"בשם טובת הילד" פרויקט הגמר של ענבל גרינברג ואולגה רז מכללת ספיר

פרופ' אסתר הרצוג: יש סטירה מאוד בולטת בין השיח על אמהות ועל טובת הילד לבין המדיניות, כי בפעול האישה היא למעשה רחם. היא עושה ילדים ואחר כך את הילדים האלה אפשר לקחת לה בקלות רבה.

נורית חכים [ועדת הילד, כנסת]: מתקשרת אלי עו"סית ממספר חסום בשעה שלוש וחצי בצהריים, מודיעה לי שיש חשד להתעללות בבית שלי בילד. לקחו אותו למקום חסוי, המידע מסווג, וסוגרת לי את הטלפון.

ח"כ אורלי לוי: הוציאו לך ילד עם מוגבלויות, עם פיגור.

נורית חכים: בלי שבחיים היא באה אלי הביתה לביקור, בלי שבחיים ראה אותי, מי שחתומה כאן. חתומות פה אולי עשר פקידות סעד ולא מכירות אותי, בחיים לא ראו אותי. אני אמא שלוש עשרה שנה, חד הורית לילדים שלי, אף אחד לא יכול לערער על הגידול והחינוך שלי. אני רוצה לתת תמונה כללית על כל המערכת, מדינה שלמה מול בן אדם אחד.

ענבל גרינברג [במאית]: לפני שנה וחצי פנתה נורית חכים, אם חד הורית לשני ילדים, לשירותי הרווחה בבקשה לסיוע כספי עבור הטיפול בבנה הסובל מפיגור שכלי. לפני שישה חודשים הודיעה לה פקידת הסעד על ההחלטה כי אינה מסוגלת לגדל את ילדיה. שני הילדים הוצאו בצו חירום מהבית, ולנורית אף אחד לא נתן הסבר מדוע.

נורית חכים: לאיזה ברוך כלכלי הם הכניסו אותי כדי לצאת מהבור הזה שהם הכניסו אותי, וכל הזמן הזה אף אחת מהן לא מתקשרת, לא באה, לא בודקת, כלום. אף אחת מהן לא נוטלת אחריות לבוא ולאסוף את השברים שהיא השאירה מאחוריה.

לורי שם טוב [מחאת עגלות ריקות, כיכר דיזנגוף]: כל אימא ואימא שנמצאת כאן, כל הורה עתידי, הילדים שלכם הם לא שלכם. משרד הרווחה יכול בכל רגע נתון לבוא ולקחת מכם את הילדים.

ענבל גרינברג [במאית]: חמש שנים נאבקת לורי שם טוב, גרושה ואם לשני ילדים, להשיב לחיקה את ילדיה שלקחו ממנה שירותי הרווחה. שני הילדים הוצאו מבית הספר ומגן הילדים והועברו למקום חסוי. וללורי, שהתנגדה בכוח, נאסר להיפרד מהם.

הקלטת פקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי: אני חושבת, שאנחנו צריכים להוציא את הילדים מהבית.

[המשך הקלטה]: לורי: אני לא מוכנה, תיראי כמה מכתבים כתבתי, אני מתחננת לעזרה! תעזרו לי, תעזרו לי, שום דבר לא קיבלתי מלשכת הרווחה, שום טיפול, אני כאמא מתחננת כבן אדם, הם כל העולם שלי, אין לי כלום בלעדי הילדים שלי".

לורי שם טוב: הייתי בהליכי גירושין קשים מהגרוש. הגרוש הגיש נגדי עשרות תלונות שווא כוזבות במשטרה שאני אימא מזניחה, מתעללת בילדים. קבעו לי וועדת החלטה בלשכת רווחה גבעתיים, הילדים שלי היו אז בני ארבע ושש. "אנחנו מוציאים עכשיו את הילדים באמצעות צו חירום". המשטרה באו עם הבן שלי, עם אורם, והוא היה פה והילד אוחז ולא מרפה מהשער.

ענבל גרינברג [במאית]: ההחלטה על הוצאת ילדים מהבית בכפייה, העלתה לא מכבר מחלוקות בעניין הפגיעה בהורים וזכויותיהם. אף שישראל הצטרפה לאמנה הבין-לאומית לזכויות הילד, המדגישה את חובתה של המדינה להכיר בהורים כבעלי הזכות הראשונית על ילדיהם, עדיין החוק הישראלי מאפשר למנוע מהורים להיות שותפים בתהליכי קבלת ההחלטות על גורל ילדיהם.

ד"ר מילי מאסס, לשעבר מומחית לבדיקת מסוגלות הורית: הייתה וועדה שתפקידה היה ליישם את האמנה לזכויות הילד לחוק הישראלי, והוועדה הזאת קבעה שלא נכון לדבר על זכויות. שזכויות הוא מאבק כוחני ולכן מדובר על אחראיות של ההורים, אבל כן מדובר על זכויות הילד וזה אחרת ממה שמנוסח באמנה, כי באמנה כן מדובר על זכויות הורים.

מפגש אימהות עם פרופ' אסתר הרצוג. ענבל גרינברג [במאית]: לפני עשרים שנה התחילה פרופסור אסתר הרצוג את המאבק נגד המנגנון של הוצאת ילדים מהבית ומאז ליוותה מאות נשים ששירותי הרווחה לקחו מהן את ילדיהן.

פרופ' אסתר הרצוג, יו"ר עמותה לזכויות ילדים והורים: אני רואה במהלך השנים את ההתדרדרות במצב. ההתדרדרות בכל מיני כיוונים. גם בחקיקה שנהיית יותר ויותר דרקונית, גם במוסדות שהולכים ומתרבים ויש יותר ויותר סוגים של מוסדות.

רחל חמיאס, מחאת עגלות ריקות, ככר דיזנגוף: אנחנו רחם להשכרה של מדינת ישראל.

ענבל גרינברג [במאית]: כשהיה בן שלוש הוצא מהבית בנה הצעיר של רחל, לאחר שפנתה לרווחה לקבלת סיוע.

רחל חמיאס: באתי לקבל עזרה יותר בחוגים, בהסעות, בגן, דברים שאני לא יכולה, שידי לא משגת, כי אני עובדת, ועם כל זה שאני עובדת, אף פעם אני לא מצליחה לשלם את כל הדברים האלה. ונכנסתי למבוי סתום כי בעצם במקום לעזור, הם פשוט החלישו אותי כלכלית. עכשיו אני צריכה לשלם מסוגלות הורית, פסיכיאטרים, אבחונים לילד, אבחונים לי כדי להראות שאני בחורה נורמטיבית בסך הכל. אין לי שום כלים להחזיר את הילד שלי הביתה וזה המצב הכי הכי חמור שיכול להיות לבן אדם.

ענבל גרינברג [במאית]: יותר מעשרת אלפים ילדים מנותקים בכל שנה מהוריהם על ידי שירותי הרווחה. בשנה האחרונה, שני שלישים מהם נלקחו מאימהות במשפחות חד הוריות. מצב כלכלי קשה או סכסוך חריף עם הגרוש הובילו במקרים רבים להחלטה שהאימהות אינן מסוגלות לגדל את ילדיהן. כמו רחל, אימהות רבות חשות כי במקום לסייע להן ולהבטיח את רווחת הילד בתוך המשפחה, המדינה מענישה אותן בגזילת הדבר היקר להן מכל, במהלך שלכאורה נועד להגן על הילד.

חנה בן עמי, שופטת בדימוס, לשעבר מנהלת ביהמ"ש המשפחה בירושלים: ראשית, גורמים נזק לילד, אבל גם האמא ברגע שהיה לה איזה סיכוי לבנות את עצמה, עם הילד ועם וכשצריך תמיכה אז עם תמיכה, ברגע שלקחו היא מתדרדרת. לאף אחד זה לא חשוב?

ענבל גרינברג [במאית]: מעל מאה ושלושים אלף אימהות במשפחות חד הוריות חיות היום בישראל. שלושים אחוז מהן מתחת לקו העוני. כשאחת ההגדרות לילד בסיכון היא העדר תנאי מחייה בסיסיים לילד, המרחק בין משפחה חד הורית להזנחה, הוא לעיתים קצר מאוד.

רחל גלעד וולנר, עובדת סוציאלית, מנהלת מרכז לאמהות חד הוריות: תחשבו על אמא חד הורית שצריכה לשלם שכר דירה, שיוצאת לעבודה, שעושה שתי עבודות, חוזרת הביתה, שהיא רק חושבת שמנתקים לה את החשמל, שכל רגע מגיעה אליה הוצאה לפועל.

לורי שם טוב: אני גרתי בדירה קטנה, בדירת חדר וחצי. שני הילדים שלי היו בחדר אחד ואני במרפסת. אני ישנתי במרפסת, אפילו מיטה לא הייתה לי. בעיני הפקידות סעד, אני לא איפשרתי להם את התנאים המינימאליים. בעיני הילדים שלי היו מאושרים.

חנה בן עמי, שופטת בדימוס, לשעבר מנהלת ביהמ"ש המשפחה בירושלים: כל פעם התפארו בפני שלהורים המאמצים יש מחשב בבית, והם יתנו חדר לילד. אז זה נורא חשוב מחשב ונורא חשוב חדר, אבל ילד צריך עוד דברים. והוא בעיקר צריך חום, והוא צריך אהבה והוא צריך קשר, ואת זה פקידות הסעד שכחו.

ענבל גרינברג, במאית: אז איך הפכה בישראל התפיסה של הוצאת ילד מהבית כפתרון הטוב ביותר להגנה על הילד? כדי להבין זאת צריך לחזור אחורה לרעיון הציוני.

ד"ר מילי מאסס, לשעבר מומחית לבדיקת מסוגלות הורית: בזמנו שכנעו הורים לשלוח את הילדים בלעדיהם לארץ, וגם כשהגיעו העולים החדשים בשנות המדינה הראשונות, שכנעו את ההורים שיותר טוב שישלחו אותם לקיבוצים, לפנימיות, שיקבלו את החינוך הישראלי הרצוי. אני חושבת שהאידיאולוגיה הזאת מאוד משפיעה בעיקר בהתייחסות לאוכלוסיות מוחלשות, מפני שאנחנו כביכול יכולים לתת לילדים האלה יותר, מה שלא נכון. ברוב המקרים לא נכון. והרבה פעמים, טובת הילד משמעה הדרת ההורים. אפילו לא מתן חלופה יותר טובה, קודם כל להרחיק אותו מההורים.

פרופ' אסתר הרצוג: למעשה יש פה תופעה שהיא לא רק מוגבלת לקבוצות החלשות, אלא היא מתפשטת, מתרחבת לכל הקבוצות, ואז המשמעות היא שיש פה שליטה על כל האוכלוסייה, והשליטה על האוכלוסייה היא באמצעות הכוח להגדיר מה זאת אימהות טובה, מה זאת הורות טובה. אצל מי נמצא הכוח הזה?

ענבל גרינברג [במאית]: לפי חוק הכשרות המשפטית, רשאי בית המשפט להטיל את ההכרעה על ענייני האפוטרופוסות על מי שימצא לנכון. בפועל, כמעט בכל המקרים מוטלת ההכרעה על פקידי הסעד לחוק הנוער.

חנה בן עמי, שופטת בדימוס, לשעבר מנהלת ביהמ"ש המשפחה בירושלים: לשופטים יש נטייה לקבל עמדות של מי שנראה ניטראלי לכאורה, ומי שבעצם תפקידו לתת… יש היום יש סעיף בחוק שמאפשר לפקידות הסעד לקבוע, לא רק… שהשופט יכול להגיד לפקיד סעד, אתה תקבע, היכן יימצא הילד. אז אם שופט אומר, יש אדם שהוא מומחה, שיעשה, לי יש גם ככה ערימות גדולות של עבודה, תנו לי להתמקד במה שאני חייבת לעשות.

לורי שם טוב: עומדות שם אימהות שלא מבינות מה נפל עליהן. הן בטוחות שבית משפט יושיע אותן, שום כלום, זאת אלימות, אלימות בירוקרטית.

ענבל גרינברג [במאית]: בשנים האחרונות נשמעים יותר ויותר קולותיהן של אימהות המרגישות חסרות אונים מול פקידי הסעד האמונים לקבוע את גורלן. כדי להבין מדוע, צריך להבין כיצד פועלת השיטה. פקידת הסעד מאתרת ילד בסיכון. אם היא סבורה שהילד נמצא בסכנה, היא רשאית להוציא את הילד מהבית לשבעה ימים, ללא צורך לקבל על כך אישור מבית המשפט. את ההחלטה על מקום חסותו של הילד היא זו שתקבע, והיא זו שגם תגדיר את זמן ומקום המפגש שלו עם הוריו. כעבור ארבעה ימים פונה פקידת הסעד לבית המשפט לקבלת צו ביניים, המאשר להאריך את שהייתו של הילד מחוץ לבית לשלושים יום. את צו הביניים, מאשר השופט מבלי ששמע את ההורה ואת הילד ומבלי שהציגה לפניו פקידת הסעד ראיות או הוכחות כלשהן בעניין הנדון. עם קבלת צו הביניים, מעבירה פקידת הסעד את התיק לוועדת תכנון, טיפול והערכה, שם נקבע אם המשך הטיפול בקטין יהיה בקהילה או במסגרת חוץ ביתית. נוכחות ההורה בדיון, נקבעת על פי החלטת פקידת הסעד. אם החליטה הוועדה על הוצאתו של הילד מהבית, מזומן ההורה לבית המשפט לענייני משפחה, שם נקבעת סופית ההחלטה על אופן המשך הטיפול בקטין. הורה שאינו יכול לשלם בעבור עורך דין זכאי לסעד משפטי מהמדינה. אך בפועל, הורים רבים אינם מודעים לזכויותיהם המשפטיות ומגיעים לדיון לבדם. עד לשלב זה, פקידת הסעד אינה מאפשרת להורה לעיין בפרוטוקולים ובתסקירים שיוצגו לשופט.  דבר זה מותיר את ההורה חסר אונים מול רשימה ארוכה של האשמות נגדו שמעולם לא נחשף אליהן קודם לכן.

אמא: הם עשו בית משפט בלעדינו, בית משפט אמר טוב, אם יש כל כך הרבה תלונות, מאיזה משוגע, הם לא בדקו, אז כנראה שכדאי לקחת את הילד. לקחו לי אותו מהנקה. יש שתי משפחות אומנה, חילקו אותם, חצי-חצי. הם אומרים בפירוש אנחנו לא ניתן לך לגור לידם, אנחנו נחלק אותם מצפון עד דרום ככה. אני השכרתי דירה מעליהם בשביל לשמוע כל מילה, להגן עליה. כל הזמן היא בורחת אליי. אני גם מנסה כל פעם לבקש שהיא תישן אצלי,  אולי היום היא תישן אצלי, אולי היא תישן אצלי, כל פעם אני מבקשת.

פרופ' אסתר הרצוג: נכחתי בעצמי בכמה ישיבות כאלה, ואני מוכרחה לומר שאני שלא הייתי, לא עמדתי בסכנת אובדן האימהות שלי, ואובדן הילדים, אני עמדתי שם בתחושה של חוסר אונים מוחלט ושל השפלה.

חנה בן עמי, שופטת בדימוס, לשעבר מנהלת ביהמ"ש המשפחה בירושלים: אני חושבת שזה גם אינטרס של הציבור שלאישה יהיה טוב, ואישה שלוקחים ממנה ילד אי אפשר לצפות שיהיה לה טוב.

ענבל גרינברג [במאית]: דוח ועדת סילמן ביולי 2014 כלל שורה ארוכה של המלצות לשינוי המדיניות של הוצאת ילדים מהבית, כמו מינוי ועדת ערר בעבור ההורים, ביטול סעיף 19 שימנע את העברת סמכות ההכרעה לידי העובדים הסוציאליים והקמת תוכנית שיקום למשפחות מזניחות. המלצות אלו, זהות לאלו שהומלצו בדוח וועדת גילת ב- 2002. ועדיין, איש לא יישם אותם.

לורי שם טוב: מעולם לא הציעו לי עזרה, לא אמרו לי לקחנו לך את הילדים, אז בואי תשקמי את עצמך. לא. הם ברגע שהם לקחו לי את הילדים, הפסקתי לעניין אותם.

ד"ר מילי מאסס: ברוב ארצות המערב צריך לתת עזרה להורים מולידים גם אחרי שהילד הלך לאימוץ, אצלנו הורים מולידים, גמרנו, הולדתם את הילד גמרתם את התפקיד שלכם.

ענבל גרינברג [במאית]: על פי הנתונים שפרסם משרד הרווחה, בישראל חיים שבעים וחמישה אלף ילדים במסגרות חוץ ביתיות. מתוכם שישים אלף בפנימיות שכפופות למשרד החינוך, ורק חמישה עשר אלף במסגרות הרווחה לילדים בסיכון. מה שלכאורה הופך את ישראל לשנייה בעולם בשיעור הוצאת ילדים מהבית למסגרות רווחה. אך בפועל, קרוב לשמונה עשר אלף מהילדים בפנימיות שכפופות למשרד החינוך, הגיעו לשם בשל מחסור במכסות במוסדות הרווחה. בשורה התחתונה, קרוב לשלושים אלף ילדים המוגדרים בסיכון חיים במסגרות חוץ ביתיות. שנים עשר ילדים לכל אלף ילדים, מה שהופך את ישראל לשיאנית בעולם בהוצאת ילדים מהבית.

שיעור הוצאת ילדים מהבית במדינת ישראל

שיעור הוצאת ילדים מהבית במדינת ישראל

ד"ר מילי מאסס: אנחנו רוצים להציל את הילד, לא רוצים להציל את היחסים שלו עם הוריו.

לורי שם טוב: אם הייתי יודעת שאני אחווה כזה כאב, אם הייתי יודעת שככה אני ארגיש חנק, שככה אני אסבול, לא הייתי נכנסת להיריון. לא הייתי רוצה את החיים האלה, זה סבל, זה סבל לא נורמלי. זה שכול, הילדים שלי חיים והם לא איתי.

עו"ד ויוי אביבה רכניץ אפוטרופוסית לדין שמכרה ילדים ושיתפה פעולה עם משרד הרווחה בחטיפת ילדים מהוריהם מועמדת לתפקיד שופטת בבית משפט לנוער

האפוטרופוסים לדין מקבלים מינוי מבית משפט לנוער או משפחה על קטינים או קשישים, שהרווחה חפצה להוציאם למוסדותיה. אפוטרופוס לדין מרוויח כל חודש 1100 ש"ח על כל ילד. באתר התנועה למען עתיד ילדינו ישנה אזהרה חמורה משנת 2008 נגד האפוטרופוסית לדין עו"ד ויוי רכניץ. נכתב נגדה שהיא משת"פית של הרווחה ומנתקת את הקשרים בין ילדה שנחטפה לאמא שלה. בקישור כאן: עו"ד ומשתפית של הרווחה ויוי רכניץ ומתעללת סדרתית בילדים ובעלת קשרים במשרד הרווחה ומגישת תלונות שווא במשטרה http://wp.me/p9oZ0-QP

האפוטרופוסים לדין הם סדיסטים, רואים רק את הכסף מול עיניהם, עובדים בשיתוף פעולה מלא עם העו"סיות של משרד הרווחה ומתאכזרים להורים שנלחמים להשיב את ילדיהם. עו"ד ויוי רכניץ, משתפת הפעולה עם משרד הרווחה ולקקנית מערכת בתי המשפט, מועמדת לכהונת שופטת נוער במחוז מרכז.

עו"ד ויוי רכניץ אף פעם לא יצאה נגד מערכת המשפט ולא נגד פקידות הסעד בתפקידה כאפוטרופסית לדין על ילדים. היא ראתה את המינוי כאפוטרופסית על ילדים כמקפצה לכהונת שיפוט ולא ראתה את טובת הילדים שהיא אחראית עליהם.

עו"ד ויוי רכניץ הוציאה תחת ידיה דיווחים מחרידים ומזעזעים ברמת הסדיסטיות כלפי אימהות, כדי לנתק את הקשר בין הילדים לאימהותיהם והכל בהתאם לרצונה של פקידת הסעד שטיפלה בתיק.

כך למשל, בדיווח שהוציאה לבית המשפט בתיק נוער, היא כתבה נגד אבא כי הוא נטול רגשות ולא צריך להיות בקשר עם ילדיו, וטוב יעשה אם פשוט ישכח מקיומים של ילדיו. הילדים הוסתו על ידי האמא ובמשך שנתיים סירבו להיפגש עם אבא שלהם ועו"ד ויוי רכניץ כתבה שאכן הילדים צודקים, ואין לכפות עליהם לראות את האבא. כאן באו פקידות הסעד המזעזעות של תל אביב לעזרתה ובאמצעות שלל תסקירים והכפשות על האבא, גילגלו את האשמה ביצירת הנתק על האבא.

עו"ד ויוי רכניץ נהגה לשקר בבתי משפט לנוער, להעליל עלילות כוזבות על הילדים, לאשפז ילדים באשפוזים פסיכיאטרים כפויים, לשלוח אותם לפנימיות ואומנה, ולא שעתה לזעקות האימהות שביקשו להחזיר את ילדיהם הבייתה. מדובר באישה אכזרית בצורה איומה שרואה בילדים כלי לקידומה האישי שלה.

חרפה שאחת כזו שקיבלה משכורת חודשית של 50,600 ש"ח לחודש מהסיוע המשפטי עבור 46 ילדים עליהם קיבלה מינוי, תשמש כעת כשופטת נוער. איזה סיכוי יש להורים להחזיר את ילדיהם כשהם עומדים מולה, כשכל פקידות הסעד חברות שלה, והיא עצמה הורגלה לשמש גיליוטינה לילדים?

עו"ד רכניץ רגילה לשקר בגסות והיא לא תאפשר להורים לחקור את פקידות הסעד בחקירה נגדית. מדובר יהיה בפסקי דין תפורים מראש שפקידות הסעד יכתבו לה מבעוד מועד.

אפוטרופוסית לדין שנהגה להיות בקשר מקביל ומסונכרן עם פקידות הסעד, מבקשת כיום להיות שופטת נוער. המשמעות של כך היא שחיתות ותגמול יקירת מערכת המשפט שהניבה ילדים לתעשיית מוסדות הרווחה.

בשיחה שנוהלה אמש בבית משפט לנוער במרכז הארץ, שוחחו פקידות הסעד על מינויה הקרב  של חברתן עו"ד ויוי רכניץ, וכמה שהן מחכות שהיא תהיה שופטת.

עו"ד ויוי רכניץ תמיד שיתפה פעולה עם הרווחה ובתור אפוטרופוסית לדין היא מכרה ילדים כדי למצוא חן בעיני המערכת כדי שזה יעזור לה להתקבל כשופטת נוער.

ככה נראה מפלצת סדיסטית עו"ד ויוי רכניץ: להורים אין שום זכות לקשר עם ילדיהם.

התמונה צולמה ע"י יעקב בן יששכר בשנת 2008. כיום המפוטמת נראית כמו גרוטאה לגריטה ויוי רכניץ זונה מפוטמת מינוי קבע של משרד הרווחה בתיקי אפוטרופוסות

1.11

עוד אמא נחשפת: רובין לבט מסירה את מעטה החשאיות סביב חטיפות הרווחה: יומן המתעד 9 שנים של סבל ע"י פקידת סעד מירי איבגי שחטפה 5 ילדים לאומנה ולבית שבתי לוי בחיפה

עוד אמא אמיצה מסירה את מעטה החשאיות סביב חטיפות סדרתיות של 5 ילדים לשירותי האומנה ומעונות החירום של הרווחה. האמא דורשת ממשרד הרווחה להחזיר את התינוק שנחטף לבית שבתי לוי, ומשם לאומנה. האמא רובין לבט אזרחית זרה תקועה בארץ עם צו עיכוב יציאה לחו"ל. איך מרגישה אמא שחטפו לה 5 ילדים? מה היא חשה כלפי החוטפת הסדרתית עו"ס מירי איבגי? מה היא חשה כלפי מדינת ישראל? האם בכלל יש סיכוי להחזיר ילדים שנחטפו ע"י משרד הרווחה?

הרי הילדים החטופים נעקרו ממה שהיה מוכר להם ולכן כשהם בידי משרד הרווחה "נרשמים התנהגויות חריגות". ההתנהגויות החריגות האלה שמתעוררת בגלל החטיפה, הם אלה שמצדיקים את המשך הנזקקות, וכך בעצם כמו מעגל שוטה, את הנעשה אין להשיב. אותו הדבר קורה כשהילדים בורחים מהפנימיות האומללות של משרד הרווחה. הבריחה משמשת עצם התירוץ מדוע צריך להמשיך ולכלוא את הילדים בפנימיות, כי "הילדים לא מפנימים את הערך של הפנימיה בחייהם, ועד שלא יפנימו, אי אפשר לשחרר אותם. הזוי. מצמרר. מחריד.

קבלו את היומן בהמשכים. זוהי טעימה קטנה.

"הלב שלי נמס מכל האמהות הללו שסומנו ברווחה. אני אחת מהן. כל יום פוגשת באמא נוספת מעיר אחרת שהרווחה עקרה לה את ליבה עירבבה אותו במיקסר ואכלה. המדינה רוצחת ויורשת. הלב שלי מאבד פעימות מכל אמא. אישה צעירה כמוני, ילדה בעצמה. שכל מבוקשה זה לחבק ולאהוב את ילדיה. זה לא ייאמן כפי שיתואר אך עובדי הרווחה הורסים משפחות. מחבלים באהבה של זוגיות ומתעללים בילדים. זה לא ייאמן מה שהם עשו לי".

"שוב לא יכולה להרדם, מחר פגישה במרכז קשר, שעה עם התינוקות שלי, בחיי אני חיה בחלום בלהות ולא מצליחה להתעורר.

אני חושבת על פאני וקנין, האמא הגיבורה שקיבלה בחזרה את הבן שלה נדב, היא בטח ישנה עכשיו מחובקת איתו, ואני שמחה בשבילם, ואני מקנאה אני מודה שהיא הצליחה אחרי 57 ימים בלבד לקבל חזרה את בנה המתוק, אצלי זה קרה בדיוק בחג פורים. כמה זמן אלוקים, עוד הספקתי לקנות להם תחפושות יובל המבולבל ואריה, עוד הספקתי לשים להם את התחפושות במזוודה שהפקידת סעד לקחה.

אני חושבת על פאני היקרה ומה זה אומר על המערכת שלנו?

הרווחה פשוט עשתה טעות? ועכשיו החזירו לה את הבן?

מה עם העוגמת נפש שנעשה כאן? רצח נפשות? הטראומה לנדב? אני בטוחה שה- 57 יום האלו קיצרו לה את החיים לפחות ב- 10 שנים.

אני פועלת כמיטב יכולתי, נעזרת בעורך דין תותח בתחום, ומחכה לדיון הוכחות בחודש תשיעי. עוד קצת, מחר אני יראה את המלאכים שלי לשעה, אצחק איתם, אשיר, אסתיר את הדמעות דם שמתפוצצות לי מאחורי העיניים…עוד קצת.."

"אלוקים הביא לי חמישה ילדים מדהימים באמת, כמו כל הילדים, רוצים להרגיש אהובים ומקובלים,ילדים טובים יפים, חכמים, אני לא מצליחה להסביר לעצמי למה הקב"ה נותן לזה לקרות אבל אני יודעת שאני מיוחדת בעיניו אם הוא נתן לזה לקרות, יש לי איזה תיקון או דברים שאני לא מבינה, אך יש עוד חיים אחרי ה- 70 – 80 שנה האלה ושם אני יבין בטח על מה מדובר, בינתיים נותר לי רק להתפלל שלמרות שילדיי אינם איתי שיהיה איתם כל שניה ורגע, שיהיו בריאים ומאושרים ושידעו שיש להם אמא ואבא שממש ממש אוהבים אותם!"

"אני רואה בחדשות שהיתה תאונת דרכים קשה בדרך לתל אביב ילד בן שלוש נהרג ואחיו בן שנה וחצי נפצע. הלב שלי מפסיק לפעום יכול להיות שאלו הבנים שלי מטיילים להם אי שם עם משפחת אומנה חסויה? בעלי נעשה לבן. ואני מרגיעה אותו שאילו אלו היו הבנים שלנו הייתי מרגישה את זה בלב. כי כמה רחוק שפקידת הסעד מירי יבגי ימח שמה וזכרה תיקח את בני. אני מרגישה אותם כל רגע. וחוץ מזה התינוק שלנו רק בן שנה.. תגידו לי זה לא סוג של שואה?"

"הלב שלי מנופץ לאלפי חתיכות. כל דקה שעוברת אותי מנסרת. למה לי? שאני כל כך אוהבת ילדים. מבינה את העולם שלהם. דווקא לי? שאני הערכתי את העובדה שאני אמא? שמחתי להיות אמא. מצאתי את האושר שלי שהפכתי לאמא? כועסת על אלוקים שמרשה לזה לקרות. זה כמו שואה בשבילי הזמן הזה. הנחמה היחידה שילדיי חיים ובריאים. כיצד?

באמת אני שואלת אך זה קורה האכזריות הזו של פקידות הסעד שחוטפות ילדים. עובדות סוציאליות יותר גרועות מהגסטפו היהודי. אני שרק תסגרו אותי כל היום בחדר עם עשרה ילדים ולא ארצה לצאת. לא יכולה עכשיו לשמוע ילדים צוחקים. עד שילדיי שלי ישובו אלי. בקרוב בעזרת ה" זה יקרה."

"אני לעולם, אבל לעולם לא אסלח לכל אחד שהיה שותף לפשע הנורא הזה. ולמרות שאני תקועה בארץ הזוועתית הזו, לעולם לא אקח חלק במערכת המעוותת של המדינה הזו. וכך גם ילדיי. המדינה הזו איומה. יושבייה אוכלת ארץ!

אבל אלוקים הוא אל קנאי ונאמן, ואת הדין והחשבון האמיתי המדינה הזו תיתן! ועוד איך! ואז לא יעזור כסף, מעמד או אפוטרופוסיות של המדינה. ולרגע הזה אני מייחלת. כל מי ששכח שיש לו בורא. כל אחת שהשתמשה בכוח המדומה שלה והרסה חיים. יגיע הרגע שלה. ואני רק מבקשת מאלוקים לזכות לראות את זה!

כן אני כועסת. אבל תסתכלו סביב ותגידו אם אתם לא!

בתמונה: תינוק חטוף שנחטף ע"י פק"ס מירי איבגי בדמי ימיו.

קבלו תמונה שמגיעה עם ההסברים הבאים לגבי הילדים אדיר ובנימין:

"אמא שניתנה לה האפשרות להיות אמא לפרקי זמן קצרים, כמוני, מקפיאה ונוצרת בליבה רגעים שכולנו היינו ביחד… כמו הרגע הזה. השבת בפתח, ואני ובעלי יוצאים מגדרנו, וכנגד הטבע, עושים מסירות נפש לשמור את השבת, שהיא כעין טעימה מין העולם הבא, קשה לשנינו לשמור את השבת, מאוד קשה, מתפללים כל השבוע לאלוקים שיתן לנו את הכוח והשכל לשמור את השבת, וכל שבת ההתמודדות הקשה ביותר זה הסיגריות האלו,שזו לכשעצמה בעיה.

אין ספק שבעלי ואני מתחזקים מתוך העוול הנורא שהרווחה עוללה לנו שחטפה מאיתנו במרמה וברוע את שני הבנים. הגעגוע, הכאב, הכעס, הטירוף, נושפים על עורפינו ומעיבים על חיינו, ורק בזכות הידיעה והאהבה שיש בורא לעולם והוא השליט היחידי, והקב"ה פועל איתנו ברחמים גדולים, ומעמיד אותנו בניסיון כי הוא יודע שאנחנו נעמוד בו, וגם זו לטובתנו, גם אם אני לא מבינה איך, ולמה, זה ככה. ובאהבה גדולה.

אז אני מאחלת לכולם שבת שלום ומבורך, שבת של שלווה ונחת, שתנוחו מכל המלאכות, דאגות, תכנונים, מחשבות מטרידות, ותזכו לחוות עונג שבת בהתגלמותו. ושנזכה לביאת המשיח במהרה בימיינו. אמן!"

ועוד תמונה שמגיעה עם הכיתוב הבא:

"אם עדיין יש למישהו ספק מהי טובת הילד לפי הרווחה, הנה טעימה מילדה אחת שהיתה מטופלת ברווחה, ועדיין, ילדה אחת מהממת עוד חודשיים בת תשע, הילדה הקטנה שלי אביו. כן עם ו' בסוף. אביו שלי נחטפה ממני בגיל שבעה חודשיים, היא היתה במעון שבתאי לוי בחיפה עד גיל שנתיים.

מקום מחריד ואני לא רוצה אפילו להתחיל להסביר למה.

מגיל 2 עד 3 היתה איתי, ישנו יחד באותה מיטה, בגיל 3 שוב נחטפה ממני בצורה אכזרית, באמצע היום מול המכולת שהיא מחזיקה ארטיק שוקולד ביד. היא מטורפת על שוקולד… עד היום.

הרווחה שמה אותה במשפחת אומנה חסויה אי שם בישוב ברמת הגולן, עם אב אומן שהוא מרותק בכיסא גלגלים, רחמים קוראים לו. שנה היא היתה שם שלאורך כל הדרך אני מקבלת דיווחים מהפסיכולוגית של האומנה עצמה, שהילדה מביעה התנהגויות חריגות כנראה בעקבות התעללות, אחר כך אביו סיפרה לי שרחמים התעסק איתה מינית.

בעזרת יוסי נקר עורך דין מופלא הוצאנו אותה מהאומנה והיא עברה לפנימייה בעפולה ביחד עם שני אחיה הגדולים יותר..

אז זהו טעימה מילדה אחת שלי, ילדה גיבורה ששוב ושוב אותה פקידת שטן עו"ס מירי איבגי לקחה אותה, תחת הכותרת "לטובתה".

עכשיו תחשבו… זה כואב מאוד ומזעזע אני פשוט לא מאפשרת לעצמי לשקוע כי אני בטוח אשים קץ לחיי, בוטחת בבורא עולם, ועדיין נלחמת, כי בסופו של יום יש חמישה מלאכים שזקוקים לאמא, שרק היא יודעת באמת מהי טובתם.

סכנת נפשות בחופי טבריה: עובדים סוציאלים יוצאים לצייד נערים ונערות המועמדים לחטיפת ילדים: ההורים מוזהרים ממתחם "מתחברים לנוער בחופים"

עוד כתבת יחצנות מחרידה של משרד הרווחה עולה לאינטרנט בחסות Ynet. הפעם כתבת הזבל אתי דור נחום מסלפת מציאות ומשבחת את העובדים הסוציאלים המשועממים היוצאים לצוד נערים ונערות לתעשיית חטיפות הילדים, ותעשיית הטיפולים הפסיכו-סוציאלים. מספרת הכתבת אתי דור נחום, שעובדות סוציאליות יוצאות לחופי טבריה, מתנחמדות לנערים והנערות בלי שההורים לידם, לפעמים כאשר הנערים שתויים, מגרות את הילדים הללו לחשוף סודות פרטיים ומשפחתיים, וכל זאת כאילו למטרה נעלה של הצלת הילדים מפני סיכון והזנחה. המטרה האמיתית היא לייצר תעסוקה לעובדות הסוציאליות. ילדים פטפטניים, לפעמים קצת שתויים, מדובבים ע"י עו"סיות לגלות להן סודות, כל זאת תחת הבטחות שקר, שהעו"ס "תעזור".

למחרת מגיעה העו"ס למשרד פותחת תיקי נזקקות, מקלידה את כל הדברים ששמעה מהילדים השתויים, ומתחילה לעבוד. מחליטה את מי לחטוף למעון. מזמנת הורים לחקירות, מקלידה לתוך המערכת שקרים ורכילויות, ומנפחת את מצבת התיקים. מזמינה משטרה להורים.

אחר כך העו"סיות האלה סופרות את מספרי התיקים שפתחו, הולכות ומייללות שיש להן יותר מידי תיקים, שהן כורעות תחת העומס, ושצריך להקטין להן את מספר התיקים, כדי שאפשר יהיה לקלוט אלפי סטודנטיות לעבודה סוציאלית, שצריך לדאוג גם להן לתעסוקה.

ראו איך הכתבת מפריחה שקרי תעמולה אופייניים: "המתחם הוקם במטרה למנוע מצבי סיכון בקרב בני נוער, הפושטים על החופים ומוקדי הבילוי ההמוניים בחופשת הקיץ. כאן, על שפת האגם הלאומי, הרחק מעיני הההורים והמבוגרים, הם בודקים את גבולות האסור והמותר. הם באים והולכים מהמתחם, חלקם מכינים לעצמם שתייה, אחרים מפתחים שיחה עם המדריכים.  "אתם יכולים להטעין את הטלפונים ולשתות קפה", מציעה להם אחת מחברות הצוות. היא לא כופה עליהם ולא דורשת דבר. זה אחד הכללים כאן, ליצור דיאלוג משמעותי בלי שיפוט".

ככה מפתות העו"סיות את הנערים והנערות שיוצאים לבילוי עם קפה והטענת מכשירי טלפון, והזמנה לשיחה ולדיאלוג "בלי שיפוט". אלא שכמובן שיש שיפוט. כל מה שמספרים לעובדת סוציאלית הוא תחת חובת דיווח. הדיאלוגים הללו אינם חסויים. הכל מדווח ישירות למחלקת הרווחה. כך מועלים באמון הילדים הללו, מספרים להם שקרים ותופרים להם תיקים שיחבלו בעתידם, ויגרמו להוריהם התרוששות כלכלית, כשיצטרכו לקחת עורכי דין.

לתעלול הזה המציאו מילה חדשה בעברית: "יישוג":  "ערב סטנדרטי בחוף מתחיל בשיחת פתיחה של הצוות, ואחריה יוצאת משלחת לאיתור ואיסוף בני הנוער. בשפה המקצועית זה נקרא "יישוג" (searching). "מניסיוננו, יכול מאוד להיות שבתחילת הערב הרבה חבר'ה לא רוצים להגיע, אבל מאוחר יותר נראה אותם במתחם", אומרת אחת המדריכות. "לרוב מגיעים לכאן עשרות בני נוער בלילה, עד כדי כך שאין מקום לשבת", מספר חבר מועצת העיר, רפאל טרבלסי, הממונה על הרווחה והנוער בעירייה.

יישוג פירושו פעילות יזומה לייצר פרנסה לפקידות סעד. אנחנו לא ממש בטוחים שהפעילות הזו חוקית, לדבר עם קטינים מתחת לגיל 18 ללא הוריהם ולסחוט מהם מידע שעלול להפליל אותם או את הוריהם בתעלולי שווא ומצגי שווא.

אותו רפאל טרבלסי, שמשכורתו היא רק 40,000 ש"ח בחודש מספר: "אם אכן קיימות בעיות כאלה הם מופנים, בהסכמה משותפת עמם, לעובד סוציאלי במאהל, שממשיך בטיפול". השאלה היא האם מיידעים את הקטינים האלה לסכנות שבהמשך טיפול? למשל, לסכנה שלמחרת מוציאה העו"ס צו חירום להוצאת נערה למעון מסילה?, לסכנה שההורים עלולים לחטוף כתב אישום?

רפאל טרבלסי משקר במצח נחושה שמדובר "בהסכמה משותפת" זו הסכמה מאולצת.  הנערים והנערות האלה לא מקבלים גילוי נאות מה העו"ס זוממות, ושבכלל יש חובת דיווח, ושיש סכנות עצומות בכל מגע עם עו"ס: "אם אכן קיימות בעיות כאלה הם מופנים, בהסכמה משותפת עמם, לעובד סוציאלי במאהל, שממשיך בטיפול". מישהו ביקש מהם לטפל?

וזו הכתבה:  

בלי סמים, בלי אלכוהול: מתחם הבילוי הבטוח

עשרות בני נוער מגיעים לחוף שקמים בכנרת בכל ערב בימי הקיץ לבילוי לילי, תחת עיניהם הפקוחות של מדריכים ועובדים סוציאליים, שנשארים איתם עד אור הבוקר. כללי ההתנהגות קשיחים: בלי מוסיקה, בלי סיגריות ובלבוש מלא. כתבת 'ידיעות טבריה' יצאה לסיור לילי במתחם "מתחברים לנוער בחופים"

אתי דור נחום, פורסם: 19.08.15, 07:50

סכנות הסמים, אמצעי מניעה, מחלות מין, טיפים לגיל ההתבגרות – דפי הסברה כאלה ואחרים המונחים על שולחן, לצד ערכה להכנת שתייה חמה ועמדות טעינה לטלפונים ניידים, מקבלים את פני הבאים למתחם 'מתחברים לנוער בחופים' בחוף שקמים בכנרת.  המתחם הוקם במטרה למנוע מצבי סיכון בקרב בני נוער, הפושטים על החופים ומוקדי הבילוי ההמוניים בחופשת הקיץ. כאן, על שפת האגם הלאומי, הרחק מעיני הההורים והמבוגרים, הם בודקים את גבולות האסור והמותר. הם באים והולכים מהמתחם, חלקם מכינים לעצמם שתייה, אחרים מפתחים שיחה עם המדריכים.

"אתם יכולים להטעין את הטלפונים ולשתות קפה", מציעה להם אחת מחברות הצוות. היא לא כופה עליהם ולא דורשת דבר. זה אחד הכללים כאן, ליצור דיאלוג משמעותי בלי שיפוט.

לשיחה מצטרפת מנהלת התוכנית בטבריה, אלין פרנצמן ספקטור (30), שלדעתה נוער בסיכון היה מאז ומתמיד, רק שלא היינו פתוחים אליו.

"אנחנו מגיעים לזירה שבה בני הנוער באים לנפוש", היא אומרת. "יש כאלה שבאים להתפרק ויש כאלה שמגיעים עד הקצה. המטרה שלנו היא לאפשר קשר פתוח וחופשי, שלא כבול למסגרת של בית הספר או למשפחה. יש פה הרבה חבר'ה טובים שהכול בסדר איתם, ויש כאלה שבודקים את הגבולות. המתחם פתוח לכולם".

לדברי איציק פורטל (44), מנהל מחלקת הנוער והצעירים בעירייה, 95 אחוז מהנוער מגיע לחופים דווקא מבחוץ – בעוד שהטבריינים מעדיפים להישאר בעיר, שבה פועלות תוכניות דומות. "בטבריה יש אמנם 45 אלף תושבים, אבל בקיץ אנחנו חצי מיליון איש", הוא אומר.  ואכן, סיור לילי שנערך במקום ביום שני השבוע מגלה עשרות בני נוער הצמאים לאוזן קשבת, לאמפתיה ולנחמה, שהם מקבלים תוך משחק שש-בש עם מדריכים ועובדים סוציאליים, הנשארים איתם עד אור הבוקר ואם צריך, מוודאים שהקיאו את שאריות האלכוהול ששתו, ואפילו מרדימים אותם לישון.

מחפשים דרך

חמישה מתחמים כאלה נפתחו בארץ לפני כשלושה שבועות, שניים מהם באזור טבריה – בחוף שקמים ובחוף לבנון, שנמצא בצד השני של הכנרת. הרעיון מאחורי המיזם, בחסות המדינה והעירייה, הוא איתור בני נוער במצבי סיכון באזורי הבילוי הליליים וליווי שלהם בידי אנשי מקצוע.  ערב סטנדרטי בחוף מתחיל בשיחת פתיחה של הצוות, ואחריה יוצאת משלחת לאיתור ואיסוף בני הנוער. בשפה המקצועית זה נקרא "יישוג" (searching). "מניסיוננו, יכול מאוד להיות שבתחילת הערב הרבה חבר'ה לא רוצים להגיע, אבל מאוחר יותר נראה אותם במתחם", אומרת אחת המדריכות.

"לרוב מגיעים לכאן עשרות בני נוער בלילה, עד כדי כך שאין מקום לשבת", מספר חבר מועצת העיר, רפאל טרבלסי, הממונה על הרווחה והנוער בעירייה.

"הימים החלשים יותר הם ראשון וחמישי. תפקיד הצוותים הוא לברר סוגיות אישיות שונות בשיחות עומק עם בני הנוער. הצוות מנסה לאתר בעיות כמו שימוש בחומרים ממכרים, מיניות בגיל מוקדם, קשר לקוי ומתמשך עם ההורים ונשירה מוקדמת מבית הספר.

אם אכן קיימות בעיות כאלה הם מופנים, בהסכמה משותפת עמם, לעובד סוציאלי במאהל, שממשיך בטיפול.

"לפני שבוע וחצי, לדוגמה, הגיעה לכאן חבורה של צעירים שרצו להשתכר. הם הביאו איתם בקבוקי ערק ואחרי שסיימו חצי בקבוק, הם נשפכו. היו כמה שתויים שהיינו צריכים לקלח אותם, לתת להם להקיא ולהרדים אותם, כי אם הם היו שותים עוד כוס, זה עלול היה להסתיים אחרת.

"אני יכול לומר שבאופן כללי הצלנו פה חיים של אנשים, חד-משמעית".

מה עושים עם נער שמגלה, למשל, שהוא מעשן סמים?

ספקטור: "יש לנו נהלים ברורים. אם עולים דברים שמחייבים דיווח, אנחנו פועלים על פי החוק. בקטגוריה הזאת נכללים, למשל, פגיעה בקטין או פגיעה של קטין בקטין אחר. אם אני מנהלת שיחה וחושדת שהנער במצוקה או בסיכון לשימוש בסמים, אני מפנה אותו לעובד סוציאלי".

מנהל המתחם, נאור כהן (44), שמלמד הוראה מתקנת במרכז חינוך טכנולוגי בטבריה, מספר על נער ששוטט שבוע ימים לבדו בקרבת החוף. "הוריו הגרושים הקימו לעצמם משפחות והוא נשאר אבוד בעולם", הוא מספר.

"חמישה ימים דאגנו לו במה שרק שאפשר. הוא ילד אומלל. הוא יושב לי בראש חזק. הם נמצאים בגיל שאם אחד מהם יבחר בנתיב הלא-נכון, עד גיל 30 הוא יחפש איפה לעשות פרסה".

סוגרים פערים

באחת הפינות של המתחם משוחח צעיר עם עובדת סוציאלית, ואגב משחק משותף חולק איתה את סודותיו, שיטופלו בהמשך על ידי גורמי רווחה בעירו, בהסכמתו המלאה.  בשולחן אחר יושבים צעירים אחרים ומדברים תוך ציות לחוקי המקום – בלי להקים רעש ובלי סיגריות. לפתע שולף אחד מהם כיפה שחורה ומניח אותה על ראשו. טרבלסי לא מופתע.  "בסוף הערב הם יוצאים מכאן עם החליפות והכובעים, אבל כאן הם מרשים לעצמם להסיר אותם", הוא אומר. "יש ביניהם גם בנים של ראשי ישיבות. בבתי הספר הממלכתיים מסבירים לנוער על אלימות ועל הגבולות של יחסי מין מותרים ואסורים. לנוער החרדי, לעומת זאת, אין הסברה. הם חוטפים כאן הלם תרבות".

טרבלסי מינה רכז מיוחד לאוכלוסייה החרדית, בשל הצורך להעניק הסברה נכונה. בפועל מתברר שאם ניגש אליהם חובש כיפה כמותם, את חלקם זה דווקא מרתיע.  עודד זרקא (30), עובד סוציאלי במתחם, האחראי על המשך הקשר עם גורמים ברשות שבה גרים הנערים, לא מתפלא שדווקא מדריכים חילונים מצליחים לפצח את הנוער החרדי.

"כשבאים לנערים בענווה", הוא אומר, "הם רואים שיש נשמה שמבקשת לעזור, בלי לשפוט או להכניס את האמונות והתפיסות שלה. יש לנו גם נוער חרדי שמעוניין במסגרת חילונית, אבל ההורים לא מסכימים ואנחנו מנסים לתווך. כשיש רצון טוב, מגשרים על כל הפערים".

לדברי זרקא, לרבים מהנערים אין מוסד לימודי שיקלוט אותם לקראת שנת הלימודים הבאה, אם בשל פליטתם מהמערכת, או כי להוריהם אין מוטיבציה למצוא מסגרת.

מה קורה אם הם לא רוצים עזרה?

"אני מאמין שלכל אדם יש זכות להגדרה עצמית. אם הוא לא מעוניין לקבל סיוע, צריך להציג לו את המחיר שהוא עלול לשלם ואת האפשרויות שהמדינה נותנת לו, אבל הוא חייב לרצות בכך.

היה לנו ילד שנפלט בתפר שבין ישיבה קטנה לגדולה. יצרנו קשר עם המשפחה, כיוונו אותו ללימודים מקצועיים במסגרת חרדית ואכן, מבחינתנו, הוא עלה על דרך המלך".

פורטל מלווה את תוכנית 'עיר ללא אלימות' כבר עשר שנים, ומודה שלפני פתיחת המתחם היו באזור יותר מקרי אלימות ושתיית אלכוהול.

"קיבלנו דיווח ממנהלת הכנרת, האחראית על החוף, שמאז שאנחנו כאן – יש פחות פניות למשטרה", הוא אומר.

"עצם זה שמדריכי נוער בסיכון ועובדים סוציאליים נמצאים כאן, מפחית את מפלס האלימות. כיום, אם מישהו מזמין משטרה – זה אנחנו, למקרים שהתערבותה נדרשת".

פורטל תולה את הפתיחות וגילוי הלב של בני הנוער באווירה במקום. "בני הנוער צמאים לדבר ולפרוק, אבל אין להם למי", הוא מסביר.

"הם יושבים באוויר הפתוח, במקום אסתטי עם פינות ישיבה ומחצלות, לא כמו חדר מורים או משרדי רווחה, ודווקא אז שופכים את הלב. מקום מואר מפחית משמעותית את אירועי האלימות. זאת הסיבה שכל המגרשים בטבריה מוארים".

http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4691277,00.html

בתמונה: צוות חטיפות ילדים ע"י עוסיות מטבריה.

אימהות שובתות רעב מול בית ראש הממשלה להחזרת ילדיהן חטופי הרווחה – ד"ר עודד סושרד ראיון יעל דן גל"צ

כמה אימהות שובתות רעב מול בית ראש הממשלה במחאה על חטיפת הילדים מרשותן.

גלי צה"ל, יעל דן

קוראל: שתי אימהות: דניאלה הרסאג' ומרי גולד קולינס, מפגינות מול בית ראש הממשלה כבר 7 ימים, הן שובתות רעב במה שהן מכנות "מערכת חטיפת הילדים של הרווחה". הטענות של השתיים דומות, לדבריהן ילדיהן הוצאו מהבית על ידי שירותי הרווחה מבלי לחשוב באופן אמיתי על טובת הילד, כאשר במקרה אחד הוצא בנה של דניאלה מהבית לפני שנה וחצי, ובמקרה אחר מדובר על תאומות של האמא מרי גולד קולינס שהוצאו מהבית לפני יותר משנתיים.

השתיים טוענות כי המדינה מוציאה ילדים  מהבית בלי סיבה, ומעבירה אותם לפנימיות בהם מוזנחים הילדים ונגרם להם נזק.

המחאה הזו מגיעה אחרי מאבקים משפטיים ארוכים שבחלקם עדיין מתנהלים, ותחושה של חוסר אונים מצידן של השתיים שטוענות: אנחנו לא היחידות, יש עוד רבים כמונו שסובלים מהרווחה.

האמא דניאלה הרשאג': אני הגעתי לפה ב- 9/8 בערב, וכבר 7 ימים אני צמה ורק שותה מים. הילד שלי היום בן 11 ומשרד הרווחה החליט שבגלל שבני לא היה בבית הספר, ועיריית תל אביב התנערה ממנו, אז הרווחה החליטה לקחת ממני את בני. אני רוצה לספר איך לקחו לי את הילד כדי שידעו איך פועל משרד הרווחה. באים יס"מניקים כשאני הגענו לקנות לילד שלי דברים מגן העיר, קפצו עלי 9 יס"מניקים והפרידו ממני את הילד. לקחו אותנו בג'יפ. אמרו לנו שזה רשויות רווחה ושהם צריכים לעשות מה שברווחה אומרים. זה היה מזעזע! מנתקים ילדים, לוקחים אותם למרכזי חירום, כאילו את פושעת, כאילו את רוצחת. זה דבר מזעזע.

אני אשבות מול בית ראש הממשלה. אני רוצה את הילד שלי איתי, כמו שהיה לפני שהחלו הליכי המשפט, ושופטים מנסים לכסות את הפשעים האלה.

ד"ר עודד סושרד, הכל מתחיל בחינוך: אני מחזק את ידיה של דניאלה ושל כל ההורים שנאבקים בנחישות להחזיר את הילדים שלהם הבייתה.

אני לא רוצה להתייחס דווקא למקרים האלה, התופעה של היד הקלה על ההדק של משרד הרווחה, שבו מעדיפים להוציא את הילדים מתוך הבית, במקום לחשוב איך לתת עזרה בתוך הקהילה, איך אפשר לטפל במצב, והמצב הוא לא אידיאלי.

צריך לחשוב איך אפשר לתת טיפול בתוך הקהילה, שהילד נמצא אצל ההורים שלו. זה המקום הטבעי שלו, ושם ילד צריך לגדול. נתקלתי במקרים ועסקתי בנושא הזה הרבה זמן, ונתקלתי במקרים שפקידות סעד פשוט משקרות. משקרות כדי לשכנע את בתי משפט לנוער או בתי משפט לענייני משפחה  להוציא את הילדים מההורים שלהם.

אני לא מנסה להניא את ההורים ששובתים רעב מול בית ראש הממשלה בניגוד לרצונם. אני חושב שאפשר רק לגלות אמפטיה להורים האלה, לחזק אותם ובאמת כל הכבוד להם.

פרופ' אסתר הרצוג: כשאין סולידריות בתוכנו אין לצפות להבנה ולשיתוף פעולה מאויבנו – על נשות השמאל "נשים עושות שלום" כשלידן מפגינות אימהות מוחלשות שילדיהן נחטפו על ידי משרד הרווחה

פרופ' אסתר הרצוג, פרלמנט נשים:

https://www.facebook.com/pages/%D7%A4%D7%A8%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%98-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D/382265370469

אתמול ליד בית ראש הממשלה: האימהות התובעות להחזיר את ילדיהן שמערכת הרווחה, בחסות בית המשפט, גזלו מהן, ולצידן אוהל "נשים עושות שלום".

רק שני מטר בין שתי קבוצות הנשים אבל עולם ומלואו מפריד ביניהן: אלו נשים שבעות, ואלו נשים קשות יום, אלו נלחמות על ילדיהן ואלו על שלום אבסטרקטי.

והקשה מכל: הניכור וההתעלמות הבלתי נתפסים של השבעות כלפי האמהות המוכות על ידי רשויות המדינה.

אפילו את המחצלות לא נתנו להן כדי שיוכלו להשתמש בהן בלילה כשהן ישנות על המדרכה, בעוד הן ישנות במיטותיהן בבית. כדי להמחיש את חרפת ההתנכרות לא התביישו הנשים השבעות מכל טוב הארץ, שכל העת השתמשו במיקרופון, להרצאות על שווק מאבקן וכיוב', לתבוע מהאמהות שבעות המאבקים על השבת ילדיהן, ש"יהיו בשקט" כי זה (הדיבורים של האמהות ואלו שבאו להביע תמיכה בהן) מפריע להן.

ככה אפשר אולי להבין במעט את ההפסד הצורב של ה"שמאל" בציבור הרחב, ובעיקר בציבור המוחלש.

אתמול ליד בית ראש הממשלה: האמהות התובעות להחזיר את ילדיהן שמערכת הרווחה, בחסות בית המשפט, גזלו מהן, ולצידן אוהל "נשים עושות שלום". רק שני מטר בין שתי קבוצות הנשים אבל עולם ומלואו מפריד ביניהן: אלו נשים שבעות, ואלו נשים קשות יום, אלו נלחמות על ילדיהן ואלו על שלום אבסטרקטי. והקשה מכל: הניכור וההתעלמות הבלתי נתפסים של השבעות כלפי האמהות המוכות על ידי רשויות המדינה. אפילו את המחצלות לא נתנו להן כדי שיוכלו להשתמש בהן בלילה כשהן ישנות על המדרכה, בעוד הן ישנות במיטותיהן בבית. כדי להמחיש את חרפת ההתנכרות לא התביישו הנשים השבעות מכל טוב הארץ, שכל העת השתמשו במיקרופון, להרצאות על שווק מאבקן וכיוב', לתבוע מהאמהות שבעות המאבקים על השבת ילדיהן, ש"יהיו בשקט" כי זה (הדיבורים של האמהות ואלו שבאו להביע תמיכה בהן) מפריע להן. ככה אפשר אולי להבין במעט את ההפסד הצורב של ה"שמאל" בציבור הרחב, ובעיקר בציבור המוחלש...

אתמול ליד בית ראש הממשלה: האמהות התובעות להחזיר את ילדיהן שמערכת הרווחה, בחסות בית המשפט, גזלו מהן, ולצידן אוהל "נשים עושות שלום". רק שני מטר בין שתי קבוצות הנשים אבל עולם ומלואו מפריד ביניהן: אלו נשים שבעות, ואלו נשים קשות יום, אלו נלחמות על ילדיהן ואלו על שלום אבסטרקטי. והקשה מכל: הניכור וההתעלמות הבלתי נתפסים של השבעות כלפי האמהות המוכות על ידי רשויות המדינה. אפילו את המחצלות לא נתנו להן כדי שיוכלו להשתמש בהן בלילה כשהן ישנות על המדרכה, בעוד הן ישנות במיטותיהן בבית. כדי להמחיש את חרפת ההתנכרות לא התביישו הנשים השבעות מכל טוב הארץ, שכל העת השתמשו במיקרופון, להרצאות על שווק מאבקן וכיוב', לתבוע מהאמהות שבעות המאבקים על השבת ילדיהן, ש"יהיו בשקט" כי זה (הדיבורים של האמהות ואלו שבאו להביע תמיכה בהן) מפריע להן. ככה אפשר אולי להבין במעט את ההפסד הצורב של ה"שמאל" בציבור הרחב, ובעיקר בציבור המוחלש…

אתמול ליד בית ראש הממשלה: האמהות התובעות להחזיר את ילדיהן שמערכת הרווחה, בחסות בית המשפט, גזלו מהן, ולצידן אוהל "נשים עושות שלום". רק שני מטר בין שתי קבוצות הנשים אבל עולם ומלואו מפריד ביניהן: אלו נשים שבעות, ואלו נשים קשות יום, אלו נלחמות על ילדיהן ואלו על שלום אבסטרקטי. והקשה מכל: הניכור וההתעלמות הבלתי נתפסים של השבעות כלפי האמהות המוכות על ידי רשויות המדינה. אפילו את המחצלות לא נתנו להן כדי שיוכלו להשתמש בהן בלילה כשהן ישנות על המדרכה, בעוד הן ישנות במיטותיהן בבית. כדי להמחיש את חרפת ההתנכרות לא התביישו הנשים השבעות מכל טוב הארץ, שכל העת השתמשו במיקרופון, להרצאות על שווק מאבקן וכיוב', לתבוע מהאמהות שבעות המאבקים על השבת ילדיהן, ש"יהיו בשקט" כי זה (הדיבורים של האמהות ואלו שבאו להביע תמיכה בהן) מפריע להן. ככה אפשר אולי להבין במעט את ההפסד הצורב של ה"שמאל" בציבור הרחב, ובעיקר בציבור המוחלש...

אתמול ליד בית ראש הממשלה: האמהות התובעות להחזיר את ילדיהן שמערכת הרווחה, בחסות בית המשפט, גזלו מהן, ולצידן אוהל "נשים עושות שלום". רק שני מטר בין שתי קבוצות הנשים אבל עולם ומלואו מפריד ביניהן: אלו נשים שבעות, ואלו נשים קשות יום, אלו נלחמות על ילדיהן ואלו על שלום אבסטרקטי. והקשה מכל: הניכור וההתעלמות הבלתי נתפסים של השבעות כלפי האמהות המוכות על ידי רשויות המדינה. אפילו את המחצלות לא נתנו להן כדי שיוכלו להשתמש בהן בלילה כשהן ישנות על המדרכה, בעוד הן ישנות במיטותיהן בבית. כדי להמחיש את חרפת ההתנכרות לא התביישו הנשים השבעות מכל טוב הארץ, שכל העת השתמשו במיקרופון, להרצאות על שווק מאבקן וכיוב', לתבוע מהאמהות שבעות המאבקים על השבת ילדיהן, ש"יהיו בשקט" כי זה (הדיבורים של האמהות ואלו שבאו להביע תמיכה בהן) מפריע להן. ככה אפשר אולי להבין במעט את ההפסד הצורב של ה"שמאל" בציבור הרחב, ובעיקר בציבור המוחלש…

אתמול ליד בית ראש הממשלה: האמהות התובעות להחזיר את ילדיהן שמערכת הרווחה, בחסות בית המשפט, גזלו מהן, ולצידן אוהל "נשים עושות שלום". רק שני מטר בין שתי קבוצות הנשים אבל עולם ומלואו מפריד ביניהן: אלו נשים שבעות, ואלו נשים קשות יום, אלו נלחמות על ילדיהן ואלו על שלום אבסטרקטי. והקשה מכל: הניכור וההתעלמות הבלתי נתפסים של השבעות כלפי האמהות המוכות על ידי רשויות המדינה. אפילו את המחצלות לא נתנו להן כדי שיוכלו להשתמש בהן בלילה כשהן ישנות על המדרכה, בעוד הן ישנות במיטותיהן בבית. כדי להמחיש את חרפת ההתנכרות לא התביישו הנשים השבעות מכל טוב הארץ, שכל העת השתמשו במיקרופון, להרצאות על שווק מאבקן וכיוב', לתבוע מהאמהות שבעות המאבקים על השבת ילדיהן, ש"יהיו בשקט" כי זה (הדיבורים של האמהות ואלו שבאו להביע תמיכה בהן) מפריע להן. ככה אפשר אולי להבין במעט את ההפסד הצורב של ה"שמאל" בציבור הרחב, ובעיקר בציבור המוחלש...

אתמול ליד בית ראש הממשלה: האמהות התובעות להחזיר את ילדיהן שמערכת הרווחה, בחסות בית המשפט, גזלו מהן, ולצידן אוהל "נשים עושות שלום". רק שני מטר בין שתי קבוצות הנשים אבל עולם ומלואו מפריד ביניהן: אלו נשים שבעות, ואלו נשים קשות יום, אלו נלחמות על ילדיהן ואלו על שלום אבסטרקטי. והקשה מכל: הניכור וההתעלמות הבלתי נתפסים של השבעות כלפי האמהות המוכות על ידי רשויות המדינה. אפילו את המחצלות לא נתנו להן כדי שיוכלו להשתמש בהן בלילה כשהן ישנות על המדרכה, בעוד הן ישנות במיטותיהן בבית. כדי להמחיש את חרפת ההתנכרות לא התביישו הנשים השבעות מכל טוב הארץ, שכל העת השתמשו במיקרופון, להרצאות על שווק מאבקן וכיוב', לתבוע מהאמהות שבעות המאבקים על השבת ילדיהן, ש"יהיו בשקט" כי זה (הדיבורים של האמהות ואלו שבאו להביע תמיכה בהן) מפריע להן. ככה אפשר אולי להבין במעט את ההפסד הצורב של ה"שמאל" בציבור הרחב, ובעיקר בציבור המוחלש…

דניאלה הרשאג ומרי גולד קולינס, האימהות המוחות להשבת ילדיהן

דניאלה הרשאג ומרי גולד קולינס, האימהות המוחות להשבת ילדיהן

טיוח דוח ועדת ישראל צבי גילת כאספקלריה לשחיתות סחר בילדים ופשעים נגד האנושות במשרד הרווחה

אוגוסט 2015 – מאפייני השחיתות, סחר בילדים ופשעים נגד האנושות של צמרת משרד הרווחה, בעלי תפקידים באותו תפקיד עשרות שנים כגון היועצת המשפטית של המשרד בתיה ארטמן, אורנה הירשפלד פקידת אימוץ ראשית, חנה סלוצקי פקידת סעד ראשית לנוער, ועוד. מאפיין נוסף של פשעי צמרת משרד הרווחה היא אי קיום מסקנות הוועדות לקבע את פשעיהם נגד החברה בישראל, כלומר הוועדה היא מריחה לזרות חול בעיני הציבור.
להלן דו"ח ועדת גילת.

דין-וחשבון של וועדת ייעוץ לקביעת סמכות "ועדות החלטה" ודרך התנהלותן מול פקידי הסעד למיניהם (ועדת גילת) מוגש אל הרב שלמה בניזרי, ח"כ שר העבודה והרווחה

ע"י עו"ס עו"ד שמעון תאג'ורי, מרכז הוועדה
ירושלים, כסליו תשס"ג, נובמבר 2002

רשימת חברי הוועדה:

ד"ר ישראל צבי גילת, יושב-ראש הוועדה
ד"ר ז'ק אייזנברג
פרופ' רמי בנבנישתי
ד"ר משה ברבי
עו"ד שושנה גלס
מר עמוס דניאל
פרופ' אסתר הרצוג
עו"ס מרדכי (מוטי) וינטר
ד"ר אהרן יורק
עו"ד יעקב (קובי) סגל
עו"ס צבי סלנט
עו"ס אסתר (אתי) פרץ
פרופ' אבנר חי שאקי
עו"ס עו"ד שמעון תאג'ורי – מרכז הוועדה
————————————————————————————————————————
בס"ד
לכבוד הרב שלמה בניזרי, ח"כ
שר העבודה והרווחה
כב' השר,
הריני מתכבד להגיש לך דין וחשבון הוועדה לקביעת סמכות "ועדות החלטה" ודרך התנהלותן מול פקידי הסעד למיניהן. הדו"ח מכיל בראש ובראשונה, את מסקנות הוועדה, מהן על דעת כל חברי הוועדה ומהן על דעת הרוב. במקרים של חילוקי דעות הובאו מסקנות המיעוט בנפרד תוך ציון ואזכור של שמות התומכים בדעת הרוב והתומכים בדעות המיעוט.
ביום 27.1.2002 הוצאת, כב' השר, כתב מינוי לחברי הוועדה, ארבע-עשר במספרם והם (לפי סדר א-ב):
  1. ז'אק אייזנברג, ד"ר, מומחה בפסיכיאטריה; פסיכיאטריה של ילדים ונוער. מנהל מרפאת בריאות הנפש צפון ירושלים, בבית החולים הרצוג בירושלים.
  2. רמי בנבנישתי, פרופ', בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש ברוואלד האוניברסיטה העברית בירושלים
  3. משה ברבי, ד"ר, סטאטיסטיקן, מרצה בכיר למתימטיקה ולחקר ביצועים בבית הספר לכלכלה ולמינהל עסקים, אוניברסיטת בר-אילן. יועץ סטאטיסטי למספר חברות ציבוריות בארץ. בעבר מרצה בכיר באוניברסיטת Nanterre, פריז, צרפת (1972-1967)
  4. ישראל צבי גילת, ד"ר, מרצה בכיר בבית הספר למשפטים ולמנהל עסקים במכללה האקדמית נתניה. בית הספר לעבודה סוציאלית אוניברסיטת בר-אילן (2000-1994) בית הספר לחינוך אוניברסיטת בר-אילן; בית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית אשקלון;.
  5. שושנה גלס, עורכת-דין, משרד עו"ד גלס תל-אביב, מכהנת מזכ"ל לשכת עורכי-הדין; יו"ר ועדת אתיקה לשכת עורכי הדין. משמשת כסגן יושב-ראש ועד מחוז תל-אביב
  6. עמוס דניאל, יועץ מיוחד לשר בענייני רווחה.
  7. אסתר הרצוג, ד"ר, ראש החוג למדעי החברה, המכללה האקדמית בית ברל. חוקרת עמיתה במרכז Center for Cross-Cultural Research on Women in Queen Elizabeth House, אוקספורד, בריטניה
  8. מרדכי (מוטי) וינטר, ראש האגף לילד ונוער באגף לשירותים חברתיים ואישיים, משרד העבודה והרווחה
  9. אהרן יורק, ד"ר, מרצה בכיר, בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן. כיהן בעבר כמנהל בית הספר שם (1997-1994); כיהן כיו"ר מועצת העובדים הסוציאליים בישראל (1998-1997).
  10. יעקב (קובי) סגל, עורך-דין, משרד עו"ד סגל, רמת-גן ועיתונאי.
  11. צבי סלנט, עובד סוציאלי; פקיד סעד מחוזי לסדרי-דין בשנים 1995-1965 במחוזות ירושלים והדרום; סגן הנאמן הציבורי לענייני צדקה, 1975-1965; מרכז האגודה לשיקום האסיר והעבריין בישראל, 1985-1970.
  12. אסתר (אתי) פרץ, עובדת סוציאלית, יושבת-ראש איגוד העובדים הסוציאליים בישראל .
  13. אבנר חי שאקי, פרופ', הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב; פרופ' אורח School of Law, York University, בטורונטו, קנדה. לשעבר, חבר-כנסת במשך תשע-עשרה שנה; סגן שר החינוך (1973-1969) ושר לענייני דתות (1992-1988).
  14. שמעון תאג'ורי, עובד סוציאלי,
תוכנו של כתב המינוי שהובא לכל חבר בוועדה סוגנן כדלהלן:
"הריני למנותך כחבר בוועדה לבדיקת פעולות וועדות ההחלטה. הובא לידיעתי מאת אנשי מקצוע, משפטנים, וכן ממחקרים שנעשו בנושא זה כי פעולת הוועדות הינה מתוך הוראות המצויות בחוזר מנכ"ל ולא מתוקף חוק או תקנות.
כ"כ נטען כי במקרים מסוימים, ולא מעטים, אין תהליך שימוע להורים החפצים בכך, לא נמסר להם מידע מלא ונשללת מהם האפשרות להגיש ערר. בנוסף, נטען כי פקידי הסעד אמורים להגיש תסקירים המכילים המלצות לבתי המשפט, פקידי הסעד אינם מהווים מקשה אחת וכל אחד פועל במסגרת הרשאתו, הוועדה מסמיכה פקיד סעד אחד בלבד להגיש את תסקירו ולהמליץ המלצותיו, דבר הפוגם בהליכי ההערכה של בתי המשפט.
לפיכך אבקשכם לבדוק את פעולות הוועדות ולהמליץ בפניי תוך 3 חודשים מתוקף המינוי לגבי דרכים מומלצות לעבודת הוועדות תוך מזעור הפגיעה בילדים ובמשפחות.
בראש הוועדה יעמוד ד"ר ישראל צבי גילת, ירכזה עו"ס שמעון תאג'ורי
בברכה,
(-)
הרב שלמה בניזרי
שר העבודה והרווחה"

מאז תחילת פברואר 2002 הוועדה ישבה כמליאה 26 ישיבות שכל אחת נמשכה בממוצע שלוש וחצי שעות. מלבד זאת התקיימו דיונים על בסיס פרטני בין חברי הוועדה עצמם וכן בין חברי הוועדה לגופים אחרים. (אזכיר רק את הישיבה עם ועדת הקליטה של הכנסת בה הוזמנו רבים מחברי הוועדה על-ידי מר צבי הנדל, ח"כ, יושב-ראש הוועדה הנ"ל). ישיבות הוועדה תועדו בפרוטוקולים. מהישיבה השנייה הואיל המשרד שבראשותך להקציב לוועדה הקלטה ותמלול. סך כל עמודי הפרוטוקול של דיוני הוועדה הם 2852 עמודים בערך.

לפני הוועדה הונח כבר בתחילת עבודתה מחקר על ועדות ההחלטה בישראל שבוצע ביוזמת משרד העבודה והרווחה ונערך ע"י גב' טלל דולב, פרופ' רמי בנבנישתי ומר אמנון טימר שהוגש כבר במאי 2001 (בסיוון, תשס"א). המחקר מאיר היבטים חשובים רבים מנקודות זווית שונות שהוועדה, שאנו חברים בה, עסקה בהן רבות.
בנוסף ניהלה הוועדה ישיבות. ברוב הישיבות שהתקיימו במליאת הוועדה הופיעו מומחים מן האקדמיה, ראשי מחלקות מאגף שירותים חברתיים ואישיים שבמשרד העבודה והרווחה וכן ממונים במערך שירותי רווחה בתחום הילדים בסיכון של עיריות תל-אביב וירושלים שהאירו את עניינה של הוועדה מנקודות מבט שונות. הדיונים בישיבות אלו עסקו בתפקידן של וועדות ההחלטה ושל פקידי הסעד מולן. הדיונים נסובו באופן עקרוני לגופם של תפקידים ולגופם של הליכים בהם מעורבים קטינים ומשפחותיהם, אך לא דנו בהם בגופם של אירועים ואנשים שעניינם נידון במסגרת שירותי הרווחה, ובוודאי לא השיגו על ההחלטות השיפוטיות שניתנו בהם. בנוסף לא דנה הוועדה בשאלת תפקודם האישי של בעלי התפקידים המעורבים ב"וועדות ההחלטה" ושל פקידי הסעד הנוגעים לנושא הוועדה .
אביא את רשימת העדים המומחים, לפי סדר הופעתם בוועדה:
  1. עו"ד בתיה ארטמן, סגן בכיר ליועץ המשפטי של שר העבודה והרווחה
  2. ד"ר מאלי מאסס, מרצה בכירה (בדימ.) בית הספר לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית, ירושלים
  3. כב' השופט (בדימ.) אלי שרון, לשעבר סגן נשיא בתי המשפט השלום לנוער
  4. ד"ר שבתאי נוי, פסיכולוג קליני וחינוכי, מומחה בטראומה נפשית
  5. גב' דינה שלום, מפקחת ארצית על תחום הקהילה בשירות הילד והנוער
  6. גב' שלווה לייבוביץ, מפקחת ארצית לאומנה, שירות ילד ונוער ומרכזת השמה ארצית
  7. גב' מרים פבר, פקידת סעד ראשית לחוק הנוער
  8. גב' טלל דולב, מנהלת מחקר בתחום ילדים ונוער, מכון ברוקדייל
  9. גב' אלה בלאס, מנהלת השירות למען הילד, פקידת סעד ראשית לחוק אימוץ ילדים
  10. גב' אורנה הירשפלד, פקידת סעד ארצית לחוק אימוץ ילדים
  11. כב' השופט אברהם שיינפלד, נשיא בתי המשפט השלום לנוער
  12. גב' חנה סלוצקי, פקידת סעד ארצית לחוק הנוער
  13. פרופ' עמנואל מארקס, פרופ' (אמר.), המחלקה לסוציולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב, חתן פרס ישראל
  14. גב' אורית מוסל, מרכזת נושא חוק הנוער, מינהל השירותים החברתיים עיריית תל-אביב יפו
  15. גב' ברוריה כץ, מנהלת תחום ילד ונוער ומשפחה במינהל השירותים החברתיים עיריית תל-אביב יפו
  16. גב' עדנה שטרית, יו"ר תא פקידי הסעד לחוק הנוער באיגוד העובדים הסוציאליים. מדריכה ומרכזת פקידי סעד לחוק הנוער, עיריית נס-ציונה
  17. גב' צפורה לפלר, מנהלת המחלקה לילד ונוער, עיריית ירושלים
  18. גב' רות מטות, פקידת סעד עירונית לחוק הנוער, מנהלת היחידה לילד בסיכון במחלקת ילד נוער ומשפחה, עיריית ירושלים.
  19. גב' רונית צור, פקידת סעד ראשית לחוק הסעד סדרי דין
  20. גב' יעל הרמל, מנהלת המחלקה לרווחת הפרט והמשפחה, לשעבר פקידת סעד ראשית לחוק הסעד סדרי-דין
  21. מר חיים פוזנר, מנהל המחלקה לשירותים חברתיים ואישיים
  22. כב' ח"כ הרב שלמה בניזרי, שר העבודה והרווחה.
אביא ראשית את מסקנות הוועדה:


א. קריאה אל הנהלת משרד הרווחה על בניית "אמנת שירות" עם צוותי הלשכות לשירותים חברתיים וארגוני ציבור חברתיים העוסקים בקטינים ובמשפחותיהם (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

לאחר ששמעה הוועדה את המומחים שהופיעו בפניה ואת אנשי שירותי הרווחה העוסקים בטיפול בקטינים נזקקים או המצויים בסיכון נוכחה הוועדה לדעת כי בין אנשי שירותי הרווחה קיים רצון כן ואמיץ להפוך את ההליכים המורכבים והחשובים כשלעצמם, לבהירים יותר ול"שקופים" יותר ולשם כך מעונינים הם לשתף את המשפחות ואת הקטינים עצמם יותר ויותר בהליכים שבהם נידון עניינו של קטין שכזה. בייחוד במקרים שבהם עולה אפשרות שהקטין, בכורח הנסיבות, יוצא מביתו, לא יבוצעו החלטות שכאלה אלא רק לאחר שהמשפחה – קרי האב והאם ביחד ולחוד, שותפו בלבטים ואף נשאלו לדעתם. מלבד זאת, הוועדה נוכחה לדעת כי אנשי שירותי הרווחה מכירים בזכותה הבסיסית של המשפחה להחזיק את בנה או בתה ברשותה ולעצב בעצמה את אישיותם ואת אופיים, ואף במקרים בהם נאלצו שירותי הרווחה להמליץ בפני הערכאות המוסמכות להרחיק את הקטין ממשפחתו, יש מקום להגיש למשפחה כל סיוע פסיכולוגי או נפשי אחר מתוך הבטחה לדיון חוזר שייערך בהגינות לשם החזרת הקטין לחיקה.
בכפוף להמלצות הוועדה שתובאנה להלן, קוראת הוועדה לבניית "אמנת שירות" שמטרתה ליצור גשר של אימון בין אנשי שירותי הרווחה העוסקים בטיפול בקטינים נזקקים או המצויים בסיכון לבין המשפחות שבנם נמצא בסיכון, וקוראת לה ליישם את ההצעה שהועלתה כבר על-ידם ולהכריז כבר בשנה הקרובה על בנייה של "אמנת שירות" של ההנהלה וכל אנשי שירותי הרווחה כלפי הקטינים הנזקקים ומשפחותיהם. אמנה זו תושתת על עקרונות של "טובת הילד" ו"זכויות הילד" מזה וחיזוק התא המשפחתי ברוח "כבוד האדם וחירותו" כפי שבאים לביטוי באמנת האומות המאוחדות בדבר זכויות הילד וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
הנהלת המשרד תחייב את מחוזות לפעול ברוח "אמנת השירות" תוך שנה מיום פרסומה, וכל לשכה לשירותים חברתיים תפעל לפתיחת ערוצי הידברות בין מנהל המחלקה לשירותים חברתיים, פקידי הסעד המקומיים, מרכזי וועדות החלטה


ב. כינונה של "ועדה לתוכניות טיפול" במקום "וועדת החלטה" ועיגון מעמדה בחקיקה 
(לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה לנכון להמיר את השם "ועדות החלטה" בשם שמשקף את תוכנה המדויק כמו "ועדות לתוכניות טיפול" (להלן: וות"ט) וכדומה, ולעגן את מעמדן בחקיקה. בראש הות"ט יעמוד מרכז הועדה. אף תפקידו יעוגן בחיקוק. הוועדה תעסוק בהצגת תוכניות טיפול אלטרנטיביות לגבי הקטין הנטען להיות בסיכון ולפני משפחתו – לפי מתודות הטיפול הקיימות כיום ולפי המתודות המתחדשות מפעם לפעם שייקבעו על-ידי וועדה מדעית מפקחת, כאמור להלן בסעיף יט – ותקבע בהחלטה את התוכנית הנראית לפי שיקול דעתם של רוב חבריה, בהתאם.
סמכויותיה של הוות"ט וסמכות מרכז הוות"ט יעוגנו בתחילה, בתקנות בנות פועל תחיקתי ולאחר מכן ישקול השר לערוך מהלך חקיקתי בכנסת. הוות"ט ידונו בכל טיפול של ילדים ונוער בסיכון עד לגיל הבגירות המשפטית, (היינו – 18) ואולי עד לגיל 21. אין במה שייאמר כדי להפחית מסמכותם של בתי המשפט מתוקף הוראות חוק הפיקוח על המעונות, תשכ"ה1965-.


ג. סמכויותיה של "וועדת תוכניות הטיפול" (וות"ט) באשר לקטין ולמשפחתו 
(לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

ייקבע כי לא יתקיים כל דיון בוות"ט ללא נוכחותם של הקטין ומשפחתו, ולא יוצגו תוכניות טיפול אלא רק בנוכחותם של הקטין ומשפחתו. במקרים בהם יראה מרכז הוועדה כי יש לקיים דיון שלא בנוכחותם של הקטין או משפחתו, יודיע בכתב על כך למשפחה, לכל המאוחר 72 שעות לפני מועד כינוס הוות"ט, וינמק את החלטתו. בסוף הודעתו יציין במפורש את זכותה של משפחת הקטין לערור על החלטתו בפני וועדת ערר, במועד ובדרך הקבועה להלן בסעיף יט. עד לסיום הדיון בוועדת הערר אם יוגש, או עד איבוד זכות הערר, הכל לפי המוקדם יותר, יוקפא כל הליך בעניינו של קטין בוות"ט. אין במה שנאמר לפגום בסמכות פקיד הסעד להוציא צו חירום במשך זמן זה, לפי המתווה להלן בסעיף יז.
"המשפחה" "משפחת הקטין" "משפחתו" יוגדרו בראש ובראשונה הורי הקטין, באין הורים, קרובי משפחת האב או האם המחזיקים בו בפועל, באין קרובים כאמור, יהיו אלו לפי סדר שנקבע בסעיף 10(2) לחוק הירושה, תשכ"ה1965- ובלבד שיהיה בעל כשרות מלאה כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב1962-.


ד. הטלתה של חובת תרשומת וגילויה כלפי הקטין ומשפחתו
(לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

לאור פניות הציבור לוועדה ולאור התלונות שנשמעו בפניה, וכן מעדויותיהם של המומחים, נראה כי רצוי שההליך המתקיים בוות"ט יהיה שקוף יותר וכי לשם כך תוטל כעניין שבחובה תרשומת מדויקת של עיקרי הדברים הנאמרים שם. יש לרשום אפוא את זמני התכנסותן של הות"ט, משכן של ישיבות הוות"ט וכן את רשימת הנוכחים בכל אחת מישיבות הוות"ט. מלבד ההחלטה של הוות"ט שתנומק, יש להביא את עיקר דבריהם של כל אחד מחברי הוות"ט והמומחים המופיעים בפניה בנפרד ובמדויק. יש להביא את ההערכות הנשמעות שם ואת התגובות להערכות אלו מן הקטינים וכן ממשפחותיהם או מנציגיהם במשמעות סעיף ז להלן. מרכז הוות"ט יהיה אחראי לתרשומת ויוכל לבצע בעצמו או להטילה על כוח עזר ככל שימצא לנכון. מומלץ כי השר יורה לממן באופן מיוחד אמצעי ניאות לתרשומת (עד להמצאת סעיף תקציבי מיוחד). לאחר כתיבת הפרוטוקול יש להמציא עותק מיוחד למשפחת הקטין שעניינו נידון לחתימתם. במקרים של אי-הסכמה על תוכנו של הפרוטוקול מצד המשפחה, תהיה המשפחה רשאית בעצמה או באמצעות נציגה להגיש את השגותיה בכתב. השגותיה בכתב יצורפו לפרוטוקול דיוני הוות"ט ויהוו חלק בלתי נפרד ממנו. במקרה שתוכניות הטיפול שיציעו חברי הוות"ט יהיו מגובות בהערכות נלוות או בכל מסמך שהוא יובאו אף הם לידיעת המשפחות לפחות 72 שעות לפני התכנס הוות"ט בעניינה, יצורפו לפרוטוקול דיוני הוות"ט ויהיו אף הם חלק בלתי נפרד מהם.
במקרים בהם קיים חשש שעקב גילוי המידע יבולע לקטין לדעת מרכז הוועדה, יודיע הוא בכתב למשפחה ולקטין על החלטתו, וינמקה בהתאם ויציין בכתב את זכותם לערור על החלטתו בפני וועדת הערר. המשפחה או הקטין יהיו רשאים לערור על החלטה זו במועד ובדרך שנקבעו בסעיף יט. עד להחלטתה של וועדת הערר, או עד לאיבוד זכותה של המשפחה לערור, הכל לפי המוקדם יותר, יוקפא כל הליך בעניינו של קטין בוות"ט.


ה. הרכבה המוצע של ה"וועדה לתוכניות טיפול"
(לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

ראוי להקים צוות קבוע לוות"ט. ההרכב יהיה קבוע ויכלול מלבד מרכז הוות"ט, מספר פונקציות חיוניות, כמו העובד-הסוציאלי המטפל בילד ובהוריו, ביחד ולחוד; ראש הצוות השכונתי שבו מקום מגוריו הקבוע של הקטין; נציג בריאות הציבור (אחות ציבורית, רופא פנימי); נציג בריאות הנפש (פסיכולוג קליני או פסיכיאטר ילדים); נציג מערכת החינוך (רצוי מאותו זרם חינוכי שההורים מייעדים את בנם אליו). בכל מקרה שהפנייה בעניינו של הקטין אינה נעשית על-פי פניית המשפחה, ראוי לקבוע שלא יתקיים דיון בעניינם בוות"ט מבלי שיהא נוכח פקיד הסעד לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך1960- העשוי להביא את עניינו של הקטין לבית המשפט. נוכחותם של שאר חברי הוות"ט תידרש רק כאשר יראה מרכז הוות"ט לנכון מטעמים שיירשמו או שמי ממשפחת הקטין שעניינו נידון יבקש זאת בכתב. משפחת הקטין תהא רשאית לפי בקשה מיוחדת ממרכז הוות"ט כי בעניינה ישותפו גם העובדים הסוציאליים במחלקה לשירותים חברתיים שהקטין ומשפחתו היו מטופלים אצלם בעבר. מרכז הוועדה ימסור תשובתו בכתב.
במקרים בהם ההורים מבקשים לפסול או להחליף את חברי הוות"ט, כולם או מקצתם, בשל מוטות או בשל מתן הזדמנות שניה, יפנו הם אל מרכז הוות"ט, והלה ייתן את החלטתו בתחילת ישיבת הוות"ט. ההחלטה תירשם בפרוטוקול בתחילת הישיבה. הפרוטוקול יימסר לידיה של המשפחה או הנציג מטעמה על-ידי מרכז הוועדה תוך ציון זכותה של המשפחה להגיש ערר על החלטתו בפני וועדת הערר. המשפחה תוכל לערור על החלטה זו לוועדת הערר במועד ובדרך שנקבעו בסעיף ט. עד לסיום הערר או עד לאיבוד זכותה של המשפחה לערור, הכל לפי המוקדם יותר, יוקפא כל הליך בווות"ט בעניינו של הקטין.


ו. קביעתו של פרוטוקול ה"וועדה לתוכניות טיפול" כראיה משפטית 
(לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

ייקבע בחיקוק כי במקרה שפקיד הסעד יידרש לבית המשפט השלום לנוער בעניינו של הקטין יצרף לתסקירו את פרוטוקול הוות"ט על כל נספחיו. בפני השופט יעמוד פרוטוקול הדיונים. ייקבע בהוראה מיוחדת כי עמידתו של פקיד הסעד בפני בית המשפט תפטור מן הצורך להביא לדיון את חברי הוות"ט או מחברי נספחיו של פרוטוקול הוות"ט. יובהר, כי אין בצירוף התסקיר משום הודייה, מצידו של פקיד הסעד, בנכונות העובדות שעליהן מושתתות מסקנות הוות"ט וכי פקיד הסעד רשאי לפי שיקול דעתו להציג בתסקירו עמדה מתנגדת למסקנות הוות"ט.

ז. קביעת זכותו של הקטין ושל משפחתו ליציגות מטעמם  (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

חברי הוועדה מרגישים כי רבות מן התלונות שהגיעו לוועדה ממשפחות קטינים באו מהרגשה של עליבותם של המתלוננים בפני וועדות ההחלטה. בנוסף, כי המעמד בעיניהם היה לא ידידותי ובשעת מצוקה גדולה. חלק מהם טענו ש"אולצו", בלשונם, על-ידי המטפלים בהם וכן על-ידי חברי וועדות ההחלטה להסכים לדרך הטיפול וכי במצבים כתיקונם לא היו ניאותים לכך. מבלי לפסוק בשאלת נכונותן של העובדות הנילונות ממליצה הוועדה לחייב בתקנות את נוכחותם של הקטין ומשפחתו במשך כל ישיבות הוות"ט בעניינם. כמו כן לאפשר ליווי נציג מטעם המשפחה בדיוני הוות"ט וכן אם יידרש הדבר לדעת מרכז הוועדה, לאפשר נוכחות נציגו של הקטין בנפרד. הוועדה ממליצה שהיציגות לא תהיה משפטית של עורכי-דין אלא של כל אדם שהמשפחה או הקטין יחפצו בהם. רצוי כי תיערך רשימה על-ידי לשכות הרווחה של עובדים סוציאליים מחוץ למערכת שירותי הרווחה המקומית, אשר יהיו נכונים, בהתנדבות או בשכר, ללוות את המשפחות או את הקטינים, בנפרד, במסגרת הדיונים בוות"ט.
במקרים מיוחדים רשאי מרכז הוועדה, אם יראה לנכון, להודיע בכתב על סירובו לאפשר למשפחת הקטין להיות מיוצגת על-ידי נציג מטעמם, ולנמק את החלטתו בכתב. מרכז הוועדה יציין בהודעתו על זכותה של המשפחה לערור על החלטתו בפני וועדת הערר. המשפחה תוכל לערור לוועדת הערר במועד ובדרך שנקבעו להלן בסעיף ט. עד לקבלת ההחלטה בוועדת הערר או עד לאיבוד זכותה של המשפחה לערור, הכל לפי המוקדם יותר, לא יתקיים כל דיון בעניינו של הקטין.
יש לפתח תהליכי עבודה לשם הכנה טובה של המשפחה והילד לקראת הדיון בעניינם בבית המשפט לנוער, ולשם הליווי שלהם בדיון, כך שיוכלו להשתתף בו בדרך הראויה.
הוועדה ממליצה לשר להקים מטה פעולה שמטרתו תהא להבטיח התארגנות מקצועית ומנהלית ומתן המשאבים הנדרשים כדי שמשפחות וילדים יקבלו סיוע, ליווי וייצוג בעת הופעתם בפני בית המשפט השלום לנוער.

ח. הצגתה של תוכנית טיפול אלטרנטיבית על-ידי המשפחה – זכות מהותית  (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה כי במסגרת תוכניות הטיפול תהא משפחת הקטין רשאית להגיש הצעה לתוכנית אלטרנטיבית מטעמה, בעצמה או באמצעות נציגה, ובתנאי שתהא נוכחת בישיבות הוות"ט בעניינו של הקטין. המשפחה תהא רשאית להיעזר במומחים בתחום בריאות הנפש והחינוך רק בתנאי שיופיעו המומחים עצמם לישיבות הוות"ט לאחר שיוזמנו אליה זמן סביר מראש. חברי הוות"ט ידונו במסגרת דיוניהם בהצעה ובנימוקיה ובמקרה של אי-הסכמה ינמקו זאת בכתב.

ט. כינונה של "וועדת ערר" על "וועדת תוכניות טיפול" (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה כי תכונן וועדת ערר על הוות"ט, כפי שקיימת וועדת ערר בחוקים אחרים, דוגמת חוק הסעד (טיפול במפגרים), תשכ"ט1969- או חוק חינוך מיוחד, תשמ"ח1988-. בוועדת הערר יהיו חברים: משפטן הכשיר להתמנות שופט בית משפט מחוזי, שיעמוד בראש וועדת הערר; נציג ציבור שאינו עובד בשירות הציבורי. המינויים יהיו על-ידי השר בהיוועצות עם יושב-ראש מועצת העובדים הסוציאליים; פקיד סעד לפי חוק הנוער במעמד של פקיד סעד מחוזי. וועדת הערר תשב תוך 14 יום מיום הגשת הערר ותהיה רשאית, במקרה הצורך, להורות על החזרתו של העניין הנידון לוות"ט לדיון נוסף בליווי הוראות לשמיעה נוספת או להבאת ראיה נוספת.
וועדת הערר תהא מוסמכת להורות על עיכוב כל טיפול שהומלץ על-ידי הוות"ט לשם הוצאת הקטין מביתו על-פי צו בית המשפט עד לקבלת החלטה בוועדת הערר. גם בוועדת ערר זו תהיה חובת תרשומת וייצוג כפי שמומלצים בוות"ט.
ליושב ראש וועדת הערר תהא סמכות עודפת לתת סעדים זמניים לפי שיקול דעתו וכן לנהל דיונים מקדמיים במותב יחידי בין המשפחה למרכזי הוועדה.
יודגש כי וועדת הערר לא תוכל לדון לגופו של עניין. תפקידה יהיה אך ורק להחליט אם יש מקום לדיון חוזר בוועדת ההחלטה, ומה יהיו השינויים בתהליך הנדרשים לאור הערר.
אין בסעיף זה כדי לגרוע מכוחו של פקיד הסעד לפעול לפי צו-חירום, כפי שיפורט להלן בסעיף יח.
הוועדה ממליצה כי במסגרת הנהלים ייקבע כי הערר לוועדות הערר יוגש דרך מנהל לשכת הרווחה של אזור מגוריו של הקטין תוך חמישה ימים מיום שקיבלו הודעה בכתב מטעם מרכז הוועדה בעניינם. הערר יוגש בכתב בחתימת המשפחה או בחתימת נציגיהם.

י. עילות הערר המיוחדות על "וועדת תוכניות טיפול" (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

מנגנון זה של "וועדת ערר" מיועד לאפשר למשפחות ולילדים החשים שתהליכי העבודה בוועדה (למשל הרכבה, או מניעת השתתפות המשפחה והילד בדיון), או החלטותיה לא היו ראויים. הוועדה ממליצה להורות בתקנות כי בין עילות הערר תהיה בקשה לפסילה או להחלפה של חברי הות"ט, כולם או מקצתם, בשל טענה של מוטות ההרכב וכן בשל טענה למתן הזדמנות שניה עקב שינוי במידע או בנסיבות. בשם אותה עילה יוכלו חברי וועדת הערר, אם ימצאו לנכון, להורות על החלפתו של חבר ות"ט, באדם בעל סמכות או בעל מעמד מקביל. עילת ערר זו תוכל להיות מוגשת מיידית, על-ידי המשפחה או הקטין או על-ידי נציגם, עוד לפני החלטתם של חברי הוות"ט. הערר יוגש במועד ובדרך שנקבעו בסעיף ז לעיל.

יא. כינונה של "וועדת תוכניות טיפול עליונה" (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה על כינונה "וועדת תוכניות טיפול עליונה" במקום "וועדת החלטה ארצית", בהרכב של מנהל שירות ילד ונוער, המפקח הארצי בקהילה ובמקרה שמדובר בהתנגדות הורים להוצאת קטין מרשותם תשב פקידת הסעד הראשית לחוק הנוער. וכן אדם התופס עמדה מקצועית נכבדה או אקדמית בתחום העבודה הסוציאלית שאינו מעובדי המשרד, לפי מינוי תקופתי על-ידי השר בהיוועצות עם יושב-ראש מועצת העובדים הסוציאליים. ועדת הערר העליונה תשב בעילות מסוימות על וועדות הערר. העילות ייקבעו בהמשך לפי ניסיון החיים אך בכל מקרה שאחד מחברי וועדת הערר יראה לנכון כי הדבר ראוי להתברר בוועדת הערר העליונה תדון וועדת הערר העליונה בנידון. הוועדה תסתייע במרכז וועדה שירכז את דיוני הוועדה ויקבע את סדר ישיבותיה. מרכז הוועדה יהיה אחראי על תרשומת הדיונים והפצתם לגורמים הנוגעים לעניין. כאמור, חובת תרשומת תחול גם על ועדת הערר העליונה.
"וועדת תוכניות טיפול עליונה" תתכנס גם באותם המקרים החריגים ויוצאי הדופן, שבהן "וועדות תוכניות טיפול" המקומיות מתקשות, לדעת מרכז הוועדה, לקבל החלטה, ומבקשות דיון ברמה הגבוהה ביותר. במקרים חריגים אלו תקבל "וועדת תוכניות הטיפול העליונה" את זכות הטיפול וההחלטה רק בכפוף לשמירת זכויותיהם וטענותיהם של הקטינים והמשפחות שעניינם נידון ב"וועדת תוכניות טיפול" המפנית.

יב. הטמעתם של ההליכים החדשים בין אנשי שירותי הרווחה והנזקקים  (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה כי הוראות אלה יתפרסמו כחוק, אך גם ינוסחו בנוסח שווה לכל נפש, בשפות שונות ויודפסו. המידע הכתוב יישלח בדואר או יימסר במפגש הראשון של המשפחה עם שירותי הרווחה. הוועדה ממליצה כי הנהלת המשרד תיזום מפגשים בין אנשי שירותי הרווחה הנוגעים לטיפול בקטין ובמשפחתו בהם יבוארו השינויים המחויבים.
מומלץ כי המשרד ייזום הכנת תשדירי שירות וחומר הסברה להורים וילדים אודות עבודתן של ועדות החלטה וכן המסגרות הקהילתיות וחוץ-ביתיות הקימות במערכת. דגש מיוחד יינתן בחומר ההסברה לגבי זכויות הורים וילדים לקבלת טיפול .

יג. כינונה של "נציבות קבילות" בראשה יעמוד "נציב קבילות" (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה כי בנוסף להליכים הרגילים שתוארו יוקם מוסד של "נציבות קבילות". בראשה יעמוד שופט בית משפט השלום לנוער בדימוס או אדם בעל עמדה ציבורית בכירה (שלא היה במערכת שירותי הרווחה). המינוי יהיה על-ידי שר העבודה והרווחה בהיוועצות עם יושב/ת ראש מועצת העובדים הסוציאליים. ולצידו יכהנו כיועצים עובד סוציאלי נציג השר ועובד מתחום שירות הילד והנוער. במקרה של תלונה שתוגש ישירות ל"נציבות הקבילות" או בהפניה מלשכת השר, המנכ"ל, היועץ המשפטי של משרד, או מכל גורם שלטוני שהוא, יעביר נציב הקבילות את התלונה עם החומר המצטבר לתגובתם של הנילונים וכן לתגובתה של פקידת הסעד הראשית בעניינם. תגובתם של הנילונים תבוא לעיונו של נציב הקבילות טרם משלוחם למתלוננים. רק בחתימת קיום של נציב הקבילות תישלח התשובה למתלוננים. נציב הקבילות יהיה רשאי להמליץ לשר, בחוות דעתו לפתוח בהליכי בירור משמעתיים כנגד נילונים העובדים במערכת שירותי הרווחה.
הוועדה ממליצה לקבוע מנגנוני תלונה ברורים, ונגישים על פקידי סעד, חברי וות"ט, וחברי וועדת תוכניות טיפול עליונה שיהיו נגישים לא רק באשר לקבילותיהם של קטינים שעניינם נידון, למשפחותיהם ולנציגיהם, אלא גם לקבילותיהם של ארגונים וולונטריים שיוכלו לקבול על תופעה כללית ולא רק על מקרים פרטיים. מומלץ לקבוע מנגנון ברור וידוע של התייחסות להערות בית משפט באשר להתנהלותם של פקידי סעד מסוימים.
הוועדה ממליצה שהסדר זה של נציב קבילות יהיה כללי לכל עובדי שירותי הרווחה בכל אגפי משרד הרווחה וכי כל תלונה על עבודתם של פקידי סעד ואנשי המקצוע המעורבים בנושא של הוצאת ילדים מהבית (כגון על תהליכים לא סבירים, פגיעה באתיקה, התרשלות וכד'), תתברר באותם הליכים ומגנונים שינהגו לגבי כלל העובדים המקצועיים במשרד הרווחה.
נציב קבילות זה יוסמך לבקש בעצמו, או באמצעות הנציבות, לעיין בכל חומר הנדרש לחקירותיו ולא תעלה כנגד דרישתו כל טענה שהיא לחוסר סמכות בשל טענה: של "סודיות", "חיסיון", "דלתיים סגורות".

יד. כינונה של מחלקת רישום ותיעוד בראשה יעמוד ארכיבר (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

בהמשך ממליצה הוועדה לכונן מחלקת רישום ותיעוד שתרכז את כל הנתונים של דיוני וות"ט בהן הוחלט על הוצאתו של ילד מן הבית על-ידי צו שיפוטי, החלטות של סידור חוץ ביתי וכן רשימה מלאה של צווי החירום על נסיבותיהם. החומר יסווג ויהיה חסוי רק לשר, לנציבות הקבילות, למנהל שירות הילד והנוער, לפקידי הסעד הראשיים ולמפקחים הארציים. גם העתקן של תלונות שהגיעו לנציב הקבילות ותגובת הנילונים תרוכז במשמורת מחלקת הרישום והתיעוד. הוועדה ממליצה להטיל את חובת האיסוף והתיעוד בחוק על בעל תפקיד מקרב עובדי המחלקה לשירותים חברתיים ואישיים, שימונה מינוי מיוחד על-ידי השר להיות הארכיבר ויהיה אחראי על-פי דין לרישום ולתיעוד לפי שיטה וסדר שייקבעו.

טו. הטלת חובת מעקב תכופה על ה"וועדה לתוכניות טיפול" ומדיניות ה"חוזה הטיפולי" (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה רשמה לפניה את רצונם של העוסקים בשירותי הרווחה, לשפר ולתאם את תפקידם עם העמדות הרווחות בין אנשי המקצוע והציבור הרחב באשר לדרך הטיפול בילדים ובנוער הנמצא בסיכון. לפי מה ששמעה הוועדה בדיוניה מן המומחים שהופיעו בפניה מתוך מערך שירותי הרווחה, מדיניות הרווחה המוצהרת היא לצמצם את הוצאתם של קטינים מחוץ למשפחתם עד כמה שאפשר וכן – במקרים שהייתה הוצאת הקטין – את משך זמנה, תוך תמיכה וליווי של המשפחה והקטין בתוכה. הוועדה ממליצה כי המעקב השוטף אחר המשפחות שבנם הקטין נמצא בסיכון, או למצער הוצא מביתו יהא כל ששה חודשים ולא אחת לשנה, כפי שנהוג היום. בנוסף, יהא פקיד הסעד, המטפל בעניינו של הקטין, מחויב להוציא דוחו"ת תקופתיים כל שלושה חודשים.
עד לקבלת החלטה מעשית בעניין הוועדה ממליצה לתרגם באופן מיידי וללא כל עכבה מדיניות זו בהצעה ל"חוזה טיפולי" במשפחה. באמצעות "חוזה טיפולי" זה גם משפחה שאינה משלימה עם הוצאת ילדה מן הבית תזכה היא והקטין לתמיכה טיפולית, על-ידי עובד סוציאלי או איש מקצועי טיפולי אחר, בתנאי שתתמיד בו. המשפחה שתבחר בתמיכה הטיפולית, תופנה על-ידי מרכז הוות"ט לגורם המתאים בלשכות הרווחה, ובאם אין הדבר אפשרי מחוצה לה. בכל מקרה תוכל המשפחה, בהודעה מראש למרכז הוות"ט, לפנות בכוחות עצמה לתמיכה טיפולית על חשבונה מחוץ לשירותי הרווחה. תוכנית הטיפול תבוא לידיעת מרכז הוות"ט ותוך 6 חודשים תתכנס הוות"ט שנית לדון בעניינה של הקטין ומשפחתו. הדיונים יתקיימו במתכונת המוצעת הרגילה של הוות"ט. באם תראה הוות"ט כי אין המשפחה מסוגלת עדיין להשיב את הילד אל קרבה מבלי לסכנו תנמק זאת כנדרש ותביא את דיוניה והכרעתה בכתב לידיעתה של המשפחה, וכן לידיעת פקידת הסעד הראשית. אין באמור בסעיף זה כדי לפגוע בהליכי הוצאת צו חירום על-ידי פקידי הסעד כאמור להלן בסעיף יז.

טז. התנאים בהם יפתחו שירותי הרווחה בהליכים לשם "הכרזת ילד כבר-אימוץ" (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה מודעת להליכים המיוחדים של הכרזת ילד כבר-אימוץ במקרה של התנגדות ההורים ועל-כן ממליצה כי לא יתקיים דיון באפשרות של הכרזת ילד כבר-אימוץ אלא רק בדיון בוות"ט ולא ייפתח כל הליך אלא רק אחר שהוות"ט תנמק בכתב מדוע יש להוציא את הקטין לאימוץ ולא להסתפק בפתרונות של הליכי הוצאה חוץ-ביתיים רגילים. בישיבות וות"ט אלו תהיה חובת נוכחות לפקיד הסעד חוק הנוער ובנוסף, גם לפקיד סעד לפי חוק האימוץ, תשמ"א1981- ודבריהם יובאו בפרוטוקול.

יז. עיגון מעמדה של "וועדה לתוכניות טיפול" בהליכי האימוץ  (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

ברוח העדויות ששמעה הוועדה מפקידי הסעד הראשיים והארציים, ממליצה הוועדה כי ייערך תיקון בחיקוק, בו יינתן מעמד רשמי לוות"ט באשר להחלטה להוציא קטינים מן הבית על-מנת להכריזם כבני-אימוץ וייקבע באופן מוחלט בתקנה כי בכל מקרה שאין ההורים מסכימים למסור את ילדם מאימוץ, לא ייזום פקיד הסעד הראשי לעניין חוק האימוץ, תשמ"א1981- כל צעד לקראת הכרזת ילד כבר-אימוץ, עד להכרעה בנידון של הות"ט.

יח. התנאים להפעלת צווי חירום מכוח סעיף 11 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך – 1960 (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה מודעת למצבים אפשריים בהם יהיה צורך דחוף להפעיל צווי חירום מכוח סעיף 11 לחוק הנוער. עם זאת הוועדה רשמה לעצמה את הודעתה של פקידת הסעד הראשית לפי חוק הנוער, כי גם כאשר הוצא ילד בחירום יוכל להיפגש עם הוריו תוך 48 שעות. לפי הצעתו של נשיא בית המשפט השלום לנוער, יש להטיל מגבלה על משכם של צווי החירום. צו החירום שיוצא יימשך עד 7 ימים, אך משפחת הקטין שבנה הוצא בצו חירום לא תהיה מנועה מלהיפגש עם הקטין מעבר ל48- שעות מיום הוצאתו בצו. באם תהיה מניעה, לפי דעתו של פקיד הסעד נוער, בשל נסיבות מיוחדות מעבר ל48- השעות, יהיה מחויב הוא לפנות לבית המשפט השלום לנוער ולבקש צו במעמד צד אחד. הבקשה למתן צו שכזה תלווה בתצהיר (ולא רק תסקיר) מטעמו של פקיד הסעד עצמו, או העובד הסוציאלי שטיפל בקטין הנידון על העובדות שיש בהן כדי להצדיק בקשה זו. עותק מכל צו חירום מטעמו של פקיד הסעד, וכן עותק מכל כתבי בי-דין בעניין צווי החירום יישלח אל האחראי על הרישום.

יט. התנאים להפעלת צו חירום לפי סעיף 12(ג) לחוק האימוץ, תשמ"א -1981 (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

כמו כן ממליצה הוועדה, לאחר ששמעה את פקידי הסעד הראשיים הנוגעים בדבר, כי הוצאת צו חירום לפי ס' 12(ג) לחוק האימוץ, תשמ"א1981- תתבצע רק לאחר חתימת הסכמתה של פקידת סעד ארצית לפי חוק הנוער אשר תנמק בתצהיר מדוע אין לנקוט בצווי חירום מכוח ס' 11 לחוק הנוער.

כ. כינונה של מועצה מדעית והעמדתו של "ראש מועצה מדעית" בראשה (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה להקים מועצה מדעית למכלול שירותי הרווחה בו יהיו שותפים מלאים נציגי הגופים המקצועיים המרכזיים של הרשויות השונות כמו ראשי המחלקות של אגף השירותים החברתיים והאישיים (פקידי סעד ראשיים, מנהלי מדורים: השירות לילד ונוער והשירות למען הילד). בראשות הוועדה המדעית יעמוד איש מדע מובהק מתחום העבודה הסוציאלית שיהיה יועץ מדעי לשר בתחום פיתוח שירותי הרווחה. ראש המועצה המדעית ימונה על-ידי השר בהמלצת יושב-ראש מועצת העובדים הסוציאליים. המועצה המדעית תהיה כפופה ישירות לשר ותהיה אחראית, באופן שיטתי ומתמיד, לליבונן של סוגיות מקצועיות שונות שייעלו על הפרק וכן על מדיניות מרכזית בנושאי הרווחה כמו סוגיות זכויות ההורים מול ילדיהם המצויים בסיכון. תיזום לפתח ידע מקצועי תקף, ולתרגם אותו ל'תורת טיפול' וכללי עבודה מחייבים. המועצה המדעית תיזום עריכת מחקרים שונים בתחומי עבודת המשרד בייחוד באלה שחשיבותם הציבורית עולה על הפרק בסדר היום הציבורי.
החלטותיה של המועצה המדעית תהיינה המלצות בלבד לשר ולמנהלי האגפים והמדורים בפועל.
המועצה המדעית תיזום בעקבות הדיונים והמחקרים "תורות" מדעיות לנושאים השונים בתחומי טיפולו של משרד הרווחה. ה"תורות" המדעיות תהווינה תשתית להוצאת הנחיות מקצועיות על ידי ראשי האגפים ומנהלי המדורים לכלל העובדים הסוציאליים שבתחום אחריותם.
המועצה המדעית תהא רשאית לערוך מחקרי שטח ולשם כך תוקנה לה סמכות לקבל כל נתון מרישומיהן של וועדות תוכניות הטיפול, וועדות הערר, וועדת הערר העליונה. תסקירים של פקידי הסעד ופרוטוקול הדיונים של בתי המשפט השלום לנוער. המועצה המדעית תהא מוסמכת לתשאל את פקידי הסעד, מרכזי הוות"ט וכל עובד בלשכות הרווחה הנראה בעיניה כיכול לתרום למטרתה. המועצה המדעית אף תוסמך ליזום מחקרי שדה בנפרד או עם גופים אחרים בתחום לשכות הבריאות, החינוך ואף עם מערכת בתי המשפט השלום לנוער ובתי המשפט לענייני משפחה. ואף תקבל את תקציב מחקרה ישירות מאגפי המחקר. המועצה המדעית תוציא לשר דוחו"ת שנתיים על היקף פעילותה וכן דוחו"ת עונתיים לפי הזמנה מפורשת מן השר או המנכ"ל. המועצה המדעית תפקח ותדאג למחשובם של שירותי הרווחה ולשדרוגם מעת לעת.
המלצותיה של המועצה המדעית ייקבעו כמחייבות רק בהסכמת כל חברי המועצה המדעית או בהסכמת השר הממונה. ההחלטה שתתקבל כאמור תחייב גם את הרשויות המקומיות עצמן. לשם כך ממליצה הוועדה לעגן את מעמדן של המועצה המדעית בתקנות ואת הרכבה ב"ילקוט פרסומים".

כא. כינונה של "לשכת המדען הראשי"  (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה כי המועצה המדעית תיעזר ב"מדען ראשי" שימונה על-ידי השר בהמלצת ראש המועצה המדעית. מומלץ להקים לשכת מדען ראשי, במתכונת דומה למשרדי ממשלה אחרים. לשכה זו, והמדען הראשי שיעמוד בראשה, יקדמו את המחקר ופיתוח הידע בתחומי העבודה של משרד העבודה והרווחה.
המדען הראשי יהיה אחראי בפועל על עריכתם של המחקרים וקיבוץ הנתונים המתנהלים ועריכתם לשם הוצאת דוחו"ת שנתיים ועונתיים. המדען הראשי יהיה עובד המשרד, חבר מן המניין במועצה המדעית ויהיה כפוף לראש המועצה המדעית.

כב. ההיבטים המהותיים של הטיפול בקטינים המצויים בסיכון שלא נידונו בוועדה (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה רוצה להבליט את המלצתם של החוקרים: דולב, בנבנישתי וטימר (2001, עמ' 97) שיש לכלול בהגדרת תפקידם של הוות"ט ושל מרכזיהן היבט של מעקב. בהנחיית המועצה המדעית יש לדון בקביעת נהלים למעקב שיטתי ומתועד על ביצוע החלטות וות"ט, וכן בהתווית השתלמויות והכשרה לפי תוכנית לימודים מפורטת שתתווה הוועדה רואה חשיבות רבה במעקב, שאינה נופלת מחשיבותן של אבחנה והתערבות, ואינה משלימה עם המציאות בה אין כל מעקב נעשה עקב חוסר משאבים ומודעות שאינה מספקת. המועצה המדעית לכשתיכונן תעסוק בכל ההמלצות המהותיות שיובאו להלן.
הוועדה ממליצה שעם הקמתה של המועצה המדעית, תדון מיידית בקביעת תקינה של רכזי הוועדות, דהיינו נוסחה לקביעת תקנים של מרכזי וות"ט בהתאם לגודלה של האוכלוסייה הנזקקת. הוועדה ממליצה שהמועצה המדעית תיתן דעתה, בנוסף, לקביעת אחוזי המשרה של מרכזי הוועדות לפי נתוני היישוב.
הוועדה לא דנה בהיבטים המהותיים של הטיפול בקטינים המצויים בסיכון כשלעצמם, מתוך אמונה כי המועצה המדעית היא לכשתכונן היא המנגנון הראוי ביותר לקבוע את דרכי הטיפול הניאותים בשל קביעותו ובשל הרכבו הבכיר. הוועדה ממליצה אפוא למועצה המדעית לכשתיכונן לדון בכל אחת מן הנקודות הבאות:
  1. מומלץ לאתר ולקבוע 'קווים אדומים' וסייגים שימנעו מצב של פגיעה קשה בילדים עקב הרצון להימנע מלהוציאם מביתם.
  2. מומלץ על בחינה מושכלת, מדי שנה, של חלוקת משאבים שתאזן יותר ויותר בין האופציות בקהילה לעומת האופציות של הוצאה למסגרות חוץ ביתיות. המועצה המדעית תיזום מחקרי שטח בנידון כדי לתאום את האידיאולוגיה המדגישה את חשיבות שמירת הילד במשפחה למציאות המתחדשת.
  3. מומלץ להגביר במידה משמעותית את הפעילות המחקרית שמטרתה להעריך את דרכי קבלת ההחלטות של פקידי סעד, ולבנות תשתית אמפירית להחלטות בעתיד.
  4. מומלץ כי תיערך עבודה מקצועית-מדעית שתכליתה לבחון את האפשרות ליצור 'הנחיות מחייבות לפרקטיקה' ((practice guidelines בתחום זה.
  5. מומלץ לאמץ את ההמלצות באשר לשיפור תהליך הדיון בוועדות כפי שמופיעות בדו"ח המחקר של טלל, בנבנישתי וטימר (עמוד 96).
  6. מומלץ לתת הדעת לקביעת פרמטרים ראויים לשם תיעוד הליכים בתיקם של משפחות וילדים.
  7. מומלץ לחזק את אמצעי התקשורת בין המטה לשדה ואת ההדרכה והלמידה המשותפת.
  8. מומלץ לפתח תהליכי בקרת איכות שיופעלו באופן שיטתי ובלתי תלוי בתלונות ספציפיות.
  9. מומלץ לפתח כלי מבחן של 'ועדת בדיקה מקצועית'.
  10. מומלץ לקבוע עיצוב מודל לניהול המידע בכל הקשור לילדים בסיכון ומשפחותיהם, ועל פיתוח תוכנה וכלים לגישה ולניהול מידע זה בכל הרמות.
  11. מומלץ לערוך מחקר מדעי בלתי תלוי שיתאר ויעריך היבטים מרכזיים בתהליכי העבודה והתוצאות של עבודת פקידי הסעד.
  12. מומלץ לבחון את האפשרות לשינויים בתקנים כדי להקל על העומס.
  13. מומלץ לבדוק את הגדרות התפקיד (וביצוע התפקידים בפועל) של פקידי הסעד, במטרה למקד אותם בתחומי פעילות הייחודיים להם.
  14. מומלץ להכין נהלים מחייבים באשר לדרכי היידוע, שיתוף הפעולה וחלוקת סמכויות בין פקידי הסעד לחוק הנוער ובין פקידי הסעד לסדרי דין.
  15. מומלץ לחזק את תהליכי העבודה המקצועיים, ההתארגנות המינהלית והקצאת המשאבים לשם הגברת ההשתתפות של הורים ושל ילדים בוועדות החלטה.
  16. מומלץ לקבוע כי הכלל הוא שהורים משתתפים בועדות החלטה וכן, שכל הילדים שעניינם נדון בפני הועדה ישתתפו לפי מידת יכולתם.
  17. מומלץ לבחון את האפשרות ליצור מוסד של 'ידיד המשפחה' ו'ידיד הילד'.
  18. מומלץ לבחון מעת לעת את כל ההיבטים המקצועיים הנוגעים למתח שבין שמירה על פרטיות המשפחה והילד לבין הצורך בדיון רב-מקצועי הנשען על כל המידע הרלבנטי.
  19. מומלץ לקבוע את תפקודם של פקידי הסעד לחוק הנוער מול העובדים הסוציאליים הכוללניים.

כג. נקיטת צעדים בעניינם של פקידי הסעד (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה כי ישונה שמם של פקידי הסעד לחוק הנוער לעובדים-סוציאליים להגנת ילדים או לחילופין עובד להגנת הילד. מומלץ כי השר יטיל באופן מיידי על צוות מקצועי מצומצם בשיתוף עם מועצת העובדים הסוציאלית לקבוע היקפי מעמסה לפקידי הסעד בלשכות.
הוועדה ממליצה כי המשרד יטיל על צוות מקצועי מצומצם בשיתוף עם מועצת העובדים הסוציאליים לקבוע תיאורי תפקיד מפורטים והיקפי מעמסה לפקידי סעד.
הוועדה ממליצה כי פקידת סעד ראשית לחוק הנוער תפרסם בהקדם קודקס כללי עבודה לעבודתו של פקיד הסעד לחוק נוער. הקודקס יהיה כפוף לדיוניה ולהמלצותיה של המועצה המדעית. המועצה המדעית תיעזר גם באנשי מקצוע בכירים מתחומים שונים שייבחנו את מערך כללי ההתנהגות הניאותים.
הוועדה ממליצה להכין ולפרסם נהלים מחייבים באשר לדרכי היידוע, שיתוף הפעולה וחלוקת סמכויות בין פקידי הסעד לחוק הנוער ובין פקידי הסעד לסדרי דין.
הוועדה ממליצה לשמר ולהגביר את יחסי שיתוף הפעולה בין הועדה לתוכניות טיפול לבין פקידי הסעד. יצוין, כאמור לעיל, כי אין בהמלצה זו כדי לגרוע משיקול הדעת העצמאי והאוטונומיה המוקנים לפקיד הסעד מתוקף החוק.
הוועדה ממליצה להקים "חדר מצב" ארצי בניהולה של פקידת סעד ראשית לחוק הנוער. לחדר מצב זה יגיעו כל דיווחי החירום וצווי החירום בזמן אמת. ויפותחו בו טכניקות חדשניות להתערבויות בשעת חירום. מעקב מיוחד ייערך על צווים אלו. כמו כן, תפותחנה טכניקות התערבות מיוחדות לטיפול בשעת חירום במקרים קשים במיוחד. "חדר המצב הארצי" יכלול אמצעים מחשוביים ומנהליים שיאפשרו למטה לקבל ולעבד מידע ומתן מענים בזמן אמת מחד ויכולת מעקב אחר כלל הדיווחים לצורכי גיבוש מדיניות ותכנון לפיתוח מענים חדשים.

כד. פעולת מטה מיידית של שירותי הרווחה בתחום הטיפול בנושאי הוועדה (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה שמעה במסגרת ישיבותיה כי במצב הנוכחי, ייתכנו מקרים שילדים בסיכון יוצאו מן הבית בלית ברירה, היינו, בהעדר פתרונות קהילתיים מיידיים, וכן בשל הפניית מרבית המשאבים לפתרונות חוץ-ביתיים. הוועדה שמעה מפי המומחים השונים שהופיעו בפניה וכן מחבר הוועדה מר מוטי וינטר על רצונו של האגף לקבוע חלוקת משאבים מאוזנת יותר בין האופציות בקהילה לעומת האופציות של הוצאה למסגרות חוץ ביתיות. או כאלטרנטיבה אפשרית, פתיחת אופציות גמישות לניוד משאבים בתוך הרשות המקומית, כדי לאפשר ביטוי בשטח של האידיאולוגיה המדגישה את חשיבות שמירת הילד במשפחה.
הוועדה ממליצה לשר להקים מיידית וועדה מיוחדת של ריאורגניזציה בהרכבה של מר מוטי וינטר, ראש השירות לילד ולנוער, נציג השר, רואה-חשבון חיצוני שתמסור דין-וחשבון לשר על העלויות האמיתיות של מוסדות חוץ ביתיים במצבן כיום, ועל ההערכה המסתברת באם יוגדל נתח הפתרונות של ילדים בסיכון בתוך הקהילה.
כמעט כל ההצעות הנ"ל מחייבות העמדת משאבים נוספים לצורך יישומם. על מכאן שעל הנהלת המשרד לחשוף את כל הנתונים לביקורת מקיפה וגם ציבורית, שהרי ללא העמדת משאבים אלו לא ייכון דבר וכל המלצותינו ייעלמו כלא היו.
מומלץ, שתעשה פעולת מטה, שמטרתה תהייה להגדיר כללים מחייבים להערכה ולפעולה (clinical guidelines and assessment checklists). כללים אלו ישקפו את מיטב הידע המקצועי ויסייעו לעובדים לפעול בדרכים היעילות ביותר. מומלץ לפתח תהליכים של בקרת איכות, שיופעלו באופן שיטתי ובלתי תלוי בתלונות ספציפיות.
מומלץ לקבוע מנגנון ברור וידוע של התייחסות להערות בית משפט באשר להתנהלותם של פקידי סעד מסוימים.
מומלץ לחזק ולקדם את הכלי הקיים של 'ועדת בדיקה מקצועית'. ועדה זו תופעל כעניין מתמיד בהם, נראה לכאורה, לא רק כאשר נתגלה כשל משמעותי בפעולת המערכת בעניינם של ילד ומשפחתו. חשוב שועדה זו תכלול גם אנשי מקצוע מחוץ למערכת ותסייע בלמידה ובהפקת לקחים מקצועיים.
מומלץ לקדם את נושא המחשוב כדרך לשפר את העבודה המקצועית של העוסקים ברווחת הילד. מומלץ לפעול לשם עיצוב דגם לניהול המידע בכל הקשור לילדים בסיכון ומשפחותיהם, ועל פיתוח תוכנה וכלים לגישה ולניהול מידע זה בכל הרמות.
מומלץ לפתח שירותים והתערבויות, שמטרתם לסייע בהחזרת ילדים הנמצאים במסגרת חוץ ביתית לחיק משפחתם.
מומלץ לקדם את הפיתוח של מסגרות חוץ ביתיות ואת הפיקוח עליהם, כדי להבטיח, שילדים שהוצאו מחוץ לביתם יקבלו את המירב כדי להבטיח את שלומם וטובתם.

כה. קריאה לארגון מחדש של החינוך וההכשרה בתחום הטיפול בקטין בסיכון ובמשפחתו (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה לקדם תהליכי הכשרה של העובדים הסוציאליים המטפלים בילדים ובמשפחותיהם. הכשרה זו צריכה להגביר את יכולתם לשתף הורים וילדים בתהליכי קבלת החלטות, תוך מתן דגש לגישה רב תרבותית מכבדת, ולזכויות הילד והמשפחה.

הוועדה ממליצה להכשיר את מרכזי הועדות לתוכניות טיפול ואת חבריהם הקבועים לפעולתם המקצועית בועדות.

הוועדה ממליצה לקיים תהליכי למידה משותפת של חברי ועדות ההחלטה על ידי ניתוח הניסיון המצטבר שלהם.

הוועדה ממליצה לערב מוסדות אקדמיים בתחום העבודה הסוציאלית בתהליכי ההכשרה ופיתוח הידע.

אין הוועדה רואה עצמה מוסמכת, מתוקף המנדט שניתן לה, להמליץ על תכנים ספציפיים, ובוודאי שאין היא יכולה להמליץ מבלי לערוך מחקר משווה מקיף עם הנעשה בארצות רווחה אחרות. ההערה היחידה היא כי רצוי שקורסי ההכשרה וההשתלמות יהיו מבוארים יותר עם מערכי השתלמות (סילבי) מפורטים יותר.

אולי רצוי שתרגום המאמרים מחו"ל ייעשו לא כבדרך אגב על-ידי פקידי סעד עצמם, מחוזיים או ארציים, אלא על-ידי מתרגמים מומחים שמלאכתם בכך ותלווה בפיקוח מדעי אוניברסיטאי. הוועדה ממליצה כי במסגרת לימודי החקיקה הנדרשת לפקידי הסעד תיערך רוויזיה ללימוד מובנה של האוריינטציה המשפטית (דיני ראיות, סדרי דין, עקרונות חוקתיים, דיני משפחה דתיים ואזרחיים) ולא לימוד מכני של חיקוקים בלבד.

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 130 שכבר עוקבים אחריו

%d בלוגרים אהבו את זה: