חוה לוי – עובדת סוציאלית ארצית לחוק הנוער מציגה ג'נוסייד

אולפן שישי – דצמבר 2014 – חוה לוי עובדת סוציאלית ארצית לחוק הנוער מציגה כיצד רשויות הרווחה תולשות ילדים מקבוצות במדינת ישראל. השיטה מורכבת מארבעה שלבים:

שלב 1 – הגדרת אוכלוסית היעד לתלישת הילדים מביתם ומשפחתם, כגון: עניים, מזרחיים, חד הריות, יוצאי אתיופיה, יוצאי חבר העמים, ועוד..
שלב 2 – תלישת הילד מביתו ומשפחתו ע"פ שמועות בדלתיים סגורות ללא ראיות
שלב 3 – הפקרת הילד במוסדות הרווחה ללא פיקוח לחסדי רשויות הרווחה להזנחה, אונס, התעללות…. לגרום לשבר במשפחה
שלב 4 – הפצת דברי בלע והבלים להשחיר את הילד ומשפחתו

חוה לוי עו"ס לחוק הנוער מציגה ג'נוסייד

אולפן שישי – דצמבר 2014 – עובדת סוציאלית ארצית לחוק הנוער מציגה כיצד רשויות הרווחה תולשות ילדים מקבוצות במדינת ישראל.
השיטה מורכבת מארבעה שלבים:

שלב 1 – הגדרת אוכלוסית היעד לתלישת הילדים מביתם ומשפחתם, כגון: עניים, מזרחיים, חד הריות, יוצאי אתיופיה ועוד.

שלב 2 – תלישת הילד מביתו ומשפחתו ע"פ שמועות בדלתיים סגורות ללא ראיות.

שלב 3 – הפקרת הילד במוסדות הרווחה ללא פיקוח לחסדי רשויות הרווחה. להזנחה, אונס, התעללות…. לגרום לשבר במשפחה.

שלב 4 – הפצת דברי בלע והבלים להשחיר את הילד ומשפחתו.

השופט עודד מאור ביזיון בהבנת סמכות שיפוט בינלאומית, וצווים נגד חברות בינלאומיות שמחוץ לסמכות הטריטוריאלית של ישראל

לפנינו מסמך שמבזה את מחברו, השופט עודד מאור, ואת מי שהתיימר לשלוח אותו לארה"ב, עו"ד משה יעקב ממשרד הרצוג פוקס נאמן.

כפי הנראה, השופט עודד מאור מבית המשפט השלום בתל אביב, התיימר להוציא צוו שיפוטי (שנראה כמו פסיקתא) המורה לחברת איפסון בלוגים בארה"ב להסיר בלוגים, או למחוק לינקים. המסמך לא חתום, אבל יש עליו חותמת צבעונית של בית המשפט, ולמעלה כתוב שהשופט שאחראי לזה הוא עודד מאור.

את המסמך הזה, בגרסה עברית ובגרסה אנגלית שלח משרד המתיימר להיות "מכובד", הרצוג פוקס נאמן, לארה"ב עם דרישה שחברת הבלוגים תמחק את הבלוגים, כי "בית משפט בישראל הוציא צו".

בדיחה כזו עוד לא ראינו. מי המטומטם שכותב באנגלית כזו עילגת לאמריקאים מכתב שחצי מהמעמוד הראשון שלו הוא רק שמות של כל מיני עוכרי דין, ואפילו לא נוקב בשם השופט שחתם על הצו, עם תאריך למתן הצו והסבר מי נגד מי, באיזו תביעה מדובר ומה הקשר בין בעלי הדין לבלוגים או הכתבות, ואיך הוכח שבעלי הדין אכן כתבו את הכתבות הללו? על המכתב חתום עו"ד משה יעקב, אבל קשה לנו להאמין שעו"ד אמיתי באמת ישלח מכתב כל כך מטופש לארה"ב.

איזה עו"ד יכול לחשוב לעצמו שלא צריך לנקוב בשמו של השופט שחתם על הצו, ולפרט את נסיבות מתן הצו? איזה עו"ד חושב לעצמו שבאמריקה יכבדו צו שעל שורת החתימה יש חותמת צבעונית, אבל אין שם של שופט? כל בר דעת שיקבל כזה דבר מיד יחשוד שזה זיוף.

חוץ מזה, האם העו"ד לא למד קצת דיני משפט בינלאומי?

הוא לא שמע על אפוסטיל?

איך האמריקאים אמורים לדעת שהמסמך שמוצג להם הוא באמת מסמך אותנטי, בלי שמצורף לו אישור אפוסטיל?

אם זה לא מספיק, ממתי שולחים לחו"ל תרגום של מסמך בלי תעודת תרגום? בעניין זה, אנו לא סגורים שכן מישהו שם חותמת צבעונית של בית המשפט על הגרסה האנגלית, כאילו שהשופט עודד מאור עשה פסיקתא בשתי גרסאות, אנגלית ועברית. לנו זה נראה חשוד, כאילו מישהו זייף את חותמת בית המשפט, אבל הכול יכול להיות.

מי שמעיין בתוכן הצו, הרי שהצו נראה כמו בדיחה עלובה. אין בו שום פירוט, (עם תאריכים) מי הם התובעים, מי הם הנתבעים, מה עילת התביעה, האם בית המשפט שוכנע שהנתבעים קיבלו המצאה כדין, ושבית המשפט קנה סמכות על הנתבעים. וכיצד יש לבית משפט בישראל סמכות אקס-טריטוריאלית על חברה אמריקאית????

איך הזרוע הארוכה של השופט עודד מאור מגיע מישראל עד אמריקה??? אין שום פירוט (עם תאריכים) מתי הוגשה הבקשה שבעקבותיה ניתן הצו, על איזה חוקים הסתמכה הבקשה, מה היו ההתנגדויות, וכיצד הגיע השופט למסקנות שיש לו סמכות להורות על הסרת הבלוגים, ובכלל שיש קשר בין הבלוגים לבין הנתבעים.

ומכאן לסמכות השיפוט של בית משפט ישראלי על חברה אמריקאית שמשמשת פלטפורמה לבלוגים, הסמכות האקס-טריטוריאלית. האם באמת השופט עודד מאור חשב שיש לו סמכות כשופט בישראל להורות על צד ג' שבכלל לא מצוי בפניו ולא יודע על קיומו? מדוע שחברה אמריקאית שאין לה כל פעילות בישראל תהיה כפופה לצווים של השופט עודד מאור? אמנם הוא עודד מאור! והוא שופט בישראל!!! אבל בארה"ב הוא עוד סתם פישר שמצפצפים עליו.

מדוע שבכלל עודד מאור יחשוב שחברה אמריקאית תציית לחוקי לשון הרע הישראלים, כאשר בארה"ב יש חופש ביטוי, First Amendment והחירות לבקר את השלטון היא חירות קונסטיטוציונtלית? הרי אם עודד מאור חושב שחברה אמריקאית אמורה לכבד צוו שהוא מוציא, אז באותה נשימה יהיה עליה לכבד צווים מטוניסיה, אפגניסטן, תימן וכל מדינת עולם שלישי אחרת, לרבות צפון קוריאה. כנראה שהשופט עודד מאור לא קרא ולא טרח לקרוא את תנאי השימוש של החברה האמריקאית, שם כתוב שכדי שצו מחוץ לארה"ב יהיה תקף, צריך שהוא יעמוד בתנאים האמריקאים לחופש הביטוי, ובתנאים האמריקאים לכיבוד פסקי דין זרים בין מדינות. על הדין הישראלי של לשון הרע האמריקאים מצפצפים, בדיוק כמו שמצפצפים על הדין המקומי של צפון קוריאה.

השופט עודד מאור:  ביזיון, טיפשות וחוסר הבנה במשפט בינלאומי

אם זה נכון שהשופט עודד מאור באמת חתם על הצו האווילי שלפנינו, ולא מדובר בזיוף ממשרדו של הרצוג, פוקס נאמן, אז כנראה שהשופט הזה צריך לחזור לבית הספר למשפטים, כי משפטים בינלאומיים הוא ממש לא יודע. נציין שמדובר בשופט מושחת ביותר, שופט שכל הפרסומים עליו אינם מחמיאים, גם בהקשרים אחרים, בהיותו אוטומט של הון ושלטון, מריונטה של החזירות הקפיטליסטית, שופט שלא מאמין בזכויות אזרח, ושמטרפד זכויות אזרחים, ותמיד פוסק לטובת החונטה, ובעלי ההון. גם מהסיבה הזו, מדובר בשופט נלעג.

המשרד של הרצוג פוקס נאמן התבזה כאן ביזיון שאין דומה לו. גם איכות עבודה מליגה זין. גם אסטרטגיה מליגה זין. הרי כולם יודעים שכאשר פונים בארה"ב בבקשות להסרת חומרים, החברה שמקבלת את הבקשות האלה שולחת אותן לאתרים שמקטלגים את הפניות האלה שמתקפה על זכויות הביטוי במדיה דיגיטלית, והבקשה להסרת המידע מתפרסמת ברבים, וכך בדיוק מה שביקשו להסיר מתפרסם בזכות הבקשה להסיר. כך למשל רשמת ההוצל"פ המחליאה קרן גיל, פנתה לגוגל בבקשה להסיר פוסט שבו קראו לה "רשמת מטורללת". גול העבירה את פנייתה לאתר צ'ילינג אפרט, וכך המנוע של גוגל שמר על הפניה של אותה קרן גיל להסרת הבלוג, שבו קראו לה רשמת מטורללת, כאייטם העומד בפני עצמו.

בקיצור, המלחמה על זכות הציבור לדעת ולפרסם במדיות דיגיטליות בעיצומה. עדיין יש פסיכים שחושבים שישראל היא מרכז העולם ושאם שופט ישראלי מאור משהו, כל שאר העולם צריך לרדת אל ארבע ולהשתחוות לו. אז זהו שלא.

מן הראוי שהנהלת בתי המשפט תבדוק האם באמת מדובר בצווים של השופט עודד מאור, או בזיופים מבית היוצר של הרצוג פוקס נאמן.

1

2

3

4

5

6

בזכות הצלקת מצאתי את אבא שלי – מיכל גולדברג – ידיעות אחרונות – 21.11.2010

סיפור על ילד בן ארבע שנתלש ע"י רשויות הרווחה מביתו ומשפחתו ונמסר לאימוץ.
 
בזכות הצלקת מצאתי את אבא שלי – מיכל גולדברג – ידיעות אחרונות – 21.11.2010

הוא נמסר לאימוץ כשהיה בן ארבע והתקשה להתגבר על הניתוק מהוריו הביולוגים ומאחיו. הוא הסתבך בפלילים וקיווה יום אחד לשוב ולהתאחד איתם. לפני כחצי שנה הם נפגשו בדרך נס, אבל אז איים הכלא להפריד ביניהם. השופטת החליטה לתת לו עוד צ'אנס.

כשהוא נולד, לפני 21 שנה, נתנו לו הוריו את השם פלא, גם בגלל ששרד אשפוז ממושך וגם בשל חיבתו של אביו לכדורגלן האגדי פלה.

באחרונה התרחש פלא נוסף שהצדיק את בחירת השם המיוחד: 16 שנה אחרי שנמסר לאימוץ וחשב שהוריו מתו, התאחד פלא עם משפחתו הביולוגית.

כשהיה פלא בן 4 הוצאו הוא ושלושת אחיו מבית הוריהם, על ידי רשויות הרווחה שטענו כי ההורים לא יכולים לגדלם. פלא ואחותו הקטנה, שהייתה אז בת פחות משנה, נמסרו לאימוץ, ואילו שני האחים הגדולים יוני-מרדונה וענבל, שהיו בני 6 ו- 5, הוחזרו להוריהם.

פלא, שקיבל מהוריו המאמצים את השם אסף, התקשה להשלים עם הניתוק מהוריו הביולוגיים והמשיך לחפשם.

"הייתי ילד קטן וחסר אונים שלא הכיר אף אחד חוץ מאחותי הקטנה", סיפר.

"היינו שנינו מול עולם חדש ולא מוכר, ורציתי לחזור למקום שממנו באתי, למשפחה שלי, אבל אף אחד לא הקשיב לי".

בגיל 10 פגש פלא עובדת סוציאלית שטיפלה בו לפני שנמסר לאימוץ. היא נתנה לו תמונה ישנה שלו עם אחיו שצולמה לפני שהופרדו.

"מאז הלכתי עם התמונה הזאת לכל מקום", הוא מספר.

נפלה עלי פצצה

כשגדל מעט החל פלא להסתבך בצרות. "הייתי בורח לרחוב, ואז התחלתי עם השטויות", נזכר.

"חשבתי בתור ילד שאם אני אעשה צרות אז לא ירצו אותי יותר, ויחזירו אותי למקום שממנו באתי. אני לא כועס על המשפחה המאמצת שלי. להיפך. הם אנשים טובים שניסו לעזור לי. זה אני שהייתי בעייתי".

בגיל 15 עזב פלא – אסף את בית הוריו המאמצים ועבר לחיות לבד. עד מהרה הידרדר לשימוש בסמים ולחיים עברייניים. כל הזמן הזה לא שכח את הוריו הביולוגיים, וכשהיה בן 18 ביקש לפתוח את תיק האימוץ.

"כשהגעתי למשרד הרווחה לא ידעו לומר לי אם הם חיים או מתים", הוא נזכר. "הרגשתי כאילו נפלה עלי פצצה. הייתי בטוח שהם מתים. כבר לא היה לי בית, לא היה לי איפה לישון. ישנתי בבתים נטושים ולפעמים ברחוב עד שפלשתי לדירה. אבל הייתי צריך כסף לאכול אז התחלתי לגנוב, ודבר גרר דבר".

לפני כשנה הוא נעצר והואשם בשוד נהגי מוניות, בהתפצות ובתקיפה. מאחר שהשתמש בסמים הוא נשלח לגמילה בכפר השיקומי "מלכישוע", אך לא הצליח להשתלב וסולק בשל התנהגות פרועה.

בייאושו החליט להסגיר את עצמו למשטרה, אבל ממש כשעמד לעשות זאת הגיעה הידיעה ששינתה את חייו.

יום אחד במארס, יום לפני שעמד להסגיר את עצמו, שוחח פלא עם חבר שידע שהוא מאומץ ומחפש את הוריו הביולוגיים. לתדהמתו, החבר סיפר לו שהוריו בחיים. פלא ביקש מהחבר להעביר לאביו את מספר הטלפון שלו והמתין במתח לשיחה.

ואז זה קרה.
"פתאום אני מקבל טלפון, והאיש מעבר לקו אומר לי 'מדבר עמוס, אבא שלך'", משחזר פלא.
האב, עמוס חג'ג' (60) מבאר שבע, מצטרף בשלב הזה לשיחה ומתאר בהתרגשות את האיחוד המשפחתי: "כשהוא אמר לי 'אני הבן שלך', אמרתי לו 'אני רוצה שתענה על שתי שאלות כדי לוודא שאתה לא עובד עלי: מה תאריך הלידה שלך, והאם יש לך צלקת על הגוף'".
"יש לי צלקת לרוחב הבטן בצד שמאל, השיב הבן, ותאריך הלידה שלי 21.12.1989. היום קוראים לי אסף, אבל אני זוכר שפעם קראו לי פלא ולאח שלי קראו מרדונה".
חג'ג' הנסער הבין שהצעיר מעבר לקו הוא אכן בנו שנלקח ממנו לפני 16 שנה.
הוא עזב הכל, ועוד באותו לילה נסע לפגוש אותו יחד עם יוני-מרדונה.
"נסענו במהירות מטורפת", משחזר עמוס. "התפללתי לאלוהים שלא נמות בתאונת דרכים לפני שאני רואה אותו. כשהגענו לנקודת המפגש יצאתי מהאוטו, ופתאום הגיע רכב מסחרי ויצא ממנו בחור צעיר שנופף לי עם היד ואמר 'זה אני'".
"איך שראיתי אותו קיבלתי סחרחורת. יוני-מרדונה התחיל לבכות ואמר לי 'אבא, תראה איך הוא דומה לי'.
ניגשתי אל הבחור ואמרתי לו 'אל תתבאס, אבל לפני שאני מנשק אותך אני מבקש שתרים את החולצה שלך'.
הוא הרים את החולצה, וכשחשף את הצלקת התעלפתי.
זכרתי את הצלקת הזאת מהתקופה שהוא היה בבית החולים ועבר ניתוחים. כשהתאוששתי חיבקתי אותו חזק ואמרתי לו 'מעכשיו אתה לא יוצא לי מהידיים'".

מצאתי את פלא

עוד באותו לילה נסע פלא-אסף עם אביו ואחיו לביתם בבאר שבע. "בדרך התקשרתי לבתי ענבל, שגרה עם אמא שלה באשדוד, ושגם היא חיפשה את האח שלה כל החיים. אמרתי לה בקול חנוק מדמעות 'אני לא יודע איך להגיד לך, אבל מצאתי את פלא'".

ענבל ואמה מיהרו לתפוס מונית והגיעו גם הן לבאר שבע. שם הכירו בני המשפחה את אשתו השנייה של עמוס ואת בנו הקטן. "שבוע לא כיביתי את המנגל. רק אכלנו, שתינו וחגגנו", מתאר עמוס את האיחוד המרגש. "אמרתי לעצמי שעכשיו לא איכפת לי למות".

אחרי הפגישה המרגשת עם פלא נפגשו בני המשפחה גם עם אחותו, שכיום היא בת 17 ומתגוררת עדיין עם ההורים המאמצים. "אסף הציע לי לחכות עד שהיא תהיה בת 18", מספר האב, "אבל אני אמרתי שאני לא מחכה דקה. קבענו בבית קפה והגעתי עם יוני מרקדונה ועם ענבל, שגם הם רצו להכיר את אחותם.

סיכמתי עם אסף שהוא יכין אותה לפגישה כדי שלא תהיה בהלם. כשהם הגיעו ענבל ויוני יצאו אליה, חיבקו ונישקו אותה. אחר כך היא ניגשה לשולחן, הסתכלה עלי ושאלה 'זה אבא?' ביקשתי ממנה רשות לחבק אותה והתחלתי לבכות".

חגיגות האיחוד המשפחתיות נמשכו שלושה חודשים תמימים, אבל ביוני השנה המסיבה נגמרה. פלא נעצר באילת בחשד שהיה מעורב בתקיפת שוטרים ומאבטחים במועדון. הפרקליטות ביקשה לעצור אותו, אולם פרקליטו של פלא, עו"ד אברהם כהן מהסנגוריה הציבורית, סיפר את הסיפור המשפחתי המסובך וביקש ממנו הזדמנות להשתקם. "הפעם יש לי מה להפסיד", אמר.

הוריו ואחיו הביולוגיים של פלא הגיעו לדיונים והצטרפו לבקשה. פלא עצמו הגיש לשופטת מכתב שבו כתב: "עד שסוף סוף התאחדתי עם המשפחה האמיתית שלי, אני מבקש הזדמנות בחיים להתחיל חיים חדשים איתם. אני לא אאכזב אותך".

השופטת מרים מזרחי מבית המשפט המחוזי לא נותרה אדישה. היא נעתרה לבקשה, לא לעצור את פלא עד תום ההליכים ושלחה אותו למוסד גמילה שאליו ייכנס. לא ניתן להתעלם מהנסיבות המיוחדות קבעה. "הרצון שלו להיגמל הוא אמיתי".

בזכות הצלקת מצאתי את אבא שלי - מיכל גולדברג - ידיעות אחרונות - 21.11.2010
בזכות הצלקת מצאתי את אבא שלי – מיכל גולדברג – ידיעות אחרונות – 21.11.2010

ראשויות האכיפה האמריקאיות נגד השופט עודד מאור,ונגד סמנכ"ל בנק דיסקונט יובל גביש

שופטים בישראל פועלים נגד חופש הביטוי וחושבים שהם מעל החוק במדינות אחרות .

השופט עודד מאור חותמת גומי של טייקוני הארץ החליט שהוא יימנע את  פרסום תביעתו של חן חביבי שזכה להתעללות הרווחה ובנק דיסקונט .

עודד מאור

חן חביבי זכה לקומבינה של בנק דיסקונט ויובל גביש אשר יחד עם בית קשת דאגו לרוקן את חשבונותיו .

חיים חביבי

העובדה שהעבריין יובל גביש היה אחראי לפתיחת חשבונות ללא הגבלה לקטינים חסויים חמור עוד יותר .

אביו של חן חביבי חיים חביבי טוען שהוא עומד להגיש תביעה נגד יובל גביש והניסיון של שופטים בישראל לסתום את פיו לא יעזור .

חיים חביבי קורא לפיטוריו של יובל גביש ,וכן לפיטוריו של השופט עודד מאור .

חיים מציין שהוגשה אף תלונה לבנק ישראל לפיטוריו של יובל גביש מהנהלת בנק דיסקונט .

יובל גביש

יובהר שיובל גביש בגד באשתו אירית גביש ולקוחות בנק דיסקונט חייבות לדעת מי האיש  ולהתרחק מן הבנק .

אף מציין חביבי שיובל גביש הינו עד מדינה של עיריית תל אביב ונתן יחד עם אשתו ניצה אנוך טובת הנאה לציפי לבני שהייתה שרת המשפטים באמצעות חדר הכושר שהיה בבעלותם .

שלטונות האכיפה בארצות הברית אף ביקשו לפעול נגד הונאתו של יובל גביש כאשר הוא מבקש מהם לפעול בניגוד לחופש הביטוי הנהוג בכול מדינות ארצות הברית ושמו יהיה שמור במאגר אשר יציין מי פועל בניגוד לחוקה בארצות הברית.

חיים חביבי מוסיף שהגיש תלונה על זיוף והונאה נגד השופט עודד מאור,ונגד יובל גביש על כך שטענו טענות כוזבות ביחד בעניין זכותו של הציבור האמריקאי לדעת על היתנהלותם אף הציבור נקרא לא להיות לקוח של בנק דיסקונט בארצות הברית מאחר והם נותנים יד להיתעללות בילדים.

נרי מנור עובדת סוציאלית לחוק הנוער מציגה ג'נוסייד

נרי מנור - עובדת סוציאלית לחוק הנוער תל אביב

דצמבר 2014 – לשכת הרווחה תל אביב – עובדת סוציאלית לחוק הנוער נרי מנור מציגה כיצד מדינת ישראל מעבירה ילדים מרשותם של מבקשי מקלט ועובדים זרים, לרשויות הרווחה מבלי שנעשה מאמץ כלשהו לאתר את ההורים ולברר דעתם או ע"י גירוש ההורים. וזאת בניגוד לאמנת האו"ם בדבר מניעת רצח עם (ג'נוסייד) הקובעת (סעיף 2.5): השמדת-עם פירושה… העברת ילדי הקבוצה לקבוצה אחרת בדרך כפייה

הפשע נעשה כביכול מתוך כוונה טובה בשם טובת הילד ואולם העובדות מדברות בעד עצמן. מדובר בתופעה שאינה חדשה ומזכירה את פרשת ילדי תימן שנעלמו.
התנהלות משרד הרווחה מתבצעת בדלתיים סגורות ללא ראיות מול אנשים אומללים מבקשי מקלט בעלי קשיי שפה שקל לחטוף מרשותם את ילדיהם אופן מניפולטיבי וביורוקרטי.

העוגן של הילד הם הוריו אולם עובדת סוציאלית נרי מנור משיקולי תאוות בצע עמותות הרווחה המופרטות תולשת הילדים מהעוגן שלהם ומעבירה אותם לעמותות המופרטות מבלי לשאול את ההורים או לידע אותם.

נרי מנור עו"ס לחוק הנוער מציגה ג'נוסייד – סעיף 2.5 באמנת האו"ם למניעת רצח עם (ג'נוסייד) קובע: "השמדת עם פירושה העברת ילדי הקבוצה לקבוצה אחרת בדרך כפייה"

עובדת סוציאלית לחוק הנוער נרי מנור מציגה ג'נוסייד, אולפן שישי, דצמבר 2014.

סעיף 2.5 באמנת האו"ם למניעת רצח עם (ג'נוסייד) קובע:

"השמדת עם פירושה העברת ילדי הקבוצה לקבוצה אחרת בדרך כפייה".

אולפן שישי, דצמבר 2014.

נרי מנור עו"ס לחוק הנוער:

"אנחנו הולכים עכשיו לקחת ילדה בת 3 וחצי. היא נמצאת בבייביסיטר של עובדים זרים ומבקשי מקלט".

השיטה:

עו"ס לחוק הנוער נרי מנור, הולכת לקחת בכפייה (צו בית משפט) ילדה ממבקשי מקלט.

נרי מנור עו"ס לחוק הנוער:

"היא נמצאת שם כחודשיים, הובאה לשם על ידי הדוד שלה. אמא שלה נטשה אותה, ונמצאת במקום כלשהו".

השיטה:

עו"ס לחוק הנוער נרי מנור, למה פקידת הסעד אומרת נטשה? כדי לנקות את עצמה מאפשרות של מתן סיוע לאמא ולבתה.

הוריה של הקטינה הם העוגן בחייה. רשויות הרווחה ניתקו את הקטינה מהעוגן, כדי לסחור בה במסגרת המופרטות בעבור בצע כסף.

נרי מנור לא מבצעת שום מאמץ למצוא את האמא ולברר דעתה.

מנתונים שסופקו לנו על ידי המעון למבקשי המקלט, נאמר כי האמא עצורה במעצר מינהלי טרם גירושה מהארץ.

נרי מנור עו"ס לחוק הנוער:

"אבא שלה גורש לסודן".

השיטה:

עו"ס לחוק הנוער נרי מנור לא מבצעת שום מאמץ למצוא את האבא ולהשיב לו את בתו או לברר דעתו.

נרי מנור מטייחת את הג'נוסייד בנחמדות וכוונות טובות, כמקובל בפשעים אלו.

נרי מנור עו"ס לחוק הנוער:

"אני נרי, אני עובדת סוציאלית לחוק הנוער. באתי לקחת את xxx. זה הצו. ואם האמא במקרה תבוא לכאן".

השיטה:

ילדת מבקשי המקלט נלקחה בכפייה מרשות הוריה, מבלי שנעשה מאמץ כלשהו לשאול דעתם או לתת להם אפשרות להתנגד, וגם בלי לאתר את דודה. הילדה הועברה לרשות הרווחה מחוץ להישג ידם של מבקשי המקלט.

הפשע נעשה כביכול מתוך כוונה טובה בשם טובת הילד ואולם העובדות מדברות בעד עצמן.

מדובר בתופעה שאינה חדשה ומזכירה את פרשת חטיפת ילדי תימן שנעלמו.

התנהלות משרד הרווחה מתבצעת בדלתיים סגורות ללא ראיות מול אנשים אומללים מבקשי מקלט בעלי קשיי שפה שקל לחטוף מרשותם את ילדיהם אופן מניפולטיבי וביורוקרטי.