מערכת המשפט ,משרד המשפטים,ומשרד הרווחה מבקשים לחסל את כול מי שמתנגד להם תוך רמיסת חופש הביטוי

מערכת המשפט ,משרד המשפטים,ומשרד הרווחה מבקשים לחסל את כול מי שמתנגד להם תוך רמיסת חופש הביטוי .

הריקבון וחוסר השקיפות ,בישראל ע"י הממסד ידועה לציבור.

ציפי לבני הפגנה

קומץ של אזרחים בעלי מעמד מבקשים לחסל  כול מי שעומד בדרכם ומסרב  להיות  השיפחה שלהם.

עובדי הסעד חוטפים ילדים ,ומיתעללים במשפחות חלשות כולל קשישים .

אין בקרה ואין פיקוח  על עובדים אלו ,השרים מפחדים  ורועדים ואותם פקידים אף מקבלים שכר עתק  על חשבון משלם המיסים.

הבלוף  של עובדי הסעד שהם עובדים בשכר מינימום  .

כבר חשפנו את משכורת עובדת הסעד לחוק נוער יותר מ 13.000 ש"ח בחודש  .

על המנהלות אין מה לדבר ,הם מטילות אימה על כול מי שמנסה להמרות את פיהם.

השופטים  בבתי המשפט עושים כדבריהם  ללא כול דיון הוכחות .

ומשרד המשפטים נותן יד להפרת זכויות אבות,וילדים  ומיתעלם מכול האמנות הבילאומיות שהוא חתום עליהם .

משרד המשפטים  פועל לאפלייה מגדרית של אבות  והשיא של שרת המשפטים ציפי לבני  הוא  עיכוב מסקנות ועדת שיפמן אשר דנה 7 שנים בעניין המזונות .

רק בג"ץ הבהיר לשרה שיש לסיים את הגשת המסקנות .

השרה ליבני החליטה להקיפא את המסקנות בשל אגנדה פרטית   העדפת מגזר הנשים .

שרת המשפטים והשופטים החלו לשסות את המשטרה בפעילי זכויות אדם  בשיטה הצפון קוריאנית  לא ירחק היום שיעבור לשיטת דא"ש  עריפת רשים ללא משפט.

לאחרונה מיתברר שהשרה לבני תומכת במועמדת אשר טוענת שמותר לפגוע בילדית מינית ולהכות אותם  מדובר בשרה שאיננה ראוייה .

אותה שרה כאן נחשוף  היתאמנה בעסק לא חוקי  של אימון אישי  ליד ביתה .

בעלת המקום טענה שלא קיבלה תשלום והרי מדובר בשוחד?

בימים הבאים נפרסם פרטים נוספים  ….

לוריבן (Ativan (lorazepam – סם פסיכיאטרי נגד חרדה – תופעות לוואי ושימוש

לוריבן Lorazepam הוא סם פסיכיאטרי נוגד חרדה ממשפחת הבנזודיאזיאפינים. לוריבן הנו מקבוצת הסמים הפועלים במוח על ידי ויסות ההשפעות של חומצת גמא aminobutyric GABA- חומר כימי במוח שהוא באופן טבעי מרגיע ע"פ השערות החוקרים. Lorazepam מגיע בטבליות, נוזלי פה, וצורות בזריקות. חלק מתופעות לוואי אפשריות עם לוריבן: סחרחורת, חולשה, וחוסר יציבות.

מקור MedTv

איך לוריבן עובד?

לוריבן – Lorazepam הוא חלק מקבוצת סמים הנקראת בנזודיאזפינים. לסמים אלה יש השפעות על הגוף, ובכלל זה:

הפחתת חרדה
גורם ישנוניות
הרגעת השרירים 
עצירת התקפים
פגיעה בזיכרון לטווח קצר.

כל הסמים בקטגוריה זאת משפיעים במידה מסוימת, תלוי בבנזודיאזפינים הספציפיים שיש בהם. הם עובדים במוח על ידי ויסות ההשפעות של חומצת גמא aminobutyric GABA, חומר כימי במוח שמאט או עוצר אותות עצביים מסוימים במוח. זו הסיבה מדוע לוריבן-lorazepam ובנזודיאזפינים אחרים ידועים כמו כדורי הרגעה, תרופות הרגעה, או דיכאון של מערכת עצבים מרכזי (CNS דיכאון).

תופעות לוואי לוריבן – Lorazepam 

תופעות לוואי עלולות להופיע במהלך הטיפול בסם. חלק מתופעות הלוואי של לוריבן – lorazepam כולל  סחרחורת, חולשה, וחוסר יציבות. ללוריבן – Lorazepam יש גם מספר תופעות לוואי חמורות יותר שיש לדווח לרופא מטפל באופן מיידי, כגון התקפים ומחשבות אובדניות.

תופעות לוואי חמורות של לוריבן – Lorazepam

כמה תופעות לוואי של לוריבן – lorazepam, מופיעות אמנם לעתים רחוקות אך הן חמורות ויש לדווח מיידית לרופא המטפל. אלה כוללים, אך לא מוגבלים ל:

דיכאון (או החמרת הדיכאון קיים)
מחשבות אובדניות
קשיי נשימה
התקפים
חרדה, עירור, או תסיסה
עוינות, תוקפנות, או זעם
נדודי שינה
הזיות
סימנים של תגובה אלרגית, כולל פריחה בלתי מוסברת, כוורות, גרד, נפיחות ובלתי מוסברות.

תופעות לוואי נפוצות של לוריבן – Lorazepam

לוריבן – Lorazepam נחקר ביסודיות במחקרים קליניים. במחקרים אלה, נבדקו תופעות הלוואי שהופיעו  בקבוצת אנשים שנטלו את התרופה והושוו לתופעות לוואי שהופיעו בקבוצת אנשים אחרת שלא נטלו את הסם. בדרך זו זוהו תופעות הלוואי, תדירות הופעתן, ואיך הם בהשוואה לקבוצה שלא לקחה את התרופה.

במחקרים אלה, תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של לוריבן – lorazepam כללו:

שינה או השפעה מרגיעה  – 16 אחוזים מאנשים
סחרחורת – עד 6.9 אחוזים
חולשה – עד 4.2 אחוזים
חוסר יציבות – עד 3.4 אחוזים.

כמה תופעות לוואי אפשריות אחרות כוללות:

נמנום
עייפות
אובדן זיכרון
בלבול
חוסר התמצאות
ורטיגו (תחושה מסתובבת)
כאבי ראש
דיבור לא ברור
בחילה
עצירות
שינויי חשק מיני
אימפוטנציה, הידוע גם בתפקוד לקוי של זיקפה או ED
בעיות אורגזמה
נשירת שיער
לחץ דם מעט נמוך יותר.

לוריבן – עלון לצרכן של משרד הבריאות

לוריבן - עלון לצרכן של משרד הבריאות

לוריבן - עלון לצרכן של משרד הבריאות

תלונה נגד עובדת סוציאלית יהודית פינקלשטיין לשכת רווחה איכילוב פתח תקוה

שר הרווחה מאיר כהן - דרכי רמיה וצביעות למדיניות רווחה דורסנית והרסנית

ספטמבר 2014 – דרכי רמיה וצביעות שר הרווחה מאיר כהן, מצד אחד מרח את הציבור בוועדת סילמן שנועדה כביכול לקבוע יחס הוגן למשפחות אומללות שרשויות הרווחה תולשות ילדיהן מבתיהן, מצד שני נותן מאיר כהן גיהוי מלא לרשויות הרווחה המבזות את ועדת סילמן.
גם אם זה לא יעזור. הגשתי תלונה.

לכבוד:
מר מאיר כהן, ח"כ
שר הרווחה
רח' קפלן 2, קרית בן גוריון, ירושלים

א.נ.,
הנדון: תלונה נוספת נגד לשכת רווחה איכילוב פתח תקוה

מוגשת בזו תלונה נוספת נגד לשכת רווחה פתח תקוה.
1. ביום 24.4.14 מנעה עו"ס יהודית פינקלשטיין מהח"מ לייצג את לקוחו, XXXX, בישיבת ועדת החלטה.
2. הנ"ל דרשה כי הח"מ לא ידבר בועדה מטעם לקוחותיו.
3. אציין כי בסעיף 6 למסקנות ועדת סילמן הובטח "הסדרה והבטחה של ייצוג משפטי על ידי המדינה למשפחות נזקקות (הורים וילדים) בדיוני הוועדות להגנת הילד" (שמם החדש של ועדות ההחלטה).
4. עו"ס יהודית פינקלשטיין טענה כי "מסקנות ועדת סילמן הן בגדר המלצות".
5. עו"ס יהודית פינקלשטיין טענה כי ועדת ההחלטה אינה ועדה משפטית.
6. עו"ס יהודית פינקלשטיין פגעה בזכויות הכי בסיסיות של הורים.
7. לצערי גיביתם את ההתנהלות של עו"ס יהודית פינקלשטיין. בתשובה לתלונתי, במכתב גב' שושנה שרי ג'יבלי מיום 18.6.14 בו נאמר מניעת השתתפות עו"ד בועדת החלטה היא "בהתאם לנהלים ולהנחיות של הוראת התע"ס 8.9 בנושא ועדות תכנון טיפול". גב' ג'יבלי טענה כי ועדת תכנון טיפול "הינה ועדה מקצועית ולא ועדה משפטית". גב' ג'יבלי טענה כי "דו"ח ועדת סילמן טרם יושם ולפיכך המחלקות פועלות בהתאם להוראות התע"ס".
8. אדגיש, טענות גב' ג'יבלי הם גיבוש של שטויות. ועדת תכנון טיפול היא ועדה משפטית.
9. אלא שהגיבוי שנתתם מהווה קרקע פוריה להתנהלות בלתי חוקית.
10. ביום 14.9.14 בבוקר ביטלה מחלקת הרווחה בפתח תקווה ישיבת ועדת החלטה שהיתה קבועה לשעה 13:00 משום כוונת הח"מ להשתתף בישיבה במסגרת תפקידו.
11. הישיבה בוטלה לאחר שהלקוח הודיע (באומץ) שהוא מתכוון להגיע עימי, וזאת לאחר שביום 9.9.14 הודיעה עו"ס מור ישי אברי ללקוח: "״אל תבוא עם עורך הדין שלך, הוא לא סימפטי. הוא יכול לבוא רק בתור אורח״.
12. כבוד השר, מעולם לא התיימרתי להיות סימפטי, לא כלפיך ולא כלפי אף אחת מעובדות הרווחה. אני מבצע את תפקידי, בלא מורא ובהגינות המלאה והראיה מספר הילדים שהחזרתי להוריהם.
13. כבוד השר, מחלקת הרווחה של עירית פתח תקווה ביזתה אותך ואת מנכ"ל משרדך ושמה אותכם ואת דבריכם בעניין ועדת סילמן ללעג ולקלס.
14. כפי שכבר כתבתי, התנהגות מחלקת הרווחה בפתח תקוה אינה חריגה בנוף מחלקות הרווחה ברחבי הארץ.
15. התפיסה כאילו ועדת החלטה אינה ועדה משפטית היא תפיסה מעוותת ולא נכונה. אמר כבר נשיא אחד של בית המשפט העליון בעבר "מלוא כל הארץ משפט".
16. אדוני השר, היה ברור לי שדו"ח ועדת סילמן לא ייושם והנה בדבר הכי פשוט שאינו מזקיק תקציבים, הוא לא מיושם. הרי יכולת לשנות את נוהלי המשרד מזמן. בשביל זה לא צריך את אישור הכנסת.
17. התנהלות המשרד בראשותך, הנותנת גיבוי לפגיעה בזכות האלמנטרית של הורים להיות מיוצגים, הינה לא פחות מפארסה אחת גדולה.
18. הנך נדרש לפתוח בבירור התלונה בהתאם לחוק.

בכבוד רב,

יוסי נקר, עו"ד

העתק: עו"ד דורון ברזילי- ראש לשכת עורכי הדין – הגיע הזמן לעמדה ברורה של הלשכה בעיניין.
עו"ד אתי שליכטר – יו"ר ועדת נזקקות ורווחה – לשכת עורכי הדין
מר יוסי סילמן, מנכ"ל משרד הרווחה

14.09.2014 – עו"ד יוסי נקר דף פייסבוק – תלונה נוספת נגד לשכת רווחה איכילוב פתח תקוה

יהודית פינקלשטיין עו"ס מנהלת לשכת רווחה פתח-תקווה – אלימות בירוקרטית נגד הורים ובאי כוחם בועדות החלטה

מוסד פסיכיאטרי אברבנאל בת ים: הפסיכולוג הראשי ד"ר עמי שפיגלמן סייע לד"ר מוטי משיח סגן המנהל ליצור דו"חות נוכחות כוזבים

הפסיכולוג הראשי באברבנאל סייע לסגן המנהל ליצור דו"חות נוכחות כוזבים , רוני לינדר-גנץ , 18.06.2014, TheMarker

על פי הנציבות שירות המדינה, הפסיכולוג נהג להחתים את כרטיסו של ד"ר מוטי משיח, סגן מנהל בית החולים, שגם תועד בחקירה סמויה כשהוא שוהה במשך שעות מחוץ למתחם מבלי לדווח על כך ■ עורך דינו של משיח: "הטענות שגויות ומוטעות" 

לעיוו והורדת גזר הדין של ד"ר עמי שפיגלמן – הקלק כאן

רעידת אדמה בבית החולים לבריאות הנפש אברבנאל בת ים: לאחר חקירה סמויה ממושכת הגישה נציבות שירות המדינה תובענות משמעתיות על דיווחי נוכחות כוזבים נגד שניים מבכירי בית החולים — סגן מנהל בית החולים, ד"ר מוטי משיח, והפסיכולוג הראשי של בית החולים, ד"ר עמי שפיגלמן. על פי התובענות, בתקופה בת עשרה חודשים (דצמבר 2012 עד ספטמבר 2013) נהג שפיגלמן להחתים את כרטיס הנוכחות של משיח לפחות ב–35 הזדמנויות שונות בתחילת יום העבודה ו/או בסוף יום עבודה, כשבכל אותם מקרים הגיע משיח לעבודה לאחר שכרטיסו הוחתם על ידי שפיגלמן, או יצא מהעבודה לפני שכרטיס הנוכחות שלו הוחתם על ידיו.

כך למשל, בדצמבר 2012 עזב משיח את בית החולים בשעה 11:33, אך כרטיסו הוחתם ביציאה בשעה 15:03 —– הפרש של שלוש וחצי שעות וחצי. במארסמרץ 2013 הוחתם כרטיסו לכניסה בשעה 7:15 ואילו הוא נצפה מגיע לבית החולים בשעה 9:36 —– יותר משעתיים מאוחר יותר. "הנאשם דיווח דיווחי נוכחות כוזבים וקיבל בגינם שכר לו לא היה זכאי, תוך שהוא מחטיא את שפיגלמן לבצע עבירה בעבורו", נכתב בתובענה. "בכך פגע הנאשם במשמעת שירות המדינה, הפר את הוראות תקנון השירות והתנהג התנהגות בלתי הוגנת שאינה הולמת עובד מדינה, ועלולה לפגוע בשמו הטוב של שירות המדינה".

עוד מואשם משיח כי בין יוני לאוגוסט 2013 יצא בשעות העבודה לענייניו הפרטיים לפרקי זמן של יותר משעה, כשבכל אותם מקרים דיווח על שעות אלו כשעות עבודה, כלומר לא החתים כרטיס ליציאה. ך ך למשל, בחודש יוני שעבר תועד משיח כשהוא שוהה במשך 4 שעות בשתי פעמים שונות מחוץ לבית החולים מבלי לדווח על כך. ביום אחר באוגוסט שהה מחוץ לבית החולים יותר ממעל שלוש וחצי שעות וחצי מבלי לדווח. הנציבות בוחנת כעת את השעייתו של משיח מתפקידו עד לגמר ההליכים, והוא זומן לשימוע בעניין.

תובענה הוגשה גם נגד שפיגלמן. "הנאשם החתים כרטיס נוכחות של עובד אחר, ובדרך זו סייע לו לדווח דיווחי נוכחות כוזבים ולקבל בגינם שכר לו לא היה זכאי", נכתב בתובענה. "בכך, פגע הנאשם במשמעת שירות המדינה, הפר את הוראות תקנון שירות המדינה והתנהג התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה ושעלולה לפגוע בתדמיתו ובשמו הטוב של שירות המדינה". עם זאת, לפי התובענה שפיגלמן לא הפיק תועלת אישית מהמעשים. זו הסיבה, כפי הנראה, שהנציבות מסתפקת בתובענה ולא דורשת את השעייתו. יצוין כי שפיגלמן ומשיח מצויינים כעדים מטעם התביעה זה בתובענה של זה.

לדברי אדם שעובד באברבנאל, האווירה בבית החולים מאז התפוצצות הפרשה קשה: "הרבה עובדים נחקרו על ידי הנציבות שירות המדינה, ולפי השמועות חלקם אף נהפכו למעין עדי מדינה שהעידו נגד הבכירים יותר". לדבריו, בבית החולים יש גם תחושה של רדיפה וחיפוש אחר ה"מדליף" שהתלונן על הרופאים הבכירים. "מבחינת דוגמה אישית יש פה נזק קשה, מאד – כששני בכירים בבית החולים נוהגים כך, זה נותן לגיטימציה לכל העובדים לנהוג בצורה דומה ולזלזל בכללים ובעבודה. גם אפילו החולים כבר יודעים על מה שקורה. חולה אחד שאל אתמול את אחד הבכירים: 'זה אתה שנתפס?' האווירה הכללית מאד קשה", סיפר.

באברבנאל הכחישו כי נעשים ניסיונות לאתר את המתלוננים נגד משיח. ממשרד הבריאות ומבית החולים נמסר: "הנושא הועבר לבדיקת הגורמים המקצועיים בנציבות. על פי הממצאים וכללי הדין, הוחלט להגיש תובענה לבית הדין המשמעתי של הנציבות. נפעל על פי הנחיות בית הדין".

פרקליטו של משיח, עו"ד רונאל פישר, מסר: "הטענות המיוחסות למשיח שגויות ומוטעות, והן זכו למענה מספק ולהסבר ישר בחקירתו. משיח הוא מטפל בחסד המושקע עד צוואר בשירות הציבורי. על התנדבותו התורמת למערכת מעולם לא ביקש ולא קיבל אגורה שחוקה. לא ברור מדוע הוגשה נגדו קובלנה, ואנו משוכנעים שעניינו יסתיים ברוח טובה".

מוסד פסיכיאטרי אברבנאל בת ים – חוסר תפקוד מוחלט של בית החולים

תחקיר // מה קורה מאחורי הדלתות הסגורות של בית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל?, TheMarker , רוני לינדר-גנץ ,13.09.2014

שורה של מחדלים ניהוליים ונורמות התנהגות בעייתיות בבית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל הובילו למה שבכיר במשרד הבריאות מגדיר "חוסר תפקוד כמעט מוחלט של בית החולים" ■ משרד הבריאות: "אם המנהל לא יפרוש – נפעל בהתאם"

"אמרתי לעצמי, חבל שלא היתה רעידת אדמה באברבנאל. היינו מתגייסים, בונים את הכל, בונים בית חולים חדש". את המלים הקשות האלה אמר לפני ארבע שנים מנכ"ל משרד הבריאות דאז, ד"ר איתן חי־עם, לאחר סיור מצמרר בבית החולים שנהפך לסמל לחצר האחורית של מערכת הבריאות הישראלית. גם סגן שר הבריאות לשעבר, יעקב ליצמן, אמר אחרי ביקור בבית החולים כי "בתי חולים כאלה לא ראויים אפילו למגורים של בעלי חיים", ולא מעט כתבות וצילומים נסתרים וגלויים מהמקום חשפו הזנחה פיסית קשה ועזובה נוראה.

מזועזע מהמראות שנגלו לפניו, תיאר חי־עם בדיון בכנסת את רשמיו מהביקור באברבנאל: "…אני עולה למחלקת מבוגרים שיש שם תאי רחצה. גודל התא זה מטר וחצי על מטר. אי אפשר להוריד את הבגדים. אתה צריך להתפשט במסדרון. אני לא רוצה להגיד את האסוציאציה שזה מביא… ואז אתה שואל את עצמך את השאלה – נגיד מגיע נער בהתקף פסיכוטי. בשביל שייצא מההתקף, אין צ'אנס שהוא ייצא ממנו במקום כזה. הדרך היחידה, יגידו גם הפסיכיאטרים, שהוא ישמור על עצמו, שיישאר בהתקף… הוא ישר צריך לברוח להיות פסיכוטי כי אחרת הוא ישתגע שם".

ארבע שנים חלפו מאז הסיור ההוא, שבעקבותיו משרד הבריאות הקצה תקציבים מיוחדים לפיתוח בתי החולים הפסיכיאטריים, אבל באברבנאל, שנמצא בבת ים, לא הרבה השתנה. קירות ערומים, צבע מתקלף, סדקים בקירות, צחנת שתן, ג'וקים, מרצפות שבורות וחדרים מוזנחים מקבלים את פניהם של אלה שנפגעו בנפשם וזקוקים לעזרה: ניצולי שואה, נערים ונערות על הספקטרום האוטיסטי, מבוגרים שלקו בדיכאון עמוק, חולים בתחלואה כפולה (מחלת נפש והתמכרות לסמים), עצורים שמאושפזים להסתכלות וחולים כרוניים שיבלו את שארית חייהם במחלקות סגורות.

אברבנאל הוא אחד מבתי החולים הפסיכיאטריים הגדולים בישראל, וכנראה הידוע שבהם. יש בו יותר מ–300 מיטות, קרוב ל–400 עובדים, ומשויכים אליו יותר ממיליון איש – תושבי תל אביב, יפו, חולון ובת ים, שלפי החוק מחויבים להתאשפז בו, ולא רשאים לבחור בבית חולים אחר.

המוניטין הגרוע שיצא לבית החולים אינו חדש. לא מעט כתבות סיפרו על תנאי התברואה הקשים ועל ההזנחה והאדישות שלה זוכים המטופלים. ההסבר הקבוע למוניטין הגרועים היה תקציבי: בכירי בית החולים התראיינו ודיברו לא אחת בפורומים פומביים על מצבו הקשה, תוך הפניית אצבע מאשימה לממשלת ישראל שהפקירה תקציבית את המוסד, בעיקר לאחר שהחליטה לסגור אותו ב–2003 – בהחלטת ממשלה שעד היום לא בוטלה באופן רשמי.

ואולם, נראה כי מדובר בהסבר פשטני או לכל הפחות חלקי לתיאור מצבו הקשה של המוסד. תחקיר Markerweek חושף שורה של מחדלים ניהוליים ונורמות התנהגות בעייתיות בבית החולים, שהלכו וגברו עם הזמן, והובילו למה שבכיר במשרד הבריאות מגדיר "חוסר תפקוד כמעט מוחלט של בית החולים". המחדלים האלה לא קשורים ברובם לתקצוב המוסד, אלא לניהול בעייתי ולתרבות ארגונית רעה שפשתה בו. "זהו בית החולים הכי לא מנוהל בישראל", קובע בכיר במערכת הבריאות.

אנשי צוות רפואי בכירים מאברבנאל שעמם שוחחנו אומרים כי קצרה היריעה מלתאר את כל תחלואיו של המוסד. "אין כמעט אספקט אחד בבית החולים הזה שמתפקד כמו שצריך – הצוות, הניהול, התחזוקה, ההוראה – הכל בתת־תפקוד", אומרים אנשי הצוות (כל השמות שמורים במערכת). "בבית החולים שוררת אווירה קשה מאוד, אין היררכיה ואין סמכות, וכשאומרים משהו, אף אחד לא מתייחס לזה – מראש הפירדמידה ועד לתחתית. יש גם מעשי השפלה של אנשי צוות בכירים כלפי זוטרים, או מצד אנשי צוות כלפי מטופלים. חלק מהמנהלים הם נוכחים נפקדים בבית החולים, אם כי המצב השתפר במידת מה לאחר הכנסת שעון הנוכחות לפעולה".

לדברי אחד מאנשי הצוות, "חולים במחלקות מסוימות מספרים לנו שהם ספגו יחס מהצוות משפיל ומזלזל, לעתים אפילו אלים. העומס, השחיקה, העובדה שכמעט לא נכנסים לבית החולים אנשי צוות צעירים, העובדה שאין קידום ואקדמיזציה של הצוות הסיעודי המבוגר – כל אלה גורמים לשחיקה של העובדים ולהידרדרות ביחסי מטפל־מטופל. בכלל, בבית החולים יש רוח של אנטי גאוות יחידה. אנשים מפחדים לדבר. שורר כאן דיכאון ארגוני".

רופאים שעמם שוחחנו מספרים כי מתמחים בפסיכיאטריה לא רוצים להגיע לבית החולים, בוודאי שלא כעדיפות ראשונה. "התורנויות בבית החולים הן זוועה בגלל שילוב של מחסור בכוח אדם, העובדה שזה בית חולים אזורי גדול יחסית שבית המשפט שולח אליו חולים להסתכלות והתנאים הפיסיים. תורן המיון נמצא במשמרת כמעט לבד, לפעמים עם חולים שחלקם מסוכנים, שיכולים להיות אלימים או לברוח", הם מספרים לנו.

"המנהל אומר כן לכולם"

מנהל בית החולים אברבנאל בעשור האחרון הוא ד"ר יהודה ברוך, שמוכר לרבים בציבור דווקא בשל תפקיד אחר שמילא – האחראי על הקנביס הרפואי במשרד הבריאות. ברוך, שהיה לפני כן קצין בכיר בחיל הרפואה וראש מינהל רפואה במשרד הבריאות, ניהל במשך שנים ארוכות שלושה ארגונים גדולים ומורכבים: אברבנאל; המרכז הקהילתי לבריאות הנפש יפו, הכפוף לאברבנאל; ופרויקט הקנביס הרפואי של מדינת ישראל. לפני כשנתיים, בנובמבר 2012, סיים את עבודתו כמנהל תחום הקנביס (ראו מסגרת).

עובדים שאתם דיברנו שולחים אצבע מאשימה לעברו של המנכ"ל, בטענה לניהול בעייתי לכאורה. "הוא מוכן להקשיב, הוא מבין עניין ויודע איך דברים אמורים להתנהל – אך כל זאת בתיאוריה", אומר לנו איש צוות. "אחת הבעיות שלו היא שהוא אומר 'כן' לכולם. הוא יכול להגיד למתמחים מה שהם רוצים לשמוע, ומיד לאחר מכן להגיד 'כן' גם למנהלי המחלקות שרוצים משהו אחר. יום אחד זה מתפוצץ, כי מגיע השלב שצריך לחתוך".

עם זאת, כפי שנחשף פה לראשונה, ברוך אינו רק מנהל חלש בעיני עובדיו: הוא גם הסתבך בכמה החלטות תמוהות שהביאו לחקירה פנימית כנגדו. כדור השלג שמשך את תשומת לבם של הרגולטורים – משרד הבריאות ונציבות שירות המדינה – למתרחש בהנהלת אברבנאל, מעבר לתנאים הפיסיים הקשים הידועים לכל כבר שנים רבות, החל להתגלגל סביב פרשה שולית לכאורה – סערה שהתחוללה בבית החולים סביב מינוי אחות ראשית (מנהלת סיעוד) לבית החולים.

ד"ר ברוך לא היה שבע רצון, בלשון המעטה, מהמועמדת שנבחרה לתפקיד במכרז בניגוד לדעתו, והעדיף מועמדת אחרת שנפסלה לפני כן במכרז פנימי. באופן חריג, הוא עירער לנציבות על החלטת ועדת המכרזים, וכשהערעור לא התקבל, הביע את מורת רוחו במכתב נוסף, הפעם למשרד הבריאות, ועליו חתומים לצדו גם סגניו. חוסר שביעות הרצון הזה נהפכה עד מהרה למוקד מלחמה פנימית חריגה ומכוער בבית החולים בין חברי הנהלה לבין עובדים, שכללה השמצות, מחנאות, תלונות על התנכלות ועימותים חריגים.

בעקבות העימות החריג, שהדיו הגיעו עד לאוזניו של מנכ"ל משרד הבריאות דאז, פרופ' רוני גמזו, ולממונה על מערכת הבריאות בנציבות שירות המדינה יוני דוקן, הוחלט למנות ועדה בראשותו של מנהל בית החולים פוריה לשעבר, ד"ר יעקב פרבשטיין, "שילווה מקרוב את התנהלות הנהלת בית החולים בעניינה של האחות הראשית, והוא שיחליט בעניין עמידתה בתקופת הניסיון", כתב דוקן. כך נוצרה הוועדה בראשותו של פרבשטיין, שעקבה אחר המתרחש באברבנאל וחזרה אל גמזו עם מסקנות מטרידות.

למרות המנדט המצומצם יחסית שניתן לחברי הוועדה – להעריך במקומו של ברוך את תפקודה של האחות הראשית ולהחליט אם להעניק לה קביעות בתום שנה – חבריה חשו שאינם יכולים להתעלם מהדברים שראו באברבנאל, וכך נהפכה הוועדה למעין ועדת בדיקה לתפקודה של הנהלת אברבנאל. "למרות התקופה הממושכת, שבה נפגשנו כמה פעמים עם מנהל בית החולים, חברי הוועדה אינם מתרשמים כי ד"ר יהודה ברוך מפנים את העובדה כי יש מנהלת סיעוד חדשה בבית החולים", כתבו חברי הוועדה. "נוכחנו כי (ברוך) נותן, לא פעם אחת, הנחיות לעובדים הכפופים למשית (האחות הראשית החדשה, רל"ג), מאפשר לאחות הקודמת (השם שמור במערכת, רל"ג) להסתובב ללא מעש בבית החולים, וזו ממשיכה לשבש בזדון את עבודתה של משית".

באשר לתפקוד הכולל של בית החולים כתבו חברי הוועדה: "במהלך התקופה הוצפו בעיות קשות על ידי הצוותים שרואיינו, החל ביחסי צוות קשים וכלה בחוסר תפקוד של מחלקות השירות השונות בבית החולים (מטבח, כביסה, תחזוקה)… ד"ר יהודה ברוך, חרף נכונות מילולית לשפר את המצב ולתקן עבודה סדורה, אינו עושה דבר לקידום הנושא. נוצר לנו הרושם שבית החולים פועל מתוך אינרציה ואין כל רצון לשינוי".

רודפים אחרי מלשינים

ד"ר ברוך אינו המנהל הבכיר היחיד באברבנאל שעלה על הכוונת של הרגולטורים. לפני כמה שבועות רעדה שוב האדמה מתחת לבית החולים: לאחר חקירה סמויה ממושכת הגישה נציבות שירות המדינה תובענות משמעתיות נגד שני המנהלים הבכירים ביותר בבית החולים: סגן מנהל בית החולים, ד"ר מוטי משיח; והפסיכולוג הראשי של בית החולים, ד"ר עמי שפיגלמן.

על פי התובענות, במשך תקופה ארוכה נהג שפיגלמן להחתים את כרטיס הנוכחות של משיח בהזדמנויות רבות בתחילתו או בסופו של יום העבודה. בכל אותם מקרים הגיע משיח לעבודה שעות לאחר שכרטיסו הוחתם על ידי שפיגלמן, או יצא מהעבודה לפני שכרטיס הנוכחות שלו הוחתם על ידיו. עוד הואשם משיח, כי בהזדמנויות שונות יצא בשעות העבודה לענייניו הפרטיים לפרקי זמן ממושכים, ובכל אותם מקרים לא החתים כרטיס ליציאה.

גם הפרשה הזו, כמו פרשת מינוי האחות הראשית, העכירה את האווירה בבית החולים: להגשת התובענות קדמה תקופה ארוכה שבה העובדים ידעו כי משהו מתרחש וכי השניים מסובכים בהליך משמעתי. חלק מהעובדים גם נחקרו על ידי אנשי הנציבות, והעידו נגד שני הבכירים. עובד באברבנאל סיפר ל-Markerweek כי במהלך תקופה זו שררה בבית החולים תחושה של רדיפה וחיפוש אחר "המדליף" שהתלונן על הרופאים הבכירים. ברוך, מצדו, מאשר בשיחה עמנו כי התקופה היתה מתוחה וקשה, אך מבהיר כי הוא עצמו ניסה לעצור את מחול השדים, ואף אמר בישיבת הנהלה כי אין מקום לרדוף אחר "המלשינים" וכי יש לאפשר לנציבות לעשות את עבודתה.

באחרונה הגיעה הנציבות להסכם טיעון עם השניים, שלפיו יסיים משיח את תפקידו בבית החולים בקרוב, ואילו שפיגלמן ימשיך לעבוד בבית החולים. ממשרד עוה"ד רונאל פישר, בלום־דוד ושות', פרקליטיו של ד"ר משיח, נמסר בתגובה: "ד"ר משיח תרם תרומה משמעותית לבית החולים במשך יותר מ–25 שנה, ודאג במסירות למטופלים ולבני משפחותיהם. באחרונה החליט ד"ר משיח על סיום עבודתו כסגן מנהל בית חולים אברבנאל, וזאת מסיבות אישיות (רפואיות), וכן מתוך תחושת מיצוי ורצון להתפתח ולתרום בדרכים נוספות".

"יש תחושה קשה של דה־מורליזציה ומרמור בבית החולים, בעיקר בחודשים האחרונים", מסכם איש צוות רפואי בכיר אחר. "החל מחרושת שמועות סביב מה שקרה עם בכירי בית החולים, ועד התחושה שכל אחד מחפש מי הדליף לעיתונות ומי הלשין לנציבות. אבל זה קשה בעיקר כשמדובר ברמה הרפואית של בית החולים: התחושה היא שמתמחים לא רוצים להגיע לבית החולים, שגם החולים ממש לא רוצים להגיע לכאן, ושאין עתודה ניהולית – רבים ממנהלי המחלקות יפרשו בשנים הקרובות וכרגע אין באופק מי שיחליף אותם מתוך בית החולים". לדבריו, הפרשות האחרונות חילקו את בית החולים למחנות, גרמו לחשדנות בין העובדים, והאווירה במוסד קשה מאוד.

אף אחד לא רוצה 
להתאשפז באברבנאל

ואיפה החולים בסיפור הזה? דליה וירצברג־רופא ובן זוגה צביאל רופא, המתמודדים עם מחלות נפש, מובילים בשנים האחרונות מאבק ציבורי ומשפטי לפתיחת בתי החולים הפסיכיאטריים לבחירה. כיום זכות הבחירה במוסד המאשפז מצומצמת ביותר, והחולים מאושפזים לפי מקום מגוריהם. ניסיונה הרב של וירצברג־רופא חושף אותה לסיפורים קשים ממוסדות האשפוז השונים, והופך אותה למקור ידע לגבי העדפות האשפוז של פגועי הנפש. "אם הייתי צריכה לעשות סקאלה של ביקוש לבתי חולים פסיכיאטריים, אברבנאל נמצא בתחתית הסקאלה", אומרת וירצברג־רופא – מה שעולה בקנה אחד עם עדויות אנשי הצוות שעמם שוחחנו.

לדבריה, הסיפורים שהיא שומעת ממטופלים במוסד קשים במיוחד: "פנתה אלי אשה שממש התחננה שנעזור לה להתאשפז בבית חולים אחר. היא סיפרה שבאשפוז הקודם שלה באברבנאל היא היתה צריכה ללבוש שתי פיג'מות אחת על השנייה, כי שתיהן היו מחוררות מסיגריות. יש עוד המוני סיפורים כאלה, שהמשותף להם הוא פחד וכאב ודיווחים על אשפוז נורא. אנשים אמורים לפחד מהמחלה, אבל למה שיפחדו מהמקום שבו הם עומדים לקבל טיפול?", היא תוהה.

לדבריה, "לא מעט אנשים מחליפים כתובת במשרד הפנים לכתובת של קרובי משפחה או חברים באזור אחר כדי להימנע מאשפוז באברבנאל. הדבר כל כך נפוץ, עד שמשרד הבריאות עלה על הטריק, והוחלט שגם במקרה שהוחלפה כתובת יש להתאשפז בבית החולים באזור המגורים הקודם – אלא אם כן חלפה לפחות חצי שנה מהאשפוז האחרון".

מצבם הפיסי של רוב בתי החולים הפסיכיאטריים קשה למדי, אך נדמה כי יש קונצנזוס על כך שמצבו של אברבנאל הוא הקשה מכולם – בעיקר מצבן של שתי המחלקות הכרוניות הסגורות שפועלות בו, אך גם של מחלקות אחרות. רבים מהאנשים שעמם שוחחנו קושרים בין הפיסי לנפשי: "אנשים מתנהגים בצורה מגעילה במקום שבו הסביבה הפיזית מגעילה", אומר לנו איש צוות. "חלק מבית החולים הזה נראה כמו פח. מחלקת האשפוז הכרונית מדיפה ריח שתן, עצבות וכרוניות. בבית החולים מסתובבים עכברים, חולים בפיג'מות מוזנחות, ג'וקים, סירחון, לכלוך, דברים שבורים. עצוב".

ד"ר ברוך מזכיר כי מאז שהוחלט לסגור את אברבנאל ב–2003 ועד 2012 קיבל בית החולים תקציב שוטף בלבד, ולא קיבל תקציבי פיתוח. "נעצרנו במשך עשור בגלל החלטת הממשלה, עבדנו בצורה של תחזוקת שבר", הוא אומר. אך לא כולם מקבלים את ההסבר הזה: "התקצוב הוא הסבר חלקי בלבד", אומר לנו איש צוות בכיר במוסד. "תקציב הפיתוח הוא חלק קטן, והתקצוב השוטף של בית החולים לא שונה מהותית מזה של בתי חולים אחרים – וזה לא ההסבר לתרבות העוני שהתפתחה פה. רבות מהבעיות הן ניהוליות והיו יכולות להיפתר ללא תקציב נוסף, אלא באמצעות שינוי גישה".

לפי נתוני משרד הבריאות, תקציבו של אברבנאל צמח ביותר מ–50% בשנים האחרונות: מ–74.6 מיליון שקל ב–2008 ל–116 מיליון שקל ב–2014 – גידול שאמנם נמוך מהגידול בכלל בתי החולים הפסיכיאטריים בשנים אלה (כ–70% בממוצע), אך לדעת צמרת משרד הבריאות ועובדים במוסד, אין בו כדי להסביר את מלוא תחלואי המקום.

במכתב אנונימי, אחד מבין רבים שנשלחו בשנה האחרונה למשרד הבריאות, כתבו עובדים מהמוסד כי "הבעיות באברבנאל נמשכות כבר כמה שנים. בית החולים מוזנח בכל המובנים. ההזנחה הפיזית איומה ונוראה… אין בית חולים ממשלתי בישראל שנראה כמו אברבנאל. הרמה המקצועית־רפואית ירודה ואינה תחת פיקוח. חולים לא רוצים להתאשפז באברבנאל בגלל שמו הרע. אין הרגשה שיש הנהלה שמובילה את בית החולים, יש אווירה של תככים, פחד וחתרנות". העובדים מסיימים בקריאה כמעט נואשת לפעולה: "לחולי אברבנאל ולעובדיו מגיע שינוי והחזרת בית החולים לתפקוד תקין. אנחנו מבקשים שהמשרד יפעל במהירות ונחישות להסדרת הניהול בבית החולים".

תגובת עו"ד משה אוסטרובר, בא כוחו של ד"ר יהודה ברוך: "ההתקשרות להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערכת מחשוב לניהול פניות ואישורים לקנביס רפואי ולניהול ספקים ומגדלים, הגורם שנבחר להקים ולהפעיל את המערכת, וכל עניין אחר הקשור בכך, היו בידיעה מלאה של הנהלת משרד הבריאות ובהסכמתה, ובכללם מנכ"ל המשרד היוצא. בכוחו של ד"ר ברוך להוכיח את הדבר על נקלה, כמו גם להוכיח כי הטענה כאילו היתה הפרה של סודיות רפואית של אלפי מטופלים או בעניין העברת המידע אודות צרכני הסם אינה אמת.

"אברבנאל פועל תחת החלטת ממשלה מ–2003 שעניינה סגירת בית החולים. בעשור האחרון היה תקצוב בית החולים נמוך מתקציבי בתי החולים האחרים, ופער זה נשמר. תקציבי פיתוח שהופנו היו מזעריים ונועדו לטיפול בצרכים נקודתיים שנדרשו על פי החוק. ד"ר ברוך פעל בעניין זה ללא לאות וכיום נמצא בית החולים בעיצומם של שיפוצים ובניית מחלקות חדשות. במהלך השנה האחרונה הצטרפו כ–30 אנשי צוות חדשים, בהם רופאים מומחים, מתמחים ועוד, והוחלפה כמעט כל הנהלת הסיעוד. ד"ר ברוך התווה נהלי טיפול בכל תלונה על אנשי הצוות באופן אישי ומקיף, לרבות בדיקת מצלמות שהוצבו בשטחים הציבוריים.

"דו"ח פרבשטיין לא נמסר לידיו של ד"ר ברוך עד היום, הוא לא ידע שהועלו טענות נגדו אשר נבדקו בדו"ח, איש לא הודיע לו מהן הטענות נגדו, לא כל שכן שלא נתנה לו הזדמנות לשטוח טענותיו ולהגיב.

"אף אחד מהגורמים הרשמיים הנזכרים בכתבה לא הציג מעולם בפני ד"ר ברוך את שורת הטענות כנגדו כפי שהוצגה בפניו לראשונה מכתבת העיתון, הוא לא התבקש ולא ניתנה לו ההזדמנות להשיב על הטענות ולהזים אותן".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "אנו מודעים לבעיות הקשות הקיימות בתפקודו של בית החולים אברבנאל. בעקבות פניות שהגיעו למשרד, מונתה ועדת בדיקה בראשותו של ד"ר יעקב פרבשטיין אשר הגישה את מסקנותיה למנכ"ל. המנהל האדמיניסטרטיבי והאחות הראשית הקודמת הוחלפו. בעקבות מסקנות הוועדה החלו תהליכי הבראה בשיתוף עם נציבות שירות המדינה. ד"ר ברוך מנהל מזה זמן שיחות עם משרד הבריאות ונציבות שירות המדינה לגבי בקשתו לפרוש. אנו ממתינים לתשובתו של ד"ר ברוך להצעה שגובשה בנציבות שירות המדינה. במידה שלא תתקבל הסכמתו, משרד הבריאות יפעל בכל אמצעי העומד לרשותו ובהתאם לנסיבות מתוך דאגה לבית החולים ולמטופלים".

צרכן הקנביס מנהל את המערכת

אחת ההסתבכויות של מנהל בית החולים אברבנאל, ד"ר יהודה ברוך, נוגעת לתפקידו כמנהל תחום הקנביס, שגררה הסתבכות של משרד הבריאות כולו ועלתה למדינה לא פחות ממיליון שקל.

שתי פגישות מכריעות התקיימו בינואר ובמרץ במשרדו של עו"ד אסף רוזנברג, ממונה בכיר על המשמעת בנציבות שירות המדינה. בין הנוכחים היו מנכ"ל משרד הבריאות דאז, פרופ' רוני גמזו; הסמנכ"ל למינהל במשרד הבריאות, דב פסט; ונציגי המחלקה המשפטית של המשרד. על הפרק היה עתידו של ד"ר ברוך, בעקבות הפיאסקו שהתחולל סביב פרויקט המחשוב של הקנביס הרפואי.

ממכתב שהעביר רוזנברג אחרי הפגישה למחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ושהגיע לידי Markerweek, עולה כי ב–2008 החל משרד הבריאות לחלק רישיונות לשימוש בקנביס רפואי. שנתיים לאחר מכן, ב–2010, עם התרבות מספר מקבלי האישורים, החליט ד"ר ברוך להתקשר עם חזי (שם בדוי), שהתנדב להקים מערכת ממוחשבת לניהול חלוקת הקנביס הרפואי ופיקוח על המגדלים והרישיונות. חזי, כך התברר בדיעבד, היה צרכן קנביס רפואי בעצמו, ואף בעל רישיון לגידול קנביס לשימוש עצמי. לצדו עבד מנהל מערכות המידע של אברבנאל, פליקס וכשטיין.

לטענת הנציבות, ד"ר ברוך, עובד מדינה בכיר, התקשר עם חזי על דעת עצמו, "באופן לא מוסדר וללא יידוע או קבלת אישור מגורם כלשהו בהנהלת המשרד". חזי עבד למעשה "מתחת לרדאר" הממשלתי על אחד הפרויקטים הרגישים – מחשוב החלוקה של מה שמוגדר כסם מסוכן ושל מאגר המשתמשים בו, חולים במחלות קשות.

בשלב מסוים נכנסה לתמונה חברת דרונט, שעוסקת בפיתוח תוכנות מחשב, שפיתחה ותיחזקה את המערכת עבור משרד הבריאות – אך גם זה, כפי שעלה באותו דיון בנציבות, נעשה "ללא ידיעת מי מהנהלת המשרד ומבלי שיש התקשרות חוזית או אחרת מולה".

שלוש שנים לאחר תחילת התהליך, ב–2011, החלו גורמים במשרד הבריאות להבין כי יש בעיה עם מחשוב תחום הקנביס הרפואי וכי יש לצאת במכרז לפיתוח מערכת חדשה. רק אז, באפריל 2011, נודע למשרד לראשונה כי לצד חזי עובדת דרונט כשותפה להליך הפיתוח – בלי חוזה, בלי מכרז ובלי להסדיר את זכויות היוצרים על התוכנה.

מכאן העניינים החלו להסלים, ומה שהחל כהתנדבות נהפך לתביעה נגד משרד הבריאות, לאחר שהמכרז שפירסם המשרד ביולי 2012 נוסח באופן שהשאיר את דונרט בחוץ. התוצאה: איומי תביעה של החברה נגד משרד הבריאות, שהסתיימו בהליך גישור שבו סוכם כי המשרד ישלם לחברה פיצוי של מיליון שקל.

למרות הניסיון של משרד הבריאות לסגור את הסיפור "בתוך הבית", הדבר נודע לנציבות – שביקשה לבדוק את הפרשה. כך התגלה לאגף המשמעת בנציבות כי "לאורך תקופה ממושכת התנהלה תכתובת ענפה בין העובד (ד"ר ברוך, רל"ג) ומנהל המחשוב של בית החולים לבין אגף מערכות מידע של המשרד בנוגע להיבטים שונים של אבטחת מידע בכל הנוגע למערכת. אנשי אגף המחשוב של המשרד התריעו בפני העובד ומנהל המחשוב של בית החולים כי המערכת אינה עומדת בסטנדרטים של המשרד בהיבטי אבטחת מידע…". כך למשל, מנהל אבטחת המידע במשרד הבריאות התריע כי "במצב הקיים יש חשש כבד כי מאגר הנתונים שבמערכת יגיע לידי המתנדב, שהינו מגדל קנביס בעצמו". למרות ההתרעות, המשיך חזי לעבוד על המערכת, מתוך שרת שהוצב בביתו ובו המידע המלא והסודי על מטופלים שמקבלים אישור לשימוש בקנביס רפואי.

מסקנות הנציבות היו קשות: יש עילה לכך שהפרקליטות תשקול חקירת משטרה בחשד להפרת סודיותם הרפואית של אלפי מטופלים משתמשי קנביס רפואי. רוזנברג הוסיף במכתבו לפרקליטות "כי מנכ"ל משרד הבריאות דאז, פרופ' רוני גמזו, קבע כי ברוך היה האדם היחיד שראה את התמונה המלאה לאורך כל התהליך, היה מעורב בו, שלט בו וניהל אותו".

בסופו של דבר, הוחלט כי אין מקום לפתוח בחקירה פלילית נגד ד"ר ברוך, אך לנציבות היו גם מסקנות שנגעו להמשך דרכו של ד"ר ברוך בתפקידו באברבנאל. "המלצתי בפני מנכ"ל המשרד לשקול בחינת המשך תפקידו של העובד כמנהל בית החולים", כתב רוזנברג, "וזאת נוכח שורת כשלים מנהליים־תפקודיים שאליהם נחשף מנכ"ל המשרד ביחס לעובד בתקופה האחרונה, ובראש וראשונה האירועים נשוא מכתב זה (פרשת דרונט, רל"ג)… התנהלותו זו, באופן עצמאי, מבלי לתת דין וחשבון לאיש וכמי שאינו חלק ממערכת ציבורית, עלתה למשרד סכום של כמיליון שקל. הפרה כה בוטה וחמורה של חובותיו הבסיסיות של העובד כמנהל בית חולים מחייבת, לטעמי, כי ייבחן המשך תפקידו כמנהל בית החולים". מארגון רופאי המדינה (אר"מ) נמסר בתגובה: "ארגון רופאי המדינה רואה בחומרה את טקטיקת ציד המכשפות, בה משתמשת נציבות שירות המדינה כדי להכפיש מנהלי בתי חולים, שעה שאין בידיה תשתית ראייתית מספיקה להעמידם לדין או להעבירם מתפקידם, כפי שבסמכותה לעשות. אנו דורשים מיחידת החקירות בנציבות שירות המדינה לחקור כיצד הגיע חומר חקירה חסוי לידי התקשורת ומיהו בעל האינטרס שהדליף אותו".

פלייליסט – מוסד פסיכיאטרי אברבנאל בת ים

תחקיר // מה קורה מאחורי הדלתות הסגורות של בית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל?, TheMarker , רוני לינדר-גנץ ,13.09.2014

מערכת המשפט ,והפרקליטות רקובה כך טוען השופט שלי טימן .

מערכת המשפט ,והפרקליטות רקובה כך טוען השופט שלי טימן .

המשטרה ,משרד הרווחה ,ופרקליטות המדינה תופרים תיקים  לפעילי זכויות אדם וכול מי שמנסה לטעון לצדק .

השופט שלי טימן  אפילו פרקליט המדינה לשעבר  משה לדור טייח  פרשיות.

שלי טימן אף סיפר שתפרו לו תיק  בגלל שלא הסכים להיות  חותמת גומי לפרקליטות .

הוועדה לבחירת שופטים תדון ב17.9.2014 בעינינה של השופטת מיכל ברק נבו.

האם חברי הכנסת  יצחק כהן,גלעד ארדן וציפי לבני  יבחרו בשופטתמיכל ברק נבו ברק נבו אשר נותנת יד להיתעללות מינית בילדים ובאלימות כלפיהם ועושה הכול לטייח זאת ?

 

גלעד ארדןציפי לבני הפגנה

יצחק כהן חבר כנסתבוזי הרצוג

האם השופט אליקים רובינשטיין ,השופטת מריים נאור,ונשיא בית המשפט העליון היוצא אשר גרוניס

יבחרו בשופטת אשר נותנת יד להיתעללות מינית בילדים ובאלימות כלפיהם ועושה הכול לטייח זאת ?

אשר גרוניסמריים נאור

אליקים רובינשטיין

התשובה שחייבת להיות היא לא.

אם יבחרו בשופטת מסוכנת זו מערכת המשפט חייבת לפשוט את הרגל  כאשר היא מגינה על חבריה שחלקם מטרידים מיניים,גנבים,ונותנים יד לפגיעה בילדים ובציבור כולואין להם מקום ביננו .

 

השופט ברק נבו תודע בוועדה לבחירת שופטים

הוועדה  לבחירת שופטים תדון ב17.9.2014 בעינינה של השופטת מיכל ברק נבו.

השופטת שטוענת שמותר לפגוע מינית בילדים,ולהכות אותם ,באלימות

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 856 שכבר עוקבים אחריו

%d בלוגרים אהבו את זה: