האם שהבריחה ילדיה לבריטניה מאימת שרותי הרווחה בישראל שוחררה ממעצר

עדותה של אישה שטעמה את נחת זרועה הדורסנית של מערכת הרווחה

"…גם אני חשבתי שעובדי רווחה עושים "עבודת קודש" עד שהגעתי בעצמי לרווחה לראשונה בחיי.

איך הגעתי?

אמא של ילד מהכיתה של בני תקעה לנו תלונת שווא במשטרה כי שנה שעברה התלוננתי אני שבנה מכה את בני.

עצה לכל מי שמגיע לרווחה מכל סיבה כלשהי-תצרו קשר עם עו"ד ומיד.

 

העו"ד שאני שכרתי (כי הבנתי מהר מאוד עם מי יש לי עסק) אמר שמשכורת פקידת הסעד בנויה על מספר התיקים בהם היא מטפלת לכן המוטיבציה שלה לטפל בכמה שיותר משפחות גם כשאין צורך.

 

המוסדות אליהם נשלחים ילדים שהוצאו מהבית מופרטים והמדינה התחייבה בפני המפעיל למלא אותם.

כל ילד יכול לקבל את ההגדרה "נזקק" שמיד אחריה הוא מוצא בכח מהבית.

 

"נזקק" הוא ילד חסר בטחון או ילד שאמו מגיעה ב 4 הביתה והוא נאלץ לחמם לעצמו אוכל במיקרו.כן…זה בדיוק ככה.

 

אני שוב חוזרת כדי להזהיר אתכם-קחו עו"ד מיד אל תפעלו לבד.  ולמשפחות מיעוטות היכולת שאין בידן לשכור עורך דין, ליבי ליבי עליכן שאלהים יוכל להגן עליכם.

 

פגישה עם פקידת סעד גרועה יותר מחקירה משטרתית…תזהרו ותזהרו מאוד!!!!!!!!!!

כתב אישום חמור נגד התקשורת שנוהה באופן עיוור אחר ההצהרות השקריות של פושעי הרווחה

 

 

עדותו של רועי על התנהגות התקשורת בפרשת האם שהבריחה את ילדיה לבריטניה:

 

"…נכחתי בהארכת המעצר הראשונה. 

 

היה ברור שהאשה רגישה ואינטליגנטית. "שירותי הרווחה", מערכת החוק האטומה, התקשורת הרצחנית לעולם לא ירפאו את האשה הזו מנטילת החופש שלה והשפלתה הפומבית.

 

נציג המשטרה בדיון העז לגנות אותה ולגחך, בערב, בטלוויזיה, כתבת ברוטאלית פלשה לבית המשפחה ואנסה את האב לדבר. היא אמרה בתוך ביתו, "תענה לי ואז אעזוב".

 

בפעם הבאה כשתאכלו אבטיח ובולגרית מול מופע האימים הנצלני של סופר נני, תהנו מכל רגע ממופע הצדקנות של שוטר הפדופיליה דב גילהר או תקראו בשלוות נפש על חטיפת ילדיו של אליאור חן כבני ערובה לצורך "הגנה" על ילדים ירושלמים , כדאי שתביטו על עצמכם ותבינו שאתם הטורפים רודפי הסנסציות והפרובוקציות הזולות. אתם האכזרים שאין בהם טיפת חמלה לשונה, לאחר, למורכבות השבירה של החיים…"

 

לכתבה המלאה ב YNET

אנו מבקשים מממשלת בריטניה לתת מקלט מדיני ומעמד של פליטים לאם וילדיה

אפילו בית המשפט לעניני משפחה נכנע לבסוף למדיניות הדורסנית של אורית מוסלי וחברותיה ממחלקת הרווחה בעירית תל אביב.

 

פרשת האם שהבריחה את ילדיה לאנגליה:

 

מתברר כי בית המשפט לא הכיר בילדים כקטינים נזקקים ורק לאחר שבעה דיונים שהתקיימו בנושא, הסכים בית המשפט להכיר בשניים מהילדים כנזקקים.

 

במהלך פרק הזמן שבו התקיימו הדיונים בבית המשפט, שלחה האם את בנה השלישי, בן שמונה, לחברתה בבריטניה, פעולה שלכשעצמה אינה מהווה עבירה על החוק. עם זאת, פקידת הסעד עדכנה את השופטת בדבר, ואף הוסיפה כי לדעתה מדובר בהפקרת קטין, אך בית המשפט בחר שלא להכיר בילד כנזקק.

לכתבה המלאה ב YNET

 

אלימות עובדים סוציאלים – פקידת סעד שרית ה. מנתניה מאיימת: מי שאינו משתף עימנו פעולה אין סיכוי שנשאיר את ילדיו אצלו

פקידת סעד שרית ה. מנתניה מצהירה בטוקבק פתטי בYNET:

 

"…חצי מההורים במדינה אינם ראויים לגדל את ילדיהם. אין ביכולתנו לטפל בכולם אבל אנו עושות את המקסימום לטפל בכמה שיותר משפחות. נושא הקידום האישי שלנו וכמות המשפחות שאנו מחנכות לא אמור לעניין אף אחד.כדאי שתפנימו שמי שאינו משתף עימנו פעולה אין סיכוי שנשאיר את ילדיו אצלו. אנו לא צריכות כל יום לקרוא כותרות בעיתונים על מקרי התעללות בילדים נוספים. בשום תנאי לא נשלים עם מצב גרוע זה…"

 

הורים וילדים, היזהרו והישמרו לנפשותיכם מעובדת סוציאלית זו.

מי שברשותו מידע על פקידת סעד בשם שרית ה. מנתניה, נא שילחו לנו חומר אל המייל.

"אני רק ממלא הוראות…" מדוע יש להילחם בעובדי משרד הרווחה באופן אישי ופרטני

"מצוות" ההשתלטות של עובדים סוציאלים על שכבות אוכלוסיה "נחותות" לכאורה, מושרשת כיום עמוק מאד בתרבות הישראלית הלוקה ביוהרה רבה. אנו סבורים כי החברה הישראלית נגועה בגזענות עמוקה, ושהתנהגויות מסוימות שלה מזכירות סטנדרטים נאציים-קלגסיים.

 

אכזריות ממוסדת כל כך קשה כלפי אוכלוסיות חלשות מצד אנשי חינוך, עובדים סוציאלים ופקידי סעד, אשר בעוולותיה הרבות פרקה והרסה מאות אלפי משפחות וילדים, היא אכזריות שאינה עניין של מה בכך שיש לעבור עליו בשתיקה.

 

מדובר בפשעים חמורים ביותר של עובדי רווחה על פי כל אמת מידה מוסרית, ואין כל דרך להתעלם מהם ולצייר אותנו כמופת מוסרי ואור לגויים. אנחנו כבר מזמן לא כאלה, ולא משנה בכלל מה עושים האחרים ועד כמה הם מושחתים.

 

פרופ' ישעיהו ליבוביץ נהג לומר שחובה לסרב לפקודות בלתי חוקיות כי ציות להן בתואנה של "אני רק חייל שמילא פקודות" דומה לטיעונו של אייכמן שטען "רק מילאתי פקודות". איננו איומים כמו הנאצים, אבל יש בנו היום אכזריות נוראה שמתבטאת גם בתוך הבית פנימה.

 

הקניית סמכויות על לפקידי סעד יצרה סדקים רבים במנגנון הדמוקרטי. נראה כי ישנם לא מעט גורמים במשרד הרווחה שמאיצים לוותר על מרכיבים בדמוקרטיה בשביל מטרותיהם, בעוד שאנו איננו מוכנים לכך בשום פנים ואופן. יש לזכור כי אי אפשר לוותר על מקצת מהדמוקרטיה ולשמור על מצב מאוזן של דמוקרטיה מינוס- מרגע שמתחיל מהלך כזה המדרון החלקלק פועל במהירות את פעולתו עד ההתפרקות המוחלטת וההגעה לטוטליטריזם או לאנארכיה.

 

האופן בו אנו רואים את המציאות שלנו בהחלט גורם לנו לדאבון לב ולרצון לצעוק חזק ולהתריע שאנחנו במצב מעורער. כבר היום הדמוקרטיה המעורערת הזו יורה לעצמה ברגל ללא הפסקה, אם לא בלב.

 

עובד סוציאלי שטוען כי הוא רק "ממלא פקודות" ובכך מצהיר כי אינו יכול להפעיל שיקול דעת עצמאי ותובנה צרופה הוא עובד סוציאלי שאינו ראוי לעבוד במקצוע שענינו דיני נפשות. עובד סוציאלי שאינו מסוגל לקחת אחריות על מחדליו, יש להקיא אותו מן המערכת ואם ביצע פשעים הוא אף צריך לתת על כך את הדין ולשלם חובו לחברה בדיוק כמו כל פושע אחר.

העוס"ית שרית מנתניה מגלה מדוע מדינת ישראל מובילה במקום הראשון בעולם בהוצאת ילדים מהבית

שרית, עובדת סוציאלית פנאטית מנתניה כותבת בטוקבק פונדמנטליסטי ב- YNET:

 

"אנו לא חוטפות סתם ילדים לכל דבר יש סיבה חצי מההורים כאן מופרעים על כל הראש ובגלל זה המדינה נתנה לנו את המפתחות לטפל בהם ולחנך אותם…"

 

ומה המשמעות של האמירה שלה?

 

50% מההורים במדינת ישראל אינם יודעים לתפקד כהורים וה-50% הנותרים שכן יודעים להיות הורים (אלו ה-50% המורכבים מן העובדים הסוציאלים) צריכים ל"חנך" אותם וזאת ע"י מתן סמכויות על לפקידי הסעד ("המדינה נתנו לנו את המפתחות…")

 

לכל ההורים אשר מתגוררים בנתניה ואינם עובדים סוציאליים במקצועם: הישמרו והיזהרו מעובדת סוציאלית בשם שרית, היא מחכה לכם בסיבוב.

מי באמת מוכר ילדים במדינת ישראל ומעביר אותם למכלאות?

עולה חדשה ממדינות חבר העמים הבריחה את ילדיה לבריטניה על מנת להציל אותם מצפרני הרווחה. על מנת להתנער מן המחדלים שלהם, המציאו עובדי הרווחה בעירית תל אביב האשמות שווא נגד האמא כגון אי שפיות ונסיון למכור את הילדים…

רוצים לדעת מי באמת מוכר ילדים במדינת ישראל? צפו בסרטון.

וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ וְנִמְצָא בְיָדוֹ מוֹת יוּמָת (שמות כא', פרשת משפטים)

עבירה של גנב שהזיק לאדם בכך ששלל ממנו את חירותו, היא עבירה אשר קרובה לעבירת רצח.

אחראית הרווחה בעירית תל אביב, אורית מוסלי: "הוצאה של הילד מהבית זו לא גזירה קשה כל כך…"

 

 

מוסלי אנו מאחלים לך שיוציאו את הילדים והנכדים שלך מהבית לצמיתות, במהרה בימינו אמן.

 

האחראית על הנושא במחלקת הרווחה בעיריית ת"א אמרה ל-ynet כי לא נתנו המלצה להוציא מהבית את הילדים שהוברחו לבריטניה. העובדים הסוציאלים ידעו במשך חודשים ארוכים כי אחד הילדים כבר נשלח ללונדון, אך קיבלו זאת כעובדה מוגמרת: "שמנו דגש על הילדים שנמצאים בארץ". משרד הרווחה יבדוק את הפרשה. (ואנו שואלים, מדוע מבקר המדינה לא בודק את תפקודם המאיים של פקידי הסעד שגרמו לאמא לנקוט במהלכים שיצילו את ילדיה מצפרניהם הארוכות?)

 

יעל ברנובסקי עדכון אחרון:  24.07.08 YNET  

 

איפה היו שירותי הרווחה במשך שנה? האשה החשודה ששלחה את ילדיה ללונדון מחשש שיילקחו ממנה, היתה מוכרת לרשויות הרווחה כבר כמעט שנה. את בנה בן התשע היא הבריחה לבריטניה כבר לפני יותר מעשרה חודשים, ועם התפוצצות הפרשה אמש (ד') התברר כי העובדים הסוציאלים ידעו על מעשיה. לדברי העובדת הסוציאלית, אורית מוסלי: "קיבלנו את העובדה שהילד נמצא באנגליה ומטופל במשפחה שם כמצב קיים, ושמנו דגש על הילדים שנמצאים בארץ".

 

לפני שמונה חודשים הכריז בית משפט לנוער בתל-אביב על ילדיה של האשה כנזקקים. המשפחה עצמה היתה מוכרת לשירותי הרווחה בתל-אביב.

 

שני ילדים בני 9 ו-12 הגיעו לאחרונה לבריטניה מישראל – הבת נעצרה בשדה התעופה והבן נמצא בבית בלונדון. רשויות ההגירה בלונדון איתרו את אמם, אך זו סירבה לקבלם והסבירה שהיא מפחדת ששירותי הרווחה בארץ ייקחו אותם ממנה – ולכן שלחה אותם לחברתה בבריטניה

 

עם זאת לא היתה כל כוונה לקחת מהאשה, שנעצרה, את ילדיה. הפרשה נחשפה אתמול כשהילדה, בת 12, נעצרה על-ידי שירותי ההגירה בבריטניה, מכיוון שאיש לא הגיע לקחת אותה משדה התעופה. אחיה בן תשע, אותר אצל משפחה בלידס, שעימה הוא שוהה זה יותר מעשרה חודשים. האם הסבירה בחקירתה כי היא חששה שאנשי לשכת הרווחה בעירייה ייקחו את ילדיה.

 

בשיחה עם ynet הסבירה מוסלי, מנהלת תחום ילד, נוער ומשפחה במחלקת הרווחה של עיריית תל אביב, כי הסיבה לכך שהילדים נמצאים בטיפול המחלקה הוא תפקוד לקוי של ההורים. "במקרה הנוכחי לא סברנו שמצבם של ההורים או של הילדים כה חמור ולכן לא המלצנו להוציאם מהבית. מדי פעם נפגשנו עם האם ולאחרונה ביקשנו ממנה להגביר את שיתוף הפעולה איתנו. משום מה, האם חששה שאולי נשקול להוציא את הילדים מהבית והיא בחרה להבריח אותם לחו"ל".

 

מוסלי אמרה כי בשבוע הבא היתה אמורה להתקיים פגישה משותפת של שירותי הרווחה עם האם, בה הם התכוונו לקרוא לה להגביר את שיתוף הפעולה עימם. "אנו שוקלים להוציא ילדים מהבית רק עיתים רחוקות. כשנודע לנו שבנה של האשה אינו נמצא בארץ התחלנו לבחון מה בדיוק התרחש. משום שלא השיבה, חשבנו לפנות לבית המשפט, אך לפני שפנינו, פנו אלינו כבר מהרשויות בבריטניה".

 

לדבריה, אם האמא היתה מגיעה לשיחה, שירותי הרווחה היו מרגיעים אותה שאין כל כוונה לקחת את ילדיה. "היינו מרגיעים אותה שאין בכוונתנו להוציא את הילדים מהבית. יחד עם זאת גם ההוצאה של הילד מהבית זו לא גזירה קשה כל כך, כי ההורים ממשיכים לשמור על קשר רציף עם ילדיהם"

 

ממשרד הרווחה נמסר כי מנכ"ל המשרד, נחום איצקוביץ' הורה לערוך בדיקה מעמיקה של האירוע.

 

עוד עדות מצמררת של אמא שבתה הוצאה מהבית ע"י שירותי הרווחה בעירית תל אביב.

תרשים זרימה לפקיד הסעד – טיפול בתלונה על התעללות בילדים חסרי ישע

תוצאת מדיניות האימה והטרור של שירותי הרווחה בישראל: נעצרה אם שהבריחה את ילדיה הקטנים ללונדון

שני ילדים בני 9 ו-12 הגיעו לאחרונה לבריטניה מישראל, אך איש לא בא לקחתם משדה התעופה. רשויות ההגירה בלונדון איתרו את אמם, אך זו סירבה לקבלם והסבירה שהיא מפחדת ששירותי הרווחה בארץ ייקחו אותם ממנה – ולכן שלחה אותם לחברתה בבריטניה

 

אבי כהן פורסם:  23.07.08 YNET

 

אם מתל-אביב נעצרה בחשד ששלחה את שני ילדיה, בני 9 ו-12, לבדם לחברתה בלונדון. שניהם נמצאים בחזקת שלטונות ההגירה בבריטניה. האם טענה בחקירתה כי שלחה אותם לחו"ל, מכיוון שחששה ששירותי הרווחה בארץ ייקחו אותם ממנה. 

 

במשטרת השכונות התקבלה הודעה ממשרד החוץ כי לפני כחודש הגיעה לבריטניה ילדה בת 12 ללא השגחת מבוגר. שלטונות ההגירה בלונדון סירבו להכניס אותה, מפני שאיש לא בא לקחת אותה בשדה התעופה.

 

רשויות ההגירה בבריטניה פנו לאמהּ של הילדה וציינו בפניה כי הם רוצים להחזיר אותה לארץ, אולם זו סירבה לקבל אותה וטענה כי שלחה אותה לבריטניה – שם היא אמורה לגור בצמיתות אצל חברתה. 

 

אז התברר לשלטונות בבריטניה כי זמן קצר קודם לכן היא שלחה גם את בנה, בן התשע, כדי שגם הוא יהיה בחזקת חברתה. מפני שגם במקרה שלו לא אותרה החברה על-פי הכתובת שמסרה האם, הוא מוחזק אף הוא על ידי שלטונות ההגירה בבריטניה.

 

בעקבות הדיווח שהגיע ממשרד החוץ נעצרה האם, בת 38, לחקירה ובמהלך החקירה מסרה כי שלחה את ילדיה לבריטניה מכיוון שחששה שרשויות הרווחה ייקחו אותה מחזקתה. במשטרה החליטו לעצור אותה בחשד להזנחת קטין.

 

הבוקר (יום ד') מבקשת המשטרה להאריך את מעצרה בבית משפט השלום בתל-אביב.

 

קצת סטטיסטיקה:

בישראל נלקחים מדי שנה ע"י שירותי הרווחה כ-4000 ילדים מהבית בצו בית משפט.

בבריטניה נלקחים מדי שנה ע"י שירותי הרווחה כ-4000 ילדים מהבית בצו בית משפט.

שימו לב למספרים הזהים.

בבריטניה 50 מליון תושבים. בישראל רק 7 מליון תושבים.

מה שמציב את ישראל במקום הראשון בעולם בהוצאת ילדים מן הבית.

אימוץ נוסח בריטניה (וגם נוסח ישראל) – תינוקת נחטפה לאימוץ בגלל פצע בלחי

צפו בסיפור המדהים הזה בו עובדים סוציאלים בבריטניה הוציאו תינוקת לאימוץ בגלל פצע בלחי. בישראל אין צורך בפצעון בלחי, די בעובד סוציאלי שקובע על סמך כלל אצבע מהי "מסוגלות הורית" בשיתוף שופט חותמת גומי שלא טורח לבדוק אם לאנליזות שלו יש בסיס שפוי, די בשני אלו כדי לקרוע תינוק ממשפחתו לצמיתות ולגרום לילד נזק בלתי הפיך.

 

 

עדות: המורה, ניסה לשכנע נוירולוג לחייב את בנו ליטול ריטלין!

 

מאות בני אדם ראו בפעם הראשונה

 את המצגת פסיכיאטריה תעשיית מוות

עדות: המורה, ניסה לשכנע נוירולוג לחייב את בנו ליטול ריטלין!

תיאטרון 'משחק המזל' הציג את השעשועון:

 'כמה קל לשים תווית של משוגע'

שנערך ביום שישי, 4.7.08, בבוקר ברחבת נחלת בנימין על רח' אלנבי

 

מאות מאזרחי ת"א ראו בפעם הראשונה, מצגת על תעשיית המוות של פסיכיאטריה  וצפו בשעשועון איך פסיכיאטריה שמה תוויות, מאבחנת ומסממת ילדים ומבוגרים.

 

גיל (שם בדוי), עובר אורח נפגע ריטלין סיפר לנציג העמותה שכבר בהיותו בבית הספר היסודי הוא התבקש ליטול ריטלין תוך הפעלת לחץ של היועצות עליו ועל בני משפחתו. לפי דיווחו כל ילד שלא התנהג כפי שהיועצת חשבה לנכון, היועצת נהגה לפנות אליו באופן גס ואמרה: "אם אתה צריך להרגע גש ותיקח לריטלין". לחץ זה הביא ילדים רבים לצרוך ריטלין. עוד דיווח ניר שאף ילד לא ידע שזה סם מסוכן הנמצא תחת פקודת סמים מסוכנים.

 

הפסיכיאטריה שמה תוויות על ילדים כמו: דיסלקציה או היפראקטיביות. תוויות אלו הן אינן מדעיות ואין להן שום הוכחה מדעית, גופנית. תוויות אלו הן תיאורי התנהגות נורמאלית של ילדים. "הפרעות" אלו לא נקבעו על סמך מחקרים מדעיים, אלא בהצבעה של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי והן הונאה. הפתרון שניתן לילדים הוא סימום המוני באמצאות "תרופות" מסממות כמו ריטלין.

 

לאחרונה התברר מפרסומים שונים בתקשורת שלפני נטילת ריטלין יש לבדוק את המועמד בדיקות אק"ג רמז לעובדה שריטלין עלול לגרום נזק ללב, הריטלין ודומיו הם  סמים מסוכנים ולא חומרים תמימים.

 

הקלות הבלתי נסבלת בה רופאים רושמים תרופות אלו הביאה למצב בו כ 140,000 מהישראלים (גלובס ג'י 25.9.07) משתמשים או השתמשו בתרופות מרשם ממכרות אלו. החומר הפעיל בסמים אלו הוא מתילפנידאט, ריטלין, קונצרטה ודומיהם נמצאים בפקודת הסמים המסוכנים. בכל רגע נתון 38,000 ילדים צורכים את הריטלין ודומיו כתרופת מרשם ועוד אלפי ילדים משתמשים בריטלין כסם רחוב לא חוקי. סמים מסוכנים אלו ממכרים, ויש להם תופעות לוואי ותופעות גמילה קשות ביותר.

_____________________________________________

 

לפרטים נוספים אנא פנה ליהודה קורן  מ"עמותת מגן לזכויות אנוש"

בטלפון 5660699 03 ,או לנייד של יהודה קורן  3350928 052

    

העובד הסוציאלי יזהר דמארי קבר ילד בפח הזבל של הרווחה במשך 40 שנה כדי לקבל עליו כסף

יזהר דמארי מנהל עמותת אקים לאפוטרופסות על ילדים עם פיגור שכלי או כאלו שאין להם משפחה שיקר לילד דודו דהן מתחקיר מבט שני לגבי זהות אימו הביולוגית וטען בפניו כי אינו יודע מי היתה אימו למרות ששמה היה מצויין בפניו במסמכים.

 

התנועה קוראת לרשם העמותות לסגור את עמותת אקים לאפוטרופסות משום שבראשה עומד אדם מושחת שקובר ילדים במכלאות משרד הרווחה. על כל ילד שיש עליו אפוטרופסות הוא מקבל כסף.

 

התנועה קוראת לדודו דהן לתבוע נזיקין במליונים גם מיזהר דמארי שהרס לו את החיים.

 

התנועה קוראת למשטרת ישראל לחקור את המתחולל בעמותת אקים אפוטרופסות בראשותו של העובד הסוציאלי יזהר דמארי.

 

המציאות עולה על כל דמיון, אין גבול לשררה ושחיתות של עובדים סוציאלים תאבי בצע כסף ושיכורים מכח.

מבט שני: "תינוק בגולאג ישראלי", על תעשית האימוצים ומכלאות משרד הרווחה

מבט שני חושפת תעלומה בתכנית סוף עונה.

תינוק נולד ומוכרז מת. אבל הוא חי. הוא מוחזק במוסד סגור במשך עשרות שנים. אך מגלה כי לשווא החזיקו אותו שם. אימו לא יודעת שהוא חי. הוא לא יודע מי אימו. הוא לא יודע איך קוראים לו.

ישראל 2008. חיים שלמים של אדם עוברים עליו כמו בגולאג בסיביר. הוא משתחרר ומתחיל לשחזר. הוא שפוי וחייו בוזבזו במוסד סגור לשווא. לחינם.

מי יתן את הדין? מי יאמר לו מי אחראי לכליאתו ולהעלמתו מהוריו? האם נחטפו תינוקות מתחת לשולחן בישראל שלפני 40 שנה? האם משרד הבריאות יודע? האם משרד הפנים מכיר? האם משרד הרווחה חוקר?

תעלומת היעלמו של ילד אחד בישראל. ולמי שטוען שתעשיה זו של חטיפת תינוקות לאימוץ עברה מן העולם. היא לא עברה. היא ממשיכה לחיות, כאן ועכשיו בישראל של 2008.

 

הסוציולוגית דר' לין ורנל מסבירה מדוע עובדים סוציאלים חוטפים תינוקות לאימוץ מהורים טובים, הסיבה: קבלת תקציבים לאחזקתם של העובדים הסוציאלים. הסבר זה שלה נתמך ע"י תחקיר רשת טלויזיה אמריקנית שחשף סחר אימוץ בלתי חוקי של תינוקות בארה"ב. כאן ועכשיו רבותי, גם בישראל, בשיתוף בתי המשפט לעניני משפחה. אבחונים שגויים ממשיכים לבצע בתינוקות וילדים, חלקם מגיעים לבתי חולים לחולי נפש כמו בנס ציונה, חלקם מגיעים למוסדות טיפוליים סגורים, ומאבדים שם את ילדותם ואת צלם האנוש שלהם, בחסות פקידת סעד ראשית לחוק הנוער – חנה סלוצקי.

 

עבודת הטומאה של פקידי הסעד: עובדים סוציאלים משמשים כאפוטרופסים לילדים שנחטפו על ידם על מנת לקבל כסף משום שעל כל ילד כזה הם מקבלים תוספת במשכורת, ובמציאות אינם מתעניינים בילדים ואינם עושים דבר כדי לשקם את חייהם. תחקיר מיוחד של כרמלה מנשה.

 

כיצד מייצר מנגנון העובדים הסוציאליים דור חדש של עניים, נזקקים ועבריינים

מעודדים אמהות עובדות להפוך למובטלות

 

לאחרונה נתקלתי בתופעה מתפשטת והולכת בה עובדים סוציאלים ממשרד הרווחה מפעילים לחצים על אמהות עובדות שילדיהן התנהגו לא כיאות בגן ובבית ספר לרדת במספר שעות העבודה כדי להגיע הביתה מוקדם יותר ולתת "יותר תשומת לב לילד".

 

מדובר באמהות נורמטיביות שאינן זקוקות לשירותי רווחה ומעולם לא פנו לרווחה והעובדות הסוציאליות הגיעו אליהן בכפיה באמצעות דיווח של גננות ומורות על בעיות לכאורה של הילד. על אמהות אלו שמוגדרות כ"חלשות" מנקודת מבטם של אנשי משרד הרווחה מופעלים לחצים, ואלו מנצלים סמכויותיהם על מנת לנהל ולהשתלט על חייהן של האמהות ה"נזקקות" וה"מטופלות".

 

העובדים הסוציאלים יוצרים למעשה מעגל קסמים של עוני אשר ממנו משפחות וילדים לעולם לא יוכלו לצאת. הם מפעילים לחצים על אמהות עובדות כדי שיעבדו פחות, ואז הן תיכנסנה לקשיים כלכליים ותפתחנה תלות כלכלית בגורמי הרווחה ובקצבאות הביטוח הלאומי, דבר שיגרום להגדלת מכסת העובדים הסוציאלים שיטענו ל"עומס עבודה" והגדלת תקנים וחוזר חלילה, יותר עובדים סוציאלים –> יותר ציד מכשפות של אמהות עובדות ואוכלוסיות חלשות –> יותר נזקקות ועוני –> יותר תלות במשרד הרווחה.

 

כופים עצמם על אוכלוסיות חלשות כדי לייצר תלות מלאכותית

 

טיפול בכפיה של עובדי משרד הרווחה משמעו טיפול במשפחות שאינן רוצות שום קשר לשרותי הרווחה אך העובדים הסוציאלים כופים עצמם עליהם כדי להגדיל את מכסת התיקים שלהם.

 

ההשלכה של נקיטת צעדים כאלו מצד פקידי הסעד על הילדים היא קשה ביותר. עובדים סוציאלים שמטפלים בכפיה במשפחות בעלות קשיים כלכליים מפעילים לחצים על ההורים לשלוח את הילדים לפנימיות כדי להקל על המצב הכלכלי הקשה במשפחה, שאותם עובדים סוציאלים למעשה יצרו. מדובר בהליכים ללא צו בית משפט שמטרתם לעקוף את כל המאמץ הכרוך בהגשת תסקירים לבית המשפט, וילדים אלו שנשלחים לגולאג מכלאות משרד הרווחה אינם מגולמים בדוחות הוצאת ילדים מן הבית בצו בית משפט, כך שבמציאות ישנם הרבה יותר ילדים שהוצאו מביתם כביכול מרצון ובחתימה מאולצת של ההורים.

 

ברור לכולם כי פנימיות אינן פועלות לטובת הילד, נהפוך הוא, מכלאות אלו פועלות כחממות פשע ומייצרות דור חדש של עבריינים שמאוחר יותר יגיע לאותם עובדים סוציאלים ששלחו אותם לשם לטיפול מחדש וייצור עוד תכולת עבודה מיותרת לפקידי הסעד, לחוקרי הילדים ולקציני המבחן, לצוותי הפנימיות ולקבלני המשנה של הפנימיות.

 

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נמצא כי מרבית העובדים הסוציאלים אינם עובדים במשרה מלאה (ולכן אף לא יקבלו משכורת של משרה מלאה) ונראה כי הם מנסים לכפות את אורח חייהם הבטלני על אוכלוסיות שאר המדינה תוך שימוש אכזרי וציני בסמכויותיהם הנרחבות.

 

דיווחים שהגיעו אלינו לאחרונה

 

אם חד הורית שעובדת כמהנדסת בענף ההייטק הוטרדה ע"י פקידת סעד במהלך שעות העבודה שלה. פקידת הסעד ניסתה להפעיל לחצים על האם לקחת את הילדה מהגן בשעה 4 בצהרים במקום בשעה 6:30 בערב. פקידת הסעד אף ניסתה להשיג את מספר הטלפון של מקום העבודה של אותה אם כדי להתקשר לממונים עליה ולברר על הרגלי העבודה של אותה אם, וזאת בניגוד לחוק.

 

על אם חד הורית שעובדת כפסיכולוגית באגף כח אדם הופעל לחץ מצד פקידת סעד לרדת לחצי משרה כדי שתהיה יותר עם ילדה. הילד שלא הסתדר עם הגננת אובחן כילד מחונן במסגרת אבחון פסיכולוגי פרטי ולמרות זאת הגננת ניסתה לנתב אותו אל החינוך המיוחד בשל בעיות לכאורה של התנהגות תוך גיבוי מלא של אותה עובדת סוציאלית ממשרד הרווחה.

 

אישה נשואה שחיתה כעקרת בית החליטה ללמוד מקצוע ולצאת לעבוד. העובד הסוציאלי ש"טיפל" בה ניסה להניע אותה מכך, אמר לה שלימודים ועבודה בחוץ לא יתרמו לה ולילדים וכדאי שתמשיך לשבת בבית ולטפל בילדים. (וכך גם להמשיך להיות תלויה בו)

 

אז למי העובדים הסוציאלים לא נטפלים

 

נכון, צדקתם. לאוכלוסיות חזקות, ובעיקר כאלו שיש להן הרבה כסף ואפילו אם לילדים שלהם יש בעיות התנהגות לכאורה.

 

מקרה שראיתי לאחרונה בישוב יוקרתי. ילד נשאר פעמיים כיתה בשל בעיות אלימות קשות והפרעה בלימודים, הגיע מספר פעמים עם סכינים לבית הספר. המשפחה אינה מוכרת לשירותי הרווחה וכי למה? משום שמדובר במשפחה "נורמטיבית": ההורים נשואים, גרים בוילה ואמא רופאת ילדים. אם זו היתה אם חד הורית פקידי סעד היו נועצים בה את מלתעותיהם בן רגע.

 

מקרה אחר של "חוסר תשומת לב לילדים" שראיתי לאחרונה. ישבתי בגינה בהרצליה פיתוח ביום שבת. אל הגינה הגיעה מטפלת פיליפינית וילדה קטנה. תבינו יום שבת, ההורים לא עובדים ובכל זאת הילדה אצל המטפלת, גם ביום שבת. המשפחה לבטח לא מוכרת לשירותי הרווחה, וכי למה? משום שפקידי סעד לא מתעסקים עם משפחות עשירות.

דר' לין ורנל מסבירה מדוע נלקחים תינוקות לאימוץ מהורים טובים ומסורים

דר' לין ורנל סוציולוגית וקרימינולוגית בריטית מסבירה כי על מנת ששירותי הרווחה יקבלו תקציבים הם צריכים למלא מכסות אימוץ ובכך להראות שיש עבודה המצדיקה תקצוב.

 

בפועל, כדי להשלים מכסות אימוץ, תינוקות נחטפים מהורים מסורים וטובים למעשה באופן לא חוקי משום שהעובדים הסוציאליים מגישים תצהירים שקריים לבתי המשפט.

 

ההסבר שלה את השחיתות המתרחשת בבריטניה נכון גם לגבי תעשיית האימוצים בישראל. גם בישראל יש מרתון מכסות אימוץ בסחר תינוקות על מנת לקבל תקציבים. לפני מספר שנים עמד מספר האימוצים השנתיים בכ-200 אימוצים. כיום הוא עומד על כ-300 אימוצים בשנה. תוסיפו תקנים לעובדים סוציאלים תקבלו יותר אימוצים, קרי יותר חטיפות ילדים.

 

לנשים היולדות בגפן בבתי החולים, התרחקו מעובדות סוציאליות.

 

סיפור אישי על תינוק שכמעט נחטף לאימוץ בעיר מודיעין

 

התעללות בילדים – עשה ואל תעשה בחקירת ילדים – חלק 4 – טכניקות נכונות לחקירה

הורים, אם אתם או מי מבני ביתכם חשוד בהתעללות בילד ואתם יודעים כי מדובר בתלונת שווא, דירשו לראות את כל חומר החקירה הגולמי של הילד, כולל תמליל החקירה והקלטות ולא רק את המסמך הסופי המבוסס על פרשנותו של חוקר הילדים.

 

במאמר הקודם תיארנו שיטות חקירה פסולות של ילדים. במאמר זה נציג מהי הגישה הנכונה לביצוע חקירת ילדים מקצועית.

 

כלל 1 – מתן במת ביטוי חופשית לילד הנחקר

 

זהו למעשה הכלל החשוב ביותר. בחקירה ילדים נכונה יש לאפשר לילד הנחקר להתבטא באופן חפשי וללא הפרעות. החקירה צריכה להתבצע ללא שאלות מנחות, ללא הצעות לתשובות אפשריות וללא נקיטת מהלכים מזהמים אחרים כגון תיקונים והכוונה. זאת על מנת לגבות עדות אמינה ושלמה ככל שניתן מן הילד הנחקר.

 

לעולם אין לקטוע את שטף דיבורו של הילד. אם החוקר מגלה במהלך העדות השוטפת סתירות, חוסר עקביות או חוסר בהירות, עליו להמתין בסבלנות לסיום עדותו של הילד ורק אז לשאול את שאלותיו.

 

אם הילד מפסיק את עדותו מדי פעם, המראיין יכול לדרבן אותו להמשיך תוך שימוש בשאלות קצרות ולאקוניות בלבד, כגון "ומה קרה אז?"

 

כלל 2 – הימנעות משרבוב משפטים המלמדים את הילד

 

אסור בתכלית האיסור להסביר לילד הנחקר מהו מגע טוב ומהו מגע רע. בחשד להתעללות מינית אסור ללמד את הילד שמות של איברים מוצנעים בגוף אלא לאפשר לילד לדבר עליהם מיוזמתו בלבד, תוך שימוש באוצר המילים המוכר לו.

 

כלל 3 – יש להוריד את רמת החרדה בה נתון הילד במהלך החקירה

 

על מנת לגרום לילד הנחקר להרגיש נינוח בחקירה ולדבר באופן חפשי על הנושא הנדון, יש לנקוט בגישה עקיפה ככל שניתן כדי לנתב אותו לכיוון המתאים. יש לשאול שאלות עקיפות אשר תובלנה את הילד להיפתח ולתאר באופן יזום את אשר אירע לו.

 

בחשד להתעללות מינית למשל, ניתן לשאול שאלות עקיפות בסגנון הבא:

-         "האם תוכל לאמר לי מדע אנשים לובשים בגדי ים?"

-         "אילו חלקים מכסה בגד הים ומדוע הוא מכסה חלקים אלו?"

-         "באילו איברים בגוף אתה משתמש כאשר אתה הולך להתפנות בשירותים?"

 

כלל 4 – מילת המפתח: סבלנות

 

כאמור, חוקר הילדים צריך להיות סבלני ביותר בעת מתן העדות, לגלות איפוק ואורך רוח גם להפסקות יזומות של הילד במהלך העדות. כמו כן עליו לשמור על טון אחיד ורגוע.

 

במקרים בהם אכן אירעה התעללות אמיתית, ישנם ילדים שירצו לדבר על כך, ישנם ילדים שלא ירצו לדבר על כך וישנם ילדים שיעידו במשפטים קצרים שאכן התעללו בהם אך לא ירדו לפרטים.

 

ילד כזה שטוען שאכן התעללו בו אך מסרב לנדב מידע מפורט ניתן לדובב ע"י שאלות אשר צריכות להיות מנוסחות באופן מאד זהיר. לעולם אין לשתול בגוף השאלה מידע שלא סופק ע"י הילד עצמו. לעולם אין לשאול את הילד שאלות מניפולטיביות בסגנון "ילד אחר אמר לי כך וכך…"

 

כלל 5 – יצירתיות

 

אז איך מדובבים ילד שציין כי תקפו אותו איך אינו רוצה לדבר על כך? ע"י הפעלת טקטיקות יצירתיות.

אין רשימת מכולת לטקטיקות כאלו. יצירתיות לא ניתן ללמוד באף קורס לקרימינולוגיה משום שהיא תכונה מולדת. חוקר הילדים פשוט צריך להיות מוכשר ויצירתי (תכונה החסרה לרבים מחוקרי הילדים, משום שלא מעט מהם מגיעים מתחום העבודה הסוציאלית, תחום אפור שאינו מצריך כישורים יצירתיים)

 

נניח שהגננת חשודה בהתעללות. דוגמא אפשרית לדיבוב היא למשל ע"י משחק דמיון. החוקר מביא מספר בובות למשחק, נניח 10 בובות. כל אחת מהן מייצגת אדם או ילד שהילד מכיר, כולל דמות של הגננת ואז מתחילים לשחק כאשר מדי פעם החוקר מערב באקראי כביכול את דמות הגננת במשחק ומנסה לראות כיצד הילד יגיב כלפי הגננת. או לחילופין מבקש באקראי כביכול מן הילד לשחק את דמות הגננת.

 

דוגמא אחרת למשחק היא להניח תמונה של כל ילדי הגן עם הגננת על השולחן. כל אחד בתורו עוצם עיניים, מניח את האצבע על התמונה ואז הצד השני צריך לספר על הדמות בה נגעה האצבע. לאחר מספר סיבובים כאשר החוקר רואה כי הילד משתף פעולה ומספר על הדמויות, הוא יניח אצבעו בדמות של הגננת כדי שהילד יספר על הגננת.

 

כלל 6 – בחשד להתעללות מינית אין להשתמש בבובות ותמונות אנטומיות

 

מסיבות שונות ומשונות חוקרי ילדים רבים אינם מבינים כי תמונות ובובות אנטומיות הינן אמצעי מובהק לזיהום חקירה. אמצעי שאינו מוכר לילד ועלול לעורר בו תגובות רגשיות חזקות.

 

בהצגת האמצעי האנטומי בפני הילד, הוא עלול לחשוב כי החוקר מעוניין לדבר על אנשים עירומים ולהיכנס שלא לצורך לעולם דמיון משלו הרווי דמויות עירומות. מהלך זה מזהם למעשה את החקירה, ובהיות הילד מעלה סיפורים על דמויות עירומות, קשה יהיה להסיק אם עדותו נובעת מאירועים שאכן התרחשו במציאות או בפנטזיות מתוך עולם דמיוני שפיתח זה הרגע בעקבות הצגת הפריטים.

 

ללא כל ספק, בובות ותמונות אנטומיות משמשות ככלי המלמד את הילד.

 

תארו לכם מקרה בו ילדה אומרת כי "אבא שם את הפיפי שלו בפיפי שלי…". אם הטענה של הילדה נכונה היא תוכל בקלות לתאר את איבר המין משום שהיא ראתה אותו. אם הטענה של הילדה אינה נכונה היא לא תוכל לתאר את מה שכביכול ראתה. אבל כאשר מראים לילדה בובה אנטומית, היא תוכל לתאר את איבר המין גם ללא שראתה איבר אמיתי קודם לכן.

 

לדאבוננו הרב יותר מדי חוקרי ילדים אינם מודעים לשיבושים שהם עצמם יוצרים בחקירה עקב שימוש בטכניקות פסולות.

יפה אמרת גב' הרצוג. אמת עירומה וקשה.

וכל יפי הנפש, שלא חוו ולא נחשפו לכוחן הברוטאלי, המתנשא, הרומס והאטום של עובדות סוציאליות כלפי משפחות וילדים אשר משחרים לפתחן למען ישועה ומסוגים שונים – אינם מבינים כלל מה מתחולל יום יום לנגד עינינו.

 

המגוחך והבלתי נתפס בקונטקסט "העובדת הסוציאלית" הוא בכך, שהן העו"ס הצליחו בהבל פה ליצור תהליך שמשום מה השתרש בעם כי "אין בלעדי העו"ס" והיא הישועה לכל הקשיים החברתיים, משפחתיים ובעיות ילדים ונוער. הצלחה זאת "להשריש בעם" יצרה כוח אדיר ובלתי נתפס של מקצוע שולי לחלוטין באקדמיה. כל בחורה שאינה מצליחה להתקבל למדעים, בתחתית הפירמידה מגיעה לתחום ורובן ככולן נשים. ובכן כיצד קורה כי מקצוע "נחות" אקדמית הופך להיות לב ליבו של צינור הסעד במדינה?

 

גב' הרצוג, תסכימי איתי כי הקטליזאטור הדומיננטי לכך הן ארגוני הנשים, והן בכוחן ההרסני והדורסני יצרו את התהליך. אני שמח כי הגענו לזמן בו את, גב' הרצוג, מתחילה להלין על כוחן הבלתי נשלט של ארגוני הנשים.

 

הכאב האדיר הוא בכך, שעשרות אלפי משפחות גברים נשים ובעיקר ילדים, נופלים קורבן מדי שנה לחגיגה הפרועה של העו"ס, אותן נשים שלא עמדו בסטנדרטים להתקבל לתחומים דורשניים יותר. ומה הן מצליחות לעולל לנו הציבור? כיצד נתנו יד לכך?

 

אישית, חוויתי את נחת זרוען הפרועה והרומסת, יותר ממני חוו את עוצמתן הכוחנית-ילדי. ואני, איש הייטק, שלא הכיר, לא הבין, לא ידע, לא ציפה, לא חזה, לא האמין – יודע היום כי גוף הרסני לחברה יצרנו במו ידינו.

 

אוי לנו, לציבור בכללותו ולילדינו בפרט. ובעיקר – כי אלו "אימהות בישראל"!

 

וזאת מטרתי העיקרית, להצטרף לגב' הרצוג ולזעוק בפני הציבור החירש – עיצרו אותן, הן משקרות, מזיפות, מרמות. אל תאמינו להן. הן פוגעות בילדינו יותר מכל גוף או אדם במדינה, במימון המדינה, ברשותה, והכי מטורף – בחסות בית המשפט – שגם על כך יש להרחיב את היריעה – נכון גב' הרצוג?

 

מעריך את אומץ ליבך גב' הרצוג, ואתמוך באמונתך זאת.