7 ימים תוך היתעלמות מהמבקש .

המבקש עתר לבית המשפט המחוזי בתל אביב שהוציא פעמיים צו עיכוב ביצוע והודיע שעל השופטת נבו לקיים דיון אך היא בשלה מסרבת לקיים דיון.

בימים הקרובים תוגש תלונה לנציבות תלונות השופטים שתחקור את קשריה של השופטת עם משטרת ישראל והאם ניתנה הזכות לסרב לקיים דיונים?

 

Posted in רווחה | מתויג: , , , , , , , , , | 1 Comment »

משרד הרווחה מפקיר קשישים למבחנים משפילים חברות הביטוח – דקלה של הראל השקעות

Posted by YELADEINU ב- דצמבר 1, 2012

 

משרד הרווחה מפקיר קשישים למבחנים משפילים חברות הביטוח – דקלה של הראל השקעות

המבחנים המשפילים עברו ממשרד הרווחה לחברות פרטיות אשר מסרבות לשלם כספים ומי נשלח שוב עובדי הסעד האטומות ,שרובם סובלות מבעיות אישיותיות רבות .

בכי, רעד ועירום: מסכת ההשפלות בדרך לגמלת הסיעוד. מי שבמשך כל חייהם הקפידו לשלם לחברות הביטוח, בתקווה שבבוא העת יעמוד לרשותם הטיפול הדרוש, מגלים בזיקנתם כי כדי לזכות באותו התקציב ייאלצו לעבור מסע ארוך, עצוב וכואב של בדיקות טורדניות. כך נראה בדיקה מטעם חברת הביטוח דקלה.

ביטוחים סיעודיים רבים מציעים בשוק מגוון שירותים והבטחות, אם חלילה ייקלע מי מקרובינו למצב סיעודי וייאלץ לקבל טיפול מתאים. אלא שבפועל, גם מי שדאג להצטייד בפוליסה המתאימה עלול לעבור דרך ארוכה, עצובה וכואבת בדרך לקבלת הטיפול הדרוש.

תחקיר חדשות 2 חשף את מסכת ההשפלות וההטרדות שנאלצים לעבור קשישים רבים כדי לזכות בגמלה הסיעודית שלה הם זכאים – ולבסוף, למרות הכל, אף מתקשים לקבל.

ר', בת 77, היא חולה סיעודית שמתקשה להסתדר ללא עזרת מטפלת צמודה במשך 24 שעות ביממה. היא אינה מסוגלת ללכת בכוחות עצמה ומתקשה בביצוע רוב הפעולות היומיומיות. ר' סובלת ממחלת הפרקינסון ורק לאחרונה עברה סדרת טיפולים בסרטן שבו לקתה.

בתה של ר' סיפרה כי בתוך שנתיים-שלוש חלה הידרדרות דראסטית במצבה שהביאה אותה לכך שאינה מסוגלת לתפקד כיום.

בביטוח הלאומי קבעו לה 150% נכות, ובחברת הביטוח "דקלה" אישרו לה קבלת גמלה למשך שנה.

פני הדברים השתנו לפני כשלושה חודשים, אז הוחלט שלא להאריך את זכאותה – בעקבות חוות דעת שכתבה אחות שביקרה בבית הקשישה.

"בשל מצבה הנפשי הקשה, המטופלת לא הפסיקה לבכות בכי חזק", נכתב במסמך – שם צוין גם כי ר' אינה משתפת פעולה ועל כן – יש לחדול מלספק לה את הגמלה. קביעה זו באה חרף התיאור המפורש בדוח לכך שהקשישה החולה "נראתה מבולבלת ומפוחדת".

מסכת השפלות בדרך לגמלה

השבוע, בחלוף שלושה חודשים, שלחה חברת הביטוח רופא מטעמה שביצע ב-ר' סדרה חוזרת של בדיקות – רביעית במספר, כפי שנאלץ לעבור כל מבוטח שדורש לקבל גמלה מחברה פרטית או מהביטוח הלאומי.

הוא מתבקש להשיב על שאלות טורדניות, שכוללות תרגילי חשבון או חזרה על משפטים אקראיים, שמטרתם – לבחון את מצבו המנטלי של דורש הקצבה, זאת – בזמן שהזכאות לקצבת סיעוד נקבעת בהתאם ליכולתו של המבוטח לבצע חמש פעולות בסיסיות.

אלא שהשאלות הטורדניות מהוות רק הקדמה לבדיקה הפיזית, השלב השני והקשה יותר בהליך. הקשישים מתבקשים לעמוד, לחייך, להוציא לשון – ולבסוף גם להתפשט מבגדיהם, בעקבות החלטת חברות הביטוח שלא להסתפק בהצהרת החולים באשר ליכולתם להתלבש בכוחות עצמם. את מסכת ההשפלות המדוברת נאלצים לעבור אלפי קשישים כדי לזכות בגמלת סיעוד שעבורה שילמו במשך כל חייהם.

בתיעוד בדיקתה של ר' ניתן להבחין בבירור שחרף הקביעה שאין ביכולתה להסיר את חולצתה באופן עצמאי, דרש ממנה הרופא שערך את הביקורת להתפשט גם ממכנסיה.

"בשביל מה צריך להעביר את כל התהליך ולסמן סעיף אחר סעיף?", שאלה בזעם י', בתה של ר' – שהתלוותה לבדיקות שעברה. "רואים שהיא לא יכולה לתפקד, אז למה בכל זאת ממשיכים, בשביל מה כל התהליך הזה? כשבא רגע האמת, ואין מי שרוצה שהוא יגיע, צריך לעבור את כל מדורי הגיהנום".

עו"ד יריב כהן – מנהל מקצועי בחברה המרכזית למימוש זכויות, סיפר גם הוא כי "חברות הביטוח מערימות קשיים במתן כל הקצבאות. כשישנה אפשרות לכל חברות הביטוח לא לספק מה שאדם שילם עליו כל החיים, בהחלט משתמשים בזה".

קישורים:

Posted in רווחה | מתויג: , , , , , , | 1 Comment »

משה כחלון שר הסעד עוסק בטיוח וגיבוי עובדי הסעד ,והתוצאה ידועה היתעללות כמו בשואה .

Posted by YELADEINU ב- נובמבר 2, 2012

מעון "נווה יעקב" של משרד הרווחה – תרבות הסאדיזם – ככה זה עובד

מעון "נווה יעקב" של משרד הרווחה – תרבות הסאדיזם – ככה זה עובד

תרבות הסאדיזם של רשויות הרווחה, איומים, הפחדות, עלילות, אלימות, הזנחה, סמים פסיכיאטריים, קשר שתיקה, תאוות בצע ועוד.

המאמר: מטופל ב"נווה יעקב": "צוות סדיסטים, אנחנו בגיהנום"

שבתי בנדט ודנה ויילר-פולק , וואלה חדשות , אוקטובר 2012

משפחות מטופלים במוסד בו נחשפה פרשת התעללות מתארים שנים של הזנחה ואלימות. "היו לו פנסים בעיניים, כוויות על הגב", מספרת אחת האמהות.

בעקבות חשיפת פרשת ההתעללות בבית החולים לפגועי נפש "נווה יעקב" בפתח תקווה היום (רביעי), מספרים בני משפחה של חוסים המטופלים במקום על מסכת ההתעללות שעברו יקיריהם, ועל התלונות שלא קיבלו מענה. אמו של צעיר בן ה-24, השוהה במוסד זה שלוש שנים בשל פגיעת ראש שנגרמה בתאונת דרכים, אמרה כי הבינה מהר מאוד להיכן נשלח בנה.

"כבר כשנכנס למקום היו מופיעות שריטות, פגיעות, 'פנסים' בעיניים. הוא סיפר לי שמרביצים לו, שהיו מקרים של הטרדה מינית, אך כשפניתי ושאלתי אמרו לי 'הוא מדמיין', 'הוא דופק את הראש בקיר'", מספרת האם.

"עם הזמן, אני רואה שהוא נופל ובקושי הולך ואומר שנותנים לו זריקות וכדורים. פתאום הילד מתחיל להתכווץ, ואחרי שצעקתי התברר שזה קרה בעקבות טיפול תרופתי לא מתאים. ככה לא אמורים לטפל באנשים, זה לא טיפול. אנחנו בגיהינום הזה שלוש שנים. זו מערבולת שאין איך לצאת ממנה", היא ממשיכה.

"מדובר בצוות של סדיסטים שמכים ומאביסים אותו בכדורים כדי להשבית אותו".

לדבריה, בנה סבל מחבלות רבות: "הוא נחבל בראשו מספר פעמים ונפתח לו הראש. היו לו פנסים בעיניים מאגרופים שהוא קיבל. הרגליים שלו היו נפוחות מבעיטות שהוא חטף. באחת הפעמים ראיתי שהוא נכווה בגבו, וכששאלתי איך זה קרה הוא לא ידע להסביר, ואמר שאולי הדליקו מצית אבל הוא לא ראה".

לטענתה, כל הצוות שותף להתנהלות הזו.

"מדובר בצוות סדיסטי שכולם שותפים לעניין. האחות הראשית אפילו מצ'פרת את מי שמתעלל יותר", היא אומרת.

"כשפניתי למנהל, הוא קילל אותי וצעק עליי. באחת הפעמים הוא אמר לי שאני לא אוהבת את הבן שלי. כששאלתי אותו אם הוא מאיים להתנקם בו, הוא ענה לי שאת זה אני אמרתי. הבן שלי מבין מה קורה והוא פשוט מפחד כבר מהם. הבן שלי מבין ומדבר, ולפעמים הדיבור שלו נפגע מרוב כדורים ואני ממש לא יודעת מה לעשות, אין לאן לקחת אותו כי הבעיה שלו גבולית ואנחנו לא ידועים מה לעשות. זו ההתנהלות של הצוות במקום, אבל כולם מפחדים לדבר ואומרים שהכל בסדר. כל מי שהתלונן מהעובדים פשוט פוטר".


"אמרו לי שאם אני רוצה אני יכולה לקחת אותו הביתה"

פשיטת המשטרה במקום, הבוקר (צילום: יותם רונן)

פשיטת המשטרה במקום, הבוקר (צילום: יותם רונן)

הוריהם של החוסים לא מורשים להיכנס לחדרים של ילדיהם במוסד. אמו של הצעיר מספרת כי פעם אחת נכנסה לאזור המוגבל, וחשכו עיניה: "ראיתי סיוט מול העיניים", היא אומרת בבכי, "הבן שלי יושב צמוד לקיר, מעשן סיגריה ובצמוד אליו יושבת אישה מבוגרת עירומה. הייתי בהלם, הוצאתי אותו משם בבכי ולא הייתי מסוגלת לעזוב את המקום. בשלב זה, עוד ניסו לתת לי תקווה ואמרו שיסדרו לו מקום אחר, אבל זה לא קרה".

האם לא השלימה עם המצב, והמשיכה לפנות למשרד הרווחה והבריאות, אך לדבריה אף גורם לא עשה דבר עם תלונותיה.

"הסברתי שמתעללים בבן שלי, אך התשובות היו שיבררו עם המוסד ולאחר מכן טענו שהדברים נובעים ממצבו של בני. אני כבולה למקום הזה. מסבירים לי שהוא לא מפגר, לא חולה נפש ולא אוטיסט, על כן אין מוסד אחר בשבילו, ואם אני רוצה אני יכולה לקחת אותו הביתה.

אני באמת לוקחת אותו כל סוף שבוע כדי שייצא מהמקום הזה, אבל אני עובדת ואנחנו לא אנשים עשירים. אין לי אופציה להשאיר אותו בבית ולהישאר איתו בבית", היא מסבירה.

"ניסו לתת לי תקווה ואמרו שיסדרו לו מקום אחר, אבל זה לא קרה" (צילום: יותם רונן)"ניסו לתת לי תקווה ואמרו שיסדרו לו מקום אחר, אבל זה לא קרה" (צילום: יותם רונן)

אחות של אחד החוסים במוסד, בן 51, אומרת כי היא המומה ממה שהיא שומעת, אבל עכשיו היא מתחילה להבין כל מיני דברים. "בסך הכל מדובר בצוות שנראה מסור, אבל לפעמים ראיתי אותו לא נקי ואולי קצת מוזנח ואני לא אוהבת את זה. חבר טוב של אחי כל הזמן אמר לי כשבאתי שהרביצו לו, ולא הבנתי על מה הוא מדבר. עכשיו אני מתחילה להבין שאולי הוא לא דיבר סתם, זה פשוט לא ייאמן".

עו"ד דוד הורביץ, המייצג את בעלי המקום, אומר שהוא סבור כי ההר הוליד עכבר. "למיטב ידעתי, יש תלונות מלפני חצי שנה. הורים של חוסה אחד טענו שהכו אותו, אבל הצוות מספר שהוא מאוד אלים ובאחד המקרים הם פשוט ניסו להשתלט עליו. בעקבות ההתנהגות האלימה שלו הם העבירו אותו למחלקה סגורה ועל זה ההורים מתרעמים".

המאמר: ביקור במוסד ב-2011: "אלימות, צחנה ועירום"

כתבי ynet , אוקטובר2012

בעיטות, אגרופים, תנאי מחיה בלתי נסבלים וחוסים שמסתובבים ללא בגדים – כבר לפני יותר משנה קיבל סגן השר ליצמן תלונות על הזוועות ב"נווה יעקב", רק באפריל הוגשה תלונה. עד פשיטת המשטרה המשיכו החוסים לפי החשד לסבול מהתעללות והזנחה.

שנים התלוננו בני משפחותיהם של החוסים במוסד נווה יעקב לחולי נפש על התעללות והזנחה – אבל רק אתמול בבוקר (יום ד') פשטה המשטרה על המוסד שבפתח תקווה, חקרה עשרות עובדים ועצרה 13. מפרוטוקול שהגיע לידי ynet עולה כי כבר לפני יותר משנה קיבל סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, דיווח על הזוועות במקום – אך המוסד המשיך לפעול עד עתה.

במשרד הבריאות אמרו אתמול כי באפריל 2012 הגישו תלונה למשטרה, אבל כבר באוגוסט 2011 שלחו ח"כ אילן גילאון (מרצ) וארגון "בזכות" לסגן השר ליצמן מכתב עם רשמים מזעזעים מהמקום בעקבות שני ביקורי פתע שערכו.

"זהו ביקורנו השני במקום, ולשמחתנו גילינו כי תוקנו מספר ליקויים שעליהם הצבענו בעקבות ביקורנו הקודם, לפני כחודשיים", נכתב לליצמן, "במקלחות הוצבו וילונות פלסטיק כדי לשמור מעט יותר על פרטיותם של המתקלחים, השירותים במחלקה היו נקיים והחצר נשטפה".

עם זאת, ח"כ גילאון ועדי סרגוסטי ונעמה לרנר מ"בזכות" התלוננו על ליקויים מהותיים שמצאו במוסד וסיפרו כי אחד החוסים התלונן בפניהם על אלימות מצדם של חלק מאנשי הצוות. "אנו מזכירים שגם בביקורנו הקודם ניגשו אלינו לפחות ארבעה דיירים ודיווחו על אלימות מצד המטפלים", כתבו, "לארגון 'בזכות' הגיעו גם דיווחים של בני משפחה שראו סימני אלימות על גופם של יקיריהם".

מיטות חלודות ומקקים

בנוסף, הצביעו השלושה על כך שבשירותים במוסד אין הפרדה בין נשים לגברים ומחו על כך שבמחלקה הפסיכיאטרית שוהים אנשים שאינם סובלים מבעיות נפשיות. הם גם טענו כי המקום נראה מוזנח ואין בו סממנים ביתיים, אף על פי שחלק מהחוסים מתגוררים בו שנים רבות: "בחדרים מיטות ברזל ישנות וחלודות, קירות עירומים, היעדר פרטיות (ארבעה-חמישה דיירים בכל חדר), היעדר מקום לאחסון חפצים אישיים ומראה כללי מוזנח".

ח"כ גילאון, סרגוסטי ולרנר ציינו כי מצאו ליקויים גם בתחום ההיגיינה: "בביקורנו הקודם במחלקה נתקלנו בזוהמה, כולל צואה שהייתה מרוחה על רצפת חדרי השירותים ובריח חריף של צואה ושתן. לשמחתנו לא נתקלנו במראות וריחות אלו בביקור הנוכחי, ונראה כי ניקוי המחלקה הסתיים רגעים ספורים לפני תחילת הביקור. עם זאת, המקקים שראינו בעת ביקורנו המשותף מעידים על כך שרמת ההיגיינה במקום אינה משביעת רצון". בנוסף, ציינו כי חוסים סיפרו להם שסדר היום שלהם כולל עישון סיגריות ותו לא.


צילום: חגי דקל – החשודים בהתעללות בחוסים בבית המשפט


אחד החשודים בבית המשפט (צילום: עידו ארז)


נווה יעקב, אחרי הפשיטה (צילום: ירון ברנר)

ב-16 במאי 2012, כמעט שנה לאחר מכן, נשלח מכתב נחרץ הרבה יותר מארגון "בזכות" לסגן השר ליצמן, ששולט בפועל במשרד הבריאות. הארגון דרש שמשרדי הבריאות והרווחה יקימו ועדת חקירה שתבדוק את הטענות הקשות בנוגע למקום, ואם הן יימצאו נכונות – לסגור את המוסד.

"בשנים האחרונות ואף בימים אלה ממש מגיעות לארגון 'בזכות' שוב ושוב פניות של דיירים, בני משפחה ואנשי מקצוע, בדבר התעללות ואלימות מצד הצוות, יחס משפיל, תנאי חיים קשים והזנחה פושעת בבית החולים הפסיכיאטרי נווה יעקב", נכתב במכתב שהועבר גם לשר הרווחה משה כחלון.

למה פוטרה האחראית על העו"סים?

עוד נכתב כי נוהלי משרדי הבריאות והרווחה "נרמסים ברגל גסה" על-ידי מנהלי המקום וכי "מושקע מאמץ רב על-ידי הנהלת המקום להסתרת המתרחש במקום מפני גורמי הפיקוח וזאת תוך הטעיה, טיוח ודיווחים לא אמינים". בארגון ציינו כי הם מסתמכים בין היתר על עובדת סוציאלית ששימשה במשך חמישה חודשים כאחראית על העובדים הסוציאליים במוסד, ופוטרה מתפקידה באפריל "בשל הביקורת הרבה שלה נגד המקום והנהלתו".

במכתב מוזכרים כמה מקרים של אלימות כלפי חוסים. לפי המכתב, אחד הדיירים התלונן כי עובד כוח עזר תקף אותו כמה פעמים: "פעם אחת בעט בראשו וגרם לזעזוע מוח שהביא לאשפוזו בבית חולים ופעם אחרת הפיל אותו לרצפה ובעט בו". במקרה אחר, דייר במקום התלונן על כך שקיבל אגרוף בעינו מאחד מאנשי העזר, מה שגרם לעין להתנפח. "בשני המקרים הללו נעשה ניסיון לטשטש את אירועי האלימות מצד ההנהלה", נכתב. אחד העובדים המכים פוטר רק לאחר שהבכירה שפוטרה התלוננה במשטרה.


פשיטת המשטרה על נווה יעקב (צילום: ירון ברנר)


"קשה להתעלם מהצחנה" (צילום: ירון ברנר)

הארגון תיאר כיצד החוסים והחוסות הסתובבו בשטח המוסד עירומים כביום היוולדם: "לאחר המקלחות, הנשים מתלבשות בשטח הציבורי של המחלקה, חשופות לעיני כול. כך גם גברים מסתובבים בחלק מהמחלקות בעודם עירומים".

עוד נכתב לליצמן וכחלון כי במשך חודשים, אחת הדיירות נקשרה על-ידי הצוות לכיסא פלסטיק באמצעות סדין מגולגל, מדי יום, תוך הפרה של תקנות טיפול בחולי נפש. תקנות אלה מגבילות את הקשירה לארבע שעות אלא אם כן רופא נתן הארכה של ארבע נוספות, וכן קובעות שהקשירה צריכה להיות מקצועית ולא מאולתרת כמו במקרה הזה.

"אנשים מסכנים שאף אחד לא סופר אותם"

ח"כ גילאון סיפר ל-ynet על ביקורי הפתע שערך במוסד. "כבר בפתח המקום היה קשה להתעלם מהצחנה הרבה שהייתה בכל המחלקות ורעש עצום של מיקרופונים שקוראים לאנשים בכל רגע, לדוקטור כזה ודוקטור אחר". לדבריו, "אנשים הסתובבו שם בחוסר מעש, בצחנה מחרידה, אין הפרדה בין נשים לגברים בשירותים. זה היה נורא".

"כשהאחראית של המקום עזבה אותי", סיפר חבר הכנסת, "הגיעו אליי מטופלים שסיפרו שהם קיבלו מכות. כמובן מיד דיווחתי לשר הרווחה ולשר הבריאות ושם אמרו לנו שהמטפלים המכים פוטרו. ליצמן הגיע איתי לשם אחרי שלושה חודשים לסיור. הבעיה היא שמשפחות מפחדות להתלונן".

ח"כ גילאון הוסיף כי "במקום הזה, נווה יעקב, לקחתי על עצמי להיות מפקח במקום מפקח משרד הבריאות. דיווחתי אז וגם היום אני מדווח על כל ביקור שלי לפרטי פרטים. אני נתקל באנשים מסכנים שאף אחד לא סופר אותם. בנווה יעקב יש אנשים יותר מ-20 שנה ואין להם אף אחד בעולם. זה המקום שלהם".

גם נעמה לרנר מ"בזכות" סיפרה ל-ynet על הביקורים במוסד: "דיירים ניגשו אלינו ופשוט סיפרו סיפורים קשים. 'זה מרביץ לי, זה מתעלל בי'. פנינו לסגן השר ליצמן ולחבר הכנסת גילאון, הם דווקא התייחסו לזה יחסית מהר והזדעזעו מהמצב. לזכותו של משרד הבריאות צריך לומר שנתנו לנו להיכנס מתי שאנו רוצים למוסד".


"ניסיון לטשטש את אירועי האלימות" (צילום: ירון ברנר)

"הפרשנות שלנו היא שברגע שיש מקום סגור ופרטי שפועל ממניעים כלכליים, והצוות לא מוכשר ולא מקצועי, ויש אוסף גדול של אנשים עם בעיות התנהגות וליקויים קוגטיביים, נוצרת בערה", הוסיפה לרנר, "אם אתה לא איש מקצוע – לא נותר לך אלא לנסות לטפל בזה באלימות ובעונשים".

אתמול הובאו 13 העצורים לדיון בהארכת מעצר בבית משפט השלום בפתח תקווה. מעצרם של חלק הוארך בכמה ימים, אך אחרים שוחררו למעצר בית, בהם אחד הבעלים. עו"ד עמיר מלצר, שייצג חלק מהחשודים יחד עם עו"ד דוד הורוביץ, מסר ל-ynet: "כנראה גם בית המשפט הבין שההר הוליד עכבר. אני בטוח שלא יוגשו כתבי אישום, וגם אם כן – אנו נוציא אותם זכאים". לאחר חצות הודיע עורך הדין מלצר כי שני מנהלי המוסד, האחות הראשית ושתי הסגניות שוחררו למעצר בית עד יום ראשון.

מלשכתו של ליצמן נמסר בתגובה: "סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ערך במקום ביקור פתע לפני תקופה, בעקבות פניות רבות על חוסר באיכות הטיפול לחוסים. בביקורו נחשף לליקויים שונים, במספר תחומים, שהועברו מיידית לטיפול הגורמים הנדרשים. בוצע מעקב אחר יישום ההערות השונות. במקביל הוגשה תלונה למשטרה בידי פסיכיאטרית מחוז המרכז. סגן השר סומך על המשטרה שתפעל כנדרש".

Posted in רווחה | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

השחיתות במשטרת ישראל והמפכ"ל שותק?

Posted by YELADEINU ב- אוקטובר 19, 2012

התלונות נגד שוטרים ונשים הולכות לפח  משטרת ישראל נוקטת אכיפה בררנית ומסמנת מטרה גברם!

הפרצוף המכוער של משטרת ישראל .

ולא סתם הציבור כולו חושב שהמשטרה היא ארגון הפשיעה מספר 1 !

 

הכתבה של כולבוטק ממחישה מדוע הציבור סולד מהמשטרה ואינו מאמין בה.

המפכ"ל חייו להדיע את הקצין מייד

Posted in רווחה | מתויג: , , , | 2 Comments »

משטרת ישראל מגישה כיתבי אישום ללא ראיות מעל לספק סביר ותשלם 95.000+ 20.000 שכר טרחת עורך דין

Posted by YELADEINU ב- ספטמבר 1, 2012

בית משפט השלום בירושלים

 

 

ת"א 1130-10 בלומנטל נ' מדינת ישראל – משטרת ישראל

 

לפני כב' השופטת תמר בר-אשר צבן

 

התובע

ישראל גיא בלומנטל

 

נגד

 

הנתבעת

מדינת ישראל – משטרת ישראל

בא-כוח התובע: עו"ד תמיר מדר

בא-כוח הנתבעת: עו"ד רנאד עיד (פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי))

מיני-רציו:

* בית המשפט קיבל את תביעת התובע כנגד הנתבעת בגין נזקים שנגרמו לו בשל הליך פלילי שזוכה ממנו. נפסק, כי במקרה זה, תובע סביר צריך היה להעריך שסיכויי ההרשעה נמוכים עד כדי אפסיים, ובנסיבות אלו תוצאותיו של ההליך הפלילי, גם אם אינו מסתיים בהרשעה, גורליות מכדי שייעשה 'ניסוי' בהגשת כתב-אישום.

* נזיקין – חיוב בנזיקין – בגין העמדה לדין

* נזיקין – פיצויים – הוכחת שיעור הנזק

* דיון פלילי – כתב-אישום – הגשתו

.

התובע – עורך דין, הגיש כנגד הנתבעת תביעת נזיקין בגין נזקים שנגרמו לו בשל הליך פלילי שזוכה ממנו. התביעה בעיקרה מוגשת בגין הנזקים, שלטענתו נגרמו לו בשל כך שקיומו של הליך פלילי עיכב את יכולתו לגשת אל בחינות ההסמכה במשך תקופה ארוכה, וממילא שגם עיכב את הסמכתו לעריכת-דין. הנתבעת טענה שכתב האישום הוגש כדין וכי לא הייתה כל רשלנות בהגשתו, ולכן אין בתוצאת ההליך או בבחינת העובדות בדיעבד, כדי להצביע על רשלנות.

.

בית המשפט קיבל את התביעה ופסק כלהלן:

התנאים לקיומה של עוולת הרשלנות על-פי סעיפים 35 ו-36 בפקודת הנזיקין (נוסח חדש) הם שנקבע כי על המזיק חלה חובת זהירות כלפי הניזוק, הן חובת זהירות מושגית הן חובת זהירות קונקרטית, כי המזיק ביצע מעשה או מחדל רשלניים המהווים הפרה של חובת הזהירות המוטלת עליו והכי ישנו קשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות לבין הנזק שנגרם לניזוק.

כיום אין עוד מחלוקת כי על רשויות התביעה והאכיפה חלה חובת זהירות, מושגית וקונקרטית, כלפי אלו שנגדם מוגש כתב אישום. השאלה אם אמנם היה בהגשת כתב האישום ובהתנהלות התביעה משום רשלנות, לעולם נבחנת  בהתאם למצב העובדתי ולמידע שהיה בפני התביעה בשעת מעשה, ולא בדיעבד. סעיף 62 בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], קובע כי כתב אישום יוגש אם ישנן "ראיות מספיקות לאישום", אלא אם כן נמצא כי אין במשפט  עניין לציבור.

מכאן אפוא, שכדי לבחון אם הייתה רשלנות בהגשת כתב האישום, עלינו לבחון אם בנסיבות העניין, תובע סביר היה מגיש כתב-אישום נגד התובע בתיק הנדון. המבחן לקיומן של ראיות מספיקות להרשעה הוא מבחן "האפשרות הסבירה להרשעה". לתובע שיקול-דעת ראוי גם בחיזוי תוצאת המשפט, אם יוגש כתב-אישום, שהוא אחד מן השיקולים הנוגעים לעניין. שכן, יש בו כאמור, לצמצם את מספר אישומי השווא.

אם סיכויי ההרשעה קלושים, הרי שאין מקום להגשת כתב האישום. זאת ועוד, אין די בהימצאותה של ראיה כלשהי לחובת חשוד, כדי להגיש נגדו כתב-אישום, אלא תובע חייב להעריך את סיכוייה להביא להרשעה. אין די בבחינת הראיות עצמן, אם די בהן כדי להביא להרשעה, אלא תובע סביר נדרש לבחון גם את סיכויי ההרשעה.

יש להעריך את סיכויי ההרשעה, ואם להערכתו הם נמוכים מאד, כי אז אין מקום להגשת כתב אישום. תוצאותיו של ההליך הפלילי, גם אם אינו מסתיים בהרשעה, גורליות מכדי שייעשה 'ניסוי' בהגשת כתב-אישום.

ככל שהדברים אמורים בשאלה אם ישנן "ראיות מספיקות לאישום", הרי שכתב אישום יוגש באותם מקרים שבהם משוכנע התובע כי קיים סיכוי סביר להרשעה. בכך מתקיים איזון ראוי בין הערכים שביסוד מטרותיו של המשפט הפלילי, לבין הערך של מניעת פגיעה שאינה הכרחית בחשוד ובמשפחתו. המבחן לכך הוא מבחן כפול: את המסקנה כי קיים סיכוי סביר להרשעה, בידי התובע לקבל על-פי בחינה כפולה של חומר הראיות הגולמי והערכת סיכויי ההרשעה על-פיו.

בבחינת "האפשרות הסבירה להרשעה" לא מתמצים הדברים. אפילו ישנן די ראיות, עדיין על התובע לבחון אם יש עניין לציבור בהגשת כתב האישום נגד החשוד שעניינו נבדק. במקרה דנן, לא התקיימה הדרישה של סיכוי סביר להרשעת התובע, ומלכתחילה לא היה מקום להגשת כתב האישום נגדו. החלטת התביעה על חזרה מכתב האישום נגד התובע נבעה מסיבה אחת, והיא שלא היו לתביעות ראיות כדי לבסס אישום נגדו וכאמור, לא היה סיכוי סביר להרשעתו.

מלכתחילה לא היה מקום להגשת כתב האישום נגד התובע – ובהקשר זה אין להידרש לשאלה אם היה מקום להאשמת האחרים – ומשהוגש, הוגש ברשלנות, ואף נוסח באופן שגוי. מהראיות עולה, כי לא היו בידי התביעה ראיות שהיה בכוחן לבסס כתב-אישום, ובוודאי לא כאלו העומדות במבחן "האפשרות הסבירה להרשעה". כל זאת בשל הכשלים המהותיים בראיות.

במקרה זה, תובע סביר צריך היה להעריך שסיכויי ההרשעה נמוכים עד כדי אפסיים, ובנסיבות אלו תוצאותיו של ההליך הפלילי, גם אם אינו מסתיים בהרשעה, גורליות מכדי שייעשה 'ניסוי' בהגשת כתב-אישום. רשלנות התביעה בעצם הגשת כתב האישום נובעת גם מכך שכתב האישום הוגש, חרף העובדה שלא נחקרו עדים מהותיים.

תובע סביר צריך היה להעריך כי הראיות אינן מספיקות וכי אינן עומדות במבחן הכפול. שכן גם לא היה די בחומר הראיות הגולמי כדי להעמיד את התובע לדין, וגם לא היה בחומר הראיות כדי לבסס סיכוי סביר להרשעה. התובעת שהגישה את כתב האישום צריכה הייתה להבין ולהעריך שהתמונה שתוצג בפני בית המשפט, לא תהיה התמונה המטעה כפי שתוארה בכתב האישום, אלא התמונה כפי שהייתה בפועל, שבה מאבטחים ניסו לסלק משיגי גבול ומתפרעים.

תובע סביר צריך היה להעריך, שלא יהיה באפשרותו להוכיח על סמך החומר שהיה בתיק החקירה, שהתובע אמנם נכח באירוע. בנסיבות העניין קשה לומר שהיה עניין לציבור בהגשת כתב האישום נגד התובע.

בחינת הנזק שנגרם לתובע תהיה על-יסוד ההנחה, שכל עוד התיק הפלילי נגדו היה פתוח וכל עוד לא זוכה ממנו, לא יכול היה לגשת אל מבחני לשכת עורכי הדין. גם אין מחלוקת, שזמן קצר יחסית, כארבעה חודשים לאחר שהתובע עמד בבחינות בהצלחה, כבר מצא מקום עבודה, שזהו זמן סביר לכל הדעות.

העדר יכולת לחשב באופן מדויק את היקף הנזק שנגרם לתובע אינו שולל ממנו את זכאותו לפיצויים, בין אם המדובר בפיצויים חוזיים, נזיקיים או אחרים. מקום שהוכח קיומו של נזק רשאי בית המשפט לאמוד את גובהו. התנאי לכך הוא שקיים קושי אובייקטיבי, לאור אופיו וטיבו של הנזק, להוכיח בדייקנות ובוודאות את מידת הנזק לו אחראי הנתבע, ושהתובע הביא את אותם נתונים אשר ניתן באופן סביר להביאם.

פסק דין

 

התובע הוא עורך-דין, שזוכה מהליך פלילי שנוהל נגדו בטרם עמד בבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין, וזאת לאחר שהמאשימה חזרה בה מכתב האישום. בתובענה הנדונה עותר התובע לפיצוי בסך של 375,000 ₪ בגין נזקים שלטענתו, נגרמו לו בשל ההליך הפלילי והתמשכותו, ובין השאר, נזקים שלטענתו נגרמו לו בשל כך שקיומו של הליך פלילי עיכב את יכולתו לגשת אל בחינות ההסמכה במשך תקופה ארוכה, וממילא שגם עיכב את הסמכתו לעריכת-דין.

הנתבעת (להלן גם – המדינה, המאשימה או התביעה, לפי העניין) טענה שכתב האישום הוגש כדין וכי לא הייתה כל רשלנות בהגשתו, ולכן אין בתוצאת ההליך או בבחינת העובדות בדיעבד, כדי להצביע על רשלנות. לפיכך לטענתה, יש לדחות את התביעה. לחלופין טענה, כי אפילו ייקבע שהייתה רשלנות מצדה, אין הצדקה לחייבה במלוא סכום הפיצויים הנתבעים, או בחלקם.

א.           ההסדר הדיוני, ההליך והשאלות השנויות במחלוקת

2.            טענותיו העובדתיות של התובע נתמכו בתצהיר מטעמו ובנספחים שצורפו אליו, וטענותיה העובדתיות של המדינה נתמכו בתצהיר מטעם מי שהייתה בתקופה הרלוונטית ראש יחידת התביעות המחוזית של משטרת ישראל בירושלים, בדרגת סגן ניצב (להלן גם – ראש יחידת התביעות). לתצהיר זה צורף צילום של תיק החקירה, של פרוטוקולים רלוונטיים וכן תרשומות ומסמכים שונים.

3.            בדיון שהתקיים ביום 26.2.2012 הסכימו הצדדים להסדר דיוני שהציע בית המשפט, שלפיו יסכמו הם בכתב על סמך כל המסמכים המצויים בתיק בית המשפט, בכפוף לכך שהתובע ייחקר על תצהירו בעניין ראש הנזק של הפסד השתכרות, כפי שביקש בא-כוחה של הנתבעת. כן נקבע, שהנתבעת תגיש לבית המשפט את תיק החקירה המקורי, שעל בסיסו הוגש כתב האישום.

בהתאם לכך, התובע נחקר על תצהירו כאמור, בדיון שהתקיים ביום 2.4.2012.

סיכומי טענות התובע הוגשו ביום 17.6.2012 וסיכומי טענות הנתבעת הוגשו ביום 25.7.2012.

4.            השאלה הראשונה השנויה במחלוקת היא, אם אמנם כטענת התובע, המדינה התרשלה בהגשת כתב האישום נגדו. אם התשובה לכך תהיה חיובית, כי אז נדרש לשאלה השנייה, שהיא, אם עלה בידי התובע להוכיח את הנזק שנגרם לו. אם גם לכך נשיב בחיוב, כי אז נדרש לשאלת גובהו.

ב.           דיון בשאלה אם הייתה רשלנות בהגשת כתב האישום

(1)          עיקרי טענות הצדדים והמסקנה מניתוח חומר החקירה

5.            כל אחד מהצדדים ניתח במסגרת סיכומי טענותיו, את חומר החקירה שעמד לנגד עיני התובע בעת שהגיש את כתב האישום נגד התובע בתיק הנדון ונגד שלושה אחרים.

בא-כוחו של התובע ביקש להראות כי ניתוח חומר החקירה מעלה, שלא היה כל מקום להגשת כתב האישום נגד התובע, כי מטעם זה ביקשה המאשימה לבטלו, וכי המדינה התרשלה בעצם הגשתו.

מנגד ביקש בא-כוחה של הנתבעת להראות, וזאת בין השאר גם על יסוד האמור בתצהירה של ראש יחידת התביעות, כי היה מקום להגשת כתב האישום וכי לא הייתה כל רשלנות בהגשתו. עיקרי טענות הנתבעת בעניין זה הן שכתב האישום הוגש לאחר בחינת חומר החקירה ובין השאר גם לאור גרסתו המתחמקת של התובע. עוד נטען, כי חזרת המאשימה מכתב האישום נעשתה בין השאר בהמלצת נשיא בית משפט השלום דאז, כבוד השופט אמנון כהן (להלן – כבוד הנשיא כהן), שלפניו התקיים הליך גישור פלילי, לאחר בחינה מחודשת של חומר החקירה, שקילת שיקולי יעילות בהקצאת משאבי התביעה תוך קביעת סדרי עדיפויות ביחס לתיקים אחרים, חסכון בזמן שיפוטי וחלקו המצומצם יחסית של התובע באירוע. יחד עם זאת, לפי טענת הנתבעת, כתב האישום הוגש מאחר שלפי הערכתה היה סיכוי סביר שהתובע יורשע, וכי למרות הסיכוי סביר שהיה להרשעתו, החליטה לחזור בה מכתב האישום בשל הטעמים האמורים. מכל מקום, לטענת הנתבעת, אין בחזרה מכתב האישום כדי להעיד על רשלנות בהגשתו, וכי בכל מקרה, אין לבחון את הדברים בדיעבד וב"חוכמה לאחר מעשה". עוד טענה, שדווקא חזרתה מכתב האישום בטרם נשמעו עדים, תוך חסכון במשאבים ציבוריים ובזמן שיפוטי, צריכה להיזקף לזכות הנתבעת ולא לחובתה.

6.            אין חולק, שבחינת השאלה אם היה מקום להגשת כתב האישום, נעשית בשים לב לחומר החקירה שעמד בפני התובע בעת הגשתו. כך גם אין חולק כי העובדה שבסופו של דבר ההליך הסתיים בזיכוי התובע לאחר שהמאשימה חזרה בה מכתב האישום נגדו, אין בה די כדי ללמד על כך שלא היה מקום להגשתו או כי הייתה התרשלות בעצם הגשתו.

בחנתי את חומר החקירה תוך מתן משקל והתייחסות לטענות הצדדים בעניין חומר החקירה שעמד לנגד המאשימה בכל שלב – שלב הגשת כתב האישום, שלב מתקדם שבו נוסף חומר חקירה ושלב החזרה מן האישום – ומסקנתי היא, כי בכל אותם שלבים, עמד בדיוק אותו חומר חקירה, וכי לא היו די ראיות כדי לבסס סיכוי סביר להרשעת התובע. לא זו בלבד, אלא שכתב האישום גם לוקה בהצגה מטעה של העובדות, כפי שעלו מחומר החקירה. בנוסף לכך, ובניגוד לטענת הנתבעת, ספק אם ניתן לומר שכתב האישום התבסס על עדות אובייקטיבית, ובכל מקרה, אותה עדות לא הייתה חפה מקשיים וזאת בלשון המעטה. לכל אלו גם מצטרפת העובדה, שכתב האישום הוגש מתוך ידיעה שעדים מהותיים לא נחקרו, ומתיק החקירה עולה שלא נעשה דבר, ובוודי לא מאמץ סיר כדי לזמנם לחקירה. כל זאת מן הטעמים שעליהם אעמוד עתה.

(2)          עיקרי העובדות כפי שהן עולות ממכלול חומר החקירה

7.            הראיות המצויות בתיק החקירה (תיק פ"א 4920/2005-6130, תחנת מוריה ירושלים) מתייחסות לאירוע שהתרחש בליל שבת, 2.4.2005 לאחר חצות. לשם הנוחות, ההפניה אל חומר החקירה תיעשה תוך ציון אותיות הנספחים שצורפו אל התצהיר שהוגש מטעם הנתבעת.

ממכלול הראיות עולה, כי שבחור צעיר ניסה להיכנס אל מועדון "האומן 17" בשכונת תלפיות בירושלים (להלן – המועדון), שלא דרך הכניסה, אלא בדרך של התגנבות תוך טיפוס על גדרות וקפיצה מהגדר אל הרחבה שבכניסה אל המועדון. המאבטחים שהיו במקום, תפסו את אותו בחור והחלו להובילו אל מחוץ לשטח המועדון. חבריו החלו לתקוף את המאבטחים והם ביחד עם חברם, שהתגנב בקפיצה מעל הגדר, החלו להתנגד ולהשתולל ולתקוף את המאבטחים. כתוצאה מכך התפתחה תגרה, שבמהלכה נפלו המאבטחים ואותם בחורים על הרצפה. במהלך אותה תגרה, בעוד שחלק מהצעירים ניסו לתקוף את המאבטחים ובין השאר גם מאבטח בשם מרדכי גיאת (להלן – מוטי), שחש במישהו המנסה לתקוף אותו מאחור, הכה אותו מוטי בראשו באמצעות נונצ'קו שהיה בכיס מכנסיו. רק לאחר שאותו צעיר יצא משטח המועדון, הבחינו הוא וחבריו כי הוא נפצע בראשו והוא פונה באמבולנס שעבר במקרה במקום, אל בית החולים הדסה עין-כרם. שם טופל, אולם חשוב להדגיש כי ממכתב השחרור מחדר המיון לא עולה כי היה זה מעבר לפצע בקרקפת, שאינו חמור. עם הגעת השוטרים, השליך מוטי את הנונצ'קו אל פח האשפה, אך הוא נתפס בידי אחד השוטרים.

8.            נקדים ונאמר, כי אין מחלוקת שהאירוע התרחש כאמור ברחבת הכניסה אל המועדון, המצויה בין הכניסה החיצונית, אשר כונתה גם "החסימה הראשונה", לבין הכניסה אל המועדון עצמו, אשר כונתה גם "החסימה השנייה". מכאן שגם לא יכולה להיות מחלוקת על כך שהמאבטחים אשר טיפלו באירוע היו מחוץ למועדון עצמו. בשל התפקיד שמילאו, אף כונו בחלק ניכר מההודעות בכינוי "דורמאן", שזהו כינוי השמור למאבטח המוצב בכניסה המשגיח על הבאים.

(3)          פירוט חומר החקירה וניתוחו

9.            דו"חות הפעולה של השוטרים (ענת זילברמן, רועי דרעי ותומר פנחסי – ממסמכי נספח א2) – מדו"חות הפעולה של השוטרים שהגיעו אל המקום בתום האירוע, עולה כי מתנדבת יח"ס שהייתה במקום דיווחה על האירוע גם לתחנת המשטרה וגם לשוטרת בניידת שחלפה במקום. אותה שוטרת, ענת זילברמן, תיארה שהבחינה "ליד הכניסה למועדון האומן בהתקהלות של אנשים", ולאחר ששמעה על כך ש"התנהלה קטטה בכניסה למועדון בין הדורמן לעוד מספר נערים", שבמהלכה הכה המאבטח את אחד הנערים אשר פונה על-ידי מד"א והיא קראה לניידת סיור נוספת. בעקבות דיווח זה, הגיעה אל המקום ניידת סיור, שבה היו השוטרים רועי דרעי ותומר פנחסי.

10.         דו"ח הפעולה של פקד יואב בר (נספח א1) – במקביל לשוטרים הנזכרים, הגיע למקום גם פקד יואב בר שערך דו"ח פעולה על המידע שאסף בהגיעו. מהאמור בו עולה שעל פרטי האירוע שמע פקד בר מהשוטר תומר פנחסי, שאף הוא הגיע לאחר שהתגרה הסתיימה, והוא מסר שמאבטח תקף בחור שפונה באמבולנס לבית חולים. פקד בר שאל אם היו עדים והשוטר פנחסי הצביע על שלושה בחורים. פקד בר שאל אותם אם יוכלו לזהות את המאבטח שתקף ואחד מהם, ששמו אלירן דיאר (להלן – אלירן), השיב שיוכל לזהות בוודאות את המאבטח שתקף באמצעות הנונצ'קו. פקד בר מתאר שניגש אל המועדון בליוויית אלירן והשוטרים דרעי ופנחסי ובהגיעם אל "החסימה השנייה", פנה אליו האחראי על המאבטחים, ששמו ישראל המוכר לפקד בר מעבודתו, שהוא התובע, וכאמור בדו"ח, "שאל אותי מה קרה?".

לאחר שפקד בר סיפר לתובע שהיה אירוע במועדון וכי הוא מבקש לאתר את אחד המאבטחים, אמר לו התובע כי לא היה כל אירוע, אך פקד בר ביקש בכל זאת להיכנס. במקביל, פנה אלירן אל התובע ואמר שהם מחפשים את מוטי והתובע לא ענה. פקד בר שאל את התובע אם יש מאבטח בשם מוטי, והתובע השיב בשלילה. לאחר שהסתובבו במועדון במשך כשתי דקות, הצביע אלירן על בחור שהיה שם ואמר "זה הבחור שהרביץ לדרור עם מונצ'קו [צ"ל: נונצ'קו]". פקד בר ביקש מאותו בחור להתלוות אליהם, ולאחר שיצאו, שאל פקד בר את התובע אם הבחור שהוצא עובד במקום בתפקיד מאבטח. בהמשך כותב פקד בר כי "הנ"ל [התובע] החליט להתחכם ואמר לי 'תשאל אותו'". בעת הכנסת מוטי אל הניידת, נודע לפקד בר שמוטי זרק את הנונצ'קו אל פח האשפה, אך השוטר דרעי ראה זאת ותפס את הנונצ'קו. לבקשת פקד בר מוטי עוכב לחקירה. כן ביקש פקד בר שכל העדים יעוכבו לשם הבאתם לחקירה.

השוטר דרעי ערך דו"ח על כך שראה שמוטי זרק את הנונצ'קו ועל תפיסתו, שבו גם נאמר כי שאל את מוטי מדוע זרק אותו, ומוטי השיב שעשה טעות. בדו"ח הפעולה שערך השוטר פנחסי נאמר שמוטי הוסיף שתקף באמצעות הנונצ'קו מתוך הגנה עצמית לאחר שהנפגע וחבריו תקפו אותו ואת חבריו, וכי הוא נושא אותו עימו בעבודה. בדו"ח זה גם ציין פנחסי כי היו שלושה עדי ראייה שהם שלומי ממו, דודו דוויק ואלירן. בדו"ח מופיעים מספרי תעודות הזהות של השלושה ומספר טלפון נייד של ממו (דו"ח תפיסה וסימון של דרעי ודו"ח פעולה של פנחסי – ממסמכי נספח א2).

בטרם נמשיך בתיאור חומר החקירה ובבחינתו, נזכיר שהאירוע התרחש מחוץ למועדון, כי אין בדו"ח הפעולה ראייה לחובת התובע באשר למעורבותו בתקרית, וכי דו"ח הפעולה יכול לשמש לחובת התובע רק באחת משתי צורות; בין בכך שהתחכם שלא לצורך ובין בכך שהדבר עשוי אולי ללמד על כך שידע על מעורבותו של מוטי וניסה להסתיר זאת. מכל מקום, אין מחלוקת שאלירן לא הזכיר את מעורבותו של התובע, הגם שפגש בו ולא הצביע עליו כמי שמעורב באירוע ואף אמר באופן מפורש שהמכה הוא מוטי והזכיר רק אותו. בנוסף לכך, גם אין בעצם התחכמותו של התובע כדי ללמד בהכרח, שאמנם ידע על האירוע שהתרחש מחוץ למועדון. לא מן הנמנע שהתובע אמנם לא ידע על כך ובכל מקרה, אין בהתחכמותו המיותרת של התובע כדי לקשור אותו אל האירוע עצמו.

11.         עוד באותו לילה, סמוך לאחר הגעת המעורבים אל תחנת המשטרה, נגבו הודעות מאלירן, מהמאבטחים לוקה אנדרה ביחוי (להלן – אנדרה), משה דוד פור (להלן – משה) ומוטי. למחרת היום נגבתה גם הודעתו של דרור פורטל, שהוא הבחור שנפגע (להלן – דרור).

12.         הודעתו של אלירן דיאר (נספח ב1) – בהודעתו של אלירן אין התייחסות לאופן כניסת חברו אל הרחבה שלפני הכניסה אל המועדון ואל הנסיבות שהובילו אל התקרית. לדבריו, הוא וחבריו עברו את החסימה הראשונה ולאחר שחלפה כחצי שעה והם לא הוכנסו אל המועדון, הוא הצליח להיכנס ואז ראה שכשישה מאבטחים "תופסים את חבר שלי שלום, חונקים אותו ומביאים לו בעיטות לראש". לאחר שדרור ביקש מהמאבטחים לעזוב את שלום, תפסו גם אותו ואז המאבטח מוטי חבט בראשו עם נונצ'קו. לדבריו, חבריו לא התפרעו ואפילו לא ניסו להגיב מול המאבטחים הגדולים שעמדו שם, והמאבטחים המשיכו להכותם עד שהוציאו אותם החוצה.

לדבריו, רק "כשיצאנו כולם החוצה ראינו שלדרור יש פתח גדול בראש עם הרבה דם …". לאחר ששטפו את הדם במים, עבר במקום אמבולנס, שלקח את דרור ואת שלום לטיפול בבית חולים.

בשלב זה של החקירה חלפו המאבטחים אנדרה ומשה בחדר החקירות, ואלירן הצביע על אנדרה ואמר שהוא זה שתקף את דרור ואילו משה הוא זה שתקף את שלום. עוד הוסיף שמוטי הוא זה שאותו זיהה במועדון לבקשת השוטרים והוא זה שתקף את דרור בראשו. אלירן המשיך ותיאר את האופן שבו תקפו המאבטחים את חבריו בעודו מזכיר מאבטחים נוספים שאותם לא זיהה וציין את חלקם באירוע. בשלב הזה נשאל אלירן אם היו עוד מאבטחים באירוע והוא אמר שאחד המאבטחים ש"היה מאלה שהרביצו לשלום" הוא התובע, ששמו ישראל, והוא אחד מהאחראים, והוא מוכר לו, מאחר שלדבריו, הוא מגיע אל המועדון בקביעות. בהמשך הודעתו חוזר אלירן ומתאר את אופן תקיפתו של דרור באמצעות הנונצ'קו ואת פציעתו.

הגם שאלירן הקפיד לתאר את אופן תקיפת חבריו בפירוט רב, הוא לא תיאר את חלקו של התובע. כך גם, הוא לא התבקש להסביר את העובדה שחרף היכרותו את התובע והגם שפגש בו עם השוטרים, לא הזכיר אותו קודם לכן. אלירן גם לא התבקש להסביר מדוע בעת ששוחח עם פקד בר בכניסה אל המועדון בעת שפגשו שם את התובע, הוא לא אמר שגם התובע היה מעורב באירוע.

13.         הודעת המאבטח לוקה אנדרה ביחוי (נספח ב4) – המאבטח אנדרה נחקר באזהרה, בחשד שתקף בחורים שהגיעו לבילוי במועדון. בהודעתו תיאר שאלירן היה ברחבה שבין שתי הכניסות, וכי הוא הוציא בחור אחר (שלפי התיאור היה שלום), שקפץ מעל הגדר והתגנב פנימה. באותו שלב החל אותו בחור להשתולל ובחור נוסף תקף אותו מאחור, ולכן מאבטחים נוספים הגיעו לסייע לו. כתוצאה מהתגרה שנוצרה, נפלו המאבטחים ואותם בחורים על הרצפה. לדבריו, הוא לא ראה אם מישהו נפצע, מכיוון שאותם בחורים הלכו בסדר וזקופים, הגם שהיו שתויים, והוא לא יכול היה לראות אם מישהו נחבל.

המאבטח אנדרה הוסיף שהאירוע היה לפני אנשים רבים, כי מטרתם היא שלא תתפתח קטטה, אלא להשקיט אותה ולהוביל החוצה את אלו שנכנסים ללא רשות. לדבריו, יש להם את היכולות להשתלט על אלו שמתפרעים, ולכל היותר הם מחבקים אותם ומחזיקים את ידיהם כדי שלא ישתוללו, אך אינם מכים. אנדרה כאמור, לא ידע על פציעתו של דרור, ובכל מקרה, לאחר שאותם בחורים הוצאו החוצה, לדבריו, הם קיללו את המאבטחים כי רצו להיכנס אל המועדון.

באשר למאבטח מוטי, לפי דברי אנדרה, מוטי היה באזור, אבל לא ממש לידו, והוא לא ידע על תקרית הנונצ'קו ועל זריקתו. המאבטח משה היה לידו, וסייע לו להוציא את אותם בחורים החוצה. בנוסף טען שבמקום היו גם מאבטח בשם איל ומאבטח בשם סיטי, וסביר שהיו עוד, אך לא זכר מי.

מכל מקום, התובע לא הוזכר בהודעתו של המאבטח אנדרה ואף לא נשאל לגביו.

14.         הודעת המאבטח משה דוד פור (נספח ב5) – בדומה למאבטח אנדרה, גם המאבטח משה נחקר באזהרה, בחשד לתקיפת בחורים שהגיעו אל המועדון. לפי הודעתו, הוא הוצב יחד עם המאבטח מוטי בכניסה הפנימית. בשלב מסוים הם הבחינו בבחור שקפץ מעל הגדר לכיוון המועדון, ולכן נגשו אליו וביקשו שיצא, אך הוא התנגד. מוטי אחז בידו של אותו בחור, שהחל להשתולל ולהתפרע ואז מוטי תפס אותו והפיל אותו על הרצפה. משה הגיע כדי להרימו ואנדרה הצטרף, ושלושתם הוציאו אותו מהרחבה הפנימית. בשלב הזה הבחין בחבר של אותו בחור קופץ על אנדרה מאחור והחל לריב איתו. מוטי החזיק את הבחור הראשון ואז הצטרף אליהם מאבטח נוסף ששמו אמיר סיטי ותפס את הבחור השני שקפץ על אנדרה, ואז מוטי, אנדרה ואמיר סיטי הוציאו את השניים החוצה. לפי התיאורים שמסר משה, נראה שהבחור הראשון הוא שלום, ואילו השני שתקף את אנדרה, הוא דרור.

המאבטח משה הסביר שהבחור הראשון, ככל הנראה שלום, ניסה עוד קודם להתגנב פנימה והתבקש לצאת. לדבריו, לא הכה אף אחד מהשניים ולא ראה שמוטי החזיק נונצ'קו.

גם בהודעתו של משה, שהזכיר מספר מאבטחים שהיו מעורבים באירוע, התובע לא נזכר והוא גם לא נשאל לגביו.

15.         הודעת המאבטח מוטי גיאט (נספח ב6) – גם המאבטח מוטי נחקר באזהרה בחשד שתקף את הבחורים כמתואר. בדומה לאמור בהודעותיהם של המאבטחים אנדרה ומשה, גם מוטי תיאר איך אחד מאותם שני בחורים קפץ מעל הגדר, ואז לדבריו, הוא תפס אותו וביקש שיצא. בתגובה לכך אותו בחור הכה את מוטי באגרוף לחזה ובעט ברגלו ולכן תגובתו של מוטי הייתה שהדף את אותו בחור לאחור וכך הוא נפל. מוטי ועוד כמה מאבטחים הוציאו אותו החוצה ואז מישהו התערב ובא אליו מאחור, ולכן בתגובה, הכה אותו עם הנונצ'קו, שאותו שלף מכיס מכנסיו האחורי. לפי הסברו, עשה כן לאור ניסיונו ממקרים שהיו בעבר, שבהם אנשים שהגיעו אל המועדון השתמשו בסכינים, ולכן לא הסתכן. באשר לזריקת הנונצ'קו, שב מוטי ואמר שזו הייתה "שטות" ושלא היה צריך לעשות זאת.

מוטי לא הזכיר את התובע והוא אף כלל לא נשאל בחקירתו מי מהמאבטחים היה איתו, או מי מהמאבטחים היה בכלל מעורב באירוע. ממילא שגם לא נשאל לגבי התובע.

16.         הודעת דרור פורטל (הנפגע) (נספח ב2) – למחרת, ביום 3.4.2005, נחקר גם דרור, שנפצע בראשו ממכת הנונצ'קו. לפי הודעתו, הוא ישב בחצר המועדון עם שתי בחורות שאינו יודע את שמן, ואז ראה "את כל הדורמנים מתקיפים את החבר שלי שלום מנחם אני לא יודע את הטלפון שלו". לדברי דרור, הוא קם ואז המאבטחים דחפו את שלום עליו ועירבו אותו, וכך נפל אל הרצפה. עוד הוסיף "ברצפה קיבלתי איזה שתי בעיטות אני לא יודע ממי היו שם בין 10 ל-12 דורמנים ואז קמתי וקיבלתי מכה לראש החבר שלי אלירן דיהר אמר לי שהביאו לי מוצ'קו לראש. נפתח לי הרש ונפלתי על הרצפה חסר הכרה. כשהתעוררתי מצאתי את עצמי באמבולנס" [שגיאות הכתיב במקור].

דרור נשאל אם ראה מי הכה בו עם הנונצ'קו והשיב שלא ראה. הוא גם לא ידע אם היו עדים לאירוע למעט אלירן. הוא נשאל אם נפגע והשיב שיש לו סחרחורות, שהקיא בחדר המיון ושעשו לו עשרה תפרים בראש וזריקת טטנוס. החוקר העיר שראשו של דרור חבוש ושדרור אמר שלא ניתן לראות את התפרים בשל החבישה.

למרות שקודם לכן אמר דרור שלא ראה מי תקף אותו, כשנשאל שוב אם ראה מי הכה בראשו ומי בעט בו השיב "ראיתי רק אחד שראיתי אותו כמה פעמים קוראים לו ישראל [התובע] הוא אחראי על הדורמנים בדיסקוטק. ראיתי אותו בועט בי אחרי שדחפו את שלום עליי …". כשנשאל מדוע הותקף, חזר על כך שתקפו את שלום החבר שלו ושלא הבין למה זרקו אותו עליו ולמה קשרו אותו לעניין.

הודעתו של דרור בעייתית מאד ממספר טעמים, והדבר ניכר מיד עם קריאתה. ראשית, דרור מעלים את חלקו באירוע והוא אף לא נשאל על כך שלדברי המאבטחים, הוא זה שהתערב באירוע לאחר שניסה לתקוף את המאבטחים שניסו להוציא את שלום מהרחבה לאחר שנכנס אליה בקפיצה מעל הגדר. לא רק שדרור מעלים את חלקו, אלא שגם כשנשאל מדוע הותקף, הוא מיתמם ומעלה גרסה לא הגיונית, כאילו המאבטחים הם שנטפלו אליו ללא כל סיבה. שנית, דרור אומר שאינו יודע מי תקף אותו ושנפל אל הרצפה חסר הכרה. למרות זאת כשנשאל שוב, הזכיר את שמו של המאבטח המוכר לו, שהוא התובע. שלישית, מהודעתו עולה שקודם למתן הודעתו, הוא שוחח עם אלירן, שסיפר לו מה היה, אך הוא לא נשאל כל שאלה בעניין. רביעית, דרור טען שראשו נתפר, הגם שהדבר לא עולה ממכתב השחרור מחדר המיון, שבו נאמר רק "החולה עבר השגחה וטיפול בגלל פצע בקרקפת". כך גם נאמר כי "לא ברור שהיה איבוד הכרה או הקאות" (מכתב השחרור ממיון – ממסמכי נספח א2). חמישית, התובע טען שנפל על הרצפה חסר הכרה והתעורר באמבולנס. זאת בניגוד להודעות המאבטחים שיצא מהרחבה על רגליו ובניגוד להודעתו של אלירן, שהדגיש כי רק לאחר שיצאו, הבחינו שדרור נפצע מכיוון שירד דם מראשו. חבריו סייעו לו ושטפו את הדם במים ורק אז חלף במקום אמבולנס שפינה אותו.

נמצא אפוא, כי מדובר בעדות שמקריאתה עולה, כי ישנו קושי רב מאד לסמוך עליה ועל מי שמסר אותה. עולה באופן ברור, כי מדובר בעדות שאינה אמינה וכי חלק ניכר מהעובדות המשמעותיות שמסר דרור, לרבות עובדות שאינן משנות מאחריותם של המאבטחים – כמו למשל, הנסיבות שבהן גילה שנפצע בראשו ודבריו בעניין היקף הפציעה – אינן נכונות ונסתרות בראיות אחרות, לרבות במכתב השחרור מחדר המיון, שזו ראייה אובייקטיבית.

17.         הודעת התובע (נספח ב3) – התובע נחקר רק למעלה מחודש לאחר האירוע, ביום 5.5.2005, ואף הוא נחקר באזהרה בחשד שתקף אדם מחוץ למועדון.

לאחר שהחוקרת הודיעה לתובע במה הוא חשוד, תגובתו הייתה "אין לי מושג על מה את מדברת". התובע נשאל אם היה במועדון ביום האירוע והשיב שאינו זוכר. החוקרת הוסיפה כי מהחקירה עולה שהוא ואחרים תקפו אדם מחוץ למועדון בתאריך 2.4.2005, ועל כך השיב התובע "אין לי מושג על מה את מדברת. אין לי מושג ירוק על מה את מדברת ואם בכלל הייתי שם. לא הייתי מעורב בשום תגרה בשביל להיות אשם אני מבקש לדעת על מה מדובר". כך חזר התובע והשיב לשאלות שבהן נשאל אם נכח באירוע וחזר וביקש פרטים כדי להגיב. התובע נשאל אם הוא מכיר את דרור פורטל, ואמר שאין לו מושג מיהו ומעולם לא שמע שם זה. בהמשך השיב שתפקידו במועדון הוא אבטחה ושבשלושת החודשים האחרונים הוא עובד במועדון בתל-אביב ולא בירושלים. כך גם טען שלא היה כחודש קודם לכן בתחנת המשטרה, וכי יש להם טעות גדולה.

התובע נשאל אם הוא מכיר את מוטי גיאת, והשיב בחיוב, ונשאל אם מוטי סיפר לא על האירוע שהיה מחוץ למועדון, והתובע השיב שמוטי לא סיפר לו. הוא נשאל אם מישהו סיפר לו משהו והשיב, שעד הגעת השוטרים, כלל לא ידע שהיה משהו וביקש שיסבירו לו במה מדובר, מכיוון שאינו יכול להתייחס מבלי שיוסבר לו. על כך משיבה החוקרת "האם להגיד לך מה התאריך מה קרה, כלומר קטטה וכן שמות של מעורבים כפי שציינתי קודם וכן שניידת משטרה הייתה במקום וכן שמדובר באירוע שהתרחש מחוץ למועדון האומן עדיין מהווה מבחינתך מצב של 'לא הסברתי לך על מה מדובר'". בתגובה לכך אמר התובע "כן. מאחר ולא ידעתי על תגרה לא השתתפתי בתגרה לא ראיתי תגרה. כל מי שיאמר אחרת שראה אותי באזור של תגרה הוא שקרן נותן עדות שקר ומוציא דיבה. אני מוכן על מה שאני אומר לך עכשיו להיבדק במכונת פוליגרף. זהו".

התובע נשאל שוב אם הוא יודע על האירוע המדובר ואם היה במועדון באותו יום והוא השיב "מהשוטרים הבנתי שהיה משהו בחוץ. לא ראיתי את התגרה לא ראיתי מה היה שם מי שאומר שהוא ראה אותי בתגרה הוא שקרן שקר מגמתי ואני אתבע אותו אני נשבע לך שאני אתבע אותו לדין על עדות שקר".

התובע שוב נשאל אם האירוע זכור לו ואם היה באותו יום והשיב "באותו יום הייתי שם". החוקרת שאלה אותו מה גרם לו להיזכר עכשיו באירוע והתובע השיב "העובדה שאלפסי קישר אותי לעניין הזה בפרטי האירוע. משמע נתן את פרטי האירוע מה שהובהר לי במה הדברים אמורים ולא חלילה שהייתי באירוע" (חלק מהתשובה נכתב בכתב-ידו של התובע, שתיקן את ההודעה בטרם חתימתו עליה). החוקרת שאלה את התובע באיזה פרט נזכר והוא השיב שאינו יכול להצביע על פרט ספציפי.

לאחר מכן שאלה החוקרת את התובע, אם הוא זוכר מה קרה באותו לילה והתובע השיב, שלא ראה ושלא היה שם. הוא נשאל בשנית, מה כן זכור לו ושוב השיב "לא הייתי". החוקרת חזרה על שאלתה, והתובע השיב "לא מבין את שאלתך" ושוב חזרה החוקרת על השאלה. על כך השיב התובע, "הגיעו שוטרים שאלו מה היה לא יודע על מה הם מדברים. מי שבא עם השוטרים אף אחד לא דיבר עליי אף אחד לא אמר שאני מעורב בדרך כלשהי במשהו אין לי מושג איך שרבבו אותי לאירוע הזה ומי שערבב אותי משקר".

החוקרת הוסיפה ושאלה, מה קרה אחרי שהשוטרים הגיעו למקום ודיברו עם התובע, והתובע השיב "נכנסו לחפש מאבטח מסוים, זה הכול". החוקרת שאלה איפה התובע היה כשהשוטרים הגיעו, והתובע השיב שלפי מיטב זכרונו בדיוק יצא מהמועדון ופגש אותם בחוץ. החוקרת שאלה שוב אם היה זה בחוץ והתובע השיב "בחוץ". החוקרת שאלה אם לאחר הליכת השוטרים התובע נשאר בחוץ, והוא ענה שקשה לו להשיב על כך. החוקרת שאלה מדוע יצא התובע החוצה בעת שפגש את השוטרים והתובע השיב שנכנס לראות אם הכול בסדר בפנים ויצא ופגש בשוטרים. החוקרת שאלה את התובע אם לשם תפקידו עליו לשהות רוב הזמן מחוץ למועדון או בתוכו והתובע השיב שאין זה רלוונטי ושאין לו אפשרות לענות, מכיוון שהוא נמצא במקום שבו הוא דרוש והוסיף "שורה תחתונה לא הייתי שם. אני מבקש פוליגרף אני דורש בואי תבדקי אותי אל תנסי להמציא יש מאין. אני מבקש להגיש תלונה על עדות שקר של אדם שאמר שהכיתי אותו או תקפתי אותו או אפילו ראה אותי במהלך הקטטה האירוע או איך שתקראי לזה, על עדות שקר, על הוצאת דיבה ושוב חוזר ואומר דורש בדיקת פוליגרף בעניין ואת פרטי האדם המשקר".

לבסוף נשאל לגבי מספר הטלפון של המאבטח סיטי והתובע משיב שאינו יודע אותו. בכך הסתיימה חקירת התובע.

הנתבעת ראתה בתשובותיו של התובע במהלך חקירתו משום התחכמות והתחמקות ממתן תשובות, אולם קריאת הודעתו של התובע בעיון מעלה בבירור תמונה שונה, שאינה בהכרח כפי שראתה הנתבעת, אולי דווקא להיפך. קריאה בעיון של ההודעה מעלה ניסיון של מי שלא היה מעורב באירוע שלגביו הוא נחקר ושאף לא נכח בו, אשר נחקר מבלי שנמסרו לו פרטים מדויקים באשר לחשדות המיוחסים לו, להרחיק את עצמו מהאירוע בכל דרך אפשרית. כל זאת עולה מאלו:

ראשית, לא מן הנמנע שהתובע אמנם לא ידע מיד על איזה אירוע הוא נחקר. כפי שניתן להתרשם מדו"ח הפעולה של פקד יואב בר (נספח א1), לא היה זה מקרה חריג שהמשטרה מגיעה אל המועדון בשל תקרית כלשהי, ועל רקע אותם ביקורים פקד יואב בר הכיר את התובע. לכן בהחלט אפשרי שהתובע לא ידע מיד בעניין איזה אירוע הוא נחקר, ובמיוחד שנאמר לו כבר באזהרה, שדובר באירוע שהתרחש מחוץ למועדון. שנית, לאחר שהשוטר אלפסי מסר לתובע פרטים והוא ידע במה מדובר, הוא השיב לשאלות. שלישית, התובע השיב מיהו מוטי גיאת, ולא מן הנמנע שמוטי אמנם לא שיתף את התובע בפרטי האירוע. מנגד, לא ברור מדוע התובע צריך היה לדעת מיהו דרור פורטל. לא מצופה ממאבטח, גם מאחראי על המאבטחים, להכיר את באי המועדון. החוקרת אפילו לא טרחה לומר לתובע שדרור פורטל הוא זה שנפגע מכך שמוטי הכה אותו. רביעית, דווקא שאלותיה של החוקרת היו מתחכמות והלכו סחור-סחור. בשום שלב החוקרת לא אמרה לתובע איזה מעשה בדיוק מיוחס לו. כך גם בשום שלב לא הטיחה החוקרת בתובע את העדויות שיש לכאורה, נגדו ולא עימתה אותו עם אף גרסה של אף חשוד או עד. חמישית, התובע הסביר שלא היה מחוץ למועדון בעת האירוע, חזר מספר פעמים באופן נחרץ על כך שלא היה במקום, לא היה מעורב ולא ראה מה התרחש. לא ברור מדוע הכחשה נמרצת בצירוף נכונות לבדיקת פוליגרף, אינה זוכה להתייחסות מתאימה, כשם שלא ברור מדוע החוקרת לא מלאה אחר מבוקשו של התובע להגיש תלונה נגד מי שלטענת התובע, העיד נגדו עדות שקר.

18.         היעדר תיעוד בעניין ניסיון לאיתור עדים – בתיק החקירה אין כל רישום או מסמך שממנו ניתן ללמוד כי נעשה ניסיון לזמן עדי ראייה ואף אין תיעוד לכך שמי מהם הוזמן וסירב להתייצב. למרות העובדה שבהודעות המאבטחים הוזכרו גם שמותיהם של שני מאבטחים נוספים שנכחו באירוע, המאבטח אמיר סיטי ומאבטח בשם אייל, איש מהם לא זומן לחקירה ואף אין כל תיעוד כי נעשה ניסיון לזמנו. כך גם ביחס לאותו שלום מנחם שהיה מי שלגביו נטען שקפץ מעל הגדר.

רק ביום 26.12.2005, כתשעה חודשים לאחר האירוע, כתב אחד החוקרים מזכר שבו נכתב ששוחח עם אלירן וביקש לזמן באמצעותו את חבריו למסירת הודעות. אלירן ביקש חצי שעה כדי לנסות ולאתר את מספרי הטלפון שלהם. כעבור כחצי שעה התקשר אלירן אל החוקר ואמר כי "שלומי ממו ודודו דוויק לא מעוניינים להגיע למשטרה ולמסור עדות". החוקר ביקש את מספרי הטלפון שלהם, אך אלירן השיב "שביקשו ממנו לא למסור". באשר לשלום מנחם, אלירן אמר שהוא חושב שהוא עזב את ירושלים ושאינו בקשר איתו והוסיף שדרור פורטל בהליכים משפטיים נגד מועדון האומן.

בכך התמצה הניסיון לזמן עדי ראייה נוספים לשם גביית הודעתם, בעוד שכאמור, לא נעשה כל ניסיון לגבות הודעות מהמאבטחים הנוספים שנכחו באירוע.

(4)          פניית התובע וחומר חקירה נוסף

19.         טיוטת כתב האישום הוכנה רק כשנתיים וארבעה חודשים לאחר האירוע, ביום 3.8.2006, וכתב האישום הוגש ביום 25.12.2006, כשנתיים ותשעה חודשים לאחר האירוע. לאלו נשוב בהמשך הדברים ולעת הזו מועדים אלו נזכרים לשם פירוט חומר חקירה נוסף שהובא לידי יחידת התביעות.

20.         ביום 5.9.2006, לאחר הכנת טיוטת כתב האישום ובטרם הוגש, התייצב התובע ביחידת התביעות ומסר מכתב שאליו צורף מכתב בכתב-ידו של אלירן, שעל-פי האמור במכתבו של התובע, אלירן מסר לו ביום 25.8.2006 (שני המכתבים – נספח ד').

21.         מכתבו של התובע מיום 5.9.2006 – במכתבו פונה התובע ומבקש לבחון בשנית את התיק נגדו ולסוגרו מחוסר אשמה. עיקרי האמור במכתבו של התובע הם, כי לטענתו, לא נכח במקום ולא היה מעורב באירוע בדרך כלשהי, שכן היה בתוך המועדון ולא ידע שהתרחש. על האירוע למד מהשוטרים שהגיעו אל המקום ופגשו אותו בדרכו אל מחוץ למועדון, והם שספרו לו על כך. השוטרים היו מלווים בחבר של הנפגע שהודיע שלא התובע הוא זה שתקף ולכן חיפשו את המאבטח שלכאורה, תקף והוא נלקח מהמקום. התובע הדגיש כי לא נכח באף שלב של האירוע ואף לא ראה את המעורבים בו. התובע מוסיף שזו אף הייתה גרסתו בחקירתו במשטרה וכי אף ביקש להיבדק בפוליגרף, כדי להוכיח שהוא דובר אמת והוא חוזר על בקשתו זו. התובע הוסיף שביום 25.8.2006 פגש את אלירן, ולבקשת התובע, אלירן העלה את השתלשלות הדברים על הכתב במכתב המצורף למכתבו. התובע הוסיף שאלירן אף חזר על הדברים בהודעה נוספת שמסר במשטרה, אשר נשלחה אל משרדי יחידת התביעות. התובע מתייחס לכך שהתובעת מסרה לו שהוחלט להעמידו לדין, וזאת על סמך דברי המתלונן שטען שהתובע בעט בו, אך לטענתו "טענה זו שקרית מיסודה". שכן, כלל לא נכח במקום וכך אף עולה מעדויות חברי המתלונן ומעדויות המאבטחים.

התובע מציין במכתבו שההליכים המתמשכים מסבים לו עגמת נפש רבה ופוגעים פגיעה קשה בחייו האישיים ומעכבים את התקדמותו. כך במיוחד שממילא לטענתו, ההליך יסתיים בזיכוי מוחלט. לפיכך הוא ביקש בחינה מחודשת של התיק, ככל שהוא מתייחס אליו, ואת סגירתו מחוסר אשמה. כן ביקש זירוז של מתן התשובה, מכיוון ש"כל יום גורלי מאד מבחינתי".

22.         מכתבו של אלירן מיום 25.8.2006 – במכתבו מתאר אלירן לראשונה כיצד החל האירוע, וכך פתח את תיאורו: "חבר שלי שלום מנחם ניסה לקפוץ מעל הגדר. מוטי תפס אותו והוציאו החוצה. החבר השני דרור פורטל ושלום ניסו להתנגד והדורמנים הוציאו אותם החוצה ללא אלימות".

מיד לאחר מכן מוסיף אלירן בעניין התובע, את הדברים הבאים: "לפי מיטב זכרוני, ישראל לא היה נוכח באירוע ולא ברחבת האומן כולה. אני לא ראיתי אותו במהלך האירוע ובזמן הוצאתם החוצה, וזאת כשאני נוכח באירוע כולו". בשולי הדברים כותב אלירן כי "הודעה זאת ניתנה מרצוני החופשי ללא כפייה וללא הפעלת שום לחץ". עוד נכתב "אין לי התנגדות להודיע זאת למשטרה" ולבסוף  נכתב שמו של עד לכתיבת הדברים ונכתבו כל פרטיו של אלירן (מספר ת"ז, מספר טלפון וכתובת).

23.         הודעה נוספת של אלירן דיאר מיום 31.8.2006 – כפי שציין התובע במכתבו, אלירן מסר הודעה נוספת בתחנת המשטרה. בהודעה זו מסר שנחקר במשטרה בשנת 2005 בעניין אירוע תקיפה וכי הגיע כדי "להעיד ולהסביר כמה עניינים שלא היו ברורים". אלירן מסביר בהודעתו את הנסיבות שהביאו לאירוע, את אשר התרחש וכן הדגיש שהוא בטוח שהתובע לא נכח בזמן האירוע. אלו הם דבריו בהודעה זו: "באותו יום שיצאנו לבלות שלום מנחם שהוא החבר שלי ניסה להיכנס ללא רשות למועדון והשומרים הוציאו אותו וכאשר חבר שלו דרור פורטל אמר להם לעזוב אותו, מוטי הלם בו בראשו וכל שאר הדורמנים הוציאו את דרור ושלום מהמקום ללא הפעלת כוח מיותר. אני נכחתי בכל שלב האירוע ואני יודע שוודאות שישראל [התובע] האחראי על השומרים לא נכח ולא ראה את מהלך האירוע וזה מה שיש לי להגיד ולהצהיר".

אלירן נשאל איך הוא יודע שהתובע לא נכח באירוע, ועל כך השיב: "כי אני מכיר אותו והוא לא היה בזמן האירוע אלא הוא הגיע בסוף כשכל זה נגמר".

24.         מתצהירה של הנתבעת, אשר מפנה אל התרשומת שערכה התובעת ואל האופן שבו הגיע לידיעתה דבר מתן הודעתו הנוספת של אלירן עולה, כי התביעות בחרו להתעלם מהאמור במכתבו של התובע, כי בחרו להתעלם ממכתבו של אלירן וכך גם מההודעה הנוספת שמסר במשטרה, וכי כלל לא טרחו לבדוק את הדברים או את תוכנם בכל דרך שהיא. כך עולה מהדברים שעליהם נעמוד עתה.

25.         על כך שמכתבו של התובע ככל הנראה לא נקרא ותוכנו לא נבדק, ניתן ללמוד מהתנהלות התובעת לאחר קבלתו. תרשומת בעניין מסירת מכתבו של התובע מופיעה בתיק התביעות, בשולי התרשומת שעניינה טיוטת כתב האישום (נספח ג'). תרשומת זו נערכה ביום 4.9.2006 (ככל הנראה, ישנה טעות בתאריך, שכן מכתבו של התובע הוא מיום 5.9.2006), ובה כתבה התובעת כך: "הגיע אליי נ4 (שיגע אותי!) נתן לי מכתב ביד (שימוע) רצה לסיים כמה שיותר מהר" (נעיר ש"נ4" הוא נאשם 4 בטיוטת כתב האישום, שהוא התובע). פרט לציון העובדה, אין כל התייחסות למכתב או לתוכנו, ואף לא לניסיון לבדוק את האמור במכתב או לערוך בדיקה כלשהי.

גם לא מן הנמנע, שהתובעת אפילו לא קראה את המכתב. אילו קראה אותו, הייתה למדה שאלירן מסר הודעה נוספת במשטרה, ומן הראוי היה שהתובעת תפנה ותבקש את אותה הודעה. אך מאחר שהתובעת ככל הנראה, לא ידעה שאלירן מסר הודעה נוספת, דבר קיומה של ההודעה ודבר תוכנה, כמו גם טענות אלירן בהודעה הנוספת, אשר מופיעות גם במכתבו, לא היו לנגד עיני התובעת וההודעה עצמה נמסרה לתובעת על-ידי סנגורו של התובע, במועד מאוחר יותר.

בתצהיר מטעם הנתבעת נאמר, כי יחידת התביעות לא ידעה על ההודעה הנוספת שמסר אלירן, וכי זו הועברה אליה רק במועד מאוחר יותר. על נסיבות קבלת ההודעה נאמר בתצהיר, שביום 11.4.2007, לאחר שכתב האישום כבר הוגש, נפגשה ראש יחידת התביעות עם עו"ד גדי טל, שייצג את התובע באותה עת בהליך הפלילי, ובפגישה זו מסר לה עו"ד טל את ההודעה האחרונה שמסר אלירן במשטרה (תרשומת על הפגישה – נספח ז'; פסקאות 21 ו-27 בתצהיר מטעם הנתבעת).

26.         על כך שהתביעה בחרה להתעלם מגרסתו המאוחרת של אלירן, ניתן ללמוד מהאמור בתצהיר מטעם הנתבעת (פסקאות 21-19, וכן 30-27). אולם נקדים ונאמר, כי הבחירה להתעלם מתוכן דבריו המאוחרים של אלירן, מבלי לבדוק אותם, לא הייתה ראויה שכן, לאור תוכן דבריו, ראוי היה לבדוק את הדברים וליתן להם משקל; דבר שלא נעשה.

מהאמור בתצהיר מטעם הנתבעת עולה בבירור, שההתייחסות אל עדותו האחרונה של אלירן הייתה ביטול מוחלט מבלי לבדוק את הדברים לגופם. בתצהיר נאמר כי אלירן מסר הודעה נוספת וכי "במסגרתה טען באופן תמוה כי התובע לא היה מעורב באירוע, וזאת מבלי שהוא מוסר הסבר לשינוי גרסתו המקורית כעבור זמן כה רב" (שם, פסקה 19). עוד נאמר כי "מדובר בגרסה כבושה לגרסה המקורית, שככל הנראה נמסרה במעורבות התובע, וזאת זמן רב לאחר מסירת גרסה ראשונה ושונה מזאת שנמסרה בסמוך למועד האירוע, שם מסר אלירן דיאר, בין היתר, כי הוא יודע את שם התובע ומזהה אותו באופן וודאי כמי שהיה מעורב באירוע האלים שאירע" (שם, פסקה 20). בהמשך נאמר עוד, כי להודעתו המאוחרת של אלירן ניתן משקל ראייתי נמוך, וחרף תוכנה, ההערכה הייתה שיש סיכוי סביר להרשעת התובע (פסקה 28). עוד מוסיפה המצהירה כי מתוקף תפקידה ולאור ניסיונה, התופעה שבה עדים מבקשים לחזור בהם מאמירות מפלילות בדרכים שונות, איננה תופעה חריגה, וכי יש להתייחס אליה בזהירות ובחשדנות, בעוד ש"יש לבחון כל מקרה על-פי נסיבותיו הפרטניות וזאת כפי שנדרש מתביעה סבירה – וכך גם נעשה במקרהו של התובע …" (פסקה 29).

הרושם שעולה הוא, שההתייחסות אל הודעתו המאוחרת של אלירן נעשתה באופן מכאני, כפי שמתייחסת התביעה אל כל הודעה אשר נמסרת במסגרת אותה "תופעה" של מסירת הודעות מאוחרות שבהן עדים מפלילים חוזרים בהם מהודעתם. הרושם העולה הוא, שדווקא לא נבחן המקרה "על-פי נסיבותיו הפרטניות וזאת כפי שנדרש מתביעה סבירה".

כפי שנאמר לעיל בעניין ההודעה הראשונה שמסר אלירן, בהודעה זו לא הייתה כל התייחסות לעניין אופן כניסת חבריו אל הרחבה ואל הנסיבות שהובילו אל התקרית. הרושם מאותה הודעה היה שלאחר שהוא וחבריו נכנסו בכניסה הראשונה והגיעו אל הרחבה, החלו המאבטחים לתקוף את חבריו של אלירן ללא כל סיבה. הנסיבות שהובילו אל התקרית, תוארו רק בהודעות שמסרו המאבטחים. עתה, במכתבו, תיאר אלירן כיצד חברו שלום קפץ מעל הגדר וניסה להתגנב אל הרחבה ובהודעה המאוחרת שמסר במשטרה, חזר על כך שחבריו ניסו להיכנס ללא רשות. מאחר שמדובר בגרסה אשר תומכת בגרסת המאבטחים, ומאחר שמדובר בגרסה שהתובע עצמו לא ידע עליה, שכן לאורך כל הדרך טען שכלל לא נכח במקום וכי אינו יודע מה אירע וממילא שגם לא ידע איך החל האירוע, ראוי היה לבדוק אותה.

ככל שלתביעה היו תהיות באשר לסיבת מסירת ההודעה המאוחרת, הרי שהיה עליה לבקש לזמן את אלירן ואת התובע, ולחקור אותם על כך. גרסה מאוחרת עשויה להיות גרסה כבושה שאינה אמת, אך לא בהכרח שאמנם כך. אפילו היה מתברר שהתובע אמנם ביקש מאלירן למסור את הודעתו המאוחרת, אין בכך כדי להפוך אותה להודעה שאינה אמת. כך במיוחד במקום שבו היא מתיישבת עם גרסאות המאבטחים ומנגד, אין לה זכר בגרסת התובע, שחזר על כך שאינו יודע מה היה באירוע.

בנוסף לכך יש לזכור שתי עובדות חשובות. האחת, דברי אלירן המתייחסים לנסיבות שבהן החל האירוע, אינם סותרים את הודעתו הראשונה, מכיוון שבהודעתו הראשונה כלל לא התייחס לכך. מכאן שבצדק אמר במשטרה, כי הוא מבקש "להסביר כמה עניינים שלא היו ברורים". השנייה, הודעתו המאוחרת של אלירן אינה סותרת את הדברים הראשונים שמסר לפקד יואב בר, אלא מתיישבת עמם. כזכור, אלירן אמר לפקד בר שרק מוטי תקף, והגם שפגש את התובע עם פקד בר ועם השוטרים האחרים, לא אמר שגם התובע היה מעורב באירוע.

(5)          טיוטת כתב האישום והגשת כתב האישום

27.         את טיוטת כתב האישום נגד ארבעת המאבטחים המעורבים ערכה התובעת מיחידת התביעות ביום 3.8.2006 (נספח ג'). בטיוטה זו מובא בין השאר, פירוט של הראיות לחובת כל אחד מהנאשמים. בעניין התובע (נאשם 4) נכתב שהראיה נגדו היא הודעתו של המתלונן דרור פורטל. באשר להודעת אלירן, אין התייחסות לשאלה לחובת מי היא משמשת, ורק נאמר "שסיפר בדיוק מי תקף את שלום ואיך". כמו כן ישנה התייחסות אל גרסאות הנאשמים ובעניין התובע נכתב "סירב לשתף פעולה – הכחיש"; תיאור אשר רחוק מלתאר את גרסתו של התובע. הוא אמנם הכחיש, אך כאמור, אין לומר כי סירב לשתף פעולה וגם יש לזכור, כי לא נשאל באופן ספציפי בעניין פרטי האירוע. בנוסף לכך מובאת התייחסות אל גיליון הרישום הפלילי של כל אחד מהנאשמים, בעוד שלשניים מהם לא היה כל רישום, לאחד היה תיק נוסף שנסגר וביחס לתובע נכתב שנדון ללא הרשעה בשנת 2002 בשל עבירת תגרה וישנם עשרה תיקים סגורים על עבירות אלימות והוספו שלושה סימני קריאה. נעיר כבר עכשיו, שלרישום מעין זה עשוי להיות משקל בעת שנבחנת השאלה אם יש עניין לציבור בהגשת כתב האישום, אך רישום מעין זה אינו מייצר ראיות יש מאין.

28.         כתב האישום הוגש אל בית משפט השלום בירושלים (ת"פ 5248/06) [פורסם בנבו] ביום 25.12.2006, כשנתיים ותשעה חודשים לאחר האירוע (נספח ה'). כתב האישום הוגש נגד ארבעת המאבטחים שלכאורה, היו מעורבים באירוע, משה (נאשם 1), מוטי (נאשם 2) אנדרה (נאשם 3) והתובע (נאשם 4), ולכולם יוחסו עבירות של חבלה חמורה (סעיף 333 בחוק העונשין, התשל"ז-1977) ושל תקיפה סתם (סעיף 279 בחוק העונשין). למוטי יוחסה גם עבירה של שיבוש מהלכי משפט (סעיף 244 בחוק זה).

מפאת חשיבות הדברים, נביא את תוכנו של חלק העובדות בכתב האישום, למעט שתי הפסקאות האחרונות, שעניינן העבירה של שיבוש הליכי משפט, שיוחסה כאמור, רק למוטי, בשל ניסיונו להעלים את הנונצ'קו. כך תוארו הדברים בכתב האישום:

                              "הנאשמים שימשו במועד הרלוונטי לאישום כמאבטחים במועדון האומן 17 (להלן – המועדון) בירושלים.

1.            בתאריך 2.4.05, סמוך לשעה 01:30 במועדון חבלו הנאשמים 2, 3 ו-4 בדרור פורטל (להלן – המתלונן) חבלה חמורה שלא כדין.

2.            באותן נסיבות תקף נאשם 1 את שלום מנחם (להלן – שלום) שלא כדין וללא הסכמתו.

3.            המתלונן ושלום הגיעו למועדון וניסו להיכנס, בתגובה נאשם 1, יחד עם מאבטחים נוספים שזהותם אינה ידועה למאשימה, תפסו את שלום, חנקו אותו ותקפו אותו באמצעות בעיטות לראש וזרקו אותו לרצפה וכל פעם ששלום ניסה לקום ולברוח אל מחוץ למועדון, נאשם 1 והמאבטחים האחרים נפילו אותו שוב לרצפה.

4.            המתלונן ביקש מהמאבטחים לעזוב את שלום. בתגובה הוציא נאשם 2 מכיס מכנסיו מכשיר מוציקו [כך במקור!] והכה באמצעותו בראשו של המתלונן. המתלונן ניסה לברוח ואז מאבטח שזהותו אינה ידועה למאשימה תפס אותו, נאשם 3 הכה את המתלונן באמצעות בעיטות ואגרופים לראשו, ונאשם 4 בעט בו.

5.            כתוצאה מכך נגרם למתלונן פצע בקרקפת.

…".

29.         בהמשך דברנו נבקש להראות, כי הייתה התרשלות בעצם הגשת כתב האישום ובאופן ניסחו.

(6)          הדיונים בבית המשפט, הליך הגישור והחזרה מכתב האישום

30.         דיון ראשון בהליך הפלילי נקבע ליום 7.3.2007 לפני כבוד השופט י' ברקלי. לדיון זה לא התייצבו הנאשמים ומשהתברר שהנאשם 3 (אנדרה) שוהה מחוץ לישראל, הותלו ההליכים נגדו. מאז נדחו מספר דיונים לבקשת הנאשמים וביום 20.5.2007 ניתנו תשובותיהם המפורטות של מוטי (הנאשם 2) ושל התובע (הנאשם 4). תשובתו של משה (הנאשם 1) ניתנה בדיון מיום 10.6.2007. בדיון שהתקיים ביום 8.7.2006 נקבע שההוכחות יישמעו ביום 1.11.2007. בנוסף לכך הסכימו הצדדים להעביר את נושא האישום להליך של גישור פלילי לפני כבוד הנשיא כהן (הפרוטוקולים וההחלטות על דחיית הדיונים – נספח ח').

31.         ישיבת הגישור התקיימה לפני כבוד הנשיא כהן ביום 16.10.2007 בנוכחות תובע מיחידת התביעות, הנאשמים ובאי-כוחם. את התובע ייצג עו"ד ראובן המבורגר (הפרוטוקול – נספח י').

הדיון נפתח בדבריו של בא-כוחו של משה (הנאשם 1), עו"ד יוסי אבישי, שהציג את העובדות באופן ההולם את הדברים, כפי שהם משתקפים מחומר החקירה, ובשונה מהאופן שבו הוצגו בכתב האישום, באומרו דברים אלו:

                              "כל האספקלריה בתיק זה מוטעית. אפשר לחשוב שמדובר בחבורה אלימה ולא כך הדבר. מדובר במתלוננים בהחלט אנשים שלא התנהגו כיאות, ניסו להשיג גבול, ניסו להתגנב וסך הכול מה שעשו הנאשמים, מי יותר מי פחות, ניסו למנוע את השגת הגבול. זה תפקידם. נכון שצריך להשתמש באמצעים סבירים וכוח סביר, זה ברור … הנאשם 1 [משה] ואלכס [אנדרה] בכלל לא עוכבו לחקירה, בטח לא נעצרו וסך הכול הלכו למשטרה להתלונן … ואגב התלונה שלהם, ראה אחד המתלוננים אותם ואמר הנה, אלה היו שם במקום ואלה עוד כמה אחרים עשו כך וכך …".

בא-כוחו של משה (הנאשם 1) המשיך ופירט את הראיות וכבר בראשית דבריו הצביע על הקושי הראייתי בעניין התובע (הנאשם 4), באומרו "כך שכולם יסכימו שהנאשם 4 לא צריך להיות פה".

דברים דומים נאמרו גם על-ידי באי-כוחם של שאר הנאשמים, שטענו שהנאשמים הם אנשים איכותיים, לאחר שירות צבאי מלא, ואילו המתלוננים, כפי שתיאר זאת עו"ד נהוראי בא-כוחו של מוטי (נאשם 2), "הם פרחחים … הם ניסו להיכנס ולא הצליחו וזה לא מצא חן בעיניהם". בהמשך תיאר את התנהלות המתלוננים וכי "מדובר בתקיפה חד משמעית מאותה קבוצת פרחחים", אשר ניסתה לתקוף את המאבטחים ואילו הם ניסו להדוף אותם.

32.         לאחר שבאי-כוח הנאשמים ובהם גם בא-כוחו של התובע, עמדו על הקשיים הראייתיים, על העובדות כפי שהן עולות מחומר החקירה ועל ההצגה השגויה של העובדות בכתב האישום, השיב התובע מיחידת התביעות, שהתייצב ללא תיק החקירה (ראו גם תרשומת בתיק התביעה – נספח ט').

ניכר שהתובע מיחידת התביעות הבין שבתיק ישנם קשיים רבים. כך בכלל, ובמיוחד ביחס לתובע. תחילה עמד על הכשל בהגשת כתב האישום מבלי שהחקירה מוצתה, באומרו: "ברור שצריך לחקור את שלום, ותשובה שהחברים שלו אומרים שהם לא יודעים איך להשיג אותו, זה לא אומר שבזה מפסיקים לאתר אותו". עוד אישר התובע כי "לנאשמים אין הרשעות קודמות", וכי בעניין מוטי (נאשם 2) "אפשר לעדן את ההקדמה".

בעניין התובע (הנאשם 4) הבין התובע שישנה בעיה, באומרו "לפי מה שקראתי מחבריי את החומר, כי אין לי תיק, יש לנו בעיה במיוחד עם הנאשם 4, כי אם יש לנו עד יחיד שחוזר בו, שאומר שתי גרסאות, זו בעיה. פעם אחת אמר שהוא כן ופעמיים לא, זו בעיה", בהתייחסו לעדותו של אלירן.

33.         ישיבת הגישור הסתיימה בהצעתו של הנשיא כהן. בעניין התובע הציע "לבטל לנאשם מס' 4 את כתב האישום". עוד הציע, שהנאשם 2 (מוטי) לא יורשע ויפצה את המתלונן וכתב האישום נגדו יתוקן. באשר לנאשם 1, הציע להאשימו רק בתקיפה, וכי אם יתקבל תסקיר חיובי, לא יורשע.

ביום 30.10.2007 הודיעה המאשימה על חזרתה מכתב האישום נגד התובע וביום 1.11.2007 הוא זוכה (הודעת התביעה – נספח י"א; הכרעת הדין – נספח ד' של כתב התביעה).

לשלמות התמונה ייאמר כי בסופו של דבר, המאשימה חזרה בה גם מכתב האישום נגד משה (הנאשם 1) ואילו עניינו של מוטי (הנאשם 2) הסתיים בכך שנקבע שעבר עבירת תקיפה וביצע מאה שעות של"ץ מבלי שהורשע. ההליכים נגד אנדרה, הותלו כאמור, ולא ידוע אם חודשו לשם ביטולם.

(7)          דיון ומסקנות

               המבחן להגשת כתב אישום – הפן הנורמאטיבי

34.         התנאים לקיומה של עוולת הרשלנות על-פי סעיפים 35 ו-36 בפקודת הנזיקין (נוסח חדש) הם שנקבע כי על המזיק חלה חובת זהירות כלפי הניזוק, הן חובת זהירות מושגית הן חובת זהירות קונקרטית, כי המזיק ביצע מעשה או מחדל רשלניים המהווים הפרה של חובת הזהירות המוטלת עליו והכי ישנו קשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות לבין הנזק שנגרם לניזוק (ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית, בית שמש, פ"ד לז(1) 113, 123 (1982)).

כיום אין עוד מחלוקת כי על רשויות התביעה והאכיפה חלה חובת זהירות, מושגית וקונקרטית, כלפי אלו שנגדם מוגש כתב אישום (ראו דיון נרחב בפסק-דינה של כבוד השופטת א' פרוקצ'יה בע"א עיזבון המנוח חגי יוסף נ' מדינת ישראל (2011), פסקה 78 ואילך. הדיון בעניין חובת הזהירות החלה על רשויות התביעה הוא בפסקאות 93-92).

השאלה אם אמנם היה בהגשת כתב האישום ובהתנהלות התביעה משום רשלנות, לעולם נבחנת  בהתאם למצב העובדתי ולמידע שהיה בפני התביעה בשעת מעשה, ולא בדיעבד (ראו בעניין עיזבון יוסף, שם, פסקה 81 וכן בפסק-דינה של כבוד השופטת א' חיות).

הנתבעת משום מה הרחיבה בכך שיש לבחון את מצב הדברים בשעת מעשה ולא ב"חוכמה לאחר מעשה". דא עקא, שיוער כבר עתה, כי לא ירדתי לסוף דעתה. בענייננו, ממילא לא חל כל שינוי במצב העובדות ובמצב הדברים בין השלב שבו הוגש כתב אישום לבין השלב שבו התביעה חזרה בו ממנו. כך שלא ברור מדוע הנתבעת סבורה שבחינת הדברים עתה היא בגדר "חכמה לאחר מעשה".

מכל מקום, נבחן אפוא, אם בנסיבות העניין היה מקום להגשת כתב-אישום נגד התובע.

35.         סעיף 62 בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 קובע כי כתב אישום יוגש אם ישנן "ראיות מספיקות לאישום", אלא אם כן נמצא כי אין במשפט  עניין לציבור.

מכאן אפוא, שכדי לבחון אם הייתה רשלנות בהגשת כתב האישום, עלינו לבחון אם בנסיבות העניין, תובע סביר היה מגיש כתב-אישום נגד התובע בתיק הנדון.

36.         בפסקי-דין רבים של בית המשפט העליון אשר נדונה שאלת משמעותו של המונח "ראיות מספיקות לאישום". פסק הדין המנחה בעניין זה ניתן בבג"ץ 2534/97 ח"כ יונה יהב נ' פרקליט המדינה, פ"ד נא(3) 1 (1997), שבו גם מובאת סקירה של פסיקה רבה בעניין זה.

כאמור שם, המבחן לקיומן של ראיות מספיקות להרשעה הוא מבחן "האפשרות הסבירה להרשעה". כאמור שם (פסק-דינו של כבוד השופט א' גולדברג, בפסקה 4), יתרונו של מבחן זה הוא "בהקטנת מספר אישומי השווא. ואף אם בעצם ההעמדה לדין לא נפגעות זכויות היסוד של הנאשם, שומה על רשויות התביעה לנקוט משנה זהירות, טרם שהן מחליטות על העמדה לדין. העמדת אדם לדין אינה דבר של מה בכך, והשלכותיה קשות, אף אם בסופו של דבר יוצא הוא זכאי בדינו". על פי מבחן זה, "לתובע שיקול-דעת ראוי גם בחיזוי תוצאת המשפט, אם יוגש כתב-אישום, שהוא אחד מן השיקולים הנוגעים לעניין. שכן, יש בו כאמור, לצמצם את מספר אישומי השווא".

בית המשפט דן בהרחבה בכך שמבחן "האפשרות הסבירה להרשעה", אינו מבחן טכני, וכי על התובע לשקול לא רק קיומן של ראיות במובן הטכני, אלא לבחון אם יהיה בכוחן להביא להרשעתו של הנאשם, אם תעמודנה במבחן המהימנות ואם יינתן להן משקל ראוי. בעניין זה הובאו בפסק הדין בעניין יהב דבריו של כבוד השופט ת' אור בדנג"ץ 4742/93 פרייברג נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד מז(5) 359 (בעמ' 367), שבו נקבע כי אם סיכויי ההרשעה קלושים, הרי שאין מקום להגשת כתב האישום. כך גם נקבע, כי אין די בהימצאותה של ראיה כלשהי לחובת חשוד, כדי להגיש נגדו כתב-אישום, אלא תובע חייב להעריך את סיכוייה להביא להרשעה. כך נאמר שם (בעמ' 368):

                              "כך, למשל, יתכן מקרה שבחומר הראיות שבידי התביעה תימצא ראיה שיש בה לכאורה להפליל חשוד, אך כשבוחנים את מכלול הראיות כולו, ניתן בנקל להגיע למסקנה שהראיה היא מפוקפקת והסיכוי להרשעה הוא אפסי. במקרה כזה, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לשקול ולהחליט שהפעלת מנגנון התביעה והעסקת בית-משפט על-ידי הגשת כתב-אישום אינם רצויים ואינם ראויים".

בית המשפט מוסיף וקובע, כי אף אין די בבחינת הראיות עצמן, אם די בהן כדי להביא להרשעה, אלא תובע סביר נדרש לבחון גם את סיכויי ההרשעה. כאמור שם (עניין יהב, בפסקה 5): "הסתברות סבירה להרשעה אין פירושה רק הסתברות סבירה כי על-פי חומר הראיות אכן ביצע הנאשם את העבירה המיוחסת לו, אלא הסתברות סבירה שבית המשפט יפסוק שאין כל ספק סביר שהנאשם אשם בביצוע העבירה".

על-כן, נדרש להעריך את סיכויי ההרשעה, ואם להערכתו הם נמוכים מאד, כי אז אין מקום להגשת כתב אישום. כלשון כבוד השופט א' גולדברג (שם), "תוצאותיו של ההליך הפלילי, גם אם אינו מסתיים בהרשעה, גורליות מכדי שייעשה 'ניסוי' בהגשת כתב-אישום".

37.         סיכומם של דברים, ככל שהדברים אמורים בשאלה אם ישנן "ראיות מספיקות לאישום", הרי שכתב אישום יוגש "באותם מקרים שבהם משוכנע התובע כי קיים סיכוי סביר להרשעה. בכך מתקיים איזון ראוי בין הערכים שביסוד מטרותיו של המשפט הפלילי, לבין הערך של מניעת פגיעה שאינה הכרחית בחשוד ובמשפחתו" (שם, פסקה 6). המבחן לכך הוא מבחן כפול, כאמור שם: "את המסקנה כי קיים סיכוי סביר להרשעה, בידי התובע לקבל על-פי בחינה כפולה של חומר הראיות הגולמי והערכת סיכויי ההרשעה על-פיו".

38.         בבחינת "האפשרות הסבירה להרשעה" לא מתמצים הדברים. אפילו ישנן די ראיות, עדיין על התובע לבחון אם יש עניין לציבור בהגשת כתב האישום נגד החשוד שעניינו נבדק.

פסק הדין המנחה בעניין השאלה אם יש עניין לציבור בהגשת כתב האישום, שעליו גם נסמכת הנחיית פרקליט המדינה בעניין זה (הנחיות פרקליט המדינה, הנחיה מס' 1.1 "שיקולים לסגירת תיק בשל העדר 'עניין לציבור'". עדכון אחרון מיום 1.1.2003) הוא בג"ץ 935/89 גנור נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד מד(2) 485 (1990), שניתן על-ידי כבוד השופט (כתוארו אז) א' ברק.

כפי שנקבע בעניין גנור, ובעקבותיו גם בהנחיית פרקליט המדינה, בעת בחינת השאלה אם אמנם יש עניין לציבור בהעמדת החשוד לדין, יש לבחון אם "העניין הציבורי באי העמדה לדין עולה על זה שבהעמדה לדין" (שם, פסקה 27). לשם כך יש לעמת מערכת של שיקולים ובין השאר, להתחשב בחומרת המעשה, בנסיבותיו האישיות של החשוד, של הקורבן ועוד כיוצא באלו שיקולים.

               בחינת "האפשרות הסבירה להרשעה" במקרה הנדון

39.         בתצהיר מטעם הנתבעת, הובאו הטעמים להחלטתה לחזור בה מכתב האישום באומרה שעשתה כן, חרף קיומו של סיכוי סביר להרשעה. אלו הם הדברים (בפסקה 35 בתצהיר):

"לאחר ישיבת הגישור שהתקיימה בתיק, ובמסגרת בחינה מחודשת של התביעות את חומר החקירה בתיק, בשקלול שיקוליי יעילות בהקצאת המשאבים של התביעה לשם קביעת סדרי עדיפויות ביחס לתיקים אחרים, חסכון בזמן שיפוטי, חלקו המצומצם של התובע באופן יחסי ליתר הנאשמים בתיק, ובתשומת לב נכבדת להצעתו של בית המשפט במסגרת הליך הגישור בעניינו של התובע, הוחלט … לחזור מכתב האישום שהוגש נגד התובע, וזאת מהשיקולים האמורים ולאחר התלבטות לנוכח קיומו של סיכוי סביר להרשעה" (ההדגשה במקור).

40.         איני מקבלת את הדברים. כפי שיובהר להלן, לא התקיימה הדרישה של סיכוי סביר להרשעת התובע, ומלכתחילה לא היה מקום להגשת כתב האישום נגדו. בנסיבות אלו, הרושם העולה הוא שהחלטת התביעה על חזרה מכתב האישום נגד התובע נבעה מסיבה אחת, והיא שלא היו לתביעות ראיות כדי לבסס אישום נגדו וכאמור, לא היה סיכוי סביר להרשעתו. לאחר ישיבת הגישור שבה המליץ כבוד הנשיא כהן לבטל את האישום נגד התובע, גם לא התחדש דבר, ולא הייתה כל עובדה שלא הייתה ידועה ליחידת בתביעות קודם לכן. כפי שיובהר עתה, מלכתחילה לא היה מקום להגשת כתב האישום נגד התובע – ובהקשר זה איני נדרשת לשאלה אם היה מקום להאשמת האחרים – ומשהוגש, הוגש ברשלנות, ואף נוסח באופן שגוי.

41.         עוד בטרם נידרש לשאלת הראיות נגד התובע, ראוי להתייחס אל כתב האישום בכללותו. כפי שכבר נאמר, קריאת כתב האישום מציגה תמונה שהמרחק בינה לבין התמונה אשר עולה מחומר החקירה הוא רב. כפי שהובא לעיל התמונה אשר עולה מחומר החקירה היא, שצעירים ניסו להתגנב אל המועדון, שלא דרך הכניסה, אלא דרך טיפוס על גדרות וקפיצה אל הרחבה. המאבטחים ביקשו להוציא את אותם צעירים, אך אלו התפרעו, התנגדו ותקפו את המאבטחים. כתוצאה מכך התפתחה תגרה, שבמהלכה בצעד שמוטי סבר שהוא הגנה עצמית, הוא הכה את אחד הצעירים בראשו עם נונצ'קו. במסגרת זו, איני נדרשת לשאלה אם מעשהו של מוטי הצדיק הגשת כתב-אישום נגדו, אם לאו. גם איני נדרשת לשאלה אם התנהגות המאבטחים כלפי אותם צעירים מסיגי גבול ומתפרעים, כפי שעולה מחומר החקירה, הייתה בגדר הפעלת כוח סביר בנסיבות העניין, שאינו עולה לכדי עבירת התקיפה, אם לאו. מכל מקום, אלו הן העובדות שעולות מחומר החקירה ואלו הן נסיבות האירוע.

כתב האישום מציג עובדות שגויות אשר חוטאות לעובדות אשר עולות מחומר החקירה. משום מה, בכתב האישום ישנה התעלמות מוחלטת ממכלול הראיות, והפיכת גרסת המתלונן לעובדות המקרה. הצגת העובדות כאילו "המתלונן ושלום הגיעו למועדון וניסו להיכנס, בתגובה …" החלו המאבטחים לתקוף אותם (פסקה 3 בכתב האישום – נספח ה'), חוטאת לראיות שעמדו בפני התובעת מיחידת התביעות החתומה על כתב האישום; אין זו אלא תמונה מוטעית וממילא שגם מטעה.

42.         באשר לראיות שהיו לחובת התובע, כפי שעולה מניתוחן, לא היו בידי התביעה ראיות שהיה בכוחן לבסס כתב-אישום, ובוודאי לא כאלו העומדות במבחן "האפשרות הסבירה להרשעה". כל זאת בשל הכשלים המהותיים בראיות שעליהם עמדנו אגב ניתוח הראיות, ועתה נעמוד על עיקריהם.

הנושא המרכזי שעמו היה על התביעה להתמודד, הוא הוכחת נוכחותו של התובע באירוע. כפי שכבר נאמר, בידי התביעה היו ראיות למכביר, שלפיהן התובע לא היה באירוע. ראשית, כך עלה באופן מובהק מכל הודעות המאבטחים. אמנם הם לא נשאלו באופן ישיר, אם התובע נכח באירוע, אולם כשל זה בחקירה לא צריך היה להיזקף לחובת התובע. מכל מקום, התביעה יכולה הייתה לבקש להשלים את החקירה בעניין זה, ומשלא עשתה כן ולמרות זאת הגישה כתב אישום, התרשלה. שנית, התובע עצמו הכחיש בתוקף כל מעורבות באירוע, ולא ברור מדוע התביעה בחרה לראות בהכחשתו משום חוסר שיתוף פעולה או הכחשה שאינה נכונה. כך בכלל וכך על אחת כמה וכמה משהביע נכונות להיבדק בפוליגרף כדי להוכיח את טענתו זו. שלישית, בדבריו הראשונים לפקד בר, לא הזכיר אלירן את התובע, הגם שעמד לנגד עיניו וחיפש את המאבטח שהכה. יש להניח שאילו התובע היה מעורב, היה אלירן אומר לפקד בר שגם התובע היה מעורב באירוע. רביעית, הדרך שבה הזכיר אלירן את התובע בהודעה הראשונה שמסר, העובדה שהעלים את נסיבות ההתרחשות כולה וכך גם שאר הכשלים בהודעתו הראשונה שעליהם עמדנו, צריכה הייתה לעורר סימני שאלה. חמישית, הודעת המתלונן דרור והזכרת שמו של התובע באותה הודעה, בעייתית ורחוקה מלהיות אמינה, מהטעמים שעליהם עמדנו. כך במיוחד לאחר שדרור עצמו אמר ששוחח עם אלירן בטרם מסר את הודעתו. שישית, כפי שנאמר בהרחבה, לא היה זה נכון להתעלם מהודעתו המאוחרת של אלירן. שכן כאמור לעיל, באותה הודעה מסר עובדות שהתיישבו עם גרסאות המאבטחים בעוד שהתובע עצמו לא יכול היה למסור אותן, מאחר שלא נכח באירוע.

בעניין הודעתו המאוחרת של אלירן, רשלנות יחידת התביעות נובעת גם מכך שלא ידעו על ההודעה. כפי שהצבענו, התביעה לא ידעה על ההודעה, מכיוון שככל הנראה, התייחסה בביטול אל התובע ואל מכתבו ואף לא טרחה לקרוא את המכתב. שהרי אילו קראה אותו, הייתה יודעת שנגבתה מאלירן הודעה נוספת והייתה טורחת להשיגה.

מכל מקום, לאור מכלול הראיות, לא היה די בכך שדרור ואלירן הזכירו את שמו של התובע, באופן שבו הוזכר. תובע סביר אמור היה לצפות שישנו ספק רב מאד שהזכרת התובע כאמור, תעמוד במבחן בית המשפט, במיוחד בשים לב לשאר הראיות שמהן עלה שהתובע לא נכח במקום ולאור הכשלים המהותיים בהודעתו של דרור. כפי שנאמר בעניין פרייברג הנזכר לעיל, "… יתכן מקרה שבחומר הראיות שבידי התביעה תימצא ראיה שיש בה לכאורה להפליל חשוד, אך כשבוחנים את מכלול הראיות כולו, ניתן בנקל להגיע למסקנה שהראיה היא מפוקפקת והסיכוי להרשעה הוא אפסי". במקרה כזה, לא יהיה מקום להגשת כתב-אישום. זהו המקרה הנדון.

תובע סביר צריך היה להעריך שסיכויי ההרשעה נמוכים עד כדי אפסיים, ובנסיבות אלו, כפי שהדגיש כבוד השופט א' גולדברג בעניין יהב (בפסקה 5), וכאמור לעיל, "תוצאותיו של ההליך הפלילי, גם אם אינו מסתיים בהרשעה, גורליות מכדי שייעשה 'ניסוי' בהגשת כתב-אישום".

43.         רשלנות התביעה בעצם הגשת כתב האישום נובעת גם מכך שכתב האישום הוגש, חרף העובדה שלא נחקרו עדים מהותיים. כפי שפורט לעיל, לא נחקרו מאבטחים נוספים שנכחו באירוע והוזכרו על-ידי המאבטחים שנחקרו, לא נחקרו מעורבים נוספים, ואף לא נעשה ניסיון מינימאלי לאתרם. בעניין זה, גם התובע שהופיע בישיבת הגישור אישר את הדברים, כפי שפורט לעיל.

44.         בנסיבות האמורות, תובע סביר צריך היה להעריך כי הראיות אינן מספיקות וכי אינן עומדות במבחן הכפול. שכן גם לא היה די בחומר הראיות הגולמי כדי להעמיד את התובע לדין, וגם לא היה בחומר הראיות כדי לבסס סיכוי סביר להרשעה. התובעת שהגישה את כתב האישום צריכה הייתה להבין ולהעריך שהתמונה שתוצג בפני בית המשפט, לא תהיה התמונה המטעה כפי שתוארה בכתב האישום, אלא התמונה כפי שהייתה בפועל, שבה מאבטחים ניסו לסלק משיגי גבול ומתפרעים. תובע סביר צריך היה להעריך, שלא יהיה באפשרותו להוכיח על סמך החומר שהיה בתיק החקירה, שהתובע אמנם נכח באירוע. ספק אם תובע סביר היה מגיש כתב-אישום נגד התובע ונגד שני הנאשמים הנוספים, אנדרה ומשה, שרק הדפו מתפרעים (להבדיל אולי, ממוטי, שהכה בנונצ'קו וניסה להעלימו). לא בכדי כבוד הנשיא כהן המליץ מיד לבטל את האישום נגד התובע, ולא בכדי התיק כולו הסתיים כפי שהסתיים; בביטול האישומים נגד שניים, ויש להניח שכך היה מסתיים ההליך גם נגד אנדרה, שההליכים נגדו הותלו בשל שהותו מחוץ לישראל, ובסיום מינורי של ההליך וללא הרשעה, נגד מוטי.

45.         לאור המסקנה האמורה, שלפיה תובע סביר לא היה מגיש כתב-אישום נגד התובע, בשל היעדר ראיות מספיקות ובשל כך שלא היה בחומר החקירה כדי לעמוד במבחן "האפשרות הסבירה להרשעה", איננו נדרשים עוד לבחון אם היה עניין לציבור בהגשת כתב האישום נגד התובע.

עם זאת, ואף אם הדבר למעלה מן הצורך, ראינו לומר כי אפילו היו ראיות מספיקות – וכאמור, לא היו – ספק אם בנסיבות העניין היה עניין לציבור בהגשת כתב-אישום נגד התובע. לאור המבחנים שנקבעו בעניין זה, שעל עיקריהם עמדנו לעיל, נראה כי בנסיבות העניין קשה לומר שהיה עניין לציבור בהגשת כתב האישום נגד התובע.

ראשית, אין מחלוקת שגם לפי הראיות שהיו לכאורה, לחובת התובע, חלקו היה בכך שבעט בעיטה אחת קלה, בנסיבות שבהן מאבטחים ניסו לרסן מסיגי גבול שהתפרעו. מבלי למעט במתן בעיטה, ספק אם כל בעיטה ובמיוחד בנסיבות האמורות, מצדיקה הגשת כתב אישום בכלל, ובעבירה החמורה שיוחסה לתובע (חבלה חמורה בנוסף על עבירת התקיפה). שנית, אפילו התשובה לשאלה הקודמת היא כי גם בגין מתן בעיטה יש להגיש כתב אישום, ספק אם יש הצדקה לכך בשעה שכתב האישום מוגש כעבור כשנתיים ותשעה חודשים. ככל שהעבירה חמורה פחות, כך פוחת העניין שיש לציבור בהגשת כתב האישום כעבור תקופה כה ארוכה מאז נעברה העבירה. עצם הגשת כתב-אישום בחלוף פרק זמן כה ארוך מהווה רשלנות מצד התביעה – אפילו הדבר נבע מעומס – אך בכל מקרה, ספק אם יש הצדקה לכך במקום שהעבירה יחסית מינורית. שלישית, בעת בחינת השאלה אם יש עניין לציבור בהגשת כתב-אישום, יש לבחון גם את נסיבותיו האישיות של החשוד. על עיקריהן, עמד התובע במכתב שמסר ליחידת התביעות, אשר כפי שעמדנו על כך לעיל, ככל הנראה כלל לא נקרא. בנסיבות שבהן מדובר בעבירה יחסית מינורית, בחלוף הזמן הרב מאד מאז האירוע ועד הגשת כתב האישום ולאור ההשלכות הקשות שהיו להגשתו על התובע, ספק אם היה עניין לציבור בהגשתו.

46.         מכל הטעמים שעליהם עמדנו בהרחבה, ושמא אף בהרחבה יתירה, המסקנה היא כי לא היה מקום להגשת כתב האישום נגד התובע, וכי תובע סביר לא היה מגיש את כתב האישום נגדו. תובע סביר גם צריך היה לצפות את הנזק שייגרם מהגשתו ואף יכול היה לצפותו. משהוגש כתב האישום בנסיבות האמורות, הרי שהוגש ברשלנות רבה והמסקנה היא כאמור, שהנתבעת התרשלה בעצם הגשת כתב האישום נגד התובע.

משהגענו למסקנה זו, נבחן את היקפו של הנזק שנגרם לתובע.

ג.            היקף הנזק

(1)          טענות הצדדים

               טענות התובע

47.         התובע עתר לפיצוי בסך של 375,000 ₪. לטענתו נזקיו הלא ממוניים עומדים על סך של 200,000 ₪ ואילו נזקיו הממוניים עומדים על סך של 175,000 ₪.

48.         בעת האירוע נושא האישום (2.4.2005) סיים התובע התמחות במשפטים ועמד לפני בחינות ההסמכה בלשכת עורכי הדין. אין מחלוקת שהתובע ניגש עוד קודם לאירוע לבחינות ההסמכה, ונכשל בשני המועדים שבהם ניגש. הפעם הראשונה הייתה בסוף שנת 2004 והשנייה הייתה בחודש אפריל 2005. בסופו של דבר, ניגש התובע לבחינה נוספת בסוף שנת 2007 ועבר אותה בהצלחה. התובע יכול היה לגשת לבחינה לאחר ששלח את הכרעת הדין מיום 1.11.2007, שלפיה זוכה. הדבר אף עולה ממכתבה של סמנכ"ל לשכת עורכי הדין, הגב' רחל אופיר, מיום 12.11.2007, שבו נאמר שלאור הכרעת הדין "הוסרה המניעה לאשר את מועמדותך להתקבל כחבר בלשכה לאחר שתעמוד בהצלחה בבחינות ההתמחות בכתב ובעל-פה". בחודש דצמבר 2007, לאחר שהתובע עמד בבחינות בהצלחה, הוסמך להיות עורך-דין.

התובע טען, כי במצב שבו היה נתון, שבו נאלץ לעסוק בעבודות אבטחה ולא יכול היה לגשת לבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין, הדבר אף פגע ביכולתו לבנות מערכת זוגית יציבה, ופעם אחר פעם, גם בחייו החברתיים וגם בעת שחיפש מקומות עבודה, נאלץ להתמודד עם התיק הפלילי הפתוח נגדו. כל אלו, גרמו לו נזק רב ועוגמת נפש רבה, שלטענת התובע מזכים אותו בפיצוי בסך של 200,000 ₪.

49.         באשר לנזקים הממוניים, שבגינם טען התובע שהוא זכאי לפיצוי בסך של 175,000 ₪, טען הוא כי מדובר בסכום המבוסס על הערכה.

במסגרת זו תבע התובע פיצוי בגין העובדה שנמנעה ממנו האפשרות לעסוק בעריכת דין. לפי הערכתו, במשך התקופה שבין חודש נובמבר 2005, אז יכול היה לגשת לבחינות לשכת עורכי הדין, לבין חודש נובמבר 2007 שאז ניגש אל הבחינות ועמד בהן בהצלחה, יכול היה להשתכר בסך של כ-10,000 ₪ בחודש. סכום זה מבוסס על הערכה המבוססת על כך שלטענתו, על-פי פרסומים, זהו שכרו של עורך-דין מתחיל בשירות הציבורי (בפרקליטות המדינה), בראשית דרכו, הנמצא בתחתית טבלת שכרם של עורכי-דין.

עוד טען, כי התובע יכול היה להגיש מועמדות להיות חבר דירקטוריון בחברה לפיתוח ירושלים או בבז"ן, אך בשל ההליך הפלילי לא נדונה ועמדותו. לפי חישוביו, כמפורט בסיכומי טענותיו, ההפסד שנגרם לו מכך שנמנעה ממנו האפשרות להיות חבר דירקטוריון, הוא בסך של כ-9,260 ₪ בכל חודש.

בנוסף לכך, לטענת התובע הוא זכאי להחזר הוצאות סנגוריו בהליך הפלילי. התובע פירט את ההוצאות שהיו לו בגין כך וכן את התחייבויותיו, אולם צירף קבלות רק לכך ששולם סך של 4,000 ₪ לעו"ד גדי טל ולכך ששילם סך של 10,000 ₪ לעו"ד ראובן המבורגר. בנוסף תבע התובע סך של 2,000 ₪ עבור הוצאות שונות, ובהן הוצאות נסיעות, זמן, צילומים וכיוצא באלו.

               טענות הנתבעת

50.         הנתבעת האריכה רבות בעניין השאלה אם התובע יכול היה לגשת אל מבחני ההסמכה של לשכת עורכי הדין בטרם הסתיים ההליך הפלילי, אם לאו. לטענתה, באופן אמיתי, כל עוד לא הורשע, לא הייתה מניעה שייבחן, כי לא הוכיח שאפשרות זו נמנעה ממנו, ועוד כיוצא באלו טענות שעל בסיסן ביקשה לטעון, שהתובע לכאורה, לא הוכיח שהיה מנוע מלגשת אל בחינות ההסמכה.

51.         בעניין הוצאות עבור שכר-טרחת סנגוריו של התובע, טענה הנתבעת שהתובע זכאי לכל היותר להוצאות שבגינן הציג קבלות, בסך של 14,000 ₪, כמפורט לעיל. בנוסף לכך טענה, כי לא הוכחו שאר הוצאותיו של התובע.

52.         באשר לתביעה בגין הפסד השתכרות, לטענת הנתבעת, התובע לא הוכיח את שכרו של עורך-דין מתחיל כנדרש. עוד טענה הנתבעת, כי בכל מקרה, על-פי נתוני המוסד לביטוח לאומי (שהוגשו בהסכמת התובע ביום 7.5.2012), בתקופה שבין חודש ינואר 2005 לחודש אוגוסט 2007, השתכר התובע סכום כולל של 165,266 ₪, וכי סכום זה עולה על הסכום הנתבע בגין הפסד השתכרות.

באשר לכך שנמנעה מהתובע האפשרות לשמש דירקטור של חברה, לטענת הנתבעת, הדבר לא הוכח; גם לא הוכחה הטענה וגם לא הוכחו הסכומים הנתבעים בעניין זה.

53.         לבסוף טענה הנתבעת, כי יש לדחות את תביעת התובע בגין הנזקים הלא ממוניים, מאחר שהתובע לא הצביע על נזק ממשי שנגרם לו, לא הוכיח כי העיכוב בקבלתו אל לשכת עורכי הדין נבע מההליך הפלילי וגם לא הוכיח פגיעה בחייו האישיים בשל כך.

(2)          דיון

               עיכוב בהסמכת התובע לעסוק בעריכת-דין

54.         קודם שאדון בטענות הצדדים בעניין הנזקים הנטענים, ראיתי לנכון להתייחס אל הטענות שעניינן בשאלה, אם אמנם בשל התיק הפלילי הפתוח והשל התמשכות ההליכים, חל עיכוב בהסמכת התובע לעסוק בעריכת-דין.

אינני מקבלת את כל התפתלויות הנתבעת בעניין זה, ואף לא את טענותיה הנסמכות על השאלה אם התובע הוכיח או לא הוכיח, שפנה או לא פנה, אל לשכת עורכי הדין בבקשה להיבחן ועוד כיוצא באלו טענות והסברים שאינם עומדים במבחן הראיות ובמבחן המציאות.

55.         ראשית לכל, די במכתבה הנזכר של סמנכ"ל לשכת עורכי הדין, הגב' רחל אופיר, מיום 12.11.2007, שבו נאמר שלאור הכרעת הדין, שכזכור ניתנה ביום 1.11.2007, "הוסרה המניעה לאשר את מועמדותך להתקבל כחבר בלשכה לאחר שתעמוד בהצלחה בבחינות ההתמחות בכתב ובעל-פה". מכאן, שעד הכרעת הדין המזכה את התובע, היה מנוע מלגשת אל בחינות הלשכה.

כידוע וכפי שטען בא-כוחו של התובע, בין השאר תוך הסתמכותו על פסק-דינו של כבוד השופט ח' כהן בע"א 1/72 כהנוב נ' לשכת עורכי הדין בישראל, פ"ד כו(1) 565 (1972), כל עוד מתנהלים הליכים פליליים נגד מועמד ללשכת עורכי הדין, לא ניתן לגשת לבחינות ההסמכה. כאמור שם (בפסקה 4):

"המחוקק גילה דעתו וכוונתו שמי שהורשע בפלילים עלול להימצא בלתי-ראוי להתקבל כחבר הלשכה; ומי שהואשם בפלילים עלול להיות מורשע … עצימת העיניים מפני הליכים פליליים התלויים ועומדים נגד המועמד, עלולה לסכל את רצון המחוקק שמי שהורשע בפלילים לא יתקבל כחבר הלשכה אלא כתוצאה מבדיקות והחלטות מיוחדות של הוועד המרכזי …

כפי שאני קורא את החוק, הרי החובה המוטלת על הוועד המרכזי היא לברר כל התנגדות שתוגש לפניה, עד תומה; ואין התנגדות כזו שמשלנו מתבררת עד תומה, אלא עם מתן פסק-דין בבית-משפט מוסמך המרשיע את המועמד או המזכה אותו. ואם בהתנגדות מלפני הגשת כתב-האישום כן, באישום שכבר הוגש לא- כל-שכן".

56.         מכאן אפוא, שבחינת הנזק שנגרם לתובע תהיה על-יסוד ההנחה, שכל עוד התיק הפלילי נגדו היה פתוח וכל עוד לא זוכה ממנו, לא יכול היה לגשת אל מבחני לשכת עורכי הדין. גם אין מחלוקת, שזמן קצר יחסית, כארבעה חודשים לאחר שהתובע עמד בבחינות בהצלחה, כבר מצא מקום עבודה, שזהו זמן סביר לכל הדעות.

               הנזקים הממוניים

57.         כפי שטען התובע בצדק, במקום שבו לא ניתן לחשב את היקף הנזק באופן מדויק, ניתן לעשות כן על דרך האומדנה. ראו בעניין זה את דברי כבוד השופט (כתוארו אז) א' גרוניס בע"א 8279/02 זאב גולן נ' עיזבון המנוח דר מנחם אלברט ז"ל, פ"ד סב(1) 330 (2006), בפסקה 31:

"אכן, הלכה היא כי העדר יכולת לחשב באופן מדויק את היקף הנזק שנגרם לתובע אינו שולל ממנו את זכאותו לפיצויים, בין אם המדובר בפיצויים חוזיים, נזיקיים או אחרים. מקום שהוכח קיומו של נזק רשאי בית המשפט לאמוד את גובהו. התנאי לכך הוא שקיים קושי אובייקטיבי, לאור אופיו וטיבו של הנזק, להוכיח בדייקנות ובוודאות את מידת הנזק לו אחראי הנתבע, ושהתובע הביא את אותם נתונים אשר ניתן באופן סביר להביאם (ע"א 355/80 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פ"ד לה(2) 800, 809; ע"א 427/82 "השתיל" נ' אגן יצרני כימיקלים בע"מ, פ"ד מ(4) 309, 317-316; ע"א 294/92 דרוק נ' אליאסיאן, פ"ד מז(3) 23, 34; וכן דעת הרוב בעניין רובינוביץ). למעשה, כמעט בשום מקרה לא יכול בית המשפט לחשב באופן מדויק לחלוטין את הנזק שנגרם, למצער בתביעות נזיקין, ועל כן כמעט תמיד נדרש הוא להסתייע בהערכה במידה כזו או אחרת. אין קו גבול המפריד בין הגדרה מדויקת של הנזק לבין קביעתו על דרך אומדן. על כל פנים, סבורני כי יש מקום לאמוד את שיעור הנזק רק כל עוד ישנה נקודת אחיזה מינימלית, ולוּ בדל ראיה, עליה יכול בית המשפט להישען בהערכתו".

ראו גם את פסק-דינה של כבוד השופטת א' פרוקצ'יה בע"א 8588/06 דוד דלג'ו נ' אכ"א לפיתוח בע"מ [פורסם בנבו] (2010), בפסקה 27 וכן ראו את פסקי הדין הרבים המובאים שם.

בענייננו, אכן, לא כל הנזקים, גם הממוניים, ניתנים לחישוב מדויק, ולפיכך נסתייע באומדנה.

58.         הפסד השתכרות – התובע הציע כאמור, לחשב את הפסד השתכרותו מעריכת דין, לפי חישוב של עורך-דין מתחיל בשירות הציבורי, ששכרו על-פי פרסומים, מצוי בתחתית טבלת השכר של עורכי הדין. דרך זו עשויה אולי להיות אפשרית, אולם איני נדרשת לה, שכן כפי שהראתה הנתבעת, הגם שהתובע השתכר ממשלח-יד אחר, ובעיקר מעבודות אבטחה, סכום שכרו הכולל בתקופה הרלוונטית, כפי שהוא משתקף מנתוני המוסד לביטוח לאומי, עולה על הסכום הנתבע בראש נזק זה. לפיכך, בנסיבות אלו, התובע אינו זכאי לפיצוי בגין הפסד השתכרות.

עוד יוער, כי טענת התובע שנמנעה ממנו האפשרות לשמש דירקטוריון בחברה, אמנם לא הוכחה, ולפיכך בכל מקרה, לא היה התובע זכאי לפיצוי בגין כך.

59.         שכר-טרחת סנגוריו של התובע – כפי שטענה הנתבעת, התובע הציג קבלות רק על תשלום סך של 14,000 ₪, ולפיכך הוא זכאי רק לסכום זה.

באשר להוצאותיו של התובע, אשר נטען כי היו בסך של כ-2,000 ₪, שאותם הוציא עבור נסיעות, צילומים, זמן וכיוצא באלו, אני סבורה כי יש מקום לפסיקת פיצוי בגין הוצאות אלו, על דרך האומדנה. סכום הפיצוי בעניין זה יעמוד על סך של 1,000 ₪.

               נזקים לא ממוניים

60.         בחנתי את טענות הצדדים בעניין זה, הגם שאיש מהם לא הפנה לפסיקה כדי להצביע על שיעור הפיצוי המקובל בנסיבות אלו. כך גם נתתי את דעתי בין השאר, לשיקולים הבאים: הזמן הממושך מאז האירוע ועד זיכויו של התובע, שבעטיו חל עיכוב ממושך באפשרות שהתובע יוכל לגשת אל בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין; התמשכות ההליך, אשר מאז יום האירוע ועד הגשת כתב האישום חלפה תקופה לא סבירה לכל הדעות, שנמשכה כשנתיים ותשעה חודשים; העובדה שמאז הוגש כתב האישום ועד מתן הכרעת הדין שלפיה זוכה הנאשם חלפה עוד כשנה, בשים לב לכך שהעיכובים נבעו בעיקר מהתנהלות הנאשמים ובאי-כוחם; עוגמת הנפש הרבה הכרוכה בהעמדה לדין ובתחושה שהתובע התדפק על דלתות סגורות של יחידת התביעות מתוך ניסיון להשמיע את טענותיו, והזלזול שזכה לו בעת שפנה לשם (כזכור, התובעת כתבה שהתובע "שיגע אותי!") ונראה שמכתבו כלל לא נקרא ותוכנו לא נבדק. כך גם קשה לומר שבאופן אמיתי נבחנו טענותיו, אשר הובאו באמצעות סנגורו הראשון של התובע, עו"ד גדי טל, אשר נפגש עם ראש יחידת התביעות עוד ביום 11.4.2007 (כשישה חודשים לפני ישיבת הגישור).

לאור כל אלו, תשלם הנתבעת לתובע פיצוי בסך של 80,000 ₪.

ד.           סיכום

61.         בחינת התיק הנדון, מחייבת לשוב ולהזכיר לגורמי רשויות התביעה, את דבריה של כבוד השופטת א' פרוקצ'יה בפסק הדין בעניין עזבון יוסף (בפסקאות 93-92). הגשת כתב-אישום היא דבר רציני, שהשלכותיו מרחיקות לכת. כך במיוחד במקום שהוא מוגש מבלי שיש תשתית ראייתית המצדיקה את הגשתו. בענייננו, החקירה כולה נוהלה ברשלנות. מעורבים שחקירתם הייתה דרושה לא נחקרו ושאלות מהותיות ומתבקשות, לא הוצגו לנחקרים כולם. התובעת שהגישה את כתב האישום לא עשתה דבר בעניין, לא בדקה את חומר החקירה כפי שמתבקש היה שתבדוק, לא בדקה מסמכים שהוצגו לה, ולא ביקשה השלמת חקירה. היא הגדילה לעשות בכך שהתעלמה מראיות כבדות משקל שהונחו לפניה, והפכה לכתב-אישום את הודעתו של מתלונן, אשר על פני הדברים עלה כי אינה אמינה וכי היא עומדת בסתירה לראיות אחרות לרבות ראיות אובייקטיביות, כפי שהרחבנו בכך. כף הוגש כתב-אישום אשר חטא לעובדות שעלו מתיק החקירה והציג אותן באופן מטעה.

62.         כאמור בדבריה האמורים של כבוד השופטת א' פרוקצ'יה (שם), "התובע בהליך הפלילי מייצג את אינטרס אכיפת החוק, תוך הגנה על זכויות הפרט הנתון בהליך פלילי". כך גם הדגישה את העובדה ש"כוחו וסמכויותיו של התובע הם נרחבים" ולפיכך "סמכויותיו הנרחבות של התובע בהליך הפלילי וההשפעה שיש לכך על זכויות הפרט הנתון בהליך, מולידות חובת זהירות מושגית וקונקרטית על התובע במסגרת עוולת הרשלנות". כאמור שם:

"הפעלת סמכויותיו של התובע כפופה לשיקולים מסוגים שונים. מצד אחד משמש חוליה מרכזית במערכת אכיפת החוק … מצד שני, בתור נציגה של המדינה, עליו להקפיד הקפדה יתירה על זכויותיו של הפרט הנתון להליך הפלילי ולהגן מפני פגיעה בלתי מידתית בזכויותיו … במסגרת זו, עלה על רשויות התביעה חובה לבחון בקפדנות ראיות אשר נאספו במהלך חקירה כדי לקבוע … אם יש מקום להגשת אישום נגדו; ואם ראוי לנהל הליך פלילי בבית משפט נגדו … על רקע הפגיעה החמורה הצפויה לאדם מניהול הליך פלילי נגדו, על התביעה להשתכנע כי חומר הראיות שנאסף מצדיק ניהול משפט נגדו … ככל גוף מינהלי, כך גם על התביעה הכללית, וביתר שאת, לפעול בסבירות ובתום-לב ולהפעיל את כוחותיה הנרחבים בזהירות הראויה … היותה של התביעה חלק מרשות אכיפת החוק מטילה עליה חובת זהירות בעלת משקל מיוחד בכל הקשור בניהול הליך פלילי כנגד אדם. המדיניות המשפטית המטילה אחריות על גורמי התביעה הפלילית בגין התרשלותם מתבססת על עיקרון השוויון בפני החוק, ומניעת הפלייה פסולה. היא מניחה קיומו של סטנדרט זהירות שנועד להבטיח הפעלת אמצעים ראויים וסבירים בניהול ההליך הפלילי, ולאזן כראוי בין תכלית אכיפת החוק הפלילי לבין שמירה על זכויות הפרט הנתון בהליך הפלילי".

63.         לאור כל האמור, התביעה מתקבלת.

               בהתאם למובא לעיל, הנתבעת תשלם לתובע סך של 95,000 ₪.

               כן תשלם הנתבעת לתובע עבור שכר-טרחת עורך-דינו ועבור הוצאות המשפט שהוציא, סך של 20,000 ₪.

               סכומים אלו ישולמו תוך שלושים יום מיום המצאת פסק הדין.

5129371

54678313

5129371

54678313

ניתן היום, י"ח באב תשע"ב, 6 באוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.

תמר בר אשר צבן 54678313-1130/10

נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה

Posted in רווחה | מתויג: , , , | Leave a Comment »

השקרים של עובדי הסעד ומשטרת ישראל

Posted by YELADEINU ב- מרץ 14, 2012

שלום ותודה רבה לך, עדכון: היום ע. נסעה למשטרת מעלה אדומים, מסרה מכתב, וגם העידה (הם טענו שמכתב אינו מספיק). היא מספרת שהעדות הייתה יחסית קצרה. בהתחלה שוטרת טענה שלא מאמינה לה, ותיאורי האלימות שיש בתיק אי אפשר להמציא. כהוכחה, היא הקריאה לה קטע מהתיק, בו כתוב שאני נהגתי להרביץ לה עם חגורה עוד ברוסיה, ויש עדים לכך. כאן עינת צחקה כי היא נולדה בארץ, עלינו ארצה שנתיים לפני שהיא נולדה! אני 20 שנה לא הייתי ברוסיה, מאז שעליתי. עינת אמרה לשוטרת : כמו שזה שקר, הכל שקר. השוטרת מאוד התבאסה, וסיימה את השיחה. אמרה שהם רוצים לסגור את התיקים האלה ובשביל זה צריך רק שאני אבוא ואעיד .

Posted in רווחה | מתויג: , , | Leave a Comment »

סוף לעבריינות השוטרים שעושים חיפושים ללא צו וללא אישור

Posted by YELADEINU ב- מרץ 7, 2012

תקדים: ראיות יפסלו ללא הסכמה מודעת לחיפוש

בעקבות דיון בערעור שני נאשמים שהורשעו על סמך ראיות שנמצאו בחיפוש ברכושם, קבע הרכב השופטים בראשות ביניש כי אם נאשם אינו מודע שמותר לו לסרב לחיפוש הראיות לא קבילות

"להבטיח שההסכמה לחיפוש היא הסכמת אמת ואינה מבוססת אך על פערי הכוחות הטמונים במפגש בין שוטר לאזרח".

בית המשפט העליון זיכה היום (שלישי) שני נאשמים, לאחר שהרכב בראשות הנשיאה לשעבר דורית ביניש, קבע כי הם הורשעו על סמך ראיות שהתקבלו בחיפוש בלתי חוקי שערכה המשטרה, למרות שבמקרה אחד הנאשם הסכים לחיפוש ובמקרה השני אמו של הנאשם התירה לחפש בחדרו. בפסק דין עקרוני, קבעו השופטים כי המשטרה מוסמכת לערוך חיפושים בהסכמה על גופו של אדם, בכליו או בביתו, אולם הבהירו כי במקרה שיש צורך בהסכמת החשוד, הסכמה זו חייבת להיות מודעת, בשל פערי הכוחות האינהרנטיים הטמונים במפגש שבין אזרח לשוטר.

בית המשפט העליון דן בערעור של שני נאשמים – במקרה אחד מדובר בנאשם שהורשע בהחזקת סכין, לאחר ששוטר ביקש ממנו להוציא את תכולת כיסיו, למרות שלא היה חשד סביר לכך שהוא מבצע עבירה. במקרה השני היה מדובר בנאשם שהורשע בהחזקת סמים לשימוש עצמי, לאחר שאמו התירה לבצע חיפוש בחדרו.

הסנגוריה הציבורית ערערה על הרשעת השניים בטענה כי בדרך כלל, כששוטר ניגש לאזרח ודורש ממנו כי יסכים לחיפוש, האזרח סבור כי השוטר פועל במסגרת תפקידו וכי סירוב לבקשה עלול לגרור תוצאות קשות מבחינתו. לכן, נטען, מדובר בהסכמה שניתנה ללא ידיעה כי אפשר לסרב לבקשה, מה שהופך את הראיות לפסולות. המדינה טענה מנגד, כי אין מקום לאסור על ביצוע חיפוש בהסכמה, וכי אין צורך לומר לאדם שזכותו לסרב לבקשת חיפוש.

על השוטר להבהיר לאזרח שהוא יכול לסרב

ביניש קבעה בפסק הדין כי הסכמת אדם מתירה לערוך חיפוש גם במקרים שאין היתר חוקי אחר, אולם הבהירה שההסכמה חייבת להיות מודעת. "כדי להבטיח שההסכמה לחיפוש היא הסכמת אמת ואינה מבוססת אך על פערי הכוחות הטמונים במפגש בין שוטר לאזרח, נדרש השוטר המבקש את הסכמת האזרח לעריכת החיפוש להבהיר לו, כאשר הדבר רלוונטי, כי נתונה לו הזכות לסרב לביצוע החיפוש וכי הסירוב לא יפעל לחובתו", כתבה בפסק הדין. השופט יורם דנציגר, בדעת מיעוט, אף סבר שיש להחמיר יותר ובניגוד לעמדת ביניש סבר כי הסכמה של אדם אינה הופכת חיפוש לחוקי בשום מקרה. השופטת עדנה ארבל הצטרפה לדעתה של ביניש.

כתוצאה מההחלטה, קבעו השופטים לראשונה במסגרת ערעור בבית המשפט העליון לבטל ראיה חפצית, והחליטו לזכות שניים מהמערערים בשל העובדה שהראיות נגדם הושגו בניגוד לחוק.

הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, אמר בתגובה כי "מדובר בפסק דין היסטורי מבחינת ההגנה על זכויות הפרט במדינת ישראל. הפרקטיקה המשטרתית הרווחת, שמתנהלת יום יום, היא שהמשטרה נטפלת אל אנשים בלי חשד סביר, ומתרצים את זה בהסכמה, וכך עוקפים את כל החוקים". לדבריו, עד היום המשטרה ניצלה את תמימותם של האזרחים שסברו שחובתם להסכים לחיפוש, גם בהעדר חשד כי ביצעו עבירה. מהיום לא תוכל עוד המשטרה לנהוג כך. בנוסף, העובדה שבית המשפט פסל את הראיות וזיכה את הנאשמים משדר מסר ברור על זכותו של נאשם להליך הוגן – מי שמבקש להביא אזרחים לדין פלילי חייב בעצמו לנהוג על פי החוק ולשמור על זכויות האזרח.

Posted in רווחה | מתויג: , , | Leave a Comment »

נקודת אור בבית המשפט השלום בכפר סבא השופטת נאווה בכור

Posted by YELADEINU ב- פברואר 24, 2012

השופטת נווה בכור אי של שפיות  !!!

השופטת נווה בכור

אתמול התלוותי לפעיל חברתי אלון רחמים שנתפר לו תיק פלילי בשל איומים .

כל דבריו היו שהוא יפעל בדרכים חוקיות בכדי לפנות למשטרה ,ולרווחה .

האישה שנגד הוגשו תלונות רבות על הזנחה והפרת הסדרי ראייה נגדה לא עשתה משטרת ישראל דבר .

יאמר שהסנגור הציבורי פוטר בשל כך שהלך עם התביעה וסירב להגן על הנאשם .

לאחר דין ודברים  והפניית חומר מתועד של פיני יחזקאלי ראש מדע ההתנהגות לשעבר במשטרת ישראל שלמעלה מ 50 % מדובר בתלונות כוזבות  ולאחר שהתובע הודה שהמשטרה לא עשתה דבר וכל רצונו של האב היה להגן על ילדיו הודיע השופטת נווה בכור שסימני התרגשות היו על פניה שהיא מבקשת ממשטרת ישראל להביא לעיונה את כל התיקים אשר נסגרו  לאישה ובאיזה עילה .

התובע אומנם התנגד ברמה הכללית אך ניכר שגם הוא מבין שהוא מייצג מערכת שלא נהגה במידת הצדק כלפי הנאשם .

השופטת בכור החלה לשאול שאלות קשות את התביעה מדוע יותר קל להגיש כתב אישום נגד אדם עם שתי משפטים במקום לנהל חקירה צודקת כאשר כל תלונות הנאשם שהם נבדקות .

האמת העדות של אלון הייתה מרגשת איך הוא פועל למען קשר עם ילדיו שגרושתו מונעת זאת ממנו הולך בכול בוקר להביא כריכים לילדיו בדרך לבית הספר כל זאת בכדי להימנע ממגע איתה שלא תגיש תלונות כוזבות .

הדיון  סחף את כולנו כולל את התובע  פשוט להיתרגש  איך מגיע מצב שמשטרת ישראל נוהגת אכיפה בררנית נגד אבות ומתן חסינות לנשים

וכל רצונו של האב להגן על ילדיו .

לשופטת נאווה בכור מגיעה יותר ממילה טובה   ממי שבאה מהתביעה הכללית כתובעת שמכירה את המערכת .

בימים של ביקורת שיפוטית על התנהלות לקוייה של שופטים  .

Posted in רווחה | מתויג: , , , | Leave a Comment »

האלימות בנווה לנדי של רשת אמונה נמשכת .

Posted by YELADEINU ב- פברואר 21, 2012

אתמול הוכה ילד בנווה לנדי והתיעוד המצולם יפורסם  בקרוב

מקור המערכת אף פנה להנהלת המקום והם הודיעו לו שמותר להכות ילדים ויש להם אישור ממשטרת ישראל .

העובדה שמשטרת ישראל מסייעת לאלימות הינה עובדה ידועה אך האומנם מאפשרת אלימות בנגד קטינים לא נראית נכונה .

האלימות הנפשית נמשכת בנווה לנדי אשר ילדים מסוממים  בתרופות  הרסניות בכדי לחסוך כסף לפנימיה

פרו"פ אפטר מבית החולים לילדים שניידר הודיע אסור לתת את התרופה לילדים היא תרופה שעושה נזק .

האב פונה לכל התורמים בארץ ובעולם להפסיק לתרום לרשת אמונה !!

Posted in רווחה | מתויג: , , , , , | Leave a Comment »

ביזיון משפטי באולמו של השופט יצחק יצחק בבית המשפט השלום בתל אביב.

Posted by YELADEINU ב- נובמבר 10, 2011

סכנה למערכת המשפט כאשר שופט סותם פיו של נאשם שהרי תיקו נתפר ע"י שופט אחר .

השופט הנוקם יצחק יצחק

השופט הנוקם יצחק יצחק

השופט יצחק יצחק סירב מזה תקופה לשמוע טענות מקדמיות על הליך הוגש ערעור ואף בג"ץ .

השופט יצחק החל  לאיים על הנאשם וזייף פרוטוקול דיון .

תגובות על שיקרי התובעת לא איפשר להגיש .

את בקשת הפסילה שקיבל טרם הדיון סירב לקבל ולייתן החלטה למרות שהומצאה לו מראש במזכירות בית המשפט הדבר אומת עם אסף עובד בית המשפט.

הפרוטוקול המשוכתב מציג באור שלילי את המבקש למרות שמתעלם בית המשפט מאלימות שוטרים,ההגנה מן הצדק ,וכן מסרב להביא את השופט נתן נחמני שהגיש תלונה כוזבת ואף טען שכלל לא התלונן .

העובדה שהדיון נערך באלימות מפיו של השופט תוך הבאת מאבטחים רבים בכדי לסתום את פיו של הנאשם .

המבקש הגיש בקשת להעברת דיון תוך תיעוד היתנהלותו של השופט אשר סירב לאפשר למרות עיקרון הפומפיות בכדי שיהווה משקיף .

האלימות המילולית כילה ילה ע"י שופט תועבר לוועדה למינוי שופטים ואף לידי נציבות השופטים.

השופט יצחק יצחק לוקח את המשפט כמשפט אישי למען חברו השופט נתן נחמני שהודח מבית המשפט.

דיון באווירה עויינת  של שופט אסור שתתקיים במדינת חוק .

התלונה של אלון משקיף התנועה תועבר לנציבות בימים אלו.

Posted in רווחה | מתויג: , , , , , | Leave a Comment »

משפחת חביבי יצאה נגד שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים לאחר שהודיע להם שאסור להם לפנות לעזרה לראשות הפלסטינית, ויפנו למשרד הסעד שחטף את ילדיהם .

Posted by yeladeinu ב- אוגוסט 18, 2011

חיים חביבי ביקש מהשופט שדן בתיק שיאפשר לו ולמשפחתו לחזור לבית המלון אשר מומן בידי הראשות הפלסטינית .
חיים מספר שנתקבל בסבר פנים יפות ואירוח מושלם .,
חיים סיפר שמה שלא סייעו לו בראשות הסעד קיבל מראשויות הסעד ברמאללה .
האם ראשויות הרווחה ברמאללה מתקדמות יותר מראשויות הסעד בישראל?
האם בישראל מתעללים בילדים,חוטפים אותם ,ומסייעים באונס ופגיעה בילדים ובראשות הפלסטינית תומכים !
חיים הודיע אני מבקש אזרחות זרה ואינני רוצה לחיות במדינה המתעללת בילדיה ,ואזרחיה.
שיצא חיים מהדיון חיכתה לו הפתעה הזמנה לחקירה בשל תלונתה של הגברת רות מטות שהייתה אחראית לחטיפת ילדיו .
רות מטות לפי דבריו של חיים מבקשת לסתום את פיו ולספר את סיפורו האישי ולכך מתברר שותפה משטרת ישראל .
האם הפכנו לסוריה,בו יבוא יום שיחסלו את כל מתנגדי עובדות הסעד אשר עושות "עבודת קודש" הרי עבודת הקודש הינה חטיפת ילדים והשמתם במקומות כליאה.
חיים מסכם מי שבא להוציא אותי מבית המלון היו חיילי צה"ל אשר בהוראת משרד הסעד ששמע את דברי ברדיו הפלסטיני שאני מציין את הפגיעה של עובדות הסעד בילדים ולאחר מכן הגיעו כוחות צה"ל למרכז רמאללה והוציאו אותי לשטח ישראל .
חיים מסכם אינני רוצה לחיות פה ומאלצים אותי בכוח לחיות ברחוב לפחות בראשות הייתה לי קורת גג.

Posted in רווחה | מתויג: , , , , , , | Leave a Comment »

עבריינים במדים פועלים באלימות נגד אזרחים .

Posted by yeladeinu ב- יולי 20, 2011

עימות עם שוטרים נגמר בלסת שבורה
בן 22 צילם במכשירו הסלולרי שוטרים שתפסו גנב רכב, לאחר שחשב כי מדובר בחברו. השוטרים דרשו ממנו למחוק את הצילום ומשלא עשה זאת ירו עליו באקדח טייזר – הגורם לשיתוק הגוף למשך 5 שניות. הצעיר נפל על הקרקע וכתוצאה מהנפילה לסתו נשברה והוא ינותח. המשטרה: אירוע חמור בו הפריעו הצעירים לשוטרים שתפסו גנב

העימות עם השוטרים הסתיים באשפוז: שלושה חברים מבני ברק הבחינו בשוטר עוצר רכב וחשבו שמדובר בחברם. השלושה הגיעו למקום והחלו לצלם את ההתרחשויות. לטענתם, בשלב הזה שלף אחד השוטרים אקדח "טייזר" – מהלום חשמלי ואחד מבין השלושה, ש', נפל והתחיל לדמם.

כתוצאה מהנפילה הלסת של ש' נשברה. הוא פונה לטיפול בבית החולים שיבא בתל השומר, שם יעבור מחר ניתוח לטיפול בשתי הלסתות שלו.

בין הצדדים התפתח עימות לאחר ששני שוטרים ביקשו מהצעירים להתרחק מהמקום. בשלב מסוים השוטר דרש להפסיק לצלם ולעזוב את המקום, והפיל לאחד מהם את הטלפון הנייד מהיד. הוא ביקש למחוק את מה שצילם – מעצר של אדם החשוד בפריצה לרכב.

כשש', תלמיד ישיבה בן 22 ללא עבר פלילי ניגש להרים את מכשירו, ירה בו השוטר בטייזר – הגורם לשיתוק הגוף למשך חמש שניות.

פרקליטו של הצעיר, עו"ד ניר דוד

מהמשטרה נמסר לחדשות 2 באינטרנט, כי "מדובר באירוע חמור, בו שלושה חשודים הפריעו לשוטרים שטיפלו בחשוד בהתפרצות לרכב. השלושה סירבו לעזוב את המקום, גידפו ותקפו את השוטרים. אחד מהם ניסה להימלט, השוטר השתמש נגדו באקדח טייזר. כתוצאה מכך הוא נפל ארצה ונחבל. שני החשודים האחרים נחקרו באזהרה והשלישי הופנה לטיפול רפואי.
פרקליטם של הנערים עו"ד ניר דוד אמר בתגובה: "לתומי סברתי כי רק במשטר האייטולות אפשר למצוא סיפורים מעין אלה של אלימות ברוטלית וברברית מצד שוטרים. צר לי כי שני שוטרים אלימים ומשולחי רסן שיגרו את מרשי היישר לבית החולים עם לסתות שבורות, חתכים בפנים וחבלות בידיים. תקוותי כי המחלקה לחקירות שוטרים תכנס לעובי הקורה ותמצה עמם את הדין, הייתי מצפה כי אף מפקד המחוז ימנה קצין בודק לבחינת התנהלות השוטרים המעוררת חלחלה".

Posted in רווחה | מתויג: , , , , | Leave a Comment »

עבריינים במדים !איראן זה פה. חיפוש בחצרות ובתים ללא צו. משטרת ישראל במיטבה…

Posted by yeladeinu ב- יולי 9, 2011

עבריינים במדים !
כך פרצו שלושה שוטרים ללא כל צו וטענו לשוטרים מותר הכל השוטר זוהה תלונה במח"ש הוגשה ותלונה נוספת תוגש גם היא בשל הטרדה

Posted in רווחה | מתויג: , , , | Leave a Comment »

למערכת הגיע תלונתו של יעקב בן יששכר ומשפחתו באשר להטרדות תוך הפרת חוק של משטרת ישראל .

Posted by yeladeinu ב- יולי 4, 2011

לאחרונה מוטרדת משפחתו של יעקב בן יששכר
בשל מלחמתו חסרת הפשרות בשינוי החוקים אשר פוגעים באבות הגרושים
כמו כן עובדי הסעד והפנימיות שפרנסתם תלויה בתעשייה זו ושותפים לכך גם שופטים בישראל .
בשבועות האחרונים פרצו שוטרים ללא צו לבית קרובי משפחתו .
מדינת אירן מתקיימת בישראל ומשטרת ישראל מתנהגת כארגון הפשיעה מספר 1 בישראל .
סיפורי עלי באבא של שוטרים על האינטרפול ,ושוטרים חשאיים מכל העולם הרודפים אחרי פעיל זכויות אדם שכל רצונו עתיד טוב יותר לילדנו .
השוטרים אלו שמגישים כתבי אישום שיקריים כנגד אבות גרושים,וחד הוריות כדי להשפילם להיות עבדים נרצעים בפני עובדות סעד מטורפות שכל רצונם הינו כסף כסף למוסדות אשר בו הם עובדות יש לציין תקציב של כ 5 מיליארד ₪ בשנה .
משטרת ישראל שאיננה מסוגלת לשמור על הציבור מפני פריצות ואלימות מחפשת מטרות נוחות ,לא אלימות ,ונורמטיביות אשר לא ישיבו לה מלחמה .
אז טעות בידי אותם שוטרים שחושבים שיקבלו גיבוי על הפרת חוק .
החלטת פעילי התנועה הינה להגיש תביעות נזיקין בארץ ובחו"ל בכדי לטפל בפגיעה בזכויות אדם וילדים בפרט .
כל שוטר חייו להבין שאם הוא יעבור על החוק הוא משפחתו שכניו וילדיו ידעו זאת .
מזה שנתיים מסרבת משטרת ישראל להעביר את שמו של חבלן שפרץ לרכב ללא אישור למרות התערבות ועדת הפנים של הכנסת מצפצפת המשטרה על החוק.
המשפחה הגישה תלונה למח"ש בכדי לטפל אחת לתמיד בשוטרים סוררים אלו .
לאחרונה אף הטרידו שופט בטלפון חסוי .
העובדה שהקנוניה הינה סתימת פיות של עיתונאים ,ופעילי זכויות אדם היא תעודת עניות למדינה היהודית שהפכה לביו השופכין של רוב מדינות העולם .
מדינה שעושקת קשישים,מתעללת בילדים,מסממת אותם בסמים פסיכיאטרים עושקת גברים גרושים עד ש200 מהם מתאבדים מידי שנה .
הגיע הזמן להביע מאחtה מול בתי השוטרים ,השופטים,ועובדי הסעד שיבינו שאין הציבור מוכן להסכים להתנהלות זו .
והצעה למשטרת ישראל האינטרפול צריך לעצור שוטרים ,עובדי סעד אשר עוברים על החוק ופוגעים בילדים,נשים וטף .
[
לכבוד :

המחלקה לחקירת שוטרים .

הנדון :

פעילות בלתי חוקי של שוטרים וכניסה לבית ללא אישור או צו שיפוטי תוך איומים על מטפלת זרה והטרדה טלפונית בטלפון אשר שייך לשופטת בית המשפט השלום באשדוד :

1. מזה תקופה ארוכה מוטרדת משפחתה של השופטת וכניסה לשטח הדירה ללא כל צו שיפוטי .
2. האיומים אשר נעשים כלפי עובדת זרה כאשר ברור שהיא נמצא כחוק בישראל .
3.הבית מוקף חומות אך השוטרים מטפסים על קירות של השכנים בכדי לחדור ללא כל צו חיפוש .
4.מזה שנתיים מסרבת משטרת מחוז תל אביב ומשטרת צפון תל אביב להעביר מיידע לגבי שוטרים ואיש חבלה שפרצו ללא כל עילה לרכבה של אחות המשפחה בן יששכר רחל .
5. אף פנייה של ועדת הפנים של הכנסת לא זכתה להתייחסות .
6.העובדה שאין דין ואין דיין בהתנהלות של שוטרים אשר חושבים שהם מעל החוק .
7.שני האירועים האחרונים שהראשון הינו ביום שישי לערך בשעה 1.00 בלילה והשני הינו ביום ראשון הקודם לאירוע כאשר שוטרים ללא צו חיפוש נכנסים למתחם ללא כל אישור .
8.העובדה ששוטרים אשר אמונים לשמירת החוק מתנהגים כארגוני פשיעה לכל דבר כאשר הם חושבים שהינם חסינים .
לאור אירועים חמורים אלו מתבקש מח"ש :

א. להעביר את שם החבלן שפרץ לרכב מלפני שנתיים ועד ליום זה מסרב מפקד התחנה ומפקד המחוז להעביר את שמו .
ב. להעביר את כל שמות השוטרים בכדי שעו"ד מטעם המשפחה יגיש קובלנה פלילית פרטית ותביעת נזיקין .
ג. את הפרטים יש להעביר תוך 7 ימים או לחילופין ולועדת הפנים של הכנסת .

בכבוד רב

משפחת בן יששכר

Posted in רווחה | מתויג: , , , , , , , , , | Leave a Comment »

שי ניצן סגן פרקליט המדינה הורה למשטרה לפגוע בכל מי שחושף את ראשויות הסעד והרווחה כאשר הם פוגעים בילדים .

Posted by yeladeinu ב- ינואר 5, 2011

לאחרונה הורה האיש שי ניצן שאמור לשמור על החוק לפעול תוך אכיפה בררנית כמו באירן נגד כל עיתונאי שחושף פשעים כנגד ילדים ע"י מוסדות הסעד .

הורה לתפור תיקים לעיתונאים אשר חושפים את הפגיעה בילדים ע"י מוסדות הסעד


מכתב שהגיע