שאלה לראש הממשלה לעניין היתעללות פקידות הסעד ובתי המשפט באבות הגרושים.

שוטר,פקח,כבאי,שופט,עו"ד גם אתה יכול להיות נרדף ע"י המדינה ואירגון פמינסטי בחסות המימסד

הצעת החוק שעברה בכנסת בוועדת שרים לחקיקה בקריאה ראשונה / מאת איילה שטגמן

לאחר פעילותי בשנתיים האחרונות וחשיפת הסוגיה הטרגית של הנזק הנגרם לילדים המורחקים ממשפחותיהם על ידי פקידי הסעד לפנימיות סגורות.

רתמתי מספר אנשי אקדמיה המובילים בתחום הסוציולוגי , משפטנים וחוקרים בנושא ואת חבר הכנסת גדעון סער לצורך שינוי החקיקה בנושא ואכן ח"כ גדעון סער הגיש ב 25.6.07 הצעת חוק בנושא לתיקון העוולות הקיימות במצב הקיים.

ביום  ה- 21 אוקטובר 2007 הועלתה הצעת החוק לדיון בכנסת לקריאה ראשונה ואכן ועדת השרים לעינייני חקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק לתיקון חוק שירותי הסעד של ח"כ גדעון סער ויצאה הודעה לתיקשורת על החלטת ועדת השרים לעינייני חקיקה לתמוך בהצעת החוק לתיקון חוק שרותי הסעד הקובעת מנגנון מקצועי ומשמעותי יותר לערעור על החלטות פקידי סעד על הוצאת ילדים מהבית , לקיחת אפוטרופסות מהורים והעברת הילדים למשפחות אומנה ולמוסדות סגורים , צו הרחקה של אדם מבוגר מהבית ופיקוח של איש מקצוע בפגישות עם הורה.

בראש הועדה יעמוד משפטן הכשיר להתמנות לשופט ולצידו יהיו חברים בה נציג ציבור שימונה על ידי שר הרווחה ופקיד סעד במעמד של פקיד סעד מחוזי .

המשפחות יוכלו לפנות לוועדת הערר גם בגין החלטה מוטה של פקיד הסעד או על מנת לקבל הזדמנות שנייה להשמיע את דבריהם. 
להחלטות פקידי הסעד השלכות הרות גורל על חייהם של משפחות רבות ועל ילדיהם . מנגנון מקצועי זה שמוצע יהווה דרך ממשית להוריםלערער על החלטות כה גורליות.

כך נוכל למנוע טרגדיה אנושית.

האם שהבריחה ילדיה לבריטניה מאימת שרותי הרווחה בישראל שוחררה ממעצר

עדותה של אישה שטעמה את נחת זרועה הדורסנית של מערכת הרווחה

"…גם אני חשבתי שעובדי רווחה עושים "עבודת קודש" עד שהגעתי בעצמי לרווחה לראשונה בחיי.

איך הגעתי?

אמא של ילד מהכיתה של בני תקעה לנו תלונת שווא במשטרה כי שנה שעברה התלוננתי אני שבנה מכה את בני.

עצה לכל מי שמגיע לרווחה מכל סיבה כלשהי-תצרו קשר עם עו"ד ומיד.

 

העו"ד שאני שכרתי (כי הבנתי מהר מאוד עם מי יש לי עסק) אמר שמשכורת פקידת הסעד בנויה על מספר התיקים בהם היא מטפלת לכן המוטיבציה שלה לטפל בכמה שיותר משפחות גם כשאין צורך.

 

המוסדות אליהם נשלחים ילדים שהוצאו מהבית מופרטים והמדינה התחייבה בפני המפעיל למלא אותם.

כל ילד יכול לקבל את ההגדרה "נזקק" שמיד אחריה הוא מוצא בכח מהבית.

 

"נזקק" הוא ילד חסר בטחון או ילד שאמו מגיעה ב 4 הביתה והוא נאלץ לחמם לעצמו אוכל במיקרו.כן…זה בדיוק ככה.

 

אני שוב חוזרת כדי להזהיר אתכם-קחו עו"ד מיד אל תפעלו לבד.  ולמשפחות מיעוטות היכולת שאין בידן לשכור עורך דין, ליבי ליבי עליכן שאלהים יוכל להגן עליכם.

 

פגישה עם פקידת סעד גרועה יותר מחקירה משטרתית…תזהרו ותזהרו מאוד!!!!!!!!!!

העוס"ית שרית מנתניה מגלה מדוע מדינת ישראל מובילה במקום הראשון בעולם בהוצאת ילדים מהבית

שרית, עובדת סוציאלית פנאטית מנתניה כותבת בטוקבק פונדמנטליסטי ב- YNET:

 

"אנו לא חוטפות סתם ילדים לכל דבר יש סיבה חצי מההורים כאן מופרעים על כל הראש ובגלל זה המדינה נתנה לנו את המפתחות לטפל בהם ולחנך אותם…"

 

ומה המשמעות של האמירה שלה?

 

50% מההורים במדינת ישראל אינם יודעים לתפקד כהורים וה-50% הנותרים שכן יודעים להיות הורים (אלו ה-50% המורכבים מן העובדים הסוציאלים) צריכים ל"חנך" אותם וזאת ע"י מתן סמכויות על לפקידי הסעד ("המדינה נתנו לנו את המפתחות…")

 

לכל ההורים אשר מתגוררים בנתניה ואינם עובדים סוציאליים במקצועם: הישמרו והיזהרו מעובדת סוציאלית בשם שרית, היא מחכה לכם בסיבוב.

העובדת הסוציאלית אורית מוסלי לא מבינה מדוע האמא הבריחה את ילדיה לבריטניה מפחד שירותי הרווחה

פרשת האם שהבריחה ילדיה: הבת החכמה מסרבת לשוב לארץ כי היא יודעת על הגהינום שמחכה לה מצד רשויות ה"רווחה"

הילדה בת ה-12 היתה אמורה לעלות אמש לטיסה לישראל, אך בסופו של דבר סירבה לחזור ונשארה בלונדון. "הייתה דרמה גדולה בשדה והיא לא רצתה לעלות וחזרנו לנקודת ההתחלה. הבריטים רוצים שהיא תחזור", סיפרו במשרד החוץ.

 

יעל ברנובסקי פורסם:  29.07.08, YNET

 

הדרמה המשפחתית סביב האם ששלחה ילדיה לאנגליה מסרבת להירגע. ילדתה של האישה, ששהתה במשך שבועות ארוכים לבדה בלונדון סרבה אמש (יום ב') לעלות על טיסה לישראל.

 

ממשרד החוץ נמסר כי "הילדה סירבה לעלות לטיסה. הייתה דרמה גדולה בשדה והיא לא רצתה לעלות וחזרנו לנקודת ההתחלה. הבריטים רוצים שהיא תחזור".

 

במשרד הרווחה ממתינים כעת למגעים שמנהל משרד החוץ עם הילדה בת 12. במקרה שהיא תסרב בתוקף לחזור לארץ עשוי לצאת עובד סוציאלי מיוחד ללונדון על-מנת לשוחח איתה.

(עובד סוציאלי שטס ללונדון על חשבון משלם המיסים ומנסה לכפות על ילדה לגור במדינה שמפרה את זכויות הילד באופן בוטה)

 

גורם במשרד הסביר כי לו הילדה היתה מגיעה לארץ אמש, עובדת סוציאלית הייתה משוחחת איתה ואחר כך מחליטה, אם להחזירה לידי אביה או להעבירה למקלט חירום.

(כנסו לכאן אם אתם רוצים להבין מה זה מקלט חירום)

 

מעיריית תל אביב, שמחלקת הרווחה שלה מטפלת במקרה, נמסר כי כעת ועדת התיכנון דנה בהתאמת מסגרת טיפולית מוגנת אשר תבטיח את ביטחונה ורווחתה של הילדה במשך 24 שעות ביממה. בנוסף ישנה פקידת סעד תורנית שממתינה לשובה של הילדה ארצה.

 

האם סיפרה בשבוע שעבר במהלך דיון בבית המשפט כי פעלה על-מנת להגן על ילדיה: "נעצרתי מסיבות פוליטיות. אין לי קשר עם הילדים – הם ברחו מכאן. לא ניסיתי למכור אותם". היא הוסיפה: "שלחתי אותם לחברה שלי באנגליה. אני לא רוצה את הילדים בארץ כי אני לא יכולה לגדל אותם פה".

(האם צודקת, לא ניתן לגדל ילדים במדינת ישראל, עובדים סוציאלים נכנסים לורידים של אוכלוסיות חלשות, משפחות עניות, חד הוריות ועולים חדשים)

מי באמת מוכר ילדים במדינת ישראל ומעביר אותם למכלאות?

עולה חדשה ממדינות חבר העמים הבריחה את ילדיה לבריטניה על מנת להציל אותם מצפרני הרווחה. על מנת להתנער מן המחדלים שלהם, המציאו עובדי הרווחה בעירית תל אביב האשמות שווא נגד האמא כגון אי שפיות ונסיון למכור את הילדים…

רוצים לדעת מי באמת מוכר ילדים במדינת ישראל? צפו בסרטון.

וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ וְנִמְצָא בְיָדוֹ מוֹת יוּמָת (שמות כא', פרשת משפטים)

עבירה של גנב שהזיק לאדם בכך ששלל ממנו את חירותו, היא עבירה אשר קרובה לעבירת רצח.

כפר נרדים – מדוע מותקנות בו מצלמות שמופנות החוצה ולא מצלמות שמופנות פנימה להשגחה על הילדים?

מחלקת הרווחה בעירית תל אביב שיאנית הוצאת ילדים מהבית מבין הישובים ברמת אשכול סוציו אקונומי 8

בתל אביב מוציאים ילדים פי 14 מאשר בגבעתיים (בשקלול גודל האוכלוסיה כמובן).

שיעור הוצאת ילדים מהבית בתל אביב דומה לזה אשר בלוד אשר נמצאת ברמה סוציו אקונומית נמוכה בהרבה מאשר בתל אביב. חטיפות ילדים כבר אמרנו?

 

כנסו לדוח ותבינו אילו מושחתים מסתובבים במחלקת הרווחה בעירית תל אביב.

 

שאלה: מה ההבדל בין עובד סוציאלי ואלוהים?

אלוהים לא מתיימר להיות עובד סוציאלי. עובד סוציאלי מתיימר להיות אלוהים.

אחראית הרווחה בעירית תל אביב, אורית מוסלי: "הוצאה של הילד מהבית זו לא גזירה קשה כל כך…"

 

 

מוסלי אנו מאחלים לך שיוציאו את הילדים והנכדים שלך מהבית לצמיתות, במהרה בימינו אמן.

 

האחראית על הנושא במחלקת הרווחה בעיריית ת"א אמרה ל-ynet כי לא נתנו המלצה להוציא מהבית את הילדים שהוברחו לבריטניה. העובדים הסוציאלים ידעו במשך חודשים ארוכים כי אחד הילדים כבר נשלח ללונדון, אך קיבלו זאת כעובדה מוגמרת: "שמנו דגש על הילדים שנמצאים בארץ". משרד הרווחה יבדוק את הפרשה. (ואנו שואלים, מדוע מבקר המדינה לא בודק את תפקודם המאיים של פקידי הסעד שגרמו לאמא לנקוט במהלכים שיצילו את ילדיה מצפרניהם הארוכות?)

 

יעל ברנובסקי עדכון אחרון:  24.07.08 YNET  

 

איפה היו שירותי הרווחה במשך שנה? האשה החשודה ששלחה את ילדיה ללונדון מחשש שיילקחו ממנה, היתה מוכרת לרשויות הרווחה כבר כמעט שנה. את בנה בן התשע היא הבריחה לבריטניה כבר לפני יותר מעשרה חודשים, ועם התפוצצות הפרשה אמש (ד') התברר כי העובדים הסוציאלים ידעו על מעשיה. לדברי העובדת הסוציאלית, אורית מוסלי: "קיבלנו את העובדה שהילד נמצא באנגליה ומטופל במשפחה שם כמצב קיים, ושמנו דגש על הילדים שנמצאים בארץ".

 

לפני שמונה חודשים הכריז בית משפט לנוער בתל-אביב על ילדיה של האשה כנזקקים. המשפחה עצמה היתה מוכרת לשירותי הרווחה בתל-אביב.

 

שני ילדים בני 9 ו-12 הגיעו לאחרונה לבריטניה מישראל – הבת נעצרה בשדה התעופה והבן נמצא בבית בלונדון. רשויות ההגירה בלונדון איתרו את אמם, אך זו סירבה לקבלם והסבירה שהיא מפחדת ששירותי הרווחה בארץ ייקחו אותם ממנה – ולכן שלחה אותם לחברתה בבריטניה

 

עם זאת לא היתה כל כוונה לקחת מהאשה, שנעצרה, את ילדיה. הפרשה נחשפה אתמול כשהילדה, בת 12, נעצרה על-ידי שירותי ההגירה בבריטניה, מכיוון שאיש לא הגיע לקחת אותה משדה התעופה. אחיה בן תשע, אותר אצל משפחה בלידס, שעימה הוא שוהה זה יותר מעשרה חודשים. האם הסבירה בחקירתה כי היא חששה שאנשי לשכת הרווחה בעירייה ייקחו את ילדיה.

 

בשיחה עם ynet הסבירה מוסלי, מנהלת תחום ילד, נוער ומשפחה במחלקת הרווחה של עיריית תל אביב, כי הסיבה לכך שהילדים נמצאים בטיפול המחלקה הוא תפקוד לקוי של ההורים. "במקרה הנוכחי לא סברנו שמצבם של ההורים או של הילדים כה חמור ולכן לא המלצנו להוציאם מהבית. מדי פעם נפגשנו עם האם ולאחרונה ביקשנו ממנה להגביר את שיתוף הפעולה איתנו. משום מה, האם חששה שאולי נשקול להוציא את הילדים מהבית והיא בחרה להבריח אותם לחו"ל".

 

מוסלי אמרה כי בשבוע הבא היתה אמורה להתקיים פגישה משותפת של שירותי הרווחה עם האם, בה הם התכוונו לקרוא לה להגביר את שיתוף הפעולה עימם. "אנו שוקלים להוציא ילדים מהבית רק עיתים רחוקות. כשנודע לנו שבנה של האשה אינו נמצא בארץ התחלנו לבחון מה בדיוק התרחש. משום שלא השיבה, חשבנו לפנות לבית המשפט, אך לפני שפנינו, פנו אלינו כבר מהרשויות בבריטניה".

 

לדבריה, אם האמא היתה מגיעה לשיחה, שירותי הרווחה היו מרגיעים אותה שאין כל כוונה לקחת את ילדיה. "היינו מרגיעים אותה שאין בכוונתנו להוציא את הילדים מהבית. יחד עם זאת גם ההוצאה של הילד מהבית זו לא גזירה קשה כל כך, כי ההורים ממשיכים לשמור על קשר רציף עם ילדיהם"

 

ממשרד הרווחה נמסר כי מנכ"ל המשרד, נחום איצקוביץ' הורה לערוך בדיקה מעמיקה של האירוע.

 

עוד עדות מצמררת של אמא שבתה הוצאה מהבית ע"י שירותי הרווחה בעירית תל אביב.

סיפור אישי על תלונת שווא ועובדת סוציאלית "אינטואיטיבית"

אמא מהכיתה של ביתי העלילה על בעלי שהוא מכה את ביתי.(הוא שבר לה בטעות את הפנס הימני של הרכב)

 

הילדה עברה חקירה משטרתית במהלכה העידה שאביה אינו מכה אותה.

המשטרה צריכה טופס מהעובדת הסוציאלית כדי לסגור את התיק.

 

אבל העובדת הסוציאלית שנעזרה באינטואיציה שלה בלבד החליטה שלמרות ש 3 ילדים ,בעלי ואני והמורה הפרטית של ביתי העדנו שאין אלימות בביתנו היא לא מאפשרת למשטרה לסגור את התיק.

 

שתבינו נכון אני ובעלי משכילים עובדיי היי טק שבויים ע"י תיק פלילי במשטרה איננו יכולים לקדם את הקריירה כבר כחצי שנה.

 

עובדת הסוציאלית החליטה שבעלי אלים ולא יעזור גם אם אין הוכחות לאלימות החל מרופאת קופת החולים וממורות שלימדו את שלושת ילדיי ,עדות של שכנים כולם מעידים עלינו כהורים טובים שקטים ומסורים.

 

כנראה ש" האינטואיציה" של העובדת סוציאלית שגובשה בהכרות של חצי שעה עם בעלי אמינה יותר.

 

ואני עוד משלמת 60% מס כדי לממן את הפארסה הזאת.

 

כפר סבא

תרשים זרימה לפקיד הסעד – טיפול בתלונה על התעללות בילדים חסרי ישע

הצביעות של העובד הסוציאלי יצחק קדמן

יצחק קדמן מומחה בפוסט מורטם, בניתוח לאחר המוות ומאידך הוא כשלון חרוץ ברפואה מונעת.

 

השבוע "נתבשרנו" כי הגננת החשודה כמתעללת תשוב לעבוד בגן עפ"י החלטת בית המשפט העליון.

 

הראשון שתפס טרמפ על המקרה כדי לצבור תאוצת פרסום היה לא אחר מאשר מר יצחק קדמן בכבודו ובעצמו אשר תקף את החלטת בית המשפט העליון וטען כי אין לאשר לגננת לעבוד.

 

זה אותו יצחק קדמן אשר התנגד בכל תוקף בועדה לזכויות הילד להתקנת מצלמות בגנים מטיעונים שונים ומשונים ובאחד מהם הוא טען כי מצלמות בגן תפרענה לגננות לתפקד באופן תקין. אך מצד שני אין ליצחק קדמן בעיה עם כך שעובדים סוציאלים רודפים הורים חפים מפשע מאוכלוסיות חלשות, פולשים באופן דורסני לאינטימיות של חייהם ובכך פוגעים בתפקוד ההורים ומפרים את האיזון העדין הורה-ילד עד כדי הרס ברוטאלי של המשפחות וכליאת הילדים בגולאגים של משרד הרווחה.

 

בועדה לזכויות הילד נכחה גם חברתו למקצוע, העובדת הסוציאלית חניתה צימרין שהתנגדה אף היא להתקנת מצלמות בגנים. יתכן כי התנגדותה נובעת בשל החשש כי יתקינו גם במרכז החירום שלה בזמנהוף 12 בתל אביב מצלמות ויגלו את ההתעללויות המתרחשות שם ע"י המדריכים שלה?

 

התקנת מצלמות בגנים היא מעין סוג של רפואה מונעת אשר ללא ספק תוריד את רמת הפשיעה של הגננות, אך קדמן הוא פאתולוג בתפיסת עולמו. הוא יודע רק להראות לציבור כמה קשים חיי הילדים במדינת ישראל בדיעבד, לאחר שכבר קרה האסון, וזאת כדי להצדיק את המוסד השנוי במחלוקת שהוא בנה – המועצה "לשלום" הילד. קדמן לעולם יתקע טריז נגד כל מהלך של רפואה מונעת, שהרי אם לא יעשה זאת, אזי אחר כך לא יהיה לו את מי להאשים ואז יחסי הציבור שלו יקרסו.

המושבעים חלק ו’ – הכרעת המושבעים

צפו בתכנית המושבעים ששודרה ביוני ודנה בשאלה, האם יש להגביל את סמכויותיהם של פקידי הסעד.

לחלק ה' כאן.

המושבעים חלק ד’ – עדותו של העובד הסוציאלי שמעון תאג'ורי

 צפו בתכנית המושבעים ששודרה ביוני ודנה בשאלה, האם יש להגביל את סמכויותיהם של פקידי הסעד.

לחלק ג' כאן.

המושבעים חלק ג’ – השקרים של איציק פרי, יו"ר איגוד העובדים הסוציאלים

צפו בתכנית המושבעים ששודרה ביוני ודנה בשאלה, האם יש להגביל את סמכויותיהם של פקידי הסעד.

לחלק ב' כאן.

 

המושבעים חלק א' – יעקב בן יששכר מציג את עמדתו

צפו בתכנית המושבעים ששודרה ביוני ודנה בשאלה, האם יש להגביל את סמכויותיהם של פקידי הסעד.

דר' לין ורנל מסבירה מדוע נלקחים תינוקות לאימוץ מהורים טובים ומסורים

דר' לין ורנל סוציולוגית וקרימינולוגית בריטית מסבירה כי על מנת ששירותי הרווחה יקבלו תקציבים הם צריכים למלא מכסות אימוץ ובכך להראות שיש עבודה המצדיקה תקצוב.

 

בפועל, כדי להשלים מכסות אימוץ, תינוקות נחטפים מהורים מסורים וטובים למעשה באופן לא חוקי משום שהעובדים הסוציאליים מגישים תצהירים שקריים לבתי המשפט.

 

ההסבר שלה את השחיתות המתרחשת בבריטניה נכון גם לגבי תעשיית האימוצים בישראל. גם בישראל יש מרתון מכסות אימוץ בסחר תינוקות על מנת לקבל תקציבים. לפני מספר שנים עמד מספר האימוצים השנתיים בכ-200 אימוצים. כיום הוא עומד על כ-300 אימוצים בשנה. תוסיפו תקנים לעובדים סוציאלים תקבלו יותר אימוצים, קרי יותר חטיפות ילדים.

 

לנשים היולדות בגפן בבתי החולים, התרחקו מעובדות סוציאליות.

 

סיפור אישי על תינוק שכמעט נחטף לאימוץ בעיר מודיעין

 

התעללות בילדים – עשה ואל תעשה בחקירת ילדים – חלק 4 – טכניקות נכונות לחקירה

הורים, אם אתם או מי מבני ביתכם חשוד בהתעללות בילד ואתם יודעים כי מדובר בתלונת שווא, דירשו לראות את כל חומר החקירה הגולמי של הילד, כולל תמליל החקירה והקלטות ולא רק את המסמך הסופי המבוסס על פרשנותו של חוקר הילדים.

 

במאמר הקודם תיארנו שיטות חקירה פסולות של ילדים. במאמר זה נציג מהי הגישה הנכונה לביצוע חקירת ילדים מקצועית.

 

כלל 1 – מתן במת ביטוי חופשית לילד הנחקר

 

זהו למעשה הכלל החשוב ביותר. בחקירה ילדים נכונה יש לאפשר לילד הנחקר להתבטא באופן חפשי וללא הפרעות. החקירה צריכה להתבצע ללא שאלות מנחות, ללא הצעות לתשובות אפשריות וללא נקיטת מהלכים מזהמים אחרים כגון תיקונים והכוונה. זאת על מנת לגבות עדות אמינה ושלמה ככל שניתן מן הילד הנחקר.

 

לעולם אין לקטוע את שטף דיבורו של הילד. אם החוקר מגלה במהלך העדות השוטפת סתירות, חוסר עקביות או חוסר בהירות, עליו להמתין בסבלנות לסיום עדותו של הילד ורק אז לשאול את שאלותיו.

 

אם הילד מפסיק את עדותו מדי פעם, המראיין יכול לדרבן אותו להמשיך תוך שימוש בשאלות קצרות ולאקוניות בלבד, כגון "ומה קרה אז?"

 

כלל 2 – הימנעות משרבוב משפטים המלמדים את הילד

 

אסור בתכלית האיסור להסביר לילד הנחקר מהו מגע טוב ומהו מגע רע. בחשד להתעללות מינית אסור ללמד את הילד שמות של איברים מוצנעים בגוף אלא לאפשר לילד לדבר עליהם מיוזמתו בלבד, תוך שימוש באוצר המילים המוכר לו.

 

כלל 3 – יש להוריד את רמת החרדה בה נתון הילד במהלך החקירה

 

על מנת לגרום לילד הנחקר להרגיש נינוח בחקירה ולדבר באופן חפשי על הנושא הנדון, יש לנקוט בגישה עקיפה ככל שניתן כדי לנתב אותו לכיוון המתאים. יש לשאול שאלות עקיפות אשר תובלנה את הילד להיפתח ולתאר באופן יזום את אשר אירע לו.

 

בחשד להתעללות מינית למשל, ניתן לשאול שאלות עקיפות בסגנון הבא:

-         "האם תוכל לאמר לי מדע אנשים לובשים בגדי ים?"

-         "אילו חלקים מכסה בגד הים ומדוע הוא מכסה חלקים אלו?"

-         "באילו איברים בגוף אתה משתמש כאשר אתה הולך להתפנות בשירותים?"

 

כלל 4 – מילת המפתח: סבלנות

 

כאמור, חוקר הילדים צריך להיות סבלני ביותר בעת מתן העדות, לגלות איפוק ואורך רוח גם להפסקות יזומות של הילד במהלך העדות. כמו כן עליו לשמור על טון אחיד ורגוע.

 

במקרים בהם אכן אירעה התעללות אמיתית, ישנם ילדים שירצו לדבר על כך, ישנם ילדים שלא ירצו לדבר על כך וישנם ילדים שיעידו במשפטים קצרים שאכן התעללו בהם אך לא ירדו לפרטים.

 

ילד כזה שטוען שאכן התעללו בו אך מסרב לנדב מידע מפורט ניתן לדובב ע"י שאלות אשר צריכות להיות מנוסחות באופן מאד זהיר. לעולם אין לשתול בגוף השאלה מידע שלא סופק ע"י הילד עצמו. לעולם אין לשאול את הילד שאלות מניפולטיביות בסגנון "ילד אחר אמר לי כך וכך…"

 

כלל 5 – יצירתיות

 

אז איך מדובבים ילד שציין כי תקפו אותו איך אינו רוצה לדבר על כך? ע"י הפעלת טקטיקות יצירתיות.

אין רשימת מכולת לטקטיקות כאלו. יצירתיות לא ניתן ללמוד באף קורס לקרימינולוגיה משום שהיא תכונה מולדת. חוקר הילדים פשוט צריך להיות מוכשר ויצירתי (תכונה החסרה לרבים מחוקרי הילדים, משום שלא מעט מהם מגיעים מתחום העבודה הסוציאלית, תחום אפור שאינו מצריך כישורים יצירתיים)

 

נניח שהגננת חשודה בהתעללות. דוגמא אפשרית לדיבוב היא למשל ע"י משחק דמיון. החוקר מביא מספר בובות למשחק, נניח 10 בובות. כל אחת מהן מייצגת אדם או ילד שהילד מכיר, כולל דמות של הגננת ואז מתחילים לשחק כאשר מדי פעם החוקר מערב באקראי כביכול את דמות הגננת במשחק ומנסה לראות כיצד הילד יגיב כלפי הגננת. או לחילופין מבקש באקראי כביכול מן הילד לשחק את דמות הגננת.

 

דוגמא אחרת למשחק היא להניח תמונה של כל ילדי הגן עם הגננת על השולחן. כל אחד בתורו עוצם עיניים, מניח את האצבע על התמונה ואז הצד השני צריך לספר על הדמות בה נגעה האצבע. לאחר מספר סיבובים כאשר החוקר רואה כי הילד משתף פעולה ומספר על הדמויות, הוא יניח אצבעו בדמות של הגננת כדי שהילד יספר על הגננת.

 

כלל 6 – בחשד להתעללות מינית אין להשתמש בבובות ותמונות אנטומיות

 

מסיבות שונות ומשונות חוקרי ילדים רבים אינם מבינים כי תמונות ובובות אנטומיות הינן אמצעי מובהק לזיהום חקירה. אמצעי שאינו מוכר לילד ועלול לעורר בו תגובות רגשיות חזקות.

 

בהצגת האמצעי האנטומי בפני הילד, הוא עלול לחשוב כי החוקר מעוניין לדבר על אנשים עירומים ולהיכנס שלא לצורך לעולם דמיון משלו הרווי דמויות עירומות. מהלך זה מזהם למעשה את החקירה, ובהיות הילד מעלה סיפורים על דמויות עירומות, קשה יהיה להסיק אם עדותו נובעת מאירועים שאכן התרחשו במציאות או בפנטזיות מתוך עולם דמיוני שפיתח זה הרגע בעקבות הצגת הפריטים.

 

ללא כל ספק, בובות ותמונות אנטומיות משמשות ככלי המלמד את הילד.

 

תארו לכם מקרה בו ילדה אומרת כי "אבא שם את הפיפי שלו בפיפי שלי…". אם הטענה של הילדה נכונה היא תוכל בקלות לתאר את איבר המין משום שהיא ראתה אותו. אם הטענה של הילדה אינה נכונה היא לא תוכל לתאר את מה שכביכול ראתה. אבל כאשר מראים לילדה בובה אנטומית, היא תוכל לתאר את איבר המין גם ללא שראתה איבר אמיתי קודם לכן.

 

לדאבוננו הרב יותר מדי חוקרי ילדים אינם מודעים לשיבושים שהם עצמם יוצרים בחקירה עקב שימוש בטכניקות פסולות.

יפה אמרת גב' הרצוג. אמת עירומה וקשה.

וכל יפי הנפש, שלא חוו ולא נחשפו לכוחן הברוטאלי, המתנשא, הרומס והאטום של עובדות סוציאליות כלפי משפחות וילדים אשר משחרים לפתחן למען ישועה ומסוגים שונים – אינם מבינים כלל מה מתחולל יום יום לנגד עינינו.

 

המגוחך והבלתי נתפס בקונטקסט "העובדת הסוציאלית" הוא בכך, שהן העו"ס הצליחו בהבל פה ליצור תהליך שמשום מה השתרש בעם כי "אין בלעדי העו"ס" והיא הישועה לכל הקשיים החברתיים, משפחתיים ובעיות ילדים ונוער. הצלחה זאת "להשריש בעם" יצרה כוח אדיר ובלתי נתפס של מקצוע שולי לחלוטין באקדמיה. כל בחורה שאינה מצליחה להתקבל למדעים, בתחתית הפירמידה מגיעה לתחום ורובן ככולן נשים. ובכן כיצד קורה כי מקצוע "נחות" אקדמית הופך להיות לב ליבו של צינור הסעד במדינה?

 

גב' הרצוג, תסכימי איתי כי הקטליזאטור הדומיננטי לכך הן ארגוני הנשים, והן בכוחן ההרסני והדורסני יצרו את התהליך. אני שמח כי הגענו לזמן בו את, גב' הרצוג, מתחילה להלין על כוחן הבלתי נשלט של ארגוני הנשים.

 

הכאב האדיר הוא בכך, שעשרות אלפי משפחות גברים נשים ובעיקר ילדים, נופלים קורבן מדי שנה לחגיגה הפרועה של העו"ס, אותן נשים שלא עמדו בסטנדרטים להתקבל לתחומים דורשניים יותר. ומה הן מצליחות לעולל לנו הציבור? כיצד נתנו יד לכך?

 

אישית, חוויתי את נחת זרוען הפרועה והרומסת, יותר ממני חוו את עוצמתן הכוחנית-ילדי. ואני, איש הייטק, שלא הכיר, לא הבין, לא ידע, לא ציפה, לא חזה, לא האמין – יודע היום כי גוף הרסני לחברה יצרנו במו ידינו.

 

אוי לנו, לציבור בכללותו ולילדינו בפרט. ובעיקר – כי אלו "אימהות בישראל"!

 

וזאת מטרתי העיקרית, להצטרף לגב' הרצוג ולזעוק בפני הציבור החירש – עיצרו אותן, הן משקרות, מזיפות, מרמות. אל תאמינו להן. הן פוגעות בילדינו יותר מכל גוף או אדם במדינה, במימון המדינה, ברשותה, והכי מטורף – בחסות בית המשפט – שגם על כך יש להרחיב את היריעה – נכון גב' הרצוג?

 

מעריך את אומץ ליבך גב' הרצוג, ואתמוך באמונתך זאת.