התנועה למען עתיד ילדינו

כי ילדים נולדים לשני הורים !

  • קו החירום 24 שעות Аварийная линия движения 24 часа в сутки

    yeladeinuorg@gmail.com 0547643477 צוות כונן If your children were taken by welfare officials Aoimtm by welfare officials to take your children You have been invited to the police station due to a false complaint or stops to Toamr anything before you contact 0547643477 or leave a message by email
  • אתר זה איננו קשור לכול עמותת התנועה למען עתיד ילדנו

    אתר זה והתכנים בו אינם קשורים לכול עמותה . אתר זה הינו אתר פלטפורמה בינלאומית שאיננו קשור למדינת ישראל ופרסומיה הינם למען זכויות הילד בארץ ובעולם ,והינה חושפת עוולות לכלל הנזקקים.
  • מי אנחנו

    זהו האתר הרישמי של התנועה למען עתיד ילדינו אתר זה איננו קשור לעמותת התנועה למען עתיד ילדנו ואין כול קשר ביניהם.אשר מייצגת 750,000 ילדים וכ 300,000 אבות גרושים אשר מופלים ונרדפים על רקע מגדרי וסובלים מרדיפה ואפליה של בתי המשפט למשפחה, מוסדות הרווחה, המשטרה ומוסדות נוספים של המדינה. התנועה פועלת בגבורה למניעת חטיפת ילדים ע”י רשויות הרווחה, בתי המשפט ומוסדות המדינה. התנועה שמה לה דגל לסייע לכל ילד שנמצא במצב של סיכון, ולכל ילד מנותק או מנוכר מהורה או משפחה. התנועה שמה לה לדגל לעזור ולסייע לנשים וגברים כאחד בעניין ילדיהם, הורות שווה ומשמורת משותפת. אתר זה הינו אתר פלטפורמה ואיננו שייך לתנועה למען עתיד ילדנו .
  • חדשות

  • איך להתמודד עם עובדי הסעד ובתי הספר ?

    הרצאות איך להתמודד בלחצים של בתי הספר המנהלת ,היועצת הפסיכולוגית וכן הרווחה שעושה הכול לסמם את ילדכם ברטלין ולשלוח אותו לפנימייה הרצאות בכול הארץ בעלות של 50 ש"ח מותנה ב 10 אנשים. פרטים טלפון 0547643477
  • הסרט זכות האבות

  • ערוץ טלויויזיה

  • בני היקר אינך רואה אותי בגלל השופט יורם שקד

    בני היקר אינני מאשים אותך מי שאשם זה השופט יורם שקד . ואמא שלך שסובלת מבעיה נפשית . בני היקר זו עניין זמני עד שתעבור לחזקתי . לא יורם ולא בן ארי ימנעו ממך לראות את אביך . שתדע בני היקר לעולם לא ננטוש אותך ונלחם בשבילך . יצאת לעולם למציאות קשה כאשר ניסתי הכל בכדי לא לצאת למלחמה אך מה לעשות האישה שמגדלת אותך בשלב זה פירשה זו כחולשה . האפליה הנהוגה במדינה גורמת לך בני היקר נזק רב . אך נעשה הכל בכדי לתקן זאת במהרה . היזהר בני היקר שלא תלמד מהאישה הזאת דבר . שתגדל תדע מה אביך עשה בשבילך בני היקר . שתגדל תודיע ליורם שקד ,ואריאל בן ארי אני יודע שאתם אשמים . נעשה הכל ביחד בכדי שתעבור בהקדם מהאישה הזאת שמתעללת . יורם שקד אומר שזה בסדר לקחת סמים ,לנתק אותך מאביך ומשפחתו . תזכור את השם הזה בני היקר . בני היקר אני פה בשבילך ולמענך ,וכן בשביל אחותך היקרה שמחכה לך .
  • תקנון העמותה

  • כנס למען זכויות הילד והמשפחה

  • הצטרפו לתנועה

    יעקב בן יששכר - מנכ"ל

    למען שינוי בוועדות הכנסת ושינוי המצב הקיים נא לפנות 0547647643477 yeladeinuorg@gmail.com

  • המעמד האישי והרווחה

    אחראי תחום המעמד האישי והרווחה בתנועה למען עתיד ילדינו. אלון : דוא"ל:yeladeinuorg@gmail.com
  • יו"ר התנועה אלון רחמים

    אלון רחמים יטפל בנושא הרווחה ועובדות הסעד . 0547643477
  • אבא

  • שנים נלחם למשמורת ביתו והצליח למרות סירובה של ראשות הסעד ובית המשפט

  • קטגוריות

  • דיון לחקירת ארגון אל"י

    היום הגדולװ27 בנובמבר, 2013
    היום הגדול הגיע.
  • תרומות

    רוצים לתרום ולעזור לנו לממש את המטרות ? מספר החשבון שלנו בבנק הדואר 8204851 דרושים מתרימים בתשלום שכר ראוי מגיל 15 ומעלה .
  • חיתמו על העצומה

    ראה תמונה בגודל מלא

    חיתמו על עצומה להקמת גוף בקורת חיצוני ובלתי תלוי על פעילות משרד הרווחה.
    http://www.atzuma.co.il/yeladeinuorg

  • העלאת או קישור עצומות לאתר

    כחלק מפעילות התנועה למניעת סתימת הפיות והעלמת האמת בכל הנוגע לשחיתות הממסד, לשחיתות ולמחדלי משרד הרווחה ולקשר הבלתי נתפס בין פקידי הסעד-בתי משפט-משטרת ישראל, התנועה מאפשרת לציבור הרחב לקחת חלק פעיל בהפצת עצומות בנושאים מגוונים, הקשורים בזכויות הילד, בזכויות ההורה הגרוש וכמובן - בכל הנוגע לחשיפת האמת והפגיעה בערכי הצדק והחוק בידי הממסד.
    את העצומות יש להפנות לאסף לפי הפרטים הבאים:
    נייד: 0503-588699
    פקס: 1533-6518634
    דוא"ל: YELADEINUORG@gmail.com
    העצומות תבדקנה ולפי מידת התאמתן, יפורסמו באתר תחת שם כותב ועורך העצומה בתוספת לכתובת העצומה.

  • סרטונים על אלימות ממסדית

    PROJECTעדויות מזעזעות של אזרחים שנפגעו קשות מן הממסד הישראלי
  • הידעת כי

  • ארכיון מאמרים

  • לוח שנה

    אפריל 2014
    א ב ג ד ה ו ש
    « מרץ    
     12345
    6789101112
    13141516171819
    20212223242526
    27282930  
  • קטגוריות

  • תמונות ראויות

    Jewellery Beach

    The Peak

    City Alight

    עוד תמונות
  • תוכנת התרגום של גוגל

    http://translate.google.co.il/#
  • יעקב בן יששכר בפעולה. הפגנה מול הפמיניסטיות

  • האירועים הבאים

    אין אירועים קרובים

  • היום הגדולװ2 בנובמבר, 2013
    היום הגדול הגיע.

ארכיון רשומות מהקטגוריה "השירות למען הילד"‏

"כאילו תמיד היינו יחד" – נועה אהרונוביץ ואמה בראיון לערוץ 10

פורסמה על־ידי ronitfamily ב- יוני 10, 2008

נועה אהרונוביץ', שנמסרה לאימוץ לפני 25 שנים כשהיתה בת 5 ומתגוררת כעת בארה"ב, איתרה את אמה הביולוגית, רותי שורקי, ואחרי שעות של שיחות בטלפון פגשה אותה בישראל. כעת חולמת נועה להפגיש את משפחתה הביולוגית עם בעלה וילדיה בארה"ב .

 

נועה נחטפה לאימוץ יחד עם עוד שניים מאחיה אשר הופרדו ממנה אף הם ופוצלו למשפחות אחרות.

השרות למען הילד אף מפריד בין אחים חטופים, דבר שהדעת אינה סובלת. אפילו במדינות חבר העמים שמוגדרות כמדינות עולם שלישי אסור להפריד בין אחים אשר אמורים להיות מאומצים והמשפחה המאמצת חייבת לאמץ את כולם ביחד.

 

נועה מספרת על בית היתומים בישראל בו שהתה טרם האימוץ. בזכרונה נחרטה חווית בית הילדים כחוויה בלתי נעימה, במהלכה ניתנו לה בגדים בלויים יד שניה אשר לעיתים לא התאימו למידותיה ולצוות המוסד לא היה אכפת איך היא נראית, בעוד אימה הביולוגית היתה מלבישה אותה במיטב הבגדים.

 

עוד עדות של אישה שנחטפה לאימוץ בילדותה ע"י רשויות הרווחה

 

פורסם ב אימוץ סגור, אלה בלאס, בית ילדים, בית יתומים, הוצאת ילדים מהבית, הפרת זכויות הילד, השירות למען הילד, התעללות בילדים, חוק הנוער, חטיפת ילדים, טובת הילד, משרד הרווחה, נועה אהרונוביץ, ניתוק מילדים, עובדים סוציאליים, עובדים סוציאלים, ערוץ 10, פקידי סעד, רווחה, רותי שורקי, רשלנות, שחיתות | מתויג: , , , , | Leave a Comment »

המחדלים של משרד הרווחה בנוגע להוצאת ילדים מהבית

פורסמה על־ידי ronitfamily ב- פברואר 2, 2008

מתוך מסמך שהוגש לועדת העליה והקליטה בנושא הוצאת ילדי עולים מן הבית בידי שירותי הרווחה, נעמי מי-עמי, 30 בנובמבר 2005

את פקידי הסעד ממנה בית-המשפט, ובסמכותם להמליץ לבית-המשפט על הוצאת ילד מן הבית במקרה שבו השתכנעו כי טובתו מחייבת זאת. על תפקודם של פקידי הסעד בכל מקרה של החלטה להוציא ילד מן הבית בלא הסכמת ההורים (לפי חוק הנוער) נמתחת ביקורת קשה.  להלן הטענות העיקריות:

  • סמכויות גדולות מדי מרוכזות בידי פקידי הסעד, וידם "קלה מדי" בהחלטה להוציא ילדים מן הבית ולהכריז על ילדים בני-אימוץ.
  • הנפגעים העיקריים ממצב זה הם מהשכבות החלשות, כמו עולים חדשים, שנוסף על קשיי הקליטה האחרים יש להם בעיות תקשורת עם עובדים סוציאליים שאינם יודעים את שפתם ומייצגים מנטליות ותרבות שונות משלהם.
  • חוסר ייצוג הולם להורים בהליך המשפטי: לשכבות החלשות, כמו משפחות העולים, אין יכולת כלכלית להשיג לעצמם סיוע משפטי הולם. כאמור, מי שידו אינה משגת שכירת שירותי עורך-דין זכאי לסעד משפטי מן המדינה; את המדינה – כלומר את הצד שכנגד – מייצג בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה. ההורה, שלא תמיד יודע על זכותו להיות מיוצג, והוא נעדר מיומנות בניהול השיח המשפטי, נמצא בעמדת נחיתות בהליך המשפטי לעומת המדינה,  וגם הסעד המשפטי המתקבל מן המדינה אינו שווה ערך לייצוג עמדת המדינה. בישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ב-13 במרס 2002 אמר השופט אלון גילון: "בהרבה מאוד מהמקרים ההורים לא מיוצגים. הם מגיעים לבית-המשפט אחרי שהוציאו את הקטין. כעבור שבעה ימים חייבים להגיע לבית-המשפט. במקרה שיש ייצוג מתנהל דיון, כמו כל דיון אחר. השופט שומע את שני הצדדים ונותן את ההחלטה שלו, אבל יש הרבה מאוד מקרים שההורים לא מיוצגים, ופה נוצרת בעיה… בית-המשפט בחלק מהמקרים מפנה אליו  [אל עורך-דין] לסיוע משפטי, אבל גם השבעה ימים האלה הם לא מספיק זמן לסיוע המשפטי כדי להתארגן וגם למנות מישהו וגם ללמוד את התסקיר כדי להופיע בדיון הראשון מוכנים… יכול מאוד להיות שצריך להתקין באיזשהו מקום תקנה שתחייב שהורים שלא מיוצגים יקבלו סיוע משפטי… ייתכן שצריך להתקין תקנה שחייבת להיות חובת ייצוג… אין דבר כזה שההורים לא נמצאים. הדיון מתקיים במעמד שני הצדדים. אמרתי שלא תמיד ההורים מיוצגים, ורצוי בתיקים כאלה שיהיה ייצוג. שומעים את ההורים, אבל אני לא כל כך בטוח שההורים יודעים לקרוא את התסקיר, ולכן אני חושב שחייבת להיות חובת ייצוג… נכון שלשופטים קשה כשההורים לא מיוצגים והם מופיעים בפני נציגי משרד העבודה והרווחה, ואז בית-המשפט מנסה להיות "עורך-הדין" שלהם, אבל זה קשה, ולכן אני חוזר עוד פעם על מה שאמרתי בהתחלה: ייתכן שצריך לשקול שבדיונים האלה שני הצדדים יהיו חייבים להיות מיוצגים".
  • במקרים רבים הוצאת ילדים מן הבית נעשית בשגגה, ואז, גם אם הילד יוחזר למשפחתו אחרי תקופה, הנזק שנגרם לו ולמשפחה כולה הוא בלתי הפיך.
  • לעתים הוצאת ילד אחד מן הבית מביאה בעקבותיה, אוטומטית, את הוצאת הילדים האחרים, בלא בדיקת כל מקרה לגופו. לעתים המשפחה מבקשת את עזרת שירותי הרווחה בנושא אחר ולפתע מתחילים להוציא את ילדיה מן הבית.
  • ילדים משלמים מחיר כבד כשהם ניתקים מהוריהם בפתאומיות, גם במקרים שבהם המדינה קובעת שנשקפת להם סכנה מיידית בשל אחריותם הלקויה של ההורים. הקשר של ילד להוריו מורכב הרבה יותר מההגדרה החד-משמעית שגלומה בניתוק מוחלט ביניהם. ההכרעה בין הכאב שכרוך בניתוק הילד מהוריו ומזהותו המולדת לבין הצורך בהגנה עליו מחייבת שיקול דעת והקפדה רבה.
  • חוסר שקיפות והעדר ביקורת חיצונית על פעולות העובדים הסוציאליים (למשל: ועדות ההחלטה לא נתנו למשפחות לעיין בפרוטוקול שלהן).
  • בעיית ניגוד עניינים: "השירות למען הילד", שהוא השירות היחיד בארץ אשר עוסק באימוץ, הוא בבחינת כתובת יחידה לשתי קבוצות אוכלוסייה שהאינטרסים שלהן מנוגדים. מצד אחד קבוצת ההורים המולידים, אשר נלחמת על זכותה לגדל את ילדיה, ומצד שני קבוצת המועמדים, אשר משתוקקים לאמץ ילד. האפיונים של שתי הקבוצות שונים – ככלל, קבוצת המועמדים לאמץ היא משכבה חברתית מבוססת יותר מקבוצת ההורים המולידים, ועל כן היא חזקה יותר מבחינה חברתית ויש לה לובי חזק.

פורסם ב אימוץ, אלימות, בתי המשפט לענייני משפחה, הוצאת ילדים מחוץ למשפחה, הזנחה, הפרת זכויות אדם, הפרת זכויות הילד, הפשע המאורגן, השירות למען הילד, השמה חוץ ביתית, התעללות בחסרי ישע, ועדות החלטה, ועדת העליה, חוק הנוער, חטיפת ילדים, טובת הילד, ילדים בסיכון, כליאת ילדים במוסדות משרד הרוו, מחדלים, מילי מאסס, מסמך, משפחות עניות, ניתוק מילדים, נעמי מי-עמי, עובדים סוציאליים, עובדים סוציאלים, עולים חדשים, עוני, פקידי סעד, רווחה, רשלנות, שופט אלון גילון, שחיתות | מתויג: , , , , , , , , , | 2 Comments »

עובדים סוציאלים מטלטלים ילדים ממשפחה למשפחה כדי להגן על עצמם בפני תביעות נזיקין

פורסמה על־ידי ronitfamily ב- ינואר 30, 2008

 

בספטמבר 2007 פרסם השרות למען הילד במשרד הרווחה מודעה בעמודים הפנימיים של עיתון "ידיעות אחרונות" ובה ציין כי הוא מחפש הורים מאמצים לזוג אחים.

המודעה היתה בשמם של שני אחים בני חמש וחצי וארבע וחצי אשר חיים מיום שנולדו אצל משפחה אומנת, כיוון שהוריהם הביולוגים לכאורה אינם מסוגלים לטפל בהם. המודעה היתה כתובה בגוף ראשון בשמו של האח הגדול יאיר המספר אודותיו ואודות אחיו הצעיר יואב. יאיר מספר: "שנינו אוהבים לצייר, לשחק, לבנות בקוביות ולטפל בבעלי חיים. אומרים עלינו שאנו ילדים שובבים, אך גם ביישנים". עוד מצוין בכתבה, כי הם היו רוצים במשפחה שתאמץ את שניהם יחד.

משרד הרווחה טען כי לאחים ישנם צרכים מיוחדים, כאשר ליאיר ישנן בעיות התנהגות הבאות לביטוי בכך שהוא הציק לילדים בגן, אוהב לגעת בכל דבר וזקוק לחיבוקים והרבה מגע. עם זאת ציינו בשירות למען הילד כי התנהגותו השתפרה בשנה האחרונה וכי שפתו קולחת והוא בעל יכולת הבעה גבוהה. ליואב, האח הקטן, ישנו איחור התפתחותי הבא לידי ביטוי בשיבושי מילים, במוטוריקה עדינה מסורבלת ובקושי לדחות סיפוקים.

עד כאן הטיעונים כפי שהוצגו ע"י משרד הרווחה. אבל מה באמת מתרחש מאחורי הקלעים?

במקרה הזה מדובר ב-2 אחים שחיו מיום לידתם במשפחת האומנה, כלומר שניהם הגיעו אליה נקיים מעבר לא סימפטי. למרות שהגיעו נקיים, כשלה משפחת האומנה לטפל בהם, התנהגותם של שניהם הידרדרה עד כדי הגדרתם כילדים עם צרכים מיוחדים. בשלב זה הוחלט כי משפחת האומנה אינה ראויה לטפל בהם והם מוצעים עתה לאימוץ, בעוד נפשם מרוטה ומצולקת.

כאשר מדובר בכשלון לכאורה של משפחה ביולוגית, משרד הרווחה תמיד ידגיש זאת בריש גלי, תוך הכפשה והוצאת דיבה על אותה משפחה אומללה וחפה מפשע. כאשר מדובר בכשלון של משפחת אומנה, משרד הרווחה יצניע את הכשלון ויעטוף אותו בעטיפה עם סרט ורוד, משום שכשלון במשפחת אומנה זה כשלון של העובדים הסוציאלים.

הטלטלה למשפחה החדשה, אין ספק שתגרום נזק נוסף לילדים, אשר מרגישים כמו שק תפוחי אדמה אותו מעמיסים על עגלה ומעבירים ממקום למקום. לילדים הללו אין גב, אין משפחה, אין עמוד שדרה. הילדים הרכים הללו ייאלצו אף להיפרד שוב מן החברים שלהם ומן הסביבה המוכרת להם במסעם ליעד הבא. ילדים שכבר בגיל כל כך רך נאלצים לטעום את טעמם המר של החיים. ילדים של החיים.

מרבית הילדים המוצאים מהבית למסגרת חוץ ביתית אינם חוזרים יותר הביתה. אחת הסיבות לכך היא מנגנון שפיתחו העובדים הסוציאלים מפני תביעות נזיקין. העובדים הסוציאלים יעשו כל שביכולתם למנוע מן הילדים לחזור לחיק משפחתם הטבעית והאמיתית. אם הילדים יחזרו למשפחתם הביולוגית, ההורים הביולוגים עשויים לתבוע את שירותי הרווחה על הנזק שנגרם לילדיהם, שהרי הם חטפו מהם תינוקות פרחים והחזירו להם ילדים שהם שבר כלי.

שירותי הרווחה מתרצים את אי ההחזרה בחוסר תפקודם של ההורים הביולוגים ומגלגלים את הילדים כמו כדור למשפחה הבאה, כאשר למשפחה הבאה הם מוכרים לוקשים חדשים. אז מה קורה כאן בעצם? שירותי הרווחה יוצרים מנגנון של חסיון ומידור, כך שגורם אחד לא ידע מה התרחש אצל הגורם השני. המשפחות הביולוגיות שנותקו מן הילדים אינן יכולות לדעת מה עלה בגורל יקיריהן ולכן אף אינן יכולות לתבוע נזיקין.

הילדים הללו בבגרותם, אם ירצו לתבוע נזיקין יהיה קשה להם, משום שכל כך הרבה גורמים היו מעורבים בחייהם כך שלא ניתן להתמקד על גורם ספציפי האשם במצבם. משרד הרווחה דואג לפזר סיכונים על פני כל הגורמים, כך שיקשה על הילד לתלות בהם ספציפית את האשמה. במקרים בהם הוצאו ילדים מהורים ביולוגים לאחר שחיו תקופת מה בחיק המשפחה, לעולם יאשים משרד הרווחה את ההורים הביולוגים בכשלון, למרות שאת מרבית חייו בילה הילד במסגרות ובאחריות משרד הרווחה.

מחקר MIT קובע: משפחות אומנה אינן ראויות לגדל ילדים של משפחות ביולוגיות.

פורסם ב אומנה, אימוץ, בעיות התנהגות, דחיה, הוצאת ילדים מחוץ למשפחה, השירות למען הילד, התעללות בילדים, חטיפת ילדים, טובת הילד, טלטלות, ילדים בסיכון, כשלון, מעברים, נזיקין, נזק, ניכור, ניתוק מילדים, עובדים סוציאליים, פקידי סעד, רווחה, שחיתות | 2 Comments »

הפתעה עצובה אחרי האימוץ

פורסמה על־ידי yeladeinu ב- ינואר 29, 2008

הפתעה עצובה אחרי האימוץ 
 
 
 אורנה וחיים היו מאושרים: בקשתם לאימוץ אושרה * במסמכי האימוץ, שקיבלו יחד עם תום בן הארבעה חודשים, נכתב: "התפתחותו של תום סבירה לגילו, הוא עוקב ומגיב לצלילים" * אבל בגיל שמונה חודשים הוא לא הגיב לצלילי טלוויזיה בווליום מלא * בדיקה גילתה כי הוא חירש * בימים הקרובים יגישו ההורים תביעה נגד המדינה * במשפט תעלה לדיון בין השאר השאלה אם הבדיקות שנערכות לילדים לפני אימוץ הן מספיקות * משרד הרווחה: "ביום האימוץ לא היתה אינדיקציה לליקויים"  
 
  גלית שפיר
03/02/04  
  
  7 במאי98' היה היום המאושר בחייהם של אורנה וחיים (שמות בדויים), תושבי מרכז הארץ בשנות הארבעים לחייהם, הורים לילד בן תשע. אחרי שנים רבות שבהן לא הצליחה אורנה להרות בשנית, הם החליטו לאמץ ילד. חצי שנה בלבד אחרי שנרשמו בשירות למען הילדים, הם קיבלו את תום (שם בדוי), תינוק בן ארבעה וחצי חודשים. במסמכים הרפואיים היחידים שקיבלו נכתב: "התפתחותו של תום סבירה לגילו בהתחשב בסביבה בה הוא גדל. עוקב ומגיב לצלילים. מגיב יפה לקשר, כאשר פונים אליו מחייך וממלמל".שלושה חודשים עברו, והתנהגותו של תום היתה שונה משל ילדים בגילו. כשקראו בשמו הוא לא סובב את הראש. כשהפעילו את מערכת הסטריאו הביתית והוא עמד ליד הרמקולים, הוא לא הגיב. בדיקה רפואית אימת ה את החשדות וקבעה כי תום חירש. 
  
 
 
  
שלילת נשאות
 
 
 
בימים הקרובים יגישו אורנה וחיים תביעה ל בית-המשפט נגד מדינת ישראל. באמצעות עורכי-הדין אבי לוטן ומאיר לפלר הם דורשים כי המדינה תפצה אותם ב-500 אלף שקלים עבור ההוצאות שנגרמו להם מאז שאומץ, וסכום נוסף שייקבע על-ידי בית-המשפט עבור כאב וסבל והוצאות עתידיות, שכוללות הוצאות על טיפולים רפואיים ופארא-רפואיים, הוצאות רכישת ציוד רפואי, הוצאות חינוך במסגרות מיוחדות ותמיכה כלכלית שאורנה וחיים ייאלצו לספק לתום כל ימי חייהם, וכן הפסדי השתכרות של ההורים.התביעה מעלה שאלות רבות לגבי האופן שבו מתקבלות ההחלטות בשירות למען הילד, כגון: אילו בדיקות עורכים לילדים לפני שהם נמסרים לאימוץ, האם הבדיקות שעושים מספיקות כדי לקבוע שהילד אכן בריא, והאם מפרטים בפני ההורים המאמצים אילו בדיקות רפואיות נעשו לילד?ממשרד העבודה והרווחה, האחראי על השירות למען הילד, נמסר כי "כל תינוק הנמסר לאימוץ עובר עם לידתו בדיקות מעבדה לצורך שלילת מחלה או נשאות של צהבת ואיידס. בעת שהותו בבית התינוקות הוא נמצא בפיקוח רופא ילדים (מומחה להתפתחות) ופסיכולוגית התפתחותית. כמו כן הוא עובר את כל הבדיקות הנדרשות עלידי טיפת-חלב (כולל בדיקת שמיעה בגיל שבעה חודשים) וכן כל בדיקה שהומלצה על-ידי ביתהחולים בו נולד התינוק וכן כל בדיקה אותה מצא הרופא לנכון לבצע".בית-המשפט יצטרך לקבוע בעניינו של תום אם אכן השירות למען הילד ביצע את כל הבדיקות הרפואיות הנדרשות, ואם צריך לבצע בדיקת שמיעה רק בגיל שבעה חודשים או שניתן לבצע אותם קודם לכן.למזלו של תום, הוא הגיע למשפחה אוהבת שלא הסכימה להחזירו למרות בעיית החירשות. אבל האם יש ילדים שנמסרים לאימוץ ומוחזרים לשירות למען הילד? מנהלת השירות למען הילד, אילנה בלאס, אמרה לפני כשנתיים כי עשרה אחוזים מהילדים המאומצים מוחזרים לשירות למען הילד. מדבריה עלה כי רוב הכישלונות מתרחשים באימוץ של ילדים בוגרים או בעלי צרכים מיוחדים. 
  
 
 
  
קליק מהיר
 
 
 
עד לפני כמה שנים היה לאורנה וחיים כל מה שזוג ישראלי צעיר מבקש: בית יפה במרכז הארץ, עבודה שאהבו ובן. כשהחודשים עברו ואורנה לא הצליחה להרות בשנית, הם הבינו שייתכן שיש להם בעיה. הם עברו טיפולי פוריות, וכשאלה נכשלו הם החליטו לאמץ. "זאת היתה האופציה שלנו להרחיב את המשפחה וגם לעזור לחברה", הם מספרים. השניים פנו למשרדי השירות למען הילד וביקשו לאמץ ילד. הם עברו את כל הביורוקרטיה, שכללה מספר פגישות עם פקידת סעד לחוק האימוץ וקבוצת הכנה לקראת אימוץ. חצי שנה הם חיכו עד אשר הגיע הטלפון מהשירות למען הילד, שהזמין אותם לקחת הביתה את תום, שהיה בן ארבעה וחצי חודשים. "הוזמנו לראות את התינוק בבית-יתומים במרכז הארץ. נכנסו לקומת הקרקע, הביאו לנו את התינוק והשאירו אותנו לבד. נוצר בינינו קליק מהיר. הוא היה חייכני מהרגע הראשון. אחרי כמה דקות נכנסה לחדר העובדת הסוציאלית ושאלה אם אנחנו רוצים את התינוק. אמרנו שכן".בגיל שמונה חודשים הבחינו אורנה וחיים במשהו מוזר. "הוא היה לוחץ על הכפתור של הסטריאו, עומד ליד הרמקולים ולא מגיב. הטלוויזיה היתה בפול ווליום והוא לא הגיב".כאן התחילו הריצות לרופאים ולקופות החולים, שנמשכות עד היום. הרופא בטיפת-חלב הפנה אותם לבדיקת שמיעה מקיפה. הבדיקה העלתה חשד שתום סובל מליקוי שמיעה. בעקבות הממצאים נערכה לתום בדיקה מקיפה יותר, מסוג ברה. הבדיקה קבעה באופן נחרץ כי תום חירש. במונחים רפואיים הוא מוגדר כסובל מליקוי שמיעה חמור דו-צדדי עם שרידי שמיעה באוזן ימין בלבד. חירשותו של תום התגלתה לפני שההורים קיבלו צו אימוץ. טכנית הם יכלו להחזיר את תום.חשבתם להחזיר אותו?"השאלה היא איומה. זה דבר איום ונורא לחשוב על זה. לא חשבנו על זה. זה לא חפץ שמחזירים לחנות ולוקחים משהו אחר. זה בשר ודם. זה משפחה שנקשרת לנפש. זו אותה נפש צעירה שנקשרת לסובבים אותה. קיבלנו החלטה שאת הילד אנחנו לא מחזירים. הילד הזה הגיע לבית הכי טוב מבחינתנו, ואנחנו ניתן לו את כל מה שהוא צריך. אהבנו אותו מהרגע הראשון ונאהב אותו אחר-כך". 
  
 
 
  
בדיקה זולה
 
 
 
"תמיד קיים סיכון לפגיעה מסוימת בילד שנולד להוריו והם ביצעו את הבדיקות", אומר עורך-דינם, אבי לוטן, "אבל כשמקבלים ילד לאימוץ אנו סומכים שביצעו לו את כל הבדיקות הנדרשות, ואם יש פגיעה כלשהי ההורים יקבלו את המידע המלא". הוא מוסיף, "בידע הרפואי שהיה קיים באותה תקופה ניתן היה לאבחן. אם היו עושים בדיקות, היו מגלים. מדובר בבדיקה זולה. לטענת ההורים, הם היו אמורים לקבל ילד בגיל שנתיים. העובדה שקיבלו תינוק בן ארבעה וחצי חודשים מעלה בדיעבד תמיהה כי אולי מישהו ניסה למסור במהרה ילד לאימוץ לפני שתתגלה בעיית החירשות".למרות מה שעבר על אורנה וחיים, הם מוכנים לאמץ עוד ילדים. חיים: "אין לי שום בעיה לאמץ עוד ילדים, אבל היום יש לי מעצור. אני מרגיש שרמסו אותי". 
  
 
 
  
מבין שהוא חריג
 
 
 
אורנה וחיים החליטו לעשות הכל כדי לשפר את איכות חייו של תום. אורנה עזבה את מקום עבודתה, ושלוש פעמים בשבוע היא נוסעת איתו למרכז החירשים ברמת-אביב. בהתחלה הוא קיבל מכשירי שמיעה, אבל הם לא עזרו. כשהמצב לא השתפר, המליצו לאורנה וחיים על ניתוח להשתלת שתל קוכליארי. מדובר בניתוח ראש בהרדמה מלאה, שיש בו גם לא מעט סיכונים. "ידענו שהיו מקרים בניתוחים קודמים שנגרמו נזקים לעצבי הפנים או שהיו פגיעות אחרות בעקבות נגיעה בכלי דם. היה הרבה מתח לפני הניתוח, אבל החלטנו שזה מה שיעשה אותו מאושר", הם משחזרים.תום נותח במחלקת אף-אוזן-גרון בבית-החולים שיבא. הוא היה בן ארבע. למרבה המזל, הניתוח עבר בהצלחה. היום בזכות השתל תום מסוגל לשמוע. על האוזן שלו יש מכשיר חיצוני שנראה כמו כל מכשיר רגיל של חירשים. מהמכשיר יוצאים חוטים שמתחברים לשתל שבתוך האוזן. אולם כל תקלה קטנה-אם אלה הסוללות שנגמרות או קצר בחוט-גורמת לכך שתום לא שומע דבר.היום הוא בן שש. הוא לומד בגן-ילדים רגיל, ובזכות המכשיר שהושתל באוזנו הוא מתחיל לתקשר עם הסביבה, כאשר הגיל השמיעתי שלו הוא כשל ילד בן שנתיים. הוא זוכה לטיפול צמוד של קלינאית תקשורת ושל עובדים מקצועיים נוספים שמנסים לשפר את הדיבור שלו. למרות גילו הצעיר, תום מבין שהוא חריג. 
  
 
 
  
מלים בודדות
 
 
 
עד היום הוגשו שתי תביעות נגד המדינה בנושא אימוץ ילדים. אחת הגישו הורים שאימצו ילד עם פיגור. במקרה הזה, בניגוד לסיפור של חיים ואורנה, ההורים ידעו כי התינוק בן השנתיים סובל מבעיות רפואיות. במסמך רפואי שקיבלו מרופא המעון בעת האימוץ נכתב כי "התפתחותו הפסיכו-מוטורית אטית במקצת. הוא הולך, אוכל לבד, זורק כדור, משחק יפה לבד עם ילדים ומדבר מילים בודדות". בהמשך התברר להורים שהילד סובל מפיגור שכלי. בית-משפט השלום פסק כי על המדינה לפצות את ההורים ב-700 אלף שקל. בפסק הדין נקבע כי השירות למען הילד התרשל כשלא איבחן במדויק את ההפרעות שמהן סובל הילד. בעקבות פסק הדין הציעה המדינה להורים, בפשרה מחוץ לכותלי בית-המשפט, לשלם להורים 350 אלף שקל מבלי להודות באחריות. ההורים דחו את הפשרה, והן ההורים והן המדינה הגישו ערעור על פסק הדין לביתהמשפט המחוזי.במקרה אחר הגישה אם חד-הורית תביעת פיצויים בסך מיליוני שקלים נגד המדינה, לאחר שהתברר לה כי הפעוט שאימצה באוקראינה הוא חירש-אילם. בתביעה נטען כי בבדיקות יסודיות שהתינוק עבר לפני האימוץ לא התגלו הליקויים. האישה תבעה באמצעות עו"ד מירון קין את המדינה ואת העמותה לאימוץ בינלאומי, שהוסמכה עלידי המדינה לעסוק באימוץ ילדים בינלאומי, את הרופא שהועסק על-ידי העמותה ואת חברת הביטוח של הרופא ושל העמותה. התביעה מתבררת בימים אלו בבית-המשפט המחוזי בחיפה."התינוק נמסר למשפחה בגיל ארבעה וחצי חודשים אחרי שנולד בלידה רגילה ובציון הגבוה ביותר שיש", מוסר נחום עידו, דובר משרד הרווחה (מבחן אפגר הוא מבחן שנעשה לכל תינוק שנולד בבית-חולים). הוא שהה בבית-הילדים של השירות למען הילד והיה במעקב צמוד של פסיכולוגית התפתחותית ורופא ילדים התפתחותי מומחה. שניהם סברו כי הילד מתפתח כראוי כולל'מגיב לצלילים'. דו "ח על מצבו זה של הילד נמסר למשפחה. לא היתה לנו שום אינדיקציה כי הילד אינו שומע או כי היו לו בעיות כלשהן בעת מסירתו לאימוץ ".
 

פורסם ב אבי לוטן, אימוץ, גלית שפיר, העמותה לאימוץ בינלאומי, הפתעה עצובה אחרי האימוץ, השירות למען הילד, לאמץ ילד, ליקויים, מאיר לפלר, מירון קין, מסמכי אימוץ, משרד הרווחה, נזיקין, נחום עידו, רווחה | מתויג: , | 1 Comment »

דברים שהשירות למען ההתעללות בילד לעולם לא יספר לכם – אימוצים שנכשלו

פורסמה על־ידי ronitfamily ב- ינואר 28, 2008

מתוך פורומים של אימוץ באינטרנט:

"השבוע סיפרה לי ידידה על בת דודה שלה שהיתה חשוכת ילדים. לידידה יש בן שנולד להם ובת שאימצו כמה שנים אחר כך. כל פעם שבת הדודה היתה פוגשת אותם היתה שואלת: את באמת אוהבת אותה כמו אותו? כל פגישה. אחרי מספיק שנות עקרות בת הדודה ובעלה אימצו ילדה גם הם. אותה בת דודה המשיכה לשאול אם הבת המאומצת קרובה כמו הבן הביולוגי, וסיפרה שהיא אוהבת את הילדה, אבל לא מרגישה באמת שהיא שלה. כעבור כמה שנים גם סרבה לשקול אימוץ נוסף- כי היא לא באמת מרגישה אמא אמיתית של הילדה. הזוג התגרש ולילדה נוסף עוד משבר בחייה."

————————————————————–

"אני גרושה בת 45 עם ילד בן 19.5 , עברתי בעבר הפריות עקב אי יכולתי להיכנס להריון ועומדת לפני אימוץ מאוקראינה של בת בת כ- שנה וחצי נרשמתי לפני כשנה  וזה אמור לקרות בחודשיים הבאים. לפני ההחלטה חשבתי רבות על הקשיים ואף שוחחתי עם הורים והחלטתי. בשבועיים האחרונים באופן מפתיע פגשתי מס' אנשים שאמרו לי נחרצות שאני עושה טעות נוראית בגלל גיל הילדה. מורה שמלמדת שנים אמרה בבוטות שאני לא נורמלית והולכת לעבור קשיים מטורפים שכוללית התמודדיות אינסופיות עם בעיות : רגשיות, למידתיות שיצריכו את כל זמני וכספי, תארה תאורים רבים וקשים.
לפני יומיים פגשתי אשה שלה 2 ילדים מאומצים (גדולים ) שאותם אימצה כתינוקות וילד שלישי בן 14 שאימצה בן כשנה ומשהו והיא מתארת מסכת של קשיים ובעיות שהפכו את כל המשפחה ושמתחדדים כיום עם גיל ההתבגרות עוד יותר. ומקרה נוסף אתמול של אחות של מכרה שהילדה הגיעה למוסד.

אם עד היום לא נתתי  לכלום לחדור אלי אוסף הסיפורים גרם לי אמש להתחיל לחשוב מחדש."

————————————————————–

"'אני מקווה שאת יודעת למה את נכנסת…', זו היתה התגובה של הגננת כאשר סיפרתי לה שאני רשומה לאימוץ וכי יתכן וזה יקרה במהלך שנת הלימודים הזו וכי רציתי שתדע על התוספת למשפחה. אחר כך היא הוסיפה שיש ילדים מאומצים בגן (זה דווקא שימח אותי אך פחות שימח אותי שהיא נתנה לי את שמותיהם) ולפינלה הוסיפה: 'רק שתדעי שלכל הילדים המאומצים יש בעיות, לכולם אבל שיהיה לך בהצלחה' – אני כבר מצטערת ששיתפתי אותה וחזרתי הביתה דיי שפוכה מהשיחה הזאת."

————————————————————–

"אימצנו לפני שנה וחודש ילדה בת שנתיים.
יש לנו עוד שני ילדים ביולוגים, ילדה בת 10 וילד בן חמש.
בחצי שנה הראשונה עוד התקיימו ביקורים עם האם הביולוגית, אך כעת אנחנו לקראת קבלת אישור אימוץ.
הילדה עדין מתנהגת בצורה לא נעימה, דוחה ואף מרחיקה. ההתנהגות כוללת אלימות (גם כלפי אחיה וגם השכבות על הרצפה תוך כדי צרחות והשתוללות), שקרים בכל נושא שהוא ולאחרונה גם ביטויים כמו "אני שונאת אותך", "את מגעילה" וכדומה, כלפינו.
בתחילה ניסינו לקבל ולהכיל את ההתנהגות אולם ללא הועיל ואף יש התדרדרות בהתנהגות. בימים האחרונים החלטנו לעבור לגישה של הרחקת הילדה בכל פעם שההתנהגות הזו עולה, אולם זה לא קל.
למי יש עצה?"

————————————————————–
"נושא : ניתוק קשר מבן מאומץ. אני מבקש לקבל ייעוץ לבעיה קשה בן מאומץ . אני בגיל 70 יש לי בן מאומץ מעל גיל 30 הבן המאומץ כמעט ולא בקשר איתי הוא פשוט התנתק ומחכה רק לירושה אחרי מותי . אני שואל האם יש דרך כל שהיא למנוע ממנו את הירושה אם תהיה ו/או לנתק אתו קשר וכמו שאימצתי אותו אני יודיע למשרד הרווחה שאיני מעוניין עוד בקשר זה ושלא ייחשב כבן יורש, תודה"

————————————————————–

"שלום לכולם,
אני כנראה עוד אחת מהילדים שאומצו לפני שנים ושהיום מחפשים תשובות בכל מקום אפשרי,
ואולי אני קצת שונה כי החיפוש שלי אולי הוא מן תחליף למה שאבדתי או סתם רצון ליצור לעצמי תמונה יותר ברורה של עצמי.
החלטתי לפנות לפורום זה כי מדובר פה בהורים מאמצים שאולי יוכלו לעזור לי בידע ובניסיון שלהם.
אילו הוריי המאמצים היו פה היום אולי הייתה לי הנחייה יותר טובה ותשובות שהייתי רוצה לדעת.
ובכלל אילו היו פה היום אולי לא היה לי צורך ורצון לחפש או לחקור.
אני מאומצת מברזיל ואומצתי בשנת 86, אני בקרוב נוסעת לברזיל למסע חקר שורשים ובתיקווה אולי למצוא את אימי הביולוגית,רצון זה הוא קצת יותר עמוק ממה שזה נישמע ורצון שבוער להתגשם,ידוע לי שכל מסמכי האימוץ מזוייפים ואין לי שום עזר איתם, אבל הדבר היחיד שיכול להנחות אותי היא בחורה ברזילאית בשם -ארלט- שהכירה את הוריי וקשורה לסיפורי,והוריי כבר לא איתי ושאלות על אותה אישה אין לי את מי לשאול. אז אם ישנו מישהו בפורום שמוקר לו השם -ארלט- או יודע פרטים נוספים ויכול לעזור לי.. אהיה יותר ממאושרת"

——————————————————————————————————————————-

באתר הזה מוצגות תמונות ותיאורים של ילדים אמריקנים אשר נדחו מהוריהם המאמצים ומוצעים מחדש לאימוץ, כמו סחורה שעוברת מיד ליד.

אני חושבת שלא יאה לפרסם פרטים כאלו על ילדים. השירות למען הילד בארץ אמנם לא מפרסם מצגות כאלו, אבל לא מטעמי מוסר, אתיקה וטובת הילד אלא משום שהוא אינו רוצה לחשוף בפני הציבור ובפני בתי המשפט שאישרו את האימוץ כמה אימוצים נכשלו (ויש הרבה).

הנה דוגמא למצג של ילד המועמד לאימוץ מחדש:

Jason's Profile
A.J.

Jason was born on 9-24-94 in the USA. He has been with his current family for 3 years. He is currently in the 6th grade in a self-contained classroom but is pulled out for some regular classes and works with a fulltime aid. He does well in school when his mood is stable and is able to get A’s and B’s.

He currently takes no medications nor is he in therapy although he is diagnosed with RAD. In the past he may have witnessed inappropriate sexual behaviors. Jason has had problems with lying, stealing, and issues around food. These may resurface in times of stress or anxiety. He has had temper tantrums when he doesn’t get his way. Jason responds well to a structured routine where he knows what’s going to happen next. He is very likable, cheerful, friendly and helpful.

Currently, the adoptive family has an open adoption with his birth grandmother and birthmother. They send letters and pictures to him. This relationship should continue as he worries about his birth family.

Jason loves Legos, painting, singing and dancing, as well as football. He would do best in a structured family that has clear expectations.

פורסם ב אימוץ, אלימות, בעיות, דחיה, הוצאת ילדים מהבית, הזנחה, הפרת זכויות אדם, הפרת זכויות הילד, השירות למען הילד, השמה חוץ ביתית, התעללות בחסרי ישע, חוק הנוער, חטיפת ילדים, ילדים בסיכון, כשלון, עובדים סוציאלים, עוני, פקידי סעד, רווחה, רשלנות, שחיתות | מתויג: , , , , , , , , | 2 Comments »

השירות הכושל למען הילד מסתיר כמה ילדים ישראלים אומצו

פורסמה על־ידי ronitfamily ב- ינואר 21, 2008

 נתונים על מספר האימוצים שנעשו בחו"ל בשנים 2003 עד 2006

הנתונים נמסרו ע"י השירות למען הילד בדוח שהופק במהלך שנת 2006.

השירות למען הילד מסתיר כמה ילדים שנולדו בישראל הוצאו מהבית לאימוץ, למרות שהוא מוכיח כאן כי יכולה להיות שקיפות בנוגע לנתוני מאומצים בחו"ל.

השירות למען הילד מבצע מידור מכוון כדי שלא יאתרו את המחדלים הסדרתיים שהוא מבצע.

בשנת 2006 נכנסו כ-180 ילדים (מספר מוערך, כי דוח זה נמסר ע"י השירות למען הילד במהלך 2006)

בשנת 2005 הגיעו ארצה 193 ילדים מהארצות הבאות:

אוקראינה………………………………..94 ילדים
רוסיה……………………………………..74 ילדים
גואטמלה…………………………………17 ילדים
קירגיזיה………………………………….4 ילדים
אחרׁ(מולדובה קזחסטאן הודו )…..4 ילדים.

נתונים משנים קודמות:

הדו"ח לשנת 2004 (מה-1 לינואר 2004 ועד 31 לדצמבר 2004)

• בילורוסיה…………….. 25
• אוקראינה…………….. 68
• רוסיה………………….. 94
• מולדובה………………. 7
• קזחסטאן……………… 7
• אזרביגיאן…………….. 3
• רומניה…………………. 5
• גווטאמלה…………….. 11

סה"כ לשנת 2004 – 220 אימוצי חו"ל

הדו"ח לשנת 2003 (מה-1 לינואר 2003 ועד 31 לדצמבר 2003)

• בילורוסיה…………….. 20
• אוקראינה…………….. 94
• רוסיה………………….. 80
• מולדובה………………. 12
• קזחסטאן……………… 3
• גרוזיה………………….. 16
• אזרביגיאן…………….. 11
• רומניה…………………. 15
• גווטאמלה…………….. 4

סה"כ לשנת 2003 – 255 אימוצי חו"ל

ובסיכום מקוצר:
2003 – 255 ילדים
2004 – 220 ילדים
2005 – 193 ילדים
2006 – 150 ילדים עד עתה (בחישוב ממוצע תסתכם השנה בכ-180 ילדים).

שימו לב !!
 הנתונים מצביעים על ירידה במספר האימוצים (פועל יוצא של מס' המדינות) ומספר המדינות מהן אפשר לאמץ.

אתר המקור

פורסם ב אימוץ, אימוץ בין-ארצי, אימוץ בינלאומי, אימוץ חו"ל, דוח, השירות למען הילד, מספר האימוצים | Leave a Comment »

 
הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 107 שכבר עוקבים אחריו