מי מחליט מה טוב לילד – כתבת חדשות הירקון 70 – פקידת סעד ראשית חנה סלוצקי משקרת ללא בושה

יולי 2014 – מי מחליט מהי טובת הילד והאם למשפחה יש סיכוי לקבוע גורל הילד ולמעשה המשפחה כולה מול רשויות הרווחה הנקרות בדרכה – כתבת חדשות הירקון 70

פקידת הסעד הראשית חנה סלוצקי משקרת וטוענת כי ילדים מוזמנים לועדות החלטה ועורכי דין של ההורים לא נותנים להם לדבר בעוד שבפועל  ילדים מוזמנים לועדות החלטה במקרים נדירים ביותר ואם מוזמנים אזי הם משתתפים בועדה למשך מספר דקות מעטות. ולכן הטענה כאילו עורכי דין מונעים מלשמוע את קול הילדים היא עוד שקר מבית מדרשה של חנה סלוצקי.

רותם אלבז אלקובי פק"ס לחוק הנוער לשכת רווחה כרמיאל – הוכרזה כפושטת רגל בתיק פש"ר 20218-08-09

רותם אלבז אלקובי פק"ס לחוק הנוער לשכת רווחה כרמיאל – חוטפת ילדים מהוריהם הוכרזה כפושטת רגל בתיק פש"ר 20218-08-09

רותם אלבז אלקובי, פקידת סעד לחוק הנוער, לשכת הרווחה כרמיאל – בתיק שהגיע לתקשורת היא תפרה תיק לאמא חד הורית וניסתה לגזול ממנה את שני ילדיה לפנימיות הרווחה, בטענה כי האמא עניה ושלחה את ילדיה לבית הספר עם נעליים קרועות, וללא סנדוויץ' לכיתה.

"לא נמצא חוסר תום לב של ממש ביצירת חובותיה ובהתנהלותה בהליכי הפש"ר, ונוכח מסכת חייה הקשה".
"דומה כי החייבת הסתבכה בחובות בשל קשרים בעייתיים עם בני זוג, מערכות אשר גררו אותה לחובות".

רותם אלקובי כתבה תסקיר של 13 עמודים גדושים בדברי בלע ולשון הרע נגד האם, וגרמה לאמא לברוח לעיר אחרת עם ילדיה על מנת להצילם מלהישלח למוסדות הרווחה.
כעת מתברר, כי מדובר בפקידת סעד בעלת מוסר תשלומים ירוד ומפוקפק במיוחד, לא רק בעבודתה אלא אף בחייה האישיים. רותם אלבז פיזרה שיקים ללא כיסוי, וצברה חובות בסך 389,789 ש"ח ל- 11 נושים שונים.
בתרגיל מלוכלך במיוחד היא הכריזה על עצמה כפושטת רגל, כדי להימנע מהשבת חובותיה לנושיה השונים.
ממידע שנמסר לנו, רותם אלבז אלקובי, הגישה בקשה לקבלת הפטר על חובותיה.
רותם אלבז אלקובי, ניצלה את עובדת היותה עובדת ציבור כשנפנפה בתעודת עובדת סוציאלית מטעם המדינה, ובכך השיגה שלא כדין רכוש באלפי שקלים, כשהיא יודעת שאין ביכולתה לפרוע את השיקים בגין הרכוש שקיבלה.
השופטת רבקה פוקס מבימ"ש מחוזי חיפה, המכירה את רותם אלבז אלקובי מתיקים אחרים בהם היא מגישה בקשות ומכריזה נזקקות על ילדים שהיא מוציאה בכפיה מהוריה – ניצלה את הכרותה  עם השופטת, וזו האחרונה, הכריזה עליה כפושטת רגל תוך שהיא מציינת:
ונשאלת השאלה, כיצד עובדת סוציאלית, שלא מסוגלת לנהל את ענייניה הפרטיים – אחראית על גורל משפחות ומטופלים בעיר כרמיאל?
כיצד עובדת ציבור זו שלא משלמת את חובותיה שלה – מעזה לבוא בתלונות נגד אמא חד הורית שלא היה לה כסף לרכוש נעליים לילדיה, ואילו היא לא שילמה על נעליה שלה.
כיצד עובדת ציבור בעלת מוסר תשלומים מפוקפק ומוסר ירוד במיוחד פיזרה שיקים שלא התכוונה לשלם עבור הרכוש שקיבלה מחנויות שונות – מטפלת במשפחות בנושאים כלכליים, כשהמוסר שלה כה מפוקפק?
בפסק הדין נכתב:
משמעות הדבר בענייננו, רותם אלבז אלקובי, אישה שלא מסוגלת לנהל את חייה האישיים שלה – אחראית על ניהול חייהם של אלפי מטופלים בעיר כרמיאל. כיצד היא יכולה לנהל חיים של מטופלי רווחה, כשהיא כשלה כישלון חרוץ בניהול חייה וחמור מכל, כשלה כשלון חרוץ בבחירת בני זוג כושלים.
הרוב המכריע של בני הזוג של רותם אלבז היו רמאים והונו אותה. המשמעות אחת היא: רותם אלבז אינה מסוגלת לזהות גברים שקרנים, קרי שבמשפחות בהליכי גירושין שהיא אמורה לנהל את תיק משפחתם, לקבוע הסדרי ראיה ומשמורת, בעל עניין יכול להטות את דעתה ולשקר אותה והיא לא תדע להבחין בכך.
על יסוד כל אלה, חמור מאוד ששר הרווחה לא פיטר את רותם אלבז אלקובי מתפקידה, או הוציא אותה לחופשה, עד אשר תסדיר את ענייניה הפרטיים והאישיים מחמת העובדה כי עיתותיה אינם פנויים לטיפול בתיקי משפחה ומטופלי רווחה.
רבות נכתב על שכרם "הזעום" של העובדים הסוציאליים, אלא שבתקדינט פורט כי רותם אלקובי אלבז משתכרת בחודש 9,500 ש"ח וכי היא רווקה, דהיינו לא נדרשת להפריש משכרה עבור ילדים שאין לה. סכום זה הוא מכובד, כפול מהמינימום במשק, ומעיד יותר מכל על הבכיינות של העובדים הסוציאליים הטוענים לשכר נמוך, כשבפועל השכר שלהם הוא פי שניים מהממוצע במשק.
סיכומם של דברים
טוב יעשה שר הרווחה או מנכ"ל משרד הרווחה , בפיטורי רותם אלבז אלקובי, לאור ענייניה האישיים הקשים, כפי שבאו לידי ביטוי בפסק הדין של השופטת הרחומה רבקה פוקס מבימ"ש מחוזי חיפה.
ניתן לראות, איפוא, כי הצעדים שנקטו הנושים נגד רותם אלבז, לא הניבו להם החזר הכספים שנטלה שלא כדין רותם אלבז, והכרזתה כפשט"ר נועדה למנוע ממנה להחזיר את חובותיה.
רותם אלבז אלקובי כשלה כשלון חרוץ בניהול מערכות היחסים הבעייתיות שלה, לא אבחנה את בני זוגה ככושלים, ולא עברה תהליך אישי לריפוי הפגמים של חייה, והיא אחראית על רבבות מטופלים מהעיר כרמיאל. על יסוד כל אלה, אנו סבורים כי יש לפטר את רותם אלבז אלקובי לאלתר, ולפסול את כל התסקירים שהגישה לבתי המשפט
רותם אלבז אלקובי פק"ס לחוק הנוער לשכת רווחה כרמיאל – פושטת רגל בתיק פש"ר 20218-08-09
רותם אלבז אלקובי – פקידת סעד לשכת הרווחה כרמיאל – החלטת בית משפט בענייני פשיטת רגל והפטר
רותם אלבז אלקובי - פקידת סעד לשכת הרווחה כרמיאל - החלטת בית משפט בענייני פשיטת רגל והפטר

רותם אלבז אלקובי - פקידת סעד לשכת הרווחה כרמיאל - החלטת בית משפט בענייני פשיטת רגל והפטר

רותם אלבז אלקובי - פקידת סעד לשכת הרווחה כרמיאל - החלטת בית משפט בענייני פשיטת רגל והפטר

אין אנחת רווחה – מאמר מאת חנה בית הלחמי

יולי 2014 – כתבה של חנה בית הלחמי על הכנס של עמותת ע.ל.י.ה לזיכרה של מרינה סולודקין ז"ל והדיון שהתקיים בו על מינוף התקשורת את המאבק נגד הוצאת ילדים מהבית.

Hanna Beit Halachmi

אין אנחת רווחה. הטור השבועי, העיר צומת השרון, על כנס מינוף המאבק לשינוי מדיניות הרווחה, באמצעות התקשורת. ישבתי בפאנל במשבצת הרשתות החברתיות, הטור מתמקד בתקשורת המסורתית, בעיקר.

בצל כל האירועים הקשים המתחוללים במקומותינו, התקיים בשבוע שעבר הכנס של עמותת ע.ל.י.ה בנושא מינוף תקשורתי של המאבק לשינוי מדיניות הרווחה. השתתפו בו כמה עיתונאיות חשובות: נעמה לנסקי מישראל היום, יאנה עברי – לשעבר ערוץ 9 ו-10 והיום ערוץ 2, ורד פלמן מערוץ 1, וצופית גרנט.

מעורבות נשות תקשורת ברמה כזו, היא חסרת תקדים. היא נוצרה לא מעט מתוך הבאזז הגדול שיצרנו ברשת האינטרנט, שהפך את העיסוק בנושא ל- must. למרבה הצער, לא כל התקשורת חשבה ככה. מי כן? נעמה לנסקי ערכה סדרת תחקירים שזעזעו את אמות הספים והגיעו לוועדות הכנסת, יאנה עברי נלחמה כעיתונאית על זכויותיה של כל אמא ואמא שילדיה הופקעו מרשותה בעוון עוני וזכתה לאיומים, לעימותים עם משטרה (שהוזמנה ע"י פקידות הסעד), מה-לא, ורד פלמן לקחה סיפור אחרי סיפור ועשתה מהם אייטם 

למהדורת החדשות בפריים טיים. היו גם את צינור לילה שהביאו אימהות בטשטוש פנים לספר את סיפורן לציבור ואת יעל דן שעקבה בתכניתה אחר סיפורים בולטים בעוולותיהם. והשאר?

צופית גרנט בנושא הוצאת ילדים מהבית ע"י הרווחה – התקשורת לא עושה כלום כדי לעזור לחלשים

אמרה על כך צופית גרנט, באומץ האופייני לה: "הדבר הכי חשוב לעשות, זה לתקוף את התקשורת, כי התקשורת לא עושה כלום כדי לעזור לחלשים במדינת ישראל. כלום! הם פחדנים. הם תבוסתניים. הם אינטרסנטיים. אנשים שיושבים בטופ של הטופ, אין להם ביצים להזיז את הגבינה לשום כיוון. הם פחדנים! והעיתונאים הכי גדולים במדינת ישראל, הם עלובים ופחדנים לפעמים בגישה שלהם. את (פונה למנחה, בילי מוסקונה לרמן) יודעת כמה פעמים, אני אישית, התחננתי, כמות הליקוקים שאני מלקקת לחברי כנסת, לעיתונאים בכירים, שיעזרו לי… לתקשורת יש לה פה תפקיד מאוד מאוד מסיבי, כי אנשים הם חלשים. … לתקשורת יש פה תפקיד של גיוס. אנחנו פה בצו 8. התקשורת זה נהיה מצב פוליטי. כל העונה הבאה שלי של אבודים, היא על רווחה". ולאחר שהיא מספרת את סיפורה של ילדה חרדית שהוצאה לפנימייה חילונית, בבידוד מצמרר ומיותר, ללא שום צורך או סיכון לחייה, בריאותה, רגשותיה או התפתחותה, היא אומרת: "ואז מגיעים לוועדת החלטה, ששלוש שנים התעללה בילדה הזו, ואתם יודעים מה הם אמרו? "אנחנו מתנצלים". מי יחזיר לילדה הזו מגיל 13 עד גיל 16 את מה שהיא עברה?"

אם נדמה לכם/ן שלנו זה לא יקרה, אז תחשבו שוב. ההיסטוריה מלמדת, שכל אימת שלגוף ממשלתי יש כוח שרירותי עודף על חיינו, מהסוג שמצוי בדרך כלל בידי פקידי/ות ממשלה שהכשרתם ויכולותיהם אינם מקנים להם/ן מן הסתם יכולת-על של חורצי גורלות בתבונה – כולם נפגעים. אישית, אני ממליצה בחום לנשים ומשפחות במצוקה להיחלץ לבד או באמצעות עמותות ולהימנע ככל האפשר מלגשת לקבל סיוע מהרווחה, כי לפני שימצמצו, ימצאו בפתחם "צו נזקקות" על ילדיהם, שהוצא במעמד צד אחד. השופטים חותמים על הצווים בלי להניד עפעף, למרות שהן ההורים והן הילדים לא מיוצגים באותו מעמד, כפי שנדרש בחוק וכפי שקורה בכל מדינה מתוקנת. הדרך לקבל בחזרה את הילד/ה, תעבור בוויה דולורוזה ארוכה ומשפילה שתחרוץ חתכים עמוקים בנשמתכם ובעיקר בנשמת הילדים.

אם באירופה, מצבי מצוקה זוכים לתמיכה כלכלית, הדרכה הורית, סיוע תעסוקתי וכיו"ב – כאן, הנשק היחידי הוא נשק יום הדין: "השמה חוץ ביתית" לבתי אומנה המתוקצבים בכ- 17,000 ₪ בחודש לילד/ה, ולמערך פנימיות ומוסדות מופרטים לדעת, שמעוניינים באופן טבעי ועסקי למהדרין, למלא את המכסות. רוצים/ות להתלונן? אין למי. אין שום גוף ערר בנציבות שירות המדינה או בכלל, שרשאי לערער על החלטות של פקידות סעד. אם לא באתם/ן להן בטוב – הלך עליכם/ן. ושיהיה לי טוב כמספר הפעמים שיצא לי לומר לפקידת סעד, שאמא שכועסת כי לקחו לה את הילד שגידלה באהבה למרות הקשיים, זה כעס ותסכול לגיטימי – זו לא "עוינות" או "אלימות", מה שהן כמטפלות אמורות היו להכיל ולדעת.

ועדת סילמן, בראשות מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן, ניסתה בהמלצותיה לעשות קצת סדר ולקבוע ייצוג משפטי גם לילד, ועדת ערר על החלטות עובדות הרווחה, הפקעת החלטת ההוצאה מהבית מידי עובדת הרווחה והעברת הסמכות רק לבית המשפט, ועוד. הבעיה היא, שוועדות כמו מים – והאוצר לא חולם אפילו לממן את יישום מסקנותיהן.
ככה וועדת סילמן, ככה ועדת אלאלוף למיגור העוני. שתי הוועדות קשורות זו לזו בקשר נושאי ברור, כי רוב הילדים המוצאים מבתיהם למטחנת הפנימיות, מוצאים בעוון עוני.

עבור מה כן יש כסף? 700 אלף ₪ שאושרו לאחרונה ללא מכרז לקמפיין למטרת הדיפת הביקורת הציבורית על הרווחה, וחקיקת השתקה אגרסיבית שתגן על הרווחה מפני "השפעות של עמותות ואנשים על שיקול דעתן של העו"סיות", כפי שניסחה זאת בראיון טלוויזיוני אחת מפקידות הסעד הראשיות.

פק"ס סיגל בניאס – לשכת הרווחה עפולה: רוצה לרסק משפחה בתואנת סכסוכי גירושים


לשכת הרווחה עפולה - רוצים לרסק משפחה בתואנת סכסוכי גירושים
האמא ושלושת ילדיה

פק"ס סיגל בניאסלשכת הרווחה עפולה: רוצה לרסק משפחה בתואנת סכסוכי גירושים.

מתוך סטטוס פייסבוק קבוצת "זעקת האמהות" , יולי 2014 

חברים יקרים הבוקר הוא ממש לא הבוקר שלי, התעוררתי מטלפון שריסק אותי לרסיסים, כותבת לכם בדמעות שלא מפסיקות הם זולגות בכאב עצום, התמונה הזו שאתם רואים תמונה שמדברת בעד עצמה, אם חד הורית שמסורה כל כולה לילדיה, ילדים שאפילו לומדים בחינוך לילדים מחוננים בה׳ס ברמה גבוהה במיוחד, האמא הזו בעוונותיה הרבים התחתנה עם גרמני וילדה ילדים נפלאים פשוט פרחים, והוא החליט כדי לא להמשיך לשלם לילדיו מזונות לסדר שיוציאו את הילדים מביתם ללא רצונם, אני עדה כי האמא הזו אמא נפלאה שדואגת לרווחת ילדיה בכל, היא פוטרה מעבודתה כי החליטה להילחם וזה דרש ממנה ימים שלמים וחוסר בתפקוד וזה רק לטובת העניין, פה עפולאים יכולים לסייע לעלות פוסטים לשתף כמה שיותר ופשוט מה שתוכנן זה לעשות הפגנה לטובת העניין, בבקשה ממכם עזרו לה הם כל עולמה היא באמת אמא נהדרת שנותנת לילדיה את ההכי טוב פשוט אמא באמת נפלאה, אנא תסייעו בעניין בכך שתעשו שיתופים ותפיצו וכמובן תבואו להפגין את מועד ההפגנה אני כבר יתן עידכון יום ושעה חברים יקרים אנחנו העם המובחר ולא סתם בורא עולם בחר בנו מכל העמים אנחנו עם אנושי בבקשה תסייעו בעניין, שיהיו לנו רק בשורות טובות ושאף אחד ממכם לא ידע צרות, שבת שלום.

 אוקטובר 2014 – מחאה מול לשכת הרווחה עפולה עקב חטיפת ילדי משפחה יוצאת אתיופיה לסחר בילדיה

הפגנת יוצאי אתיופיה מול לשכת הרווחה עפולה עקב חטיפת ילדי משפחה יוצאת אתיופיה לסחר בילדיה
הפגנת יוצאי אתיופיה מול לשכת הרווחה עפולה עקב חטיפת ילדי משפחה יוצאת אתיופיה לסחר בילדיה

הפגנת יוצאי אתיופיה מול לשכת הרווחה עפולה עקב חטיפת ילדי משפחה יוצאת אתיופיה לסחר בילדיה

"אני הרגתי את הבת שלי" – הסבתא צ' מכה על חטא שפנתה ללשכת הרווחה חיפה קרית חיים בענייני בתה ונכדה

הסבתא והנכד
הסבתא והנכד

מתוך סטטוס בפייסבוק קבוצת "זעקת האמהות" יולי 2014

אני הרגתי את הבת שלי.
==============
אני שתפתי פעולה עם פקידת הסעד שרה כץ המנוולת ממשרד הרווחה בחיפה/קרית חיים.
בגללי לקחו את א' (הנכד) ממנה. אחרי שלקחו את א' ממנה ומסרו אותו למשפחה אומנת, היא נמצאה מתה בביתה.
במקום להילחם במוסדות הארורים, המושחתים, השטניים – ובעומדים/ות בראשם/ן כפי שידעתי תמיד לעשות, שתפתי אתם פעולה.

מעולם לא חיינו במדינה עם ציבור עצום המושך בחוטים ומקבל החלטות לחיים ולמוות, מושחת כל כך, כפי שזה קורה היום.
=========
ביום ראשון תגיע לביתי אחות מטעם המוסד לחיסול לאומי (מטעם השטן. לא חוזרת בי. פוחדת מהם יותר ממחבלים) בכדי לבדוק אם אני לא משקרת בקשר למחלות שלי, ולמה אני מבקשת סיעוד/עזרה בבית/לא חלילה כסף, עם ניוון המפרקים בכפות הידיים ולא מתפקדת. גבס בכף יד שמאל ויד ימין דומיננטית גמורה ואין יותר אפשרות לנתח. בשתי כפות הידיים הוציאו את עצם הטרפציה והן מוגבלות בצורה קשה, ועם מוטות בעמוד השדרה (קשה לי לנשום. אני עייפה וחלשה).
מאז התקשרה אתמול ה"שבסטר" מטעם המל"ל אני בחרדות ובבכי.
לא פוחדת ולא פחדתי מכניסה לעשרות ניתוחים שעברתי, כמו שאני פוחדת מהמוסד הארור הזה.
זה הזמן וזהו המצב בו אני הכי מתחברת לבתי א' ז"ל, שלא יכולתי להיות עמה יותר בפחדים ובחרדות שלה מהמוסדות שאמורים לסייע כאשר מבקשים מהם עזרה (הלא לשם כך הם קיימים). והיא, מה בסך הכל בקשה, קצת עזרה כלכלית, קצת אמפטייה.
"תני לי כוח א' (הבת) אהובה, כי לי לא היה כוח לתת לך – וזה שורף לי את הדם".
סליחה לא תקימך, אך בכל זאת, קבלי את סליחתי.
נוחי בשלום ויהי זכרך ברוך בת יפה שלי.
בתמונה: א' וא' בנה אהובה בפגישה השבועית במרכז הקשר ביקנעם. "חגגנו" לו, היא ואני, יום הולדת 3.

פשעי לשכת הרווחה חדרה – התאבדות האם החד הורית: "תלשו לה את הלב"

לשכת הרווחה חדרה רצחה את האמא סיגל (שם בדוי)  

התאבדות האם החד הורית: "תלשו לה את הלב" , mynet , הילה נגר , 03.07.2014

בני משפחתה של סיגל (שם בדוי) מחדרה, ששמה קץ לחייה בשבוע שעבר, טוענים כי עשתה זאת לאחר שבתה בת ה-12 נלקחה ממנה ודורשים מרשויות הרווחה לעשות בדק בית. בן זוגה אהרון: "סיגל סיימה את חייה בצורה טראגית בגלל מערכת רווחה שפועלת בצורה מכאנית וקרה". העירייה: "אין לקשור בין מקרה ההתאבדות להחלטת בית המשפט להוציא את הילדה מחזקת אמה"

ביום שלישי שעבר, החליטה סיגל (שמות בני המשפחה בכתבה בדויים – השמות המלאים שמורים במערכת) מחדרה, בשנות ה-30 לחייה, לשים קץ לחייה. סיגל לא השאירה מכתב אחריה, אך לטענת בני משפחתה היא הייתה נסערת ועשתה זאת לאחר שמוסדות הרווחה החליטו להרחיק את בתה היחידה מחזקתה.

בעקבות האירוע הטראגי, נערכה במוצאי שבת, עצרת מול ביתה בעיר – אליה הגיעו עשרות אנשים מכל רחבי הארץ, וביניהם הורים שמזדהים עם המצוקה וקוראים לשינוי החוקים היבשים שמאפשרים לדבריהם לרשויות הרווחה אצבע קלה "על ההדק".

סיגל הייתה בהלם

עד לפני כשלושה חודשים, חיו סיגל ובתה עדן בת ה-12, בדירה צנועה בחדרה. אביה של עדן, נפטר לאחרונה. סיגל עצמה, שגידלה את עדן לבדה, סבלה מנכות, אובחנה כחולה נוירולוגית וסבלה מבעיות שיווי משקל, אובדן שמיעה ואובדן ראייה. לדברי אהרון, בן זוגה של סיגל בשש השנים האחרונות, סיגל גידלה את הילדה במסירות.

"הקשר בין האם לילדה היה מושא לקנאה", הוא מספר בדמעות. "סיגל שמרה על הילדה שלה כמו לביאה. הילדה למדה בבית ספר טוב בעיר והגיעה להישגים בלימודים, ילדה מטופחת ונקייה, אהודה על המורים והצליחה בכל התחומים. הילדה, לא סתם גדלה כך, הייתה לה אמא שדאגה לה ועמדה מאחוריה".

בשנה האחרונה חגגו סיגל ואהרון מסיבת בת מצווה לעדן ומהכסף שקיבלה באירוע, החליטה עדן לרכוש מכשיר נייד מדגם מתקדם. "עשינו לה מסיבת בת מצווה גדולה עם די.ג'יי, וקנינו לה בגדים יפים וצילמו אותה לבוק תמונות", מספר אהרון. "מהכסף שהיא קיבלה באירוע היא קנתה סמארטפון".

אבל מסתבר שהמכשיר הסלולארי הפך, לדברי אהרון, למוקד מתיחות בין האם לבתה. לדבריו, לאחר שהאם ניסתה להסביר לעדן על הסכנות הטמונות ברשת, החל ויכוח קולני ביניהן, שהסתיים במעצרה של סיגל. "סיגל צעקה עליה 'בואי לפה, אל תצאי עם הפלאפון, אני אעניש אותך – לא יהיה לך פלאפון שלושה ימים'", מתאר אהרון. "עדן חטפה את הפלאפון ויצאה למרפסת שממוקמת כמה מטרים מהמדרכה. סיגל ניסתה לתפוס אותה והילדה קיבלה מכה באף והתחיל לרדת לה דם. לסיגל לא הייתה שום כוונה לפגוע בה. היא לא הייתה מסוגלת לפגוע באף אחד".

אהרון השבוע. "היא הייתה אישה נאיבית ופשוטה" (צילום: אסף פרידמן)

באותה שעה לדבריו עברו במקום שתי בנות מהשכבה של עדן וקראו לה לבוא איתן. "סיגל אישרה לה ללכת כי היא חשבה שהיא תירגע ותחזור הביתה, אבל הבנות כנראה הזעיקו את המשטרה", הוא אומר. לדבריו תוך דקות אחדות הגיעה המשטרה לדירתה של סיגל בליווי של פקידת סעד ועצרו אותה, מבלי שהיא מבינה את אשר מתחולל סביבה. "יכול להיות שהילדה קיבלה מכה, אבל זה לא היה במתכוון", הוא אומר.

סיגל, לדברי אהרון, שהתה שלושה ימים בבית המעצר קישון ולאחר מכן הורחקה מביתה למשך 30 יום. עדן הועברה על ידי מוסדות הרווחה (לשכת הרווחה חדרה) לבית ילדים.

בעקבות האירוע טוען אהרון, סיגל שקעה במשבר. "היא הייתה שבר כלי, בהלם מוחלט", הוא אומר. "היא הייתה מתקשרת אליי בוכה. לקחו לה את הדבר הכי יקר, זה כמו לתלוש לבן אדם את הלב".

הפגישה הראשונה בין סיגל לבתה התקיימה בבית הילדים וסיגל הייתה בטוחה שהילדה תחזור אליה. אהרון אף הציע שיעברו לדירה גדולה ומרווחת יותר. "רק לפני עשרה ימים אני וסיגל חתמנו על חוזה שכירות חדש, דירה חדשה עם שלושה חדרים", הוא מסביר. "החלטנו לפתוח דף חדש, לעזוב את הבית עם כל העבר שהיה קשור בו ולהתחיל מחדש. סיגל באמת האמינה שהכל יהיה בסדר".

לפני כשבועיים, עדן שוחררה לביתה וביום ראשון כשהאם ליוותה אותה בחזרה לבית הילדים, היא קיבלה לידיה מסמכים מהעובדת הסוציאלית וקראה לי בדחיפות. "הקראתי לה את המכתב בו היה כתוב שהילדה תהיה מורחקת מחזקתה", הוא אומר כמי שעדיין לא מאמין. סיגל הסתכלה עליי בעיניים כואבות והזילה דמעות. היא לא האמינה".

ומה אמרת לה, ניסית להסביר לה שהדברים יכולים להסתדר?

"במהלך היומיים האלו היו לי עם סיגל שיחות שגרתיות, הרגשתי שהיא שרויה בעצב, אבל אמרתי לה שאנחנו נראה מה אפשר לעשות. ביום שלישי עדן התקשרה אליי בשעה 14:00 ושאלה אותי מתי אנחנו עוברים דירה, אמרתי לה שבקרוב. אחרי 20 דקות התקשרה אליי העובדת הסוציאלית מטעם הרווחה וגם שאלה אותי למתי סגרנו את החוזה של הדירה. תוך כדי שיחה איתה, ביקשתי ממנה שיתמכו בסיגל נפשית ויסבירו לה שהכל יהיה בסדר, ושהם יהיו לה אוזן קשבת.

"היא הבינה ובאותו רגע העובדת הסוציאלית נסעה לדירה של סיגל ומצאה דירה נעולה, טלוויזיה דלוקה וכלב נובח. אני הייתי באותו זמן בעבודה. העובדת סוציאלית התקשרה אליי והסבירה שאף אחד לא עונה. אמרתי שאולי היא הלכה לקופת חולים ותכף תחזור, אבל אחרי רבע שעה היא שוב התקשרה ואמרה שסיגל לא חזרה. התקשרתי לאבא שלי, שגר לא רחוק משם, וביקשתי שיבדוק למה סיגל לא עונה. כשהוא חזר אליי הוא אמר 'סיגל התאבדה'".

יומיים לפני שהייתה אמורה לחגוג את יום הולדתה ה-39, החליטה סיגל לשים קץ לחייה והתאבדה בתלייה על הדלת שבין פינת האוכל לחדר השינה בעזרת חוטי ניילון שהיא קשרה במו ידיה. "סיגל סיימה את חייה בצורה טראגית בגלל מערכת רווחה שפועלת בצורה מכאנית וקרה", אומר אהרון בדמעות. "היא הייתה אישה נאיבית וטובה שפשוט לא היה לה כוח להילחם בבירוקרטיה הקשה".

ממשרד הרווחה טרם התקבלה תגובה.

מעיריית חדרה נמסר: "עיריית חדרה ואגף הרווחה משתתפים בצערה של המשפחה ובאבלה הכבד. זהו אירוע טראגי, אולם לאור הנסיבות וההסתברות אין מקום לקשור את מקרה ההתאבדות להחלטת בית המשפט להוצאת הילדה מחזקתה של האם.

"תפקידם של העובדים הסוציאלים הוא לדאוג ולהבטיח שילדים יגדלו בחיק משפחתם בביטחון, תוך דאגה לשלומם הנפשי והפיזי וברגע שקיים סיכון וסכנה לשלומו וביטחונו של הקטין, מחובתם של שירותי הרווחה לדאוג לסידור חוץ ביתי עבורו. כך נהג לפני חודשיים אגף הרווחה בעיריית חדרה, בעת שהיה קיים חשש לשלומה של הקטינה, ובהתייעצות עם גורמי רווחה בכירים במשרד הרווחה, ולאחר חקירת ילדים שנעשתה לקטינה, ועל פי עדותה הומלץ להוציאה מהבית למרכז חירום, כדי להגן עליה ולדאוג לשלומה. ההחלטה על הוצאתה מהבית למסגרת חירום התקבלה בצו ביניים על ידי בית משפט לנוער בחדרה ושירותי הרווחה פעלו על פי הנחיות בית המשפט.

"בעבר, בעת שהתגוררה האם בעיר אחרת בארץ, כבר הוצאה הילדה מחזקתה למשפחת אומנה, ולאור ניסיונות השיקום של האם, המוכרת לשירותי הרווחה שנים רבות, וחיה מקצבת נכות פיזית ונפשית, הוחזרה הילדה לחזקתה.

"אגף הרווחה ימשיך לדאוג ולטפל בילדה שנשארה עתה יתומה, לדאוג לכל צרכיה ולהבטיח את המשך התפתחותה וגידולה התקין".

הכתבה המלאה מתפרסמת בסוף השבוע ב"ידיעות חדרה"

בית חולים אלישע חיפה – המטפלים המתעללים בחסרת ישע הודו והורשעו

לשכת הרווחה חיפה תלושה ממצב החוסים במוסדות בעיר – ההתעללות בבית החולים אלישע: 4 מטפלים הודו והורשעו בתקיפת חסרת ישע
 בארץ | 02/07/2014 – אלי לוי – חדשות 10

הפרשה שנחשפה בסתיו 2013 הגיעה לשלב ההרשעה, כאשר המטפלים הודו בסעיף פחות חמור, של תקיפה במקום התעללות. על פי סעיפי כתב האישום המתוקן, ספגה הבחורה שהיתה במצב צמח מכות, דחיפות ומשיכות בשיער מארבעת המטופלים. "התיק היה חמור ביותר", אומרים בפרקליטות מחוז חיפה, שם מתעקשים על עונש מאסר משמעותי לארבעה

ארבעה מטפלים מבית החולים אלישע הודו והורשעו היום (רביעי) בעבירות של תקיפת חסר ישע בנסיבות מחמירות, בהסדר טיעון אליו הגיעו עם פרקליטות מחוז חיפה. במסגרת הפרשה, שנחשפה באוקטובר האחרון, הוגש כתב האישום המתוקן לזה המקורי שניתן באוקטובר. במסמך החדש שונה סעיף ההודאה – מ"התעללות בחסר ישע" לסעיף "תקיפת חסר ישע בנסיבות מחמירות" החמור פחות. ההסדר, מדגישים בפרקליטות, אינו כולל הסכמה לעניין העונש.

המטפלים – אלכסנדר פנישב, אלכסנדר קגן, דמיטרי סבטיקוב ודמיטרי בלואוס, בני 38 עד 61 מחיפה ומהקריות – הואשמו כי ביצעו את העבירה באותה בחורה בת 23, שהיתה בתרדמת במשך 4 שנים, במסגרת עבודתם בבית החולים הפרטי, במחלקת פגועי ראש.

פנישב מואשם כי פגע בבחורה בעת שמשך את ראשה בכוח רב מצווארה כדי להזיז את גופה במעלה המיטה, וכי משך את שיערה בכוח כדי לשנות את תנוחתה מספר פעמים נוספות, ואף דחף בחוזקה צינורית לתוך צווארה תוך כדי תפיסה בשיערה. קגן טיפל באותה בחורה, אחז בשיערה בכוח אף הוא, ואף נתן לה מכה חזקה בעזרת ידו בצד הימני של פניה.

סבטיקוב מואשם כי אחז בכוח בידיה של הבחורה, שילב אותן בחוזקה על החזה שלה ודחף אותן בכוח, וכי היכה אותה עם ידו הימנית בזרוע שמאל שלה, ונתן לה אגרוף ביד, ומכה בכתף. בלואוס נאשם בכך שאחז בשיערה של הצעירה בידו בכוח.

התביעה: שבית המשפט יצפה בקלטת ההתעללות בטיעונים לעונש

בפרקליטות מציינים כי הם רואים את התיק כ"חמור ביותר", וכי עמדו בקשר רציף עם משפחת הקורבן. הסדר הטיעון הושג לנוכח קשיים ראייתיים שהתגלו וסוגיות הכרוכות בקבילותה של הקלטת שתיעדה את מעשי הנאשמים, בכך שהוריה הציבו מצלמה נסתרת מול מיטתה. התביעה עמדה על כך שבשלב הטיעונים לעונש, יצפה בית המשפט בקלטת, והודיעה כי תדרוש מאסר משמעותי בפועל.

המחלקה לפגועי ראש נסגרה במארס האחרון, בעקבות הפרשה. "לפני כחצי שנה כולנו עברנו אירוע מצער וטראומטי, שבעקבותיו נעשו שינויים משמעותיים ומרחיקי לכת", כתבה באותו חודש הנהלת בית החולים למשפחות. "במסגרת שינויים אלה הוחלף כל צוות המטפלים, תוגבר הצוות הרפואי והסיעודי ונעשו השקעות אמוציונליות וכספיות לא מעטות. לצערנו, לא הצלחנו להגיע למפגש כלשהו בין יכולת הנתינה של הצוות לבין דרישות המשפחות".

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 127 שכבר עוקבים אחריו

%d בלוגרים אהבו את זה: