חיים כץ שר הרווחה המושחת מציג תקציב של 8.2 מילארד ש"ח למימון פקידות סעד נוכלות ניבזיות ושקרניות למלחמה נגד ההורים והנוער בישראל

התפרסם תקציב משרד הרווחה לשנת 2014 עליו חולש שר הרווחה המושחת חיים כץ.

חיים כץ חולש על 8 מיליארד מאה שישים מיליון שקלים. 8,161,212,000 ש"ח.  מה הוא עושה עם כל הכסף הזה? למי הוא מחלק את כל הכסף הזה? איך הכסף הזה אמור לפתור בעיות סוציאליות ולמזער את העוני? דוגמא בולטת: טיפול בניצולי שואה מתוקצב ב-  7.8 מיליון ש"ח מתוך 8 מיליארד פלוס. (כסף הניצולים מקבלים מהביטוח הלאומי, זה לא כלול כאן). "לשכות יעוץ לאזרח" שאף אחד לא מכיר ואף אחד לא מקבל אפילו עיצה אחת בהן, ואף אחד לא יודע איפה הן מתוקצבות בכמעט 30 מיליון ש"ח.  בית הספר הידוע לשמצה להכשרת עובדים סוציאליעם בניהול ויצ"ו מקבל 6 מיליון ש"ח.

רק התחזוק של המשרד עולה 630 מיליון ש"ח ועוד 174 מיליון ש"ח "פיתוח שירותים" שזה ביחד 804 מיליון ש"ח, כלומר כמעט 10% (9.85%). זה לא כולל את פקידות הסעד ברשויות המקומיות ובעיריות שהן מתוקצבות בנפרד תחת סעיף אחר, עוד 745 מיליון ש"ח, כלומר רק להחזיק את משרדי הרווחה ואת פקידות הסעד בעיריות עולה לנו מעל מילארד וחצי שקלים, 1,548,000,000 ש"ח, שזה 19% מהתקציב הכללי.

על טיפול קהילתי וביתי מוציאים 425 מיליון ש"ח, שזה 5.2%.  משלמים 80 מיליון ש"ח לפסיכולוגים תמורת שירותי אבחון לשיקום, ועוד 33 מיליון ש"ח על אבחון מפגרים, ביחד 113 מיליון ש"ח.  טיפול בנכים בפנימיות מתוקצב ב 421 מיליון ש"ח.  הטיפול בעיוורים מתוקצב ב 136 מיליון ש"ח.

נוער עברייני, זו כבר תעשייה בפני עצמה שבולעת 593 מיליון ש"ח, 7.2% מכלל התקציב.  זה כולל קציני מבחן לנוער, מעונות שבהם שמים את הנוער, יחידת מטה לסמים לנוער, שיקום, טיפול, ומיפתנים. האם הנוער בישראל כך כך עברייני, שצריך להשקיע בו 7.2% מכלל התקציב לרווחה, או שהמערכת מייצרת נוער עברייני כדי לטפל בו?  מה יעשו כל המטפלים וקציני המבחן אם רשויות התביעה יגישו פחות תביעות נגד ילדים מתחת לגיל 18?  התקציב העצום לנוער עברייני איננו מעיד על כך שהמערכת משקיעה תקציבים למטרה חברתית נעלה, אלא שהמערכת משקיעה תקציבים כדי לייצר לעצמה פרנסה.  אלו בדרך כלל ילדים שבתחילה הוצאו מהבית, סווגו כנוער נזקק, הושמו בפנימיות, ואז כדי להשאיר אותם בפנימיות, על כל מעידה קלה, פותחים להם תיק פלילי.  אילו היו דואגים מראש שלהורים יהיה כסף למחייה, הנערים והנערות האלה לא היו מדרדרים לעבריינות מלכתחילה.

כמה משקיע משרד הרווחה על חטיפת ילדים למוסדות?  זה מופיע תחת "שירותים אישיים", בארבע סעיפים שונים, ויחד מיליארד ומאה מיליון שקלים!  1,100,500,000 ש"ח, 13.5% מתקציב הרווחה.  מדובר בכ 10,000 ילדים לשנה שנחטפים לאחר מאבק משפטי, ועוד כ 40,000 ש"ח שנחטפים לאחר מסכת איומים ושכנועים.  עבודה זו של הרווחה פוגעת בעיקר באימהות חלשות ויחידניות. בדרך כלל סכום זה מממן את תסקירי העו"ס שבהן נכתב שלאמא אין מסוגלות הורית לגדל את הילד.  סכום זה לא כולל את החלק היחסי של הפרשות משרד הרווחה לפקידות הסעד ברשויות המקומיות, מתוך 760 מיליון ש"ח, ההערכה היא כמחצית לעו"ס לחוק נוער כלומר עוד 380 מיליון ש"ח. יחד כמעט מיליארד וחצי או 18% מתקציב הרווחה.

כמה משקיע משרד הרווחה על יצירת סכסוכים בין נשים לגברים בגירושין, עבודה שהיא מיותרת לחלוטין וגורמת נזקים אדירים וניתוקי ילדים בעיקר מאבות?  מדובר ב 323 מיליון ש"ח, תחת הסעיפים "רווחת הפרט והמשפחה" ועוד החלק היחסי של עבודת פקידות הסעד לסדרי דין ברשויות המקומיות, שזה עוד 380 מיליון ש"ח.  כלומר משרד הרווחה משקיע 703 מיליון ש"ח בתעשיית הגירושין כל שנה, בדרך כלל לנתק אבות מילדהם, ולכתוב תסקירי שקר שהאבות לא ראויים לקשר עם הילדים.  סה"כ 8.5% מתקציב משרד הרווחה.

הסכום של 760 מיליון ש"ח שמשרד הרווחה מממן את פקידות הסעד בעיריות, פירושו של דבר שהעיריות עצמן מוציאות עוד מיליארד וחצי ש"ח לממן את פקידות הסעד.

תקציב הרווחה 8.2 מיליארד ש

תקציב המשרד לשנים 2013 – 2014
הסכומים באלפי ₪
סעיף שם סעיף תקציב 2013 תקציב 2014 ביצוע שכר
נטו ביצוע בפועל התחייבויות נטו ברוטו
23 משרד העבודה והרווחה 5,837,278 5,266,589 523,972 6,216,113 8,161,212 642,462
2301 תחום פעולה כללי 541,119 463,754 87,577 625,396 631,253 246,461
2306 שיקום 791,898 723,518 65,841 834,788 1,091,668 17,458
2308 השרות למפגר 1,474,252 1,436,690 36,973 1,586,964 2,288,941 258,413
2309 רזרבה 21,212 0 0 0 0 0
2310 שרותים אישיים וחברתיים 2,360,119 2,134,311 193,335 2,466,839 3,380,739 0
2311 שרותי תקון ונוער מנותק 518,112 464,039 49,952 553,974 593,788 120,130
2312 תמיכה בפיתוח 130,566 44,277 90,294 148,152 174,823 0
2301 תחום פעולה כללי 541,119 463,754 87,577 625,396 631,253 246,461
230101 מטה המשרד – כח אדם 193,823 192,119 631 200,971 200,971 199,132
230110 שרותים מרכזיים  משרד 128,118 100,014 24,991 180,513 182,658 47329
230111 תכנון תקציבי 1,286 286 16,705 1,275 1,275
230112 מיכון ואירגון 64,313 43,451 20,849 83,923 84,923
230118 סיוע לניצולי שואה 6,400 5,668 367 7,360 7,860
230119 אמרכלות 111,199 103,288 7,246 116,689 116,801
230126 בי"ס מרכזי להכשרת 5,873 2,311 3,361 5,789 6,039
230132 לשכות יעוץ לאזרח 28,530 15,329 13,217 27,637 29,487
230133 ועדות ערר 1,577 1,288 210 1,239 1,239
2306 שיקום 791,898 723,518 65,841 834,788 1,091,668 17,458
230618 קניית שירותי איבחון 70,312 62,945 7,158 77,924 79,924
230621 סדור נכים בפנימיות 252,328 241,525 10,112 273,923 421,223
230622 טיפול קהילתי וביתי 327,200 289,147 36,902 335,093 425,940
230662 שיקום וטיפול בעיוור 120,143 110,100 9,762 124,894 136,594
230680 מעונות ממשלתיים 17,029 16,909 0 17,458 17,458 17,458
230681 מעונות ממשלתיים 4,886 2,892 1,907 5496 10,529
2308 השרות למפגר 1,474,252 1,436,690 36,973 1,586,964 2,288,941 258,413
230850 אבחון מפגרים 16,330 8,152 8,171     17,850       33,750
230855 טיפול קהילתי וביתי 206,781 203,575 2,884   223,795     321,595
230856 טיפול חוץ ביתי במעונות ציבוריים ופרטיים 794,930 785,160 8,976   851,353  1,292,733
230871 מעונות ממשלתיים  אמרכלות, חינוך וטפול 269,114 257,972 11,880   278,629     368,576 258,413
230880 טפול חוץ ביתי באוטיסטיים 159,092 155,291 3,900   181,936     226,386
230881 טפול קהילתי באוטיסטיים 28,005 26,540 1,162     33,401       45,901
2309 רזרבה 21,212 0 0             –               – 0
230902 רזרבה להתייקרויות 21,212 0 0 0 0 0
2310 שרותים אישיים וחברתיים 2,360,119 2,134,311 193,335 2,466,839 3,380,739 0
231010 כפר לנופשים לאנשים עם 82 0 81 80 80
231013 כ"א ברשויות מקומיות 536,517 533,998 1,403   557,371     744,491
231014 אירגון ומינהל ברשויות מקומיות 7,442 5,404 1,997     14,068       15,683
231025 רווחת הפרט והמשפחה טיפול וסיוע 85,126 79,908 3,398     96,499     131,349
231026 רווחת הפרט והמשפחה טיפול סוציאלי 71,606 48,011 17,705   171,211     192,211
231038 השרות לילד ולנוער-טיפול חוץ ביתי 862,253 740,613 102,327   819,113  1,058,113
231039 השרות לילד ולנוער-טיפול קהילתי וביתי 449,577 435,768 11,894   460,587     642,537
231040 השרות לילד ולנוער – תכנון וניהול 54,371 17,100 37,021     54,766       54,766
231042 השרות לזקן – טפול חוץ ביתי 134,681 133,346 334   134,946     272,846
231043 השרות לזקן – טפול בקהילה ובבית 101,604 93,530 7,665   104,673     204,823
231051 השרות למען הילד (אימוץ) 20,712 17,908 2,650     20,918       20,918
231072 עבודה קהילתית 16,299 12,642 3,427     17,656       23,701
231073 תכנית לטפול בעולים חדשים 19,024 15,364 3,307     14,909       18,559
231082 סיוע למפוני חבל עזה 0 0 0 0 620
231083 חיזוק הצפון ועוטף עזה 825 719 126 42 42
2311 שרותי תקון ונוער מנותק 518,112 464,039 49,952 553,974 593,788 120,130
231110 קציני מבחן נוער 99,128 98,154 0 100,072 100,072 100,072
231120 מעונות ממשלתיים 20,135 19,275 0 20,058 20,058 20,058
231123 מבחן נוער 11,862 8,294 3,767 12,308 12,408
231124 מבחן מבוגרים 10,415 6,519 3,884 13,584 13,734
231125 יחידת מטה לסמים 63,470 61,465 1,904 64,681 73,781
231126 שיקום אסירים 23,598 20,694 2,904 38,051 38,051
231132 השרות לשקום נוער-מפתנים ממשלתיים (32) 2,174 1,419 621 1,491 2,281
231134 מפתנים מוניציפליים (109 כתות) 17,343 16,365 826 19,213 26,363
231164 שרות לטפול בצעירים 45,017 42,080 2,896 42,389 50,289
231165 שרות לטפול בנערות ונשים במצוקה 63,069 55,717 7,147 65,236 79,363
231166 רשות חסות הנוער-טפול חוץ ביתי 94,825 86,641 8,219 103,334 103,684
231171 רשות חסות הנוער-מעונות ממשלתיים אמרכלות חנוך וטפול 67,076 47,416 17,784 73,557 73,704
2312 תמיכה בפיתוח 130,566 44,277 90,294 148,152 174,823 0
231203 מוסדות ולשכות 59,031 13,076 45,694     77,797       77,797
231204 פתוח שירותים למפגר 13,135 7,225 -7,217       8,757       33,317
231205 מעונות ומפתנים 34,515 15,427 18,753     40,101       40,101
231206 התקנות המשרד 2,764 1,405 1,325       1,763         1,763
231209 שרותים לזקן 1,215 400 813       1,322         1,322
231210 שירותי שיקום 3,302 1,521 2,257       2,738         4,849
231212 תמיכה בפתוח במגזר הדרוזי והצ'רקסי 16,604 5,223 28,669     15,674       15,674

מעצר שווא של העיתונאי והפעיל החברתי מוטי לייבל המסקר ומלווה הורים בהשבת בנם בן ה- 5.5 שנים שנלקח ע"י רשויות הרווחה לוד. משטרת ישראל לעיתונאי: אתה עצור על התקהלות בלתי חוקית"

העיתונאי מוטי לייבל נעצר מעצר שווא לאחר שסירב לחתום על הרחקתו 500 מ"ר מהבית של שר הרווחה – חיים כץ, בישוב שוהם.

מוטי לייבל, מלווה ומסקר את המאבק של זוג הורים שבנם בן ה- 5.5 נלקח ע"י משרד הרווחה לוד. האם, מבצעת מחאה בודדת מול ביתו של שר הרווחה בשוהם, עד שבנה יוחזר אליה.

ביום שישי, לקראת השעה 19:00 בערב, נאמר לאם, שישבה לבדה על כיסא ומסביבה מספר מודעות עם תמונתו של בנה החטוף, כי עליה להתפנות והיא מבצעת "התקהלות בלתי חוקית". האם התקשרה לעיתונאי מוטי לייבל, שהגיע מלווה בקולגה, החמושה במסרטת וידיאו לורי שם טוב.

לביתו של הרווחה הגיעו 42 שוטרות ושוטרים (!), לצורך פינוי אמא אחת.

העיתונאי לייבל, הסביר לשוטרים כי לא מדובר בהתקהלות בלתי חוקית, כי אם במחאה לגיטימית ומותרת על פי חוק כבוד יסוד האדם וחירותו, והם לא יכולים לרוקן מתוכן חוקי יסוד במדינת ישראל, את חופש המחאה של האזרח, את הזכות לחירות ואת ערכי הדמוקרטיה.

מדובר בעניין עקרוני לזכות הפרט להביע בקול מחאה לגיטימית בדיני נפשות.

מוטי לייבל, מוסר כי לא יעלה על הדעת שהתקשורת לא תסקר את מעצר השווא שלו, מטעמים פוליטיים. אנחנו צעד אחד לפני שאנו נהפכים לאיראן או ארגון השתקה סורי. אי אפשר לעצור אנשים המביעים דעתם.

העיתונאי מוטי לייבל, לוחם בשם הדמוקרטיה והזכות לחופש הביטוי.

במוצאי שבת, 27/6/15, שעה 20:00 יובא העיתונאי מוטי לייבל, לבית משפט שלום בראשון לציון – ברחוב ישראל גלילי 5, ראשל"צ – לשחרורו בפני שופט תורן.

כל מי שעדיין איכפת לו מערכי הדמוקרטיה והזכות לחופש הביטוי מוזמן להגיע ולתמוך בעיתונאי הפעיל החברתי, מוטי לייבל.

אזהרת עו"ס ליאורה שרעבי (לוד): הכירו את חוטפת הילדים מספר 1 בגזרת לוד עו"ס ליאורה שרעבי

תכירו את ליאורה שרעבי שקיבלה את התואר "חוטפת ילדים מוסמכת" מטעם "הורים שכולים לילדים חיים" ו"זעקת האמהות".  הנה הנבלה בדרך לעוד משימה נאלחת של חטיפת ילדים.  הנבלה הזו מקבלת גיבוי מלא של שופטת המחוזי ורדה פלאוט, וגם של שופטי העליון, נאור, הנדל ועמית, שלישית נחשי צפע, שמגבים את חטיפות הילדים.

ראו למשל ערעור לעיון על חטיפה של ליאורה שרעבי בתיק רע"א 9369/10 פלוני נ. לשכת הרווחה לוד, בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 13.12.2010 בתיק ענא 017318-12-10 שניתן על ידי כבוד השופטת ו' פלאוט.  האפוטרפסית על הילדים עו"ד ליטל קוזקוב, פמיניסטית ידוע זרמה דווקא עם העו"ס ליאורה שרעבי, והייתה נגד ההורים ובעד החטיפה.

בהחלטה קצרה שזו לשונה דחו שופטי העליון את הערעור על חטיפת הילדים ע"י ליאורה שרעבי ועו"ס מיכל אסרף.

"מונחות בפנינו שתי בקשות למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בענ"א 17318-12-10 (מפי כבוד השופטת ו' פלאוט), לפיו נדחה ערעור על החלטת בית המשפט לנוער ברמלה (תנ"ז 31188-11-09 מפי כבוד סגן הנשיא צ' שרצקי) להוציא שני קטינים ממשמורת הוריהם המבקשים ולהעבירם למשמורת רשות הסעד לשם קביעת מקום חסותם.

קראנו את החומר, שמענו את הצדדים – לרבות, בא כוח המדינה והאפוטרופא לדין של הקטינים – ועיינו בחומר המעודכן ובחומר החסוי. דעתנו היא כי העניין נבדק ביסודיות ובמקצועיות על ידי שתי הערכאות הקודמות והגורמים המקצועיים ושלעת הזאת אין כל מקום להתערב בהחלטה, אשר מטבעה הינה קצובה בזמן. יוער כי המשך הדרך תלוי גם במבקשת ובנכונותה להסתייע ברשויות הרווחה. בנוסף, יצוינו דברי בית המשפט לנוער, לפיהם "הסדרי ראייה ייקבעו בתיאום עם גורמי הטיפול".

2. הבקשה נדחית ללא צו להוצאות. המשמעות היא שההחלטות של הערכאות הקודמות בדבר הוצאת הקטינים ממשמורת הוריהם – תיוותרנה בתוקף. תשומת הלב מופנית לסיפא של פסק דינו של בית המשפט המחוזי, לפיו "מומלץ לאם… בכל לשון, להעביר מסר לילדים כי הוצאתם … הינה לטובתם, על מנת שביצוע ההחלטה ייעשה בהסכמה ועל מנת שלא לגרום לטראומה נוספת לילדים".

ניתנה היום, כ"ח בשבט התשע"א (02.02.2011).

שימו לב באיזו חוצפה כותבים השופטים ש"משך הדרך תלוי גם במבקשת ובנכונותה להסתייע ברשויות הרווחה". זהו ביטוי חסר משמעות כי מרגע שפקידות הסעד ניצחו בבית המשפט, הסיכויים שיחזירו את הילדים החטופים לאמא הם אפסיים. ילדים שנחטפו לא חוזרים. גם הטענה השקרית כאילו צו ההוצאה מהבית קצוב בזמן הוא שקרי. תמיד פקידת הסעד מגישה בקשה להארכת הצו ותמיד יש לה טענות שהילדים לא בסדר או שהאמא לא בסדר. כך שופטי העליון חוטפים ילדים.

השופטת הנאלחת ורדה פלאוט שנואה במשך מעל עשור ע"י כל הגברים שנתקלים בה. המקרה הכי ידוע הוא של עו"ד אלון וולף שהתאבד אחרי 4 ימים מהיום שיצא מאולמה של מעודדת המוות הזו. השופטת הנאלחת ורדה פלאוט חמקה מעינם של החד הוריות, כי מרוב התלונות של הגברים נגדה, הנשים במחוז מרכז חשבו שניא פמיניסטית ולטובת הנשים. טעות. השופטת הזו רעה לכל מי שנתקל בה. הכללים מאוד פשוטים. אם מעורבת עו"ס לסדרי דין, ורדה פלאוט פוסקת לטובת האישה הגרושה. אם מעורבת עו"ס לחוק הנוער, ורדה פלאוט פוסקת לטובת עו"ס חוק הנוער. בקרוב נסדר הפגנה קטנה מול ביתה של נחש הצפע ורדה פלאוט.  עו"סים שכונה אצל ורדה פלאוט!!! יהיה כיף. בואו בהמוניכם.

לגבי ליטל קוזקוב, הנ"ל ממונה ע"י הסיוע המשפטי לשמש אפוטרפסית לילדים. היא מקבלת 1,100 ש"ח פלוס הוצאות על כל חודש בתפקיד. אין סיכוי שהיא תצדד בעמדת ההורים להחזיר את הילדים הביתה, כי אז היא מפסידה 13,200 ש"ח בשנה על כל ילד. כל האפוטרופסיות שממונות ע"י הסיוע המשפטי הן משתפיות של משרד הרווחה. אין סיכוי שהן אי פעם יצדדו בהחזרת הילדים הביתה.

תכירו :
ליאורה שרעבי – חוטפת הילדים ואימת המשפחות של העיר לוד!
ליאורה שרעבי חטפה את נדב הבן של פאני
ליאורה שרעבי חטפה את הבן של לימור מלוד…
ליאורה שרעבי חלאת המין האנושי חוטפת ילדים בחסות משרד הרווחה, אל תטעו מהמראה הדתי שלה…. מתחת מסתתר השטן בכבודו ובעצמו.
תסתכלו עליה טוב ותגידו ברצינות, הייתם נותנים לעכברושה הזאת להחליט על גורלות ילדים?
לגדל ג'וקים לא היינו נותנים לה.

תפקידה של עו"ס ליאורה שרעבי לנתק ילדים מאבות, ולתלוש ילדים מאימהות. היעד: השמות בפנימיות ובאומנה. לפנינו חוטפת ילדים מקצועית. הביטו בפרצוף שלה. ראו כמה מבחילה היא.

בהמה בדרך לחטיפת ילדים, עו"ס ליאורה שרעבי

האב מתפקד, האם החלימה – אז למה משרד הרווחה מוסר את הילדים לאימוץ? כתבה של דנה ויילר פולק

כששרותי הרווחה סברו שאלון ושלומית אינם מתפקדים, הם הכריזו על ילדיהם קטינים נזקקים ושלחו אותם למסגרות אחרות. למרות חוות דעת של פסיכיאטר שקבע כי הורותם שוקמה, מסרבים להשיב אליהם את הילדים. "באותו רגע חרב עלי עולמי".

http://news.walla.co.il/item/2866779

האב מתפקד, האם החלימה – אז למה משרד הרווחה מוסר את הילדים לאימוץ? הכתבה של דנה ויילר פולק בקובץ pdf

תינוק בן שבעה חודשים נופל מידי אימו, בשרותי הרווחה זועמים. פעוטה במשפחת אומנה שותה תרופה שאינה שלה, מגיעה לבית חולים עם כוויות קשות מתה רותח, שרותי הרווחה בתגובה: "זה קורה". שני המקרים הללו מבהירים היטב את המגמתיות שבה פועלים לעתים שרותי הרווחה. "לא הכרתי את פרצופם האמיתי, אך היום אני מבין שזה כמו 'עמי ותמי': מצד אחד מאכילים ודואגים ומצד שני מבשלים לך תיק שבסופו מודיעים לך: 'הילדים הולכים לאימוץ'", מסכם אלון (שם בדוי, כך גם יתר השמות בכתבה) את המסע הבלתי הגיוני שהוא עובר יחד עם אשתו שלומית להשבת ילדיו הביתה.

סיפורם של אלון ושל שלומית מעלה שאלות קשות על אודות התנהלותם של שרותי הרווחה מול אנשים ברגעי משבר בחייהם, ועל אודות היד הקלה על ההדק בהוצאת ילדים מהבית. יתרה מכך, על אף שמדובר במצבי משבר זמניים, עולה התהייה האם בשרותי הרווחה לא מהססים לעתים לפעול בדרכים בלתי הפיכות – הכרזה על ילדים כבני אימוץ בעוד שהוריהם חיים, בריאים ומתפקדים. "האבסורד הוא שאותה משפחת אומנה שבה עלמה נפגעה היא המשפחה המועמדת לאמץ אותה ואצלם מתייחסים לאירועים כאלה באמירה – 'זה קורה'", אומר אלון. "כשאורי (אחיה של עלמה – דו"פ) נפל מהידיים של רעייתי בבית, הם השתוללו וזעמו אפילו שלא קרה דבר. הסברנו שאנחנו בני אדם, אבל מאז מנפנפים בזה בכל מקום שיכולים. כנראה שיש מקומות בהם זה יכול לקרות, אצלנו לא".

כשפוגשים את אלון, חוזים באדם חרדי, נורמטיבי, שאף ממהר להבהיר: "שרתתי שירות צבאי מלא". לא בדיוק הדמות שקופצת לראש ישר כמי ש"הרווחה לקחו לו את הילדים". אלון ושלומית אינם מתכחשים לעובדה ששלומית חוותה קשיים נפשיים בעברה, וטופלה. עם זאת, לטענתם בין המציאות לבין מה שמתארים בשרותי הרווחה פעורה תהום. הם מדגישים שאין ביכולתם להבין מה מניע את העובדות הסוציאליות בטיפול בהם. לטענתם, ניכר כי שמו להן למטרה להוציא את ילדיהם מהבית, וחמור מכך – לתלוש אותם מחייהם לנצח על ידי הוצאתם לאימוץ.

שרותי הרווחה יכולים להתערב בחיי משפחה מתוקף חוק הנוער (טיפול והשגחה) בכמה מקרים שיובילו להכרזה על קטין כ"קטין נזקק": כשלא נמצא אחראי לקטין, כשהאחראי לקטין אינו מסוגל לטפל בו או להשגיח עליו או כשהוא מזניח את הטיפול בו או את ההשגה. כמו כן, יכולים שרותי הרווחה להתערב במשפחה אם היא כוללת קטין שביצע עבירה פלילית, שנמצא משוטט או מקבץ נדבות, שנתון להשפעה רעה או חי במקום המשמש דרך קבע מקום עבירה או ששלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע.

על פי נתוני משרד הרווחה, בשנת 2014 שהו בהשמה חוץ ביתית 9,430 ילדים: 7,130 בפנימיות ו-2,300 באומנה. בשנת 2013 שהו 7,385 ילדים בפנימיות ו-2,349 ילדים במשפחות אומנה, מהם 3,466 ו-1,419 בהתאמה הוצאו על פי חוק הנוער. בין השנים 2012-2000 לא גדל מספרם של הילדים שהושמו במסגרות חוץ ביתיות. עם זאת, חלה עלייה בשיעור היחסי של ילדים במשפחות אומנה מכלל הילדים בהשמה חוץ ביתית. עוד עולה מהנתונים, כי בשנת 2012 נמסרו לאימוץ 114 ילדים בתוך ישראל ובין השנים 2011-2004 אומצו כמאה ילדים בכל שנה באימוץ פנים ארצי.

חרף הנתונים האמורים, ממחקר של פרופ' בלהה דוידזון-ערד, שנערך ב-2010, עולה כי כשעובדים סוציאליים בישראל מתלבטים מהי טובת הילד, ההחלטה השכיחה יותר המתקבלת בוועדות תכנון טיפול והערכה היא להשאיר את הילד בביתו. מהשוואה בינלאומית עולה כי ישראל ניצבת כמעט במקום האחרון מבחינת הוצאת ילדים מהבית, כשאחריה ממוקמת רק יפן.

התעלמות מוחלטת מחוות הדעת של ההורים

אלון ושלומית נישאו בשנת 1999 והביאו לעולם חמישה ילדים. לפני לידת בתם השנייה הבחין אלון כי שלומית מרבה להישאר בבית עם תריסים מוגפים. הזוג פנה למרפאה קהילתית לבריאות הנפש בחולון, שם קבעו בצורה חד-משמעית כי שלומית לוקה בסכיזופרניה. היא טופלה על ידי מנהלת המרפאה. חוות דעת נוספת של פסיכיאטר פרטי קבעה כי מדובר בדיכאון, שלא בהכרח על רקע סכיזופרניה. "כל הזמן הזה שלומית תפקדה וטיפלה בבנות, אך הקושי העיקרי שלנו היה שהיינו זוג עם שלוש בנות בדירת 40 מטר, מה שהקשה מאוד על כולם", משחזר אלון. "אחרי שעברנו לדירה מרווחת יותר ולצד טיפול, מצבה של שלומית התייצב והיא תפקדה בצורה מוחלטת כשהמחלה, אם בכלל הייתה, לא הייתה מורגשת בשום צורה".

פנייה נוספת לאותה מרפאה לצורך בדיקה של שירה, בתם השנייה, העלתה כי לילדה בעיה נפשית וההמלצה הייתה להעבירה למסגרת חינוכית מותאמת, טיפול תרופתי ואף אשפוז. הזוג לא קיבל את הדברים ופנה לפסיכיאטר עצמאי. זה קבע כי מדובר בסך הכול בחוסר הבשלה רגשי. עם זאת, בשרותי הרווחה, שהכירו את המשפחה כמה שנים קודם לכן, מיד תויגו ההורים כמתכחשים לקביעתה של המרפאה וכסרבני טיפול. זאת תוך התעלמות מוחלטת מחוות הדעת שהוצגה להם על ידי ההורים.

בשנת 2011 נולד לזוג בן ראשון אחרי שלוש בנות. "שלומית שמחה מאוד, היא דאגה לו כל רגע וטיפלה בו בלי הפסקה", מתאר אלון. "תוך זמן קצר נכנסה להריון חמישי כשבפעם הראשונה לא היה הפרש גדול בין הילדים, מה שבאופן טבעי יצר קצת חששות".

לאחר הלידה הציעו שרותי הרווחה למשפחה סיוע במימון גן לאורי. על מנת לקבל את הסיוע נדרש הזוג להציג אישור על הטיפול שעוברת שלומית במרפאה לבריאות הנפש. פנייתה לאותה מרפאה הובילה לשיחה שגרתית, שבה טענה שלומית שהיא מתקשה בטיפול בארבעה ילדיה. אלא שהדברים הועברו מידית לשירותי הרווחה בטענה שהיא לא נראית טוב ושיש לבדוק מה קורה בבית.

"הם ניסו להתחיל לטפל בה תרופתית ואני התנגדתי לטיפול, היות שהיא הייתה בהריון וזה יכול להשפיע על העובר", מספר אלון. "אבל הרופאה שטיפלה בה טענה שמדובר בתרופות שלא משפיעות ושאינן עוברות לעובר. הדבר הוביל לוויכוח ביני לבין הרווחה ובמהלכו איימו שיכתבו שאני 'לא משתף פעולה' כך שלבסוף לא הייתה לי ברירה ופשוט נכנעתי", הוא אומר היום כמי שמתחרט על הרגע.

ביולי 2012 נולדה עלמה, בתם החמישית של השניים, אך מצבה של שלומית הלך והורע. "כבר בבית החולים ניכר היה ששלומית לא מסוגלת לטפל בעלמה והביעה חששות גדולים מטיפול בילדים", מספר אלון. "נוסף על כך, מיד אחרי הלידה אבחנו בעיות מסוימות כתוצאה מהשימוש בתרופות. אותו שימוש שהרופאה אמרה לי שאינו עובר לעובר. בעקבות המצב עלמה נשארה כשבוע בבית החולים, ואחריו הודיעו לנו ששולחים אותה למקלט חירום ל-30 יום".

בקשה תמוהה

בשל מצבה של שלומית, פנו בני הזוג לפסיכיאטר נוסף שטען כי מדובר בדיכאון והמליץ על טיפול תרופתי. שוב לא קיבלו שרותי הרווחה את חוות הדעת ודרשו מהם באופן תמוה לפנות אותה למרפאת בריאות הנפש ולפעול אך ורק על פי המלצתם. ההמלצה כללה זריקות, תרופות וכן אשפוז, שלו התנגד אלון. על כן הוחלט על מנוחה אצל אחותה.

באותה תקופה נותר אלון לבדו עם ארבעה ילדים. "על אף הנסיבות טיפלתי בהם למופת", מתאר אלון את התקופה. "אך פתאום הגיעו דיווחים מהגן של אורי, שהרווחה סייעו לנו במימונו. אמרו שהוא מגיע מורעב לגן. מדובר בטענה מוזרה לאור העובדה שהייתי מביא אותו מוקדם ומביא להם דייסה לתת לו. זה לא היה קל בכלל, אבל טיפלתי בילדים למופת כשקיבלתי גם עזרה מהקהילה שלנו, שסייעה במזון ובניקיון הבית".

אז, לדבריו, באו שרותי הרווחה "בגישה טובה" ואמרו לו: "עלמה מחוץ לבית, קשה לך עם אורי (שהיה אז בן שנה – דו"פ), בוא נעזור לך ונשים אותו אצל אחותה של שלומית". "הסכמתי, כל עוד היה מדובר במשפחה", הוא אומר, "אך מה שהם לא סיפרו זה שמחתימים אותי על תצהיר שבו אורי אכן עובר לדודה, אבל האחריות החוקית עליו עוברת ללשכת הרווחה". הוא מודה כי אם היה מבין את זה באותו רגע לעולם לא היה חותם על מסמך שכזה. באותו מעמד, בדצמבר 2012, הכריזו שרותי הרווחה על כל חמשת ילדי המשפחה כקטינים נזקקים תחת אחריות שרותי הרווחה.

של כך, שלוש הבנות הגדולות הוצאו לפנימייה לבנות באשדוד ואורי שהה אצל דודתו במשך כחודשיים. במהלך אותה תקופה היו חיכוכים ואי הסכמות בין אלון לבין אחותה של שלומית, בעיקר בשל העובדה שהיא חילונית. כששירותי הרווחה ראו שהדברים לא מסתדרים החליטו על העברתו של אורי למשפחת אומנה. "הייתה פה התלבטות גדולה האם לגדל את אורי על חיי חלוניות או לדאוג לרוחניות ולשלוח אותו למשפחת אומנה זרה", מספר אלון. "בכל הוועדות אמרו לי – 'תירגע, זו רק אומנה', אבל מסתבר שאצלם הכול מתוכנן. ראיתי את הדוחות שכתבו על הילדים – 'הזנחה קשה', 'לא דואגים לילדים'. הכול שקרים על גבי שקרים".

במשך הזמן מצבה של שלומית הלך והשתפר. לקראת ועדה נוספת ברווחה הלכה לפסיכיאטר נוסף, שקבע כי אמנם יש לה בעיות אך לא ברמה שמונעת טיפול בילדים. על כן, הוא המליץ על החזרת הילדים לביתם. "אנחנו יושבים בוועדה והם אומרים שהם באמת רואים שחל שיפור במצבה, אבל היא עדיין לא בסדר ולא מסוגלת לטפל בילדים", משחזר אלון. "זה היה מוזר כי לשנינו היה ברור שהכול בסדר והם ממשיכים בשלהם כשיש להם ביד חוות דעת של גורם מוסמך. פתאום אחת מהן אומרת – 'אני ממהרת, אני קובעת אימוץ לשניהם', בטון דומה כאילו אמרה שהיא הולכת לסופר". "הייתי בשוק", הוא מודה, "ואז יו"ר הוועדה אומר – 'טוב בסדר אני גם חושבת'. לא האמנתי למה שאני שומע. המצב רק משתפר והם פותחים תיק אימוץ? באותו רגע חרב עליי עולמי, הרגשתי שאני מאבד את ילדיי".

באותו יום פנו אלון ושלומית לעו"ד יוסי נקר, שייצג אותם בהליך המשפטי. במהלך הדיון ולאור השיפור ההולך וגדל במצבה של שלומית הגיש הזוג חוות דעת של פסיכיאטר ביחס למסוגלות ההורית שלהם, כשזה קבע כי הורותם שוקמה והם מסוגלים לדאוג כראוי ולטפל בכל אחת מחמשת ילדיהם. בינתיים שירה, בתם השנייה, חזרה הביתה בשל אי הסתגלות לפנימייה ושוהה בבית זה שנה.

ברווחה לא מוותרים על "המצב הזמני"

הזמן חלף וברווחה החליטו שלא מוותרים על מה שהוגדר שוב ושוב כ"מצב זמני". באוקטובר האחרון הוגשה בקשה להכרזה על אורי ועל עלמה כבני אימוץ. אלא שבשל הזמן הארוך שלקח להגיש את הבקשה, מדובר בבקשה המציגה תמונה לא אקטואלית. נכללות בה טענות שחלקן אינן בתוקף, ונראה כי אנשי הרווחה ממשיכים להתעלם לחלוטין מחוות דעת שאינן עולות בקנה אחד עם הבקשה.

בבקשה מפרטת תמי הר פאר, עובדת סוציאלית לחוק האימוץ, באמצעות באת כוחה, רשימת אירועים המצביעים לטענתם על תפקוד לקוי של ההורים. כך מצוין כי שירה, שבינתיים חזרה לביתה, לא נשלחה למסגרת חינוכית. אלא שלא מצוין כי אלון ביקש שלא להחזירה למסגרת שממנה הוצאה, והוחלט באופן משותף כי תשלח למסגרת בפתח תקווה. דבר זה לא קרה לבסוף. במהלך השנה האחרונה שירה לומדת במסגרת חינוכית בצורה תקינה.

בבקשה נכתב עוד כי רופאה ממרפאת בריאות הנפש טענה כי לשלומית מחשבות שווא של רדיפה וכי היא מסרבת לטיפול תרופתי. אלא שלא מצוין כי מדובר בטענות בנות כמה שנים שאינן עדכניות וכי קיימות חוות דעת אחרות שמפריכות את הטענה. כמו כן, לא מצוין ששלומית טופלה בטיפול תרופתי, כזה שאף השפיעה על עוברה.

טענה קשה נוספת שמציגים שרותי הרווחה היא כי שלומית הצהירה שאינה רוצה יותר לטפל בילדיה. שוב, מדובר בשימוש מניפולטיבי מעט במשפט שאמרה שלומית כשהייתה במצב לא טוב, אחרי לידה, מבלי להכניסו להקשר מתאים. דבר מקומם נוסף הוא השימוש שעושים שרותי הרווחה בנושא זה. זאת, משום שהרשויות השונות פועלות רבות לעודד נשים, על אחת כמה וכמה אחרי לידה, לפנות לגורם מקצועי ולדווח אם הן חשות בדיכאון. אולם שימוש זה מהווה אסמכתה כי לנשים עדיף שלא לדווח או לפנות לעזרה אם הן חשות מצוקה, שכן הדבר עלול להתנקם בהן.

עוד מצוין, כי מצבה של שלומית השתפר, אך בהמשך מסייגים בשרותי הרווחה כי הדבר לא בהכרח משליך על שיפור יכולותיה ההוריות. זאת כלל בלי לטרוח לציין כי הוגשו כמה חוות דעת שלפיהן להורים יכולת תפקודית תקינה וניתן להחזיר ילדיהם לביתם. יתרה מכך, לא ציינו בבקשה דוח של מרכז השיקום שבו שהתה שלומית מדי יום. סיבה אפשרית לכך יכולה להיות העובדה כי מדובר בדוח חיובי מאוד, שבעקבותיו גם יצאה שלומית לעבוד בשוק החופשי כסייעת בגן ילדים. דוח נוסף שלא הוזכר הוא זה של "מרכז קשר", שהעיד על קשר טוב בין ההורים לילדיהם, אותם הם רואים פעם בשבוע בלבד, גם זאת רק לאחר מאבק.

"המקרה הזה ממחיש את העובדה שבכל הנוגע לתיקי אימוץ ותיקים לפי 'חוק הנוער טיפול והשגחה' היד של הרווחה קלה על ההדק", טוען עו"ד נקר. "מה שמכתיב את הליכי האימוץ הוא מחסור בתינוקות לאימוץ, ולכן מקרים כאלו שהם לא קיצוניים מגיעים לידי אימוץ. ברגע שמוציאים ילד רך בשנים מההורים ומנתקים אותו מההורה על ידי זה שמצמצמים בצורה בלתי אנושית את ימי הביקור לפעם לשבועיים למשך שעה הדבר נועד ליצור נתק רגשי בין הקטין להורה כדי לשכנע את בית המשפט שאם הילד יחזור להורה הביולוגי זה יגרום לו נזק".

 במשרד הרווחה סירבו להגיב

במשרד הרווחה סירבו להתראיין או להגיב לטענות באשר להתנהלות עובדות השרות למען הילד המטפלות בנושא האימוץ. זאת, בטענה שלפיה החוק אוסר זאת.

משרותי הרווחה ברשות המקומית נמסר: "המשפחה מוכרת לשירותי הרווחה בחולון משנת 2005 עקב קשיים בתפקוד שני ההורים בטיפול בילדיהם. חמשת הילדים הוצאו מרשות הוריהם לאחר החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה והאגף לשירותים חברתיים בעירייה פעל על פי החלטותיו. באגף ישנו מידע רב על המשפחה שאנו מנועים מלפרסמו בשל היותו חסוי. אם המשפחה תגיע לאגף ותחתום על טופס ויתור על סודיות – נוכל להתייחס בהרחבה".

לפניות לכתבת: danawp@walla.co

רותי כץ אשתו האטומה והמפונפנת של שר הרווחה חיים כץ – מפנה את גבה לאמא הזועקת להשבת בנה בן ה- 5.5 שנים שנלקח ע"י שירותי הרווחה

רותי כץ אשתו של חיים כץ שר הרווחה, מפנה להורים את גבה, ומסרבת לשוחח עם האמא פאני וקנין שבנה בן ה- 5.5 שנים נלקח ממנה על ידי רשויות הרווחה.

העיתונאי מוטי לייבל קורא לה לעזור:

גברת אשתו של שר הרווחה, נמצאים פה הורים שניתקו אותם מהילדים שלהם. כל מה שאנחנו מבקשים, זה ששר הרווחה יצא וידבר איתנו. אני אזמין אותו לכוס קפה, כדי שיבין מה קורה במדינת ישראל.

אנחנו נהיה פה עד שמישהו יפתח את העיניים ויבין שנגרם כאן עוול, שיש כאן סחר בילדים. חיים כץ, שר הרווחה, אתה יצאת בהצהרות שמספיק להוציא ילדים מהבית, אז הנה אני מזמין אותך לשבת איתי פה ולנסות לפתור את העניין הזה. כל האינפורמציה שאתה מקבל ממשרד הרווחה, הכל אינפורמציה מוטעית. כל מה שאתה מקבל מפקידות הסעד המחוזיות, הכל שקרים. האמת נמצאת אצלך, פה ברחוב, חיים כץ. בוא תשב, תשתה איתנו קפה ותבין מה קורה במדינת ישראל. למה ואיך משקרות עובדות סוציאליות בבתי משפט.

איך לחטוף ילד ללא מפריע – להסתכל למציאות בעיניים – ועידת הרווחה הראשונה של תל אביב יפו

הציבור מוזמן ליום השתלמות בנושא:

איך לחטוף ילד ללא מפריע – להסתכל למציאות בעיניים – ועידת הרווחה הראשנה של תל אביב יפו

הכנס יתקיים ביום 22/6/2015 בשעה 08:00 בתאטרון הלאומי הבימה, תל אביב

סדר היום:

08:00

כיבוד קל והרצאה: איך לשקר לשופט – ההרצאה תביא לכם כלים להתמודד בבית המשפט עם האשמה שבמתן עדות שקר ולהבין שהמטרה מקדשת את האמצעים והשקרים

12:00

"האם רצוי לחטוף תינוק יום או יומיים אחרי הלידה?" – דוד גולן, דובר איגוד החוטפים הסוציאליים מלמד שרצוי כמה שיותר מוקדם ואפילו אם העני צריך למכור כליה – אין יותר תינוק

14:00

הרצאה מסכמת בנושא "כמה שווה תינוק וכמה שווה ילד בוגר, מי מרוויח וכמה אחוזים מקבלת העו"סית"

מוגש בחסות "איגוד החוטפים הסוציאליים בישראל".

להרשמה היכנסו:

https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10205306534017380&set=gm.961154830599031&type=1&action_history=null&pnref=story

איך לחטוף ילד ללא מפריע - ועידת הרווחה של חוטפי הילדים

איך לחטוף ילד ללא מפריע – ועידת הרווחה של חוטפי הילדים

עו"ד רון לוינטל מומחה להכפשות לשון הרע בעלים של האקדמיה לחילופי זוגות רצה להסתיר את הנוכלויות שהוא מגיש בתיק פתוח – השופטת רחל קרלינסקי דחתה את הבקשה שלו

לפנינו עו"ד רמאי, נוכל, גנב, מומחה בהכפשות והתגוללות נגד אנשים שלא עשו לו כלום וגם בנוסף גזען חשוך ושקרן וגם מפרק משפחה ומדיח נשים לעזוב את הבעלים שלהם ולזנוח את הילדים שלהם כדי לעבוד באקדמיה לחילופי זוגות בבעלותו.

השקרן רון לוינטל רימה את השופטת קרלינסקי ואמר לה שהחלטה של השופט גולדס בוטלה, בעוד שהאמת היא שהחלטת השופט גולדס לא רק שלא בוטלה, השופט קבע כי ההחלטה בעינה עומדת.

ביהמ"ש שלום כפר סבא ת.א. 27651-09-11 ג'רמי ארטיה נגד זיגמונד ליטר ע"י עו"ד רון לוינטל – תגובת עו"ד לוינטל לבקשה לעיון בתיק בית המשפט, קובץ pdf

החלטת השופט אהרן ד. גולדס מיום 18/1/12 בקשר לבקשה שהגיש עו"ד רון לוינטל לביטול החלטה – השופט גולדס השאיר את סעיפי ההחלטה בעינם אולם ביטל את הרכיב הכספי ת"א 27651-09-11 זיגמונד ליטר נגד התעשייה האווירית לישראל בע"מ, קובץ pdf

החלטה לאשר עיון בתיק לג'רמי ארטיה – סגנית נשיאה השופטת רחל קרלינסקי ביהמ"ש השלום כפר סבא – תא"מ 27651-09-11 ג'רמי ארטיה נגד זיגמונד ליטר ואח', קובץ pdf

הנוכל רון לוינטל ניסה לקשור את בעל האתר לג'רמי ארטיה, בעוד שבעל האתר מעולם לא ראה אותו ולא פגש אותו. אולי רון לוינטל ניסה להכיר לג'רמי את דנה אמיר באקדמיה לחילופי זוגות, וג'רמי התאכזב מביצועיה הפולניים הקרירים. אין לדעת מה קרה שם וכנראה לא בכדי היא נותרה ערירית וגלמודה, אבל בכל מקרה אין קשר בין בעל האתר לג'רמי.

עו"ד רון לוינטל שילם 137,000 ש"ח כדי לפרסם ביוטיוב סרטוני זימה להציג את עצמו כמומחה ללשון הרע. לא היה יותר פשוט אם היה מציג את עצמו כמומחה בלשון לקקנית ארוכה המשתחלת לישבנם הלוהט של כמה משופטי ארצנו.

לוינטל מנסה להכחיש את הבעלות שלו על האקדמיה לחילופי זוגות, וטוען כי הוא רק ייצג בתיק, בעוד שהדברים שאמר בפרהסיה ברורים: "יש לי מכון לחילופי זוגות. זה מכון נהדר". את המילה "המכון" לחילופי זוגות הוא החליף במילה "האקדמיה" לחילופי זוגות, כדי להקנות יוקרה למכון הזימתי שלו שנמצא ברחוב פין פינת תחתוביץ' בואכה תחנה מרכזית ישנה תל אביב. כמה ציני יכול לוינטל להיות?

נו, על אחד כזה אפשר לסמוך? פעם יש לו מכון לחילופי זוגות, פעם אחרת הוא בכלל לא הבעלים ובפעם נוספת הדברים הוצאו מהקשרם. הוא בדיוק כמו הסיפורים והמעשיות שהוא ממציא לשופטות ארצנו. מעניין אם הוא שלח הזמנה לקרלינסקי לבקר באקדמיה לחילופי זוגות שלו. כמו שהספקנו להכיר את החלאה הוא יתן לה כרטיס אחד פלוס אחת ויציע לה לקנות כרטיסיה עם 10 ניקובים + 2 כניסות חינם לאקדמיה. דוחה.

מוזמנים לצפות בסרטון מכון חילופי הזוגות של לוינטל ולשפוט: יש לו או אין לו אתר?

על הדרך מוזמנים לראות את התביעה שהגישו נגד הגנב רון לוינטל שעשק קשישה מבוגרת בלי בושה. בשביל כסף הוא יעשה הכל, אז אתם מאמינים לו שהוא לא הבעלים של האקדמיה לחילופי זוגות, אחרי כל פעולות המרמה וההונאה שאתם רואים שהוא מבצע?

ודרך אגב את שינוי השם ממכון לאקדמיה הוא עשה לצרכי רמיה בתשלום מס, כדי להעלים כספים מרשויות המס ולשלם פחות ארנונה, כי מדובר במוסד לימודי ולא עסק רווחי. הלקקן לוינטל יעשה הכל כדי לשלם כמה שפחות.

1234

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 130 שכבר עוקבים אחריו

%d בלוגרים אהבו את זה: