התנועה למען עתיד ילדינו

כי ילדים נולדים לשני הורים !

  • קו החירום 24 שעות Аварийная линия движения 24 часа в сутки

    yeladeinuorg@gmail.com 0547643477 צוות כונן If your children were taken by welfare officials Aoimtm by welfare officials to take your children You have been invited to the police station due to a false complaint or stops to Toamr anything before you contact 0547643477 or leave a message by email
  • אתר זה איננו קשור לכול עמותת התנועה למען עתיד ילדנו

    אתר זה והתכנים בו אינם קשורים לכול עמותה . אתר זה הינו אתר פלטפורמה בינלאומית שאיננו קשור למדינת ישראל ופרסומיה הינם למען זכויות הילד בארץ ובעולם ,והינה חושפת עוולות לכלל הנזקקים.
  • מי אנחנו

    זהו האתר הרישמי של התנועה למען עתיד ילדינו אתר זה איננו קשור לעמותת התנועה למען עתיד ילדנו ואין כול קשר ביניהם.אשר מייצגת 750,000 ילדים וכ 300,000 אבות גרושים אשר מופלים ונרדפים על רקע מגדרי וסובלים מרדיפה ואפליה של בתי המשפט למשפחה, מוסדות הרווחה, המשטרה ומוסדות נוספים של המדינה. התנועה פועלת בגבורה למניעת חטיפת ילדים ע”י רשויות הרווחה, בתי המשפט ומוסדות המדינה. התנועה שמה לה דגל לסייע לכל ילד שנמצא במצב של סיכון, ולכל ילד מנותק או מנוכר מהורה או משפחה. התנועה שמה לה לדגל לעזור ולסייע לנשים וגברים כאחד בעניין ילדיהם, הורות שווה ומשמורת משותפת. אתר זה הינו אתר פלטפורמה ואיננו שייך לתנועה למען עתיד ילדנו .
  • חדשות

  • איך להתמודד עם עובדי הסעד ובתי הספר ?

    הרצאות איך להתמודד בלחצים של בתי הספר המנהלת ,היועצת הפסיכולוגית וכן הרווחה שעושה הכול לסמם את ילדכם ברטלין ולשלוח אותו לפנימייה הרצאות בכול הארץ בעלות של 50 ש"ח מותנה ב 10 אנשים. פרטים טלפון 0547643477
  • הסרט זכות האבות

  • ערוץ טלויויזיה

  • בני היקר אינך רואה אותי בגלל השופט יורם שקד

    בני היקר אינני מאשים אותך מי שאשם זה השופט יורם שקד . ואמא שלך שסובלת מבעיה נפשית . בני היקר זו עניין זמני עד שתעבור לחזקתי . לא יורם ולא בן ארי ימנעו ממך לראות את אביך . שתדע בני היקר לעולם לא ננטוש אותך ונלחם בשבילך . יצאת לעולם למציאות קשה כאשר ניסתי הכל בכדי לא לצאת למלחמה אך מה לעשות האישה שמגדלת אותך בשלב זה פירשה זו כחולשה . האפליה הנהוגה במדינה גורמת לך בני היקר נזק רב . אך נעשה הכל בכדי לתקן זאת במהרה . היזהר בני היקר שלא תלמד מהאישה הזאת דבר . שתגדל תדע מה אביך עשה בשבילך בני היקר . שתגדל תודיע ליורם שקד ,ואריאל בן ארי אני יודע שאתם אשמים . נעשה הכל ביחד בכדי שתעבור בהקדם מהאישה הזאת שמתעללת . יורם שקד אומר שזה בסדר לקחת סמים ,לנתק אותך מאביך ומשפחתו . תזכור את השם הזה בני היקר . בני היקר אני פה בשבילך ולמענך ,וכן בשביל אחותך היקרה שמחכה לך .
  • תקנון העמותה

  • כנס למען זכויות הילד והמשפחה

  • הצטרפו לתנועה

    יעקב בן יששכר - מנכ"ל

    למען שינוי בוועדות הכנסת ושינוי המצב הקיים נא לפנות 0547647643477 yeladeinuorg@gmail.com

  • המעמד האישי והרווחה

    אחראי תחום המעמד האישי והרווחה בתנועה למען עתיד ילדינו. אלון : דוא"ל:yeladeinuorg@gmail.com
  • יו"ר התנועה אלון רחמים

    אלון רחמים יטפל בנושא הרווחה ועובדות הסעד . 0547643477
  • אבא

  • שנים נלחם למשמורת ביתו והצליח למרות סירובה של ראשות הסעד ובית המשפט

  • קטגוריות

  • דיון לחקירת ארגון אל"י

    היום הגדולװ27 בנובמבר, 2013
    היום הגדול הגיע.
  • תרומות

    רוצים לתרום ולעזור לנו לממש את המטרות ? מספר החשבון שלנו בבנק הדואר 8204851 דרושים מתרימים בתשלום שכר ראוי מגיל 15 ומעלה .
  • חיתמו על העצומה

    ראה תמונה בגודל מלא

    חיתמו על עצומה להקמת גוף בקורת חיצוני ובלתי תלוי על פעילות משרד הרווחה.
    http://www.atzuma.co.il/yeladeinuorg

  • העלאת או קישור עצומות לאתר

    כחלק מפעילות התנועה למניעת סתימת הפיות והעלמת האמת בכל הנוגע לשחיתות הממסד, לשחיתות ולמחדלי משרד הרווחה ולקשר הבלתי נתפס בין פקידי הסעד-בתי משפט-משטרת ישראל, התנועה מאפשרת לציבור הרחב לקחת חלק פעיל בהפצת עצומות בנושאים מגוונים, הקשורים בזכויות הילד, בזכויות ההורה הגרוש וכמובן - בכל הנוגע לחשיפת האמת והפגיעה בערכי הצדק והחוק בידי הממסד.
    את העצומות יש להפנות לאסף לפי הפרטים הבאים:
    נייד: 0503-588699
    פקס: 1533-6518634
    דוא"ל: YELADEINUORG@gmail.com
    העצומות תבדקנה ולפי מידת התאמתן, יפורסמו באתר תחת שם כותב ועורך העצומה בתוספת לכתובת העצומה.

  • סרטונים על אלימות ממסדית

    PROJECTעדויות מזעזעות של אזרחים שנפגעו קשות מן הממסד הישראלי
  • הידעת כי

  • ארכיון מאמרים

  • לוח שנה

    אפריל 2014
    א ב ג ד ה ו ש
    « מרץ    
     12345
    6789101112
    13141516171819
    20212223242526
    27282930  
  • קטגוריות

  • תמונות ראויות

    Ortigia

    Mirror City

    Osprey in flight

    עוד תמונות
  • תוכנת התרגום של גוגל

    http://translate.google.co.il/#
  • יעקב בן יששכר בפעולה. הפגנה מול הפמיניסטיות

  • האירועים הבאים

    אין אירועים קרובים

  • היום הגדולװ2 בנובמבר, 2013
    היום הגדול הגיע.

ארכיון הרשומות עם התג "אומנה"

התנועה למען עתיד ילדנו מברכת את פעיליה בארץ ובעולם בחג שמח וכשר

פורסמה על־ידי YELADEINU ב- אפריל 19, 2014

פסח שמחהתנועה למען עתיד ילדנו מברכת את פעיליה בארץ ובעולם בחג שמח וכשר.

 

התנועה  מברכת בשנת שלום בריאות והחזרת כול ילדי ישראל החטופים שנחטפו ע"י בתי המשפט,ועובדות הסעד והועברו למחנות ריכוז בישראל.

התנועה  מבקשת מבורא עולם להטיל את עשר מכות מצריים על עובדות הסעד ,מנהלי ועובדי פנימיות הרווחה ,על שופטי הנוער אשר פועלים לטיוח היתעללות גורמי הרווחה .

התנועה  מאחלת לכול עם ישראל  הנאה ,בריאות,אושר ,ועושר .

פורסם ב רווחה | מתויג: , , , , , , , , | Leave a Comment »

משרד הרווחה מגייס יחצן בעלות 700000 ש"ח כדי להכשיר אונס ,והיתעללות בילדים ע"י עובדות הסעד

פורסמה על־ידי YELADEINU ב- אפריל 9, 2014

משרד הרווחה מגייס יחצן בעלות 700000 ש"ח ליצן החצר

כדי להכשיר אונס ,והיתעללות בילדים ע"י עובדות הסעד  .

מאיר  כהןשר הרווחה מאיר כהן מפחד מעובדי הסעד

מאשר למשרד הרווחה לפגוע בילדים  בפנימיות הרווחה ,האומנה ,והאימוץ אשר תחת חסותו .

התנועה למען עתיד ילדנו פועלת לחשיפת תעשיית הרווחה .

התנועה למען עתיד ילדנו סגרה את ארגון אלי שהונה את המדינה ושלטונות ארצות הברית  והסתיר שהוא מתעלל בילדים ואיננו מגן על ילדים  .

יעקב בן יששכר  מנכ"ל עמותת התנועה  למען עתיד ילדנו הגיש תביעה על מיליון $  ובית המשפט קבע שאלי ביצע פשעים רבים  וישגיעו לארצות הברית  תחודש התביעה .

מסמך מגלה כי משרד הרווחה ביקש אישור לקבלת ייעוץ תקשורתי חיצוני בסך 700,000 שקל אל מול "מתקפה תקשורתית וחזיתית" אנשי אגף החשב הכללי במשרד האוצר, הנשלט בידי יו"ר יש עתיד, אישרו את הבקשה של אנשי משרד הרווחה, הנשלט גם הוא בידי איש יש עתיד המסמך מגלה שניים מן הנושאים שביחס אליהם התבקש הייעוץ – הוצאת ילדים בסיכון מבתיהם וטיפול באוכלוסייה על סף אוטיזם

העובדה שאין לסמוך על מפלגת אין עתיד אשר פועלת למניעת עתידם של ילדי ישראל ושליחתם למחנות הריכוז של הרווחה שהינם פנימיום של המאה ה21 .

אין הבדל בין מחנות הריכוז בשואה לפנימיות הרווחה .

אז שלא יעבדו עליכם בעיניים  לרעבים אין כסף

לפירסום וטיוח הזוואות יש והרבה .

▪  ▪  ▪
משרד הרווחה מוציא 700,000 שקל עבור שירותי יח"צנות וייעוץ תקשורתי אל מול מה שבכירי המשרד מכנים "מתקפה תקשורתית וחזיתית". בזמן שהטיפול ברעבי ישראל מוזנח על-ידי הממשלה, כפי שחשף מבקר המדינה השבוע בדוח שפרסם.על-פי המסמך, סיכום ישיבה שהתקיימה ב-18 במרס 2014 בוועדה להעסקת יועצי תקשורת חיצוניים במשרדי החשב הכללי של האוצר, ביקש משרד הרווחה להתקשר עם יועצי תקשורת חיצוניים לצורך סיוע לדוברות המשרד "לטיפול בנושאים שבהם מתמודד מול מתקפה תקשורתית וחזיתית". היקף ההתקשרות שצוין במסמך – 700,000 שקלים, כולל מע"מ.הוועדה – שבה ישבו מנהלת הסיכונים הראשית במשרדי החשב הכללי עו"ד נעמה קאופמן פס, החשב רואה חשבון אלי ביתן והיועץ המשפטי עו"ד ג'ילאל סויטאת – קיבלה את בקשת משרד הרווחה.

"החלטת הוועדה – מאשרים את בקשת המשרד לצאת במכרז פומבי לקבלת שירותי ייעוץ תקשורתי חיצוני וכן לערוך שתי התקשרויות עד 50,000 שקל לתקופה של שלושה חודשים", נכתב בסיכום הישיבה.

עוד ציינו שלושת חברי הוועדה כי אותן שתי התקשרויות בסך 50,000 עם יועצי תקשורת חיצוניים נועדו לשמש לייעוץ אל מול המאבק הציבורי בעניין הוצאת ילדים בסיכון מבתיהם וטיפול באוכלוסייה הנמצאת על סף אוטיזם. המכרז הפומבי שאושר – יהיה להתקשרות בהיקף שלא יעלה על 600,000 שקל לשנה – לתקופה של שנה.

השבוע פרסם מבקר המדינה, השופט (בדימ.) יוסף שפירא, דוח חמור מאוד ביחס לפעילות משרד הרווחה בישראל. על-פי הדוח, מאות אלפי ישראלים סובלים מחרפת רעב, משום שהממשלה הזניחה את נושא הביטחון התזונתי והותירה אותו בידי עמותות התנדבות. קיימת "מחויבות ממשלתית קטנה עד מאוד לטיפול ראוי בנושא קידום הביטחון התזונתי", כתב שפירא בדוח.

כעת, מתגלה כי אנשי החשב הכללי במשרד האוצר, שבראשו עומד יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, מאשרים למשרד הרווחה, שבראשו עומד חברו של לפיד לסיעה, ח"כ מאיר כהן, ייעוץ תקשורתי בעלות של 700,000 שקל. זאת, למרות שבמשרד, כבכל משרד ממשלתי, קיים מערך דוברות הממומן ממילא בכספי הציבור.

 

בעכבות כתבות ישראל היום משרד הרווחה מינה יחצן

NEWS1-13-702938258647919

פורסם ב רווחה | מתויג: , , , , , , , , , , | 1 Comment »

משרד הרווחה ושר הרווחה מאיר כהן נותנים יד לטיוח של פגיעות מיניות בילדים,ואף אונס

פורסמה על־ידי YELADEINU ב- אפריל 4, 2014

"מעשי ההטרדה מוכחשים ומוסתרים, ולילדים אין הגנה בסיסית" • מה קורה בפנימיות לילדים בסיכון? • תחקיר
  • צילום אילוסטרציה: GettyImages
הבטן של לילי החלה לכאוב מרב חשש כשמנהל הפנימייה קרא לה להגיע בבהילות אל לשכתו, ושם מיהר להציע לה קפה, עוגות ומים קרים. ככל שיצא מגדרו לְרצות ולהרגיע אותה, כך גברה תחושתה שמשהו רע קרה לאחד מילדיה השוהים בפנימייה. היא היתה בטוחה שמדובר בבנה הגדול, כי הוא שובב ותמיד עושה בעיות.
אבל אז מנהל הפנימייה תפס את הראש, אמר ששלושים שנה לא קרה לו דבר כזה, ומילמל כמה פסוקים מהתורה. מדובר בבתה של לילי, בת השבע. היא נפגעה מינית על ידי כמה נערים גדולים ממנה. זה קרה שישה ימים קודם לכן, ואין לו ממש פרטים, למנהל, כי אסור לו לשאול ולתחקר יותר מדי. המשטרה תבדוק.
"שאלתי, מה זה נפגעה מינית? מה בדיוק קרה? איך זה קרה בלי שאף אחד עצר את זה? ומה עושים עם זה עכשיו? משאירים אותה עם התוקפים שלה?" מספרת לילי על מה שהתרחש בדיוק לפני חודש, "והוא אמר לי שהוא לא בטוח, שהילדה שלי בדרך למסור עדות. דרשתי שייתנו לי לראות אותה מייד, והם לקחו אותי אליה.
"הדבר הראשון שהילדה אמרה לי זה 'אמא, אני לא אשמה'. חיבקתי אותה ואמרתי לה: 'ברור שאת לא אשמה. את הנשמה של אמא. לכי תספרי כל מה שקרה. את גיבורה, ואמא שומרת עלייך. זאת לא אשמתך, כפרה עלייך. את תינוקת'".
לילי התבקשה לעזוב את בתה, וברגליים כושלות שבה אל דירתה הקטנה בירושלים. "ראיתי מסך שחור מול העיניים, פחדתי שאתמוטט", היא מספרת. "לקחתי ארבעה כדורי וליום, וזה לא עזר. הרגשתי שעקרו לי את הלב".
בחלוף כמה ימים התברר ללילי שחמישה נערים פגעו בבתה. נער נוסף, שישי, התבונן בנעשה ושתק. מה היה שם? לילי לא ממש יודעת עד לרגע זה.
"מנסים להרגיע אותי שהנערים לא אנסו אותה, אלא הכריחו אותה לגעת בהם", היא אומרת. "אני לא מבינה למה לא עשו לה בדיקה פיזית, כדי לוודא שהם לא פגעו בה. אני לא מבינה איך זה קרה כשהילדה אמורה להיות בהשגחה כל הזמן, ואני לא מבינה למה היא נשארת תחת אחריותם של אותם מדריכים, שכשלו בתפקידם".
לילי (שם בדוי, כמו כל שמות הורי הקטינים בכתבה), אם חד־הורית בת 41, עברה חיים קשים מאוד. גופה הנערי והחיוניות שבה אינם מסוגלים להסתיר את התלאות שחוותה מצעירותה. היא אמנם עובדת בחריצות אך מתפרנסת בקושי. בשלב מסוים חשבה, או שוכנעה על ידי גורמי הרווחה, כי מוטב שהילדים יגדלו במסגרת חוץ־ביתית, במרחק לא רב מדירתה. העוני שלה, ילדותה הקשה, העבר הפלילי, העובדה שהיא אם חד־הורית – כל אלה הותירו לה סיכויים קלושים להשאיר את הילדים איתה, בביתה.
הילדים הוצאו מהבית על ידי שירותי הרווחה, בטיעון של טובת הילד. בנה היה בן 4 כשהוצא מהבית, בתה היתה בת שנתיים בלבד. עכשיו היא מתחרטת, אבל אין דרך חזרה.
לילי, שבעצמה נפגעה מינית באופן קשה לאורך ילדותה, ניהלה מאבק חריף. הקיפו אותה חברות טובות ופעילות חברתיות, שלא הניחו לנושא להישכח.
אחרי 12 ימים הורחקו הנערים התוקפים מהפנימייה. אבל בקולה של לילי לא ניכרות נחמה או גאווה על הצלחת מאבקה. בוודאי לא שמחה.
"רשמית, המקרה טופל, למרות שהבת שלי לא צריכה להישאר תחת אחריותם של מדריכים שכשלו. ומה זה עוזר לי שהמקרה טופל?", היא בוכה. "זה לא היה צריך לקרות. היה אפשר למנוע את זה. הבטיחו לי שישמרו על התינוקת שלי, ואני האמנתי להם, כי רציתי שהגורל שלה יהיה שונה משלי".

יונית: "בדרך הביתה, סיפרה לי אחת הבנות שהמדריכים נכנסים אליהן בלילה למיטה". צילום: יהושע יוסף

רמת דיווח נמוכה

שכיחות עבירות המין בילדים ובני נוער בכלל האוכלוסייה עולה בהדרגה וסוגרת עלינו מכל עבר. מנתוני משטרת ישראל עולה כי מתוך כלל תיקי עבירות המין שנפתחו בשנת 2012, כ־44 אחוזים בוצעו בקטינים עד גיל 17: 2,200 תיקים מתוך כ־5,000. עד גיל 12 אין הבדל משמעותי במספרים בין בנים לבנות; מגיל 12 ואילך, יש יותר בנות שנפגעות.
לנתונים הללו, הקשים ממילא, יש להתייחס בחומרה, כיוון שבקרב ילדים ובני נוער רמת הדיווח על פגיעות מיניות נמוכה מאוד, מסיבות שבהן בושה, אשמה, חשש מדחייה חברתית, לחץ חברתי או פשוט חוסר מודעות וטשטוש בין המותר לאסור, האופייני לגילים הללו. כל זאת, כשילדים חשופים היום יותר מאי פעם לתכנים מיניים ופורנוגרפיה, שזמינים להם בקלות רבה.
אבל מה קורה בפנימיות הסגורות ובמשפחות האומנה, שאליהן מוּצאים ילדים מרשות הוריהם על ידי שירותי הרווחה בנימוק שיש להגן עליהם, לעטוף אותם, לפקח עליהם ולהביא לשיפור משמעותי בסביבת חייהם? ומה קורה כאשר מדובר בילדים שנפגעו בעצמם בעבר, או שגדלים אצל הורים שנפגעו מינית בצעירותם? זוהי אוכלוסייה עם פוטנציאל היפגעות גבוה באופן ניכר.
הרוב מוחלט של הילדים המופנים ל"השמה חוץ־ביתית" הם כאלה שלטענת גורמי הרווחה נחשפו להזנחה ולהתעללות פיזית, רגשית ומינית. בשנת 2012, לשם המחשה, נמצא שמתוך כ־36 אלף פניות שטופלו על ידי העובדים הסוציאליים (פקידי הסעד) לחוק הנוער, סוּוגו כ־45 אחוזים תחת הקטגוריה הנזילה "הזנחה", כ־37 אחוזים סווגו כ"פגיעה פיזית" ו־17 אחוזים – כ"פגיעה מינית". שיעור הפגיעות המיניות לא השתנה באופן משמעותי בחמש השנים האחרונות.
פרופ' אסתר הרצוג, יו"ר עמותת ע.ל.י.ה: "הדברים מתרחשים ומוכחשים ומוסתרים"
פרופ' אסתר הרצוג, יו"ר עמותת ע.ל.י.ה, עמותה לזכויות ילדים והורים, שנלחמת זה יותר מעשרים שנה נגד הוצאה בלתי מוצדקת של ילדים מבית הוריהם, מדגישה כי רבים מההורים הללו היו בעצמם "ילדי רווחה". "מדובר לפחות בדור שני או שלישי לרווחה. אז איך אפשר להיחלץ ממעגל הקסמים הבלתי נגמר הזה? הרי זאת ההוכחה שמשהו פה שגוי מהיסוד. אני טוענת כל השנים שרק על ידי טיפול אמיתי בקהילה וטיפול במשפחה אפשר לעזור. לא על ידי הוצאה אוטומטית של ילדים למוסדות".
ואכן, כל האימהות שהתראיינו לכתבה היו ילדות רווחה. כולן גם חוו פגיעות מיניות בעצמן. עכשיו הן חוות מחדש טראומות קשות, כאילו לא די בנסיבות חייהן הטרגיות.
לעדי (33) חמישה ילדים משלושה אבות שונים: הבת הגדולה בת 13 וחצי, והבן הקטן בן 4 וחצי. היא בעצמה היתה ילדת רווחה, שנשלחה עם אחיה לפנימיות בעקבות מחלה שבה חלתה אמה. בגיל שבע נפלה קורבן לאונס אכזרי מצד שכן. בשנות העשרה לחייה התייתמה משני הוריה.
היא התחתנה בגיל צעיר, וכשביקשה להתגרש היתה מסורבת גט. האפשרות היחידה להשתחרר מהנישואים היתה כרוכה בוויתור על המשמורת על שתי בנותיה הבכורות לטובת האב. היא מקפידה לשמור איתן על קשר הדוק. בתום עוד זוגיות כושלת ורווּית אלימות מצאה את עצמה ברחוב, נסה על נפשה עם שני ילדים קטנים בני פחות מארבע, כשגופה מלא חבלות.
"באותה תקופה לא היה לי כסף לכלום, אפילו לא לאכול. הייתי פולשת לבתים ריקים של עמידר. בכל פעם שהתלוננו עלי, היו באים ומוציאים אותי לרחוב. נעצרתי לפחות עשר פעמים.
"כשהילדים היו בני ארבע וחמש, לקחו אותם אל בית ילדים של הרווחה, ובהמשך ילד אחד נשלח לאומנה והאחר לפנימייה. הסכמתי לזה, אבל היום אני מצטערת. אם היו נותנים לי סיוע כלכלי ומנחים אותי ונותנים לי כלים איך להתמודד עם גידול הילדים, הבנים היו נשארים איתי".
את בנה הקטן, מגבר שלישי בחייה, ילדה עדי בגיל 28. לדבריה, גורמי הרווחה הודיעו לה מראש שלאחר הלידה יועבר התינוק לאימוץ, אבל היא היתה נחושה. "כל הקשיים שעברתי חיזקו אותי, היה ברור לי שבילד הזה לא נוגעים. ידעתי שאין שום דבר בעולם שישבור אותי, ובאמת הצלחתי. בעזרת דירה שקיבלתי מעמידר, הצלחתי לקיים את שנינו. עבדתי בניקיון ובתור מלווה בהסעות תלמידים.
"אני לא יכולה להגיד שהכל טוב, ויש ימים שאין לי אוכל במקרר, אבל תודה לאל, אני מסתדרת. יש אנשים טובים שעוזרים לי, ונשבעתי שאת הרווחה כבר לא אכניס לחיי לעולם".
לפני שנה בדיוק צילצל הטלפון בביתה של עדי. "בלי הכנה מוקדמת סיפרו לי שהבן שלי, בן התשע, עבר התעללות מינית מצד ילד אחר בפנימייה", היא מספרת. "כמעט התעלפתי. אני זוכרת ששמטתי את הטלפון מהיד ורעדתי בכל הגוף.
"אנשי הפנימייה סיפרו לי שהם מצאו אותו במיטה שלו, ביחד עם ילד אחר. הם עוד ניסו להרגיע אותי ואמרו לי שלא אדאג, זה לא כזה נורא, כי הפוגע הוא ילד בגיל של הבן שלי".
לטענתה, אנשי הפנימייה ביקשו ממנה שלא להתלונן במשטרה, והבטיחו לה שיטפלו בנושא, ובמידת הצורך יזמינו את המשטרה. למרות זאת, היא התלוננה במשטרה על מעשה מגונה בקטין, ואף הזמינה לפנימייה ניידת משטרה, אבל זה לא עזר. "אפילו לא לקחו אותו לבדיקה רפואית", היא אומרת בעצב. "עד היום אני לא יודעת אם המשטרה חוקרת את התלונה שלי או לא".
הפנימייה, לדבריה, המעיטה בחשיבות המקרה. גם לאחר שהדברים התגלו, נשאר בנה לשהות בכל יום בקרבת הילד שפגע בו, ואף ישן איתו באותו החדר. הוא מיעט לספר לה על מה שחווה, אבל כשבא הביתה לביקורים, הבחינה עדי שהוא מרטיב במיטה.
"יום אחד ראיתי סימנים כחולים על הגוף שלו. שאלתי אותו ממה זה. בהתחלה הוא ניסה להתחמק, אבל לא ויתרתי. בסוף הוא נשבר וסיפר לי שהפגיעות המיניות מצד אותו ילד היו על בסיס קבוע, במשך שלושה חודשים לאחר הגילוי הראשוני.
אחרי שבנה סיפר לה על הפגיעות החוזרות, הוא סירב לחזור לפנימייה. "במקום לשלוח אותו בחזרה, הלכתי ללשכת הרווחה שמטפלת בנו והתקשרתי לפנימייה כדי לעמת אותם עם המידע החדש שגיליתי, והם רק אמרו שהם לא יכולים לטפל בזה, בגלל שהתלוננתי במשטרה.
"כשדרשתי תשובות איך ייתכן שתחת פיקוחם ילד פוגע מינית בילד אחר, אמרו לי שהילד הפוגע חווה פגיעה מינית בעצמו. מה זה עוזר לי? איך כולם נרדמו בשמירה? איך קורה שהבן שלי עובר לפנימייה כי לי אין יכולת כלכלית לגדל אותו, ודווקא במקום שאמור להגן עליו, הוא חווה פגיעה כזאת?"
עדי פנתה אל פקידת הסעד, שהכירה את המקרה. היא ניסתה לשכנעה להחזיר את הילד, אולם עדי סירבה. "אמרתי להם שעל גופתי המתה אחשוף אותו שוב לפגיעות כאלו. בסוף הם הבינו שאין מה להילחם בי, כי בחדרי חדרים כולם כנראה ידעו שהיה פה מחדל רציני. אז שלחו אותו הביתה. לפני מספר חודשים הוא נקלט במסגרת זמנית במרכז חירום באזור ירושלים, עד שיימצא לו פתרון קבוע, ושם הוא מקבל טיפול.
"גם היום, אחרי כל כך הרבה חודשים, אפשר לראות שהפגיעה השאירה בו צלקות קשות. השבוע התקשרו אלי וסיפרו לי שבמרכז החירום הוא פתאום התפשט והסתובב בתחתונים".
עדי. "סיפרו לי בטלפון שהבן שלי, בן התשע, עבר התעללות מינית מצד ילד אחר בפנימייה". צילום: יהושע יוסף

קשה לעקוב אחרי כל ילד

קרן קליסקר, עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית המתמחה בעבודה עם הורים שילדיהם נפגעו מינית ובמתן הדרכות למנהלים ואנשי צוות בפנימיות, מסבירה שהיעדר חום ומשפחתיות בפנימיות חושף את הילדים למצבים של ניצול מיני. "כיוון שחלק מהילדים נפגעו מינית בעצמם, זאת נקודת מוצא לשני מצבים אפשריים: או שהילד הנפגע ימשיך להיות קורבן, או שהוא ינסה לתרגם את הפגיעה בו לפגיעה בילד אחר.
"בפנימייה קשה לעקוב אחרי כל ילד. כשמתגלה ילד פוגע, חשוב לוודא שהוא לא יהיה עם הילד הנפגע. לצערי הרב ומניסיוני – בחלק מהפנימיות, אחרי שמתגלים מקרים של פגיעות מיניות, הצוות עושה הכל כדי להסתיר את זה, מחשש לנזיפה. הרבה פעמים אנשי הצוות עצמם המומים מהסיטואציה, ולא יודעים איך להתמודד איתה. כך שהמקום שאמור להיות מגן ומוגן הופך להיות מקום ששומר על קשר שתיקה, מה שמאפשר לפגיעות להימשך.
"מצד שני, אני מכירה מסגרות שכאשר התגלה בהן מקרה של פגיעה מינית הן עצרו את כל הפעילות היומית השוטפת, ניהלו שיחות ונעזרו באנשי מקצוע שמוסמכים לכך".
קרן קליסקר, עובדת סוציאלית קלינית: "הרבה פעמים הצוות עצמו המום ולא יודע איך להתמודד"
לפי דו"ח סילמן שפורסם בחודש שעבר, במדינת ישראל קיימות 268 פנימיות המפוקחות ומתוקצבות על ידי משרד הרווחה – ובהן פנימיות שיקומיות, טיפוליות, פוסט אשפוזיות, ופנימיות של חסות הנוער, המיועדות לרוב לאוכלוסיית הקצה של בני הנוער. את הפנימיות מפעילים קרוב למאתיים גופים בבעלות ציבורית, הכפופים למשרד הרווחה. התקציבים הבסיסיים המועברים עבור מטרות טיפוליות במסגרות הללו עצומים – יותר ממיליארד שקלים בכל שנה. לפי תקציב 2013, 962 מיליון שקלים הוקצו לטיפול במסגרות חוץ־ביתיות, ועוד 154 מיליון לטיפול בילדים במסגרת חסות הנוער.
קבלה לתפקידי הדרכה בפנימיות אינה דורשת הכשרה מיוחדת. אדם בעל 12 שנות לימוד, גם אם אינו זכאי לתעודת בגרות, יכול להפוך למדריך. הוא אמור להתמודד עם ילדים שנותקו ממשפחתם ומסביבת חייהם, ושחלקם חוו פגיעות שונות או התעללות. למדריכים אין מעמד מקצועי; העבודה מבוססת על העסקה במשמרות, והשכר נע סביב 5,000 שקלים בחודש, ולעיתים אף פחות מזה, כשמדובר בפנימייה המספקת למדריך מקום מגורים. בדיון בוועדה לזכויות הילד בכנסת לפני כחודשיים עלה כי כמחצית מהמדריכים עוזבים את תפקידם בתוך פחות משנה, בגלל השחיקה.
אסתי. "לקחו לי את הילד ועכשיו פוגעים בו? ועוד פגיעה כזאת, שהיא הפחד הכי גדול שלי". צילום: יהושע יוסף 

"מדריכים בלי הכשרה"

לדבריו של בנצי בראנץ, המפקח הארצי על הפנימיות במשרד הרווחה, יש בפנימיות הרווחה כ־2,000 מדריכים, ועל פי בדיקתו העצמאית אלה משמשים בתפקיד בממוצע שלוש שנים. בכל שנה, בין 50 ל־70 מדריכים משתתפים בקורס אישי למדריכים – יום אחד בשבוע, במשך שנה.
"חלקם מגיעים באמצע שנה ועוזבים אחרי כמה חודשים, כך שלפעמים קורה שמדריכים נקלטים בלי שעברו הכשרה מסודרת. אין לנו יכולת להכשיר את כולם. בנוסף, בעלי תואר במדעי החברה, בחינוך או בחינוך הבלתי פורמלי, וגם סטודנטים במקצועות האלה, פטורים מהקורס".
"למדריכים בפנימיות אין למעשה הכשרה מעמיקה בתחום של פגיעות מיניות, כי אין מספיק מודעות והפניית משאבים לנושא", אומרת שרי ברו, רכזת שלוחת העמקים של מרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית באזור חיפה והצפון. "כשאנחנו מצליחות להיכנס לפנימיות, אנחנו פוגשות צוותים שמשוועים לעזרה, שרוצים ללמוד על הנושא ולדעת איך להתמודד איתו".
גם בתי הספר לעבודה סוציאלית אינם מקנים לתלמידיהם הכשרה מסודרת בתחום הפגיעות המיניות. וכך, אפילו חלק מהשכבה המקצועית ביותר בפנימיות מגיעה לשטח עם מעט הבנה בנושא, אם בכלל.
ברו מספרת כי מרכזי הסיוע שמו להם למטרה להכשיר אנשי צוות בפנימיות להתמודדות עם פגיעות מיניות. "במהלך 2013 הצלחנו לפעול בעשר פנימיות באזור חיפה והצפון, וזאת מבחינתנו התחלה יפה. הבנו שחייבים להעניק להם לפחות את הכלים הטיפוליים הראשוניים והבסיסיים ביותר: איך לאתר ואיך לזהות פגיעות, איך להעניק מענה ראשוני רגיש, לא שיפוטי ולא מבקר. בכלל, לפתוח להם צוהר לעולם הזה של הפגיעות המיניות.
"אנחנו עובדות גם עם הילדים עצמם. מסבירות להם מה אומר החוק, מהי הזכות על גופנו, מהי זוגיות בריאה, מהי מערכת יחסים פוגענית. אנחנו מגלות המון דעות קדומות לגבי מה זאת פגיעה ומה זה נפגעת או נפגע. למשל, ילדים חושבים שמי שנפגע כנראה מגיע לו, או לה – בגלל הלבוש, בגלל המשפחה שהם באים ממנה, בגלל האופי המתירני שלהם. אנחנו מדברות איתם על נקודת ההתחלה הבסיסית הזאת, שמי שנפגע – זאת לא אשמתו".
בשנת 2011 ערך מכון חרוב (מכון מחקר ופיתוח תוכניות לימוד וטיפול), בשיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מחקר מקיף, שכלל את כל ילדי שנתון 1989 – כ־125 אלף ילדים, רובם ככולם מהמגזר היהודי. מטרת המחקר היתה להבין את מאפייני אוכלוסיית הילדים המטופלת על ידי שירותי הרווחה בקהילה, ובמיוחד בהשמה חוץ־ביתית – כלומר, בפנימיות ובמשפחות אומנה.
המחקר מצא כי שיעור הבנות שילדו ילד אחד או שניים עד גיל 19 בקרב הבנות במערכת הרווחה היה גבוה פי חמישה ממספר הצעירות ביתר האוכלוסייה. שיעור הבנות בטיפול הרווחה שעברו הפסקת הריון חוקית אחת או שתיים עד גיל 19 היה כפול מזה של יתר הצעירות ביתר האוכלוסייה. יש להניח כי זה נתון חלקי, משום שמטבע הדברים המחקר לא היה יכול להתחקות אחר הפסקות ההריון הלא חוקיות.
"המדינה משלמת עבור החזקת כל נערה במוסדות האלה 15 אלף שקלים לחודש", אומר רו"ח יעקב אליה, חוקר המתמחה בבקרה ובפיקוח על הרשויות המקומיות, העוסק זה שנים בנושא טיפול גורמי הרווחה בילדים בסיכון. "למרות הסכום הגבוה, הנערות הללו חשופות למצבי הסיכון של הריון והפלות בגילים צעירים מאוד, ומבחינת משרד הרווחה, התינוקות שלהן הופכים כמעט אוטומטית לתינוקות נזקקים. אני רואה בזה דבר בלתי נסבל".
במערכת הרווחה מודעים היטב לבעיית עבירות המין בפנימיות. כבר לפני שש שנים נערך דיון בוועדה לזכויות הילד בכנסת בנושא עבירות מין של קטינים ודרכי מניעתן. ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, טען כי יותר מעשרה אחוזים של הילדים החיים בפנימיות חוו פגיעה מינית בפנימייה.
חנה סלוצקי, עובדת סוציאלית ראשית לחוק הנוער (שמכוחו מוצאים ילדים מבית הוריהם), הוסיפה: "אין לי ספק שמספר הילדים שנפגעים ושפוגעים הוא הרבה יותר ממה שאנחנו יודעים וממה שמגיע לידיעתנו, ואנחנו יודעים כי המספרים האלה הולכים וגדלים".
באותו דיון ציינה סלוצקי כי יש מחסור חמור במדריכי לילה בפנימיות, וכי יש צורך להכפיל את מספרם. כיום עומד היחס על מדריך לילה אחד לכל 60 ילדי פנימייה.
אבל לא רק שעות הלילה מועדות לפורענות. באותו דיון הוסיפה ד"ר חניתה צימרין, נשיאת אל"י, האגודה להגנת הילד כי "אחת הבעיות הקשות בפנימיות היא 'הנקודות העיוורות', שבהן אי אפשר לפקח – למשל המקלחת בשעות הצהריים". "המדריכים שלנו מקבלים ערכות, שבאמצעותם הם אמורים לעבוד עם הילדים, גם על חשיבות הדיווח", אומר בראנץ. "אין לי דרך לדעת אם משתמשים בערכות האלה בחלק מהפנימיות או בכולן. הבעיה היא הסנסורים שלנו: האם אנחנו יכולים לזהות שמשהו לא כשורה, ושאולי התרחשה פגיעה".
שרי ברו מציינת כי "פגיעות מיניות רבות לא מגיעות לכלל הליך משפטי. המשטרה חוקרת זמן מאוד ממושך, או שסוגרת את התיק מחוסר ראיות, ואז אומרים – לא נשעה מישהו אם לא בטוח שהתלונה נכונה. לא נוציא ילד ממקום מסוים אם אנחנו לא בטוחים לגמרי שקרה משהו. אבל זה שהמשטרה ובית המשפט לא מוצאים ראיות חותכות לא אומר שהתלונה לא נכונה ושלא נדרש טיפול. הכלי הפלילי מוגבל".
שתי בנותיה של יונית, תאומות בנות תשע, נלקחו ממנה לפני תשעה חודשים למרכז חירום. האם חיה בעוני, אבל מעבר לכך, סיבת הימצאותן של הבנות במרכז החירום אינה ברורה לחלוטין. גורמי הרווחה סברו שהן סובלות מהפרעות קשב וריכוז וכי קיים חשד לאוטיזם, שאינם מטופלים. בית המשפט אישר את הוצאתן מהבית לשלושה חודשים, לצורך עריכת אבחונים, אך גם בחלוף תשעה חודשים, טוען עורך דינה של האם, פרדי יהב, עדיין לא בוצעו האבחונים.
מאז שהילדות הוצאו מהבית עלו כמה פעמים חששות כבדים מצד המשפחה שהן מנוצלות מינית על ידי מדריכים בפנימייה. "זה התחיל מזה שהן סיפרו לי על משחק חדש, משחק הטוסיק, שבו הן מראות את אחוריהן", אומרת יונית. "לא הייתי צריכה יותר מזה כדי להבין שיש פה משהו לא תקין. לפני ארבעה חודשים הגשתי תלונה במשטרה. החוקר אמר לי שחייבים להוציא את הבנות לחקירה מיידית, אבל עד כמה שידוע לי זה לא נעשה".
באחד המפגשים המועטים שלה עם בנותיה, הן העניקו לה תיקייה מלאה בציורים. ציור אחד משך את תשומת ליבה: נראית בו דמות של ילדה ללא ידיים עם אגן רחב, כשאיבר המין המצויר נראה גדול במיוחד. יונית ביקשה מד"ר זיוית אברמסון, פסיכולוגית ומטפלת משפחתית, לבחון את הציור.
"לפי התרשמותי, מעורר הציור חשד כבד שהילדות עוברות או עברו התעללות מינית", כתבה אברמסון בחוות דעתה. "חוסר הידיים בציור מבטא תחושה של חוסר אונים מוחלט. לעומת זאת בולט האגן שמרכזו בין שתי הרגליים הקטנות, שאי אפשר לעמוד עליהן, ואיבר המין מובלט כשהוא מכוסה בכתם עבה. כשהשוויתי את הציור הספציפי הזה לציורים אחרים שעשו הבנות לפני החשד לפגיעה המינית, ראיתי בצורה ברורה שהילדות יודעות לצייר ידיים ואצבעות. לאגן או לגודל הגוף לא היה שום ביטוי מיוחד". גם על כך הגישה יונית תלונה במשטרה.
לפני כחודש הגיעו הבנות לביקור של סוף שבוע בביתן, לראשונה מאז הוצאו ממנו, ביוני 2013. "בהתחלה הכל היה טוב, כל כך שמחנו להיות יחד, קבענו ללכת לים עם חברים", מספרת יונית. "אחי עשה על האש, והבנות היו מאושרות. אבל בדרך הביתה סיפרה לי אחת מהן שהמדריכים נכנסים אליהן בלילה למיטה. היא סיפרה שמכאיבים לה באיבר המין, מתחככים בה עד שזה כואב. הרגשתי כמו סכינים שחותכים אותי בבטן מבפנים".
יונית מיהרה עם הילדות לבית החולים וולפסון, כדי שאנשי מקצוע יבדקו את הבנות. ואולם, על פי סיכומי האשפוז בבית החולים, הילדות לא עברו בדיקה גופנית, שהיתה אמורה לאושש או להפריך את תלונתן. לדברי האם לא נערכה חקירת ילדים משום שהיא סרבה שבנותיה הקטנות ייחקרו ללא נוכחותה.
לאחר אשפוז של יממה לצורך השגחה, כששוטר שומר כל הזמן שהאם לא תברח עם הילדות, הגיע למקום פקיד הסעד שמטפל במשפחה, בליווי עשרה שוטרים, ולקח את הילדות בחזרה לפנימייה.

לילי. "הילדה שלי אמרה לי 'אמא, אני לא אשמה'" צילום: דודי ועקנין

"לקחו אותן מהמיטה"

"עד עכשיו, כמעט חודש לאחר המקרה, אני עדיין שומעת את הצעקות שלהן כשהחזירו אותן לפנימייה", אומרת יונית. "לקחו אותן מהמיטה, עם פיג'מה ובלי הנעליים שלהן, דחפו אותן לתוך מונית, כשהשוטרים כל הזמן חוסמים אותי ואת אמא שלי בגופם ולא נותנים לי להתקרב".
עו"ד יהב: "יש חוסר אמון מקומם של המערכת בכוונות של האם. היא נמצאת במאבק להחזרת בנותיה הביתה, ומהתנהלות המערכת ניתן להבין כי הם חושדים שהאם משקרת בנושא הפגיעות המיניות, כדי להשיבן לביתן".
יעקב בן יששכר יעקב בן יששכר מנכ"ל התנועה למען עתיד ילדנו
מנהל התנועה למען עתיד ילדינו, הפועלת למען שוויון בהליכי גירושים ומניעת הוצאת ילדים שלא לצורך ממשפחתם הטבעית, מלווה הורים רבים שילדיהם נפגעו מינית במסגרות חוץ־ביתיות. לדבריו, לאורך כל השנים שפנה אל רשויות הרווחה, המשטרה והמשרד לביטחון הפנים, לא ניתן מענה הולם ורציני לבעיה.
"במשך השנים נפגשתי עם הרבה מאוד אנשים, כולל פגישות אישיות עם שרי הרווחה, ובכל פעם קיבלתי תשובה שהנושא בבדיקה ובטיפול", מספר בן יששכר. "בפועל גיליתי שעולם כמנהגו נוהג, ומי שנשאר עם המצוקה היומיומית החריפה הם הילדים והוריהם – בלי שלמישהו אכפת, בלי שיטפלו בהם, בלי שיתייחסו אליהם ברצינות".
גורמים מקצועיים טוענים כי עבירות המין רבות יותר בפנימיות מאשר במשפחות אומנה, שאותן משתדלים לאתר ולאשר מראש בקפידה. ולמרות זאת, גם במשפחות האומנה נשמעים לא פעם סיפורים על פגיעות מיניות.
כך במקרה של בנה בן השבע של אסתי (46), שטען כי נעשו בו מעשים מגונים בבית האומנה. הילד הוצא מהבית לפני כשנתיים, ומאז היא נאבקת בכל כוחותיה כדי להשיבו, וחשה שנעשה לה עוול עצום. היא מורשית לפגוש אותו למשך שעה אחת בשבועיים במרכז קשר, אם כי היו תקופות ממושכות שבהן לא ראתה אותו כלל. את בנה השני, בן ה־13, הותירו רשויות הרווחה בבית, והיא מגדלת אותו באהבה כמיטב יכולתה.
"לפני חודש וחצי ישבתי עם הילד הקטן שלי במרכז הקשר, ופתאום הוא אמר לי שאח האומנה שלו נוגע בו באיברים האינטימיים ועושה לו כואב. נגעתי מהר בעובדת הסוציאלית שישבה לידנו ופיקחה על המפגש, כדי שתקשיב למה שהוא אומר, והיא הינהנה שהיא מקשיבה. רציתי לעשות סדר בדברים והתחלתי לשאול אותו שאלות, אם הוא ברוגז עם הילד הזה, אם הילד הזה חבר שלו. רציתי להבין מאיפה זה בא, והוא אמר לי: 'אמא, אל תכעסי עלי'.
"ואז שיחררתי צעקה. מה זה צעקה. את כל השנתיים של התסכול והכאב שיחררתי שם. אני אפילו לא זוכרת מה בדיוק אמרתי. לקחו לי את הילד ועכשיו פוגעים בו? ועוד פגיעה כזאת, שהיא הפחד הכי גדול שלי ושל כל אמא בעולם?
"העובדת הסוציאלית מייד הרחיקה ממני את הילד. אמרה לי: 'זה לטובתו'. ישבתי על הספסל בחוץ, ולא ידעתי מה קורה איתי. בכיתי ולא מצאתי מנוחה. אחר כך נתנו לו לחזור להיות איתי. אמרתי לו שטוב שהוא סיפר לי, והוא אמר לי: 'אמא, אל תעשי לי בעיות'. כשהסתיימה שעת המפגש, אמרתי לו: 'אל תדאג, אני עושה הכל כדי להחזיר אותך הביתה'".
בדיווח של לשכת הרווחה, שהמשפחה נתונה תחת פיקוחה, נכתב כי "האם החלה לתחקר את הילד על המשפחה האומנת והאחים במשפחה. כשסיפר לה על ילד אומנה אחר, היא שאלה 'הוא נוגע בך?' והילד ענה 'כן'. לשאלה היכן הוא נוגע, ענה: 'בבולבול. נוגע ככה, לוחץ לי חזק'. האם החלה לצעוק ולהתלהם וגם לפזר איומים לכל עבר. הילד אמר לה: 'אמא, מאוד טוב לי במשפחה, ואני אוהב את האמא האומנת'".
בעקבות האירוע, ביקוריה של האם עם בנה הופסקו לחלוטין, עד להודעה חדשה. לשכת הרווחה שבה מטופלת המשפחה מתכוונת להעביר את המפגשים המפוקחים למרכז קשר אחר. מאז ועד היום, במשך חודש וחצי, אסתי לא פגשה את בנה; היא לא יודעת מתי זה יקרה.
"אני לא מוצאת מנוחה, אין לי אוויר", היא אומרת. "אין לי ספק שהילד שלי נפגע. שנתיים אני בודקת איתו אם הכל בסדר, אם הוא נפגע, אם מתייחסים אליו כמו שצריך, והוא אומר שהכל בסדר. הפעם, מיוזמתו הוא אמר שפגעו בו. אני מאוד מפחדת מזה שהוא נמצא בידיים זרות, שהוא ישן בבית שהוא לא של אמא שלו. הוא כזה מתוק וטוב, הילד שלי".
מייד לאחר הדיווח של בנה הגישה אסתי תלונה במשטרה ועד כה לא נמסר לה ולעורך דינה היכן עומדת החקירה. עורך דינה של אסתי עידכן את בית המשפט בדבר הפגיעה המינית לכאורה והילד זומן לשיחה עם השופט שתוכנה חסוי. לאחרונה הגישו גורמי הרווחה בקשה להאריך בשנה את הצו שלפיו ימשיך הילד לחיות אצל משפחת האומנה.
"על עובדי הרווחה מוטלת האחריות המלאה לדאוג לבנה של אסתי כאילו היה הילד שלהם", אומר עורך דינה של האם, יוסי נקר. "זו הנחיה שניתנה בעבר בהכרעה של השופטת עדנה בן לוי מבית המשפט לנוער בחיפה. הילד נמצא במשמורת ובחסות של הרווחה, על פי חוק ועל פי צו. מה עושה הרווחה? ממתינה לחקירת המשטרה שאותה יזמה האם, וככל הידוע לנו אפילו לא חושבים על תחילת טיפול.
"גורמי הרווחה מגמדים את האירוע של אסתי, כדי לגמד את אחריותם לפגיעה לכאורה בקטין במשמרת שלהם", מוסיף עו"ד נקר. "מבחינתם, הדבר העיקרי הוא לא דברי הילד על כך שנפגע מינית – אלא תגובת האם כשהוא סיפר לה. זה מקומם. איך פקידת הסעד היתה מגיבה אם הילד שלה היה אומר שנוגעים בו באיבריו האינטימיים? היא לא היתה מאבדת את העשתונות?
"יש שם פשוט אפס הכלה לתחושות לגיטימיות של אם שנמצאת במצב כזה. באים בטענות להורים שילדיהם נפגעו. מי שלא מגלה חמלה והבנה כלפי ההורים האלה, לא ראוי לשאת בתפקיד ציבורי טיפולי.
"ברווחה לא רוצים להאמין לכנות התלונות של ההורים. פוסלים את המניעים שלהם מראש. חושבים שמדובר בתלונה שהיא בסך הכל חלק מהמאבק של ההורים להחזיר אליהם את הילדים. אלה המסרים שמועברים גם למשטרה, וכבר מתחילת החקירה יש שיתוף פעולה צמוד וברור בין שני הגופים האלה. מנסיוני, אני בספק אם המשטרה תעשה משהו כדי למצות את החקירה במהירות".
בהקשר זה יש לציין שעל פי החוק, חשד לפגיעות מיניות בילדים מתחת לגיל 14 נבדק על ידי חוקרי הילדים של משרד הרווחה, ולא על ידי חוקרי נוער של המשטרה. כלומר, נושא זה, כמו אחרים, נותר בתחום אחריותו של משרד הרווחה.
ומה היה קורה אם המצב היה הפוך, וגורמי הרווחה היו חוששים שילד נפגע מינית בביתו? "הם מייד היו פועלים להוציא את הילד מהבית", משיבה בנחרצות כרמייה אוריין, פסיכולוגית קלינית מוסמכת ומדריכה, שבעבר עבדה שנים רבות בשיתוף עם הרווחה ועם השירות למען הילד.
"במהלך 46 שנותיי כפסיכולוגית הייתי תקופה מסוימת בתוך המערכת, עבדתי בשבילה, עד שהבינו שאני מתנגדת בתקיפות להוצאת ילדים מבית הוריהם. ההנחה שלי היא שהבית הוא המקום הכי טוב לילד – בהנחיה, בתמיכה, בהדרכה. המדינה משקיעה בילד בפנימייה לפחות 10,000 שקלים בחודש. אם היו משקיעים רבע מהסכום הזה בטיפול בילד בבית, היה לו פי אלף יותר טוב. הוא היה מקבל טיפול ונשאר אצל מי שאוהב אותו. אפשר להדריך הורים איך להימנע מהשגיאות שנעשו, אם נעשו".

צופית גרנט: "במשך עשרה חודשים המדריך בפנימייה פגע בי מינית". צילום: מאיה באומל-בירגר 

חושבים שהילדים משקרים

פגיעות מיניות הן לא משהו שנשכח. גם לא אחרי עשרות שנים. צופית גרנט בת 49, והיא לא מסוגלת לשכוח את מה שקרה לה לפני יותר משלושים שנה.
"הייתי בשנות העשרה המוקדמות שלי, הגעתי לפנימייה אחרי שעברתי פגיעה מינית קשה מצד שכן. הייתי ילדה מפוחדת מאוד, פגיעה, כזאת שרק רוצה לצאת בסדר עם כולם ושלא יכעסו עליה. כבר בימים הראשונים בפנימייה אחד המדריכים שם עלי עין ושיבץ אותי בכוונה בחדר אחד עם ילדה אקסטרנית, שבכל ערב היתה יוצאת הביתה. באיזשהו שלב, הוא הפך את החדר שלי למשרד שלו. זה איפשר לו להיות איתי בחדר הרבה, וגם נתן לו את הלגיטימציה לשים על הדלת מנעול.
"במשך עשרה חודשים הוא פגע בי מינית. בכל פעם שחשד שאחד הבנים מנסה לפתח איתי קשר, היה משפיל אותי לעיני כל הכיתה. בסוף לא יכולתי יותר. התקשרתי לאמא שלי וביקשתי ממנה לבוא להוציא אותי משם".
גרנט לא סיפרה במשך שנים על ההתעללות שחוותה עם השכן ועם המדריך בפנימייה, וגם לא נחשפה לסיפורים נוספים כאלו מצד ילדים אחרים. היום היא מנסה להילחם בתופעה באמצעות עבודתה הטלוויזיונית, שבמסגרתה היא נחשפת להרבה מאוד מקרים של ניצול מיני בפנימיות.
"לא מזמן טיפלתי בילדה מכיתה ט', ששהתה בפנימייה טיפולית. בוקר אחד היא הרימה אלי טלפון, מבועתת כולה, וסיפרה שבלילה נכנס לחדרה ילד בוגר מכתה י"ב וניסה להיצמד בכוח אל שותפתה לחדר, תוך כדי חשיפת איבר מינו. הנערה הזאת התלוננה בפני הפסיכיאטרית של הפנימייה, והיא אפילו לא טרחה לברר את המקרה.
"ההתייחסות במקרה הזה, כמו במקרים נוספים שאני נחשפת אליהם, היא שהילדים משקרים וממציאים סיפורים. לצערי, אנשי המקצוע לא מבינים שאמת היא משהו בסיסי מאוד בעולם של ילדים שנותקו מההורים שלהם, כמוני. במשך שנים היה כל כך פשוט לנצל אותי. מילדה מנוצלת הפכתי להיות נערה מנוצלת ואישה מנוצלת.
"הניצול הזה מעוות את הנפש. הגיל השברירי הזה הוא גיל שבו זקוקים לגבולות ולהגנה. אני ממליצה בחום לעובדים הסוציאליים, שלפני שהם מאשימים ילדים שהם משקרים, שיבדקו טוב טוב למה ילד בא וזועק זעקה קשה כל כך. זה אף פעם לא קורה סתם".
"הדברים מתרחשים ומוכחשים ומוסתרים", אומרת פרופ' אסתר הרצוג. "זה נכון גם לגבי פגיעות שאינן מיניות, אם כי בפגיעות מיניות אי הטיפול חריף במיוחד. המשמעות של כל זה היא איומה, כי בעצם אין פה הגנה על ביטחון הילד ברמה הכי בסיסית. הילדים הוצאו מהבית כי לכאורה היו בסיכון, בלתי מוגנים ופגועים, וכעת הם לא חשופים לכך פחות אלא יותר. במוסדות, הפוטנציאל לפגיעה גבוה מאוד. המדריכים לא צמודים לילדים, אלה לא ילדים שלהם, ואין עליהם ביקורת אפקטיבית.
"כשהדברים החמורים צפים על פני השטח, הטיפול מבטל, משתרך, אם בכלל הוא קיים. אני רואה את זה שנים. האטימות האנושית גדולה, גם במערכת המשפט, לא רק במערכת הרווחה. הרי האחריות הסופית היא של השופטים. כשהם מאשרים להוציא ילדים מהבית, לעיתים על בסיס המלצות רעועות או מעוותות של פקידי הסעד, הם הופכים להיות שותפים בולטים לתוצאות ההרסניות האלה. איפה המצפון האנושי? האם שופטים הפכו להיות פקידים חסרי רגש וחסרי נשמה?"
*   *   *

תגובות

"משרד הרווחה משכלל את איתור המקרים ואת הטיפול"

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "תפקידה של הפנימייה הוא להגן על ילדיה ולחנכם למניעת אירועים אלו בכל האמצעים העומדים לרשותה. למרות מעטפת הגנה מירבית, דברים יכולים לקרות. הפנימיות הן מקום בטוח למדי, שמתמודד עם ילדים ונוער עם סיפורי חיים מורכבים. משרד הרווחה משכלל כל העת את הטיפול ואיתור המקרים, שאינם ניתנים למניעה לגמרי.
"משרד הרווחה עשה מספר פריצות דרך שיקטינו באופן משמעותי את כמות הפגיעות המיניות. ברמת המניעה: בפנימיות נמצאות ערכות תואמות גיל, המיועדות לפעילות הדרכתית למניעת הפגיעות המיניות וחינוך למיניות בריאה. השירות לילד ונוער, יחד עם מכון אשלים בג'וינט ישראל, ביצע תוכנית בת שלוש שנים לשיפור דרכי ההתמודדות של הפנימיות ויצירת מוגנות מינית לילדים.
"לאחרונה התקיים קורס הכשרה ייעודי לעובדים סוציאליים בפנימיות, שנמשך כשנה וחצי וכלל הכשרה ופרקטיקום לטיפול בפגיעות מיניות בפנימייה. כל הפסיכולוגים והפסיכיאטרים המועסקים בפנימיות מומחים בתחום הטראומה והפוסט טראומה של ילדים. לפני כשנה התקיים קורס ייעודי לכל המפקחים המחוזיים על הפנימיות והפיקוח הארצי להכשרה בתחום פגיעות מיניות בפנימייה.
"השנה יוקדש כנס שירות ילד ונוער בפנימיות לנושא המוגנות בפנימייה.
"בנוסף מתקיימות השתלמויות לעובדים סוציאליים המטפלים בנערים ונערות נפגעי תקיפה מינית, השתלמויות למנהלים ולמפקחים בתחום הפגיעות המיניות, השתלמויות לרכזות השירות לנערה ברשויות המקומיות והשתלמויות למפקחי השירות לנערים בנושא טראומות מיניות ואלימות בקרב בני נוער.
"יש להבין שהתנהגות מינית, שאינה מותאמת לגיל, גם אם על פניו נראית כפגיעה מינית, אינה בהכרח מצביעה על עבירת מין אצל ילדים עם התנהגויות מורכבות. הפגיעות המיניות נמצאות על רצף התנהגויות, ויש להתאים את ההתערבות החוקית לגיל הילד ולמאפייני ההתנהגות.
"הפנימיות חייבות בחובת דיווח על פי חוק העונשין. קיים נוהל דיווח לעו"ס לחוק הנוער, אשר פועל מיידית לפי שיקול דעתו והמידע העומד לרשותו ומחליט באשר לדיווח למשטרה. מרגע הגיע הדיווח למשטרה, אין הפנימייה נושאת באחריות על משך הזמן של החקירה ומשך הזמן של התהליך.
"כל ילד הנזקק לטיפול בגין פגיעה מינית מופנה לוועדת חריגים, כאשר בדרך כלל מאושרת לו תוכנית טיפול. במידה שמדובר בהתנהגות מינית חריגה המחייבת ליווי ומעקב אינטנסיבי, מאושרים חונכים צמודים לילדים להתמודדות עם התופעה. ילדים שנפגעו בקהילה ועברו להתחנך בפנימייה, זכאים להמשך טיפול במרכזים לפגיעות מיניות שהוקמו בקהילה.
"לגבי איכות המדריכים, שירות ילד ונוער במשרד הרווחה מגבש דרכי התמודדות מאז הישיבה בכנסת שצוינה בכתבה. נקבעו דיונים בראשות מנכ"ל משרד הרווחה והוזמן סקר מעמיק לגבי סוגיה זאת. אין ספק שרמת המדריך והשכלתו חיוניות יותר בפעילות הקבוצתית, ההדרכתית והחינוכית.
"בסוגיית הטיפול בתחום פגיעות מיניות מועדפות פרופסיות מקצועיות יותר בשל רגישות הנושא והמומחיות.
"השירות עוקב מקרוב אחר תופעת הפגיעות המיניות ועל פי נתוני 2013-2012 ונתוני חניכים בפנימיות המרכזיות של השירות: 92 מתוך 7,500 הילדים בפנימיות ביצעו תקיפה מינית בתוך הפנימייה. 126 מהילדים עברו תקיפה מינית בתוך הפנימייה. 457 מהילדים עברו פגיעה מינית בטרם הגיעם לפנימייה. מכאן שהפנימייה מהווה בחלק מהמקרים מענה לילדים פוגעים ונפגעים בקהילה.
"כיום, שירות ילד ונוער במשרד הרווחה אינו דוגל בהרחקת חניך פוגע מינית מהפנימייה, בדומה לחשיבה המקצועית המקובלת בארצות המפותחות. כל אירוע נבדק לגופו, על הנפגע מגינים בכל האמצעים ונכנסים לטיפול חינוכי טיפולי מעמיק.
"כל האירועים שצוינו מוכרים היטב לשירות ילד ונוער במשרד הרווחה. שלושה מהמקרים נחקרו במשטרה והתיקים נסגרו ומקרה נוסף מצוי עדיין בחקירה משטרתית, ומשרד הרווחה הקים צוות בדיקה לבחינת המקרה".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "אנו מנועים מלהתייחס לתיק ספציפי. בגין כל התלונות שהוזכרו נפתחה חקירת משטרה ובוצעו כל הפעולות הנדרשות, לרבות הפניית המעורבים לחקירות ילדים במשרד הרווחה, לו נתונה הסמכות הבלעדית לחקור קטינים מתחת לגיל 14. בתיקים שבהם נמצאה תשתית ראייתית לביצוע עבירה, הועברו הממצאים לפרקליטות לקבלת החלטה שכן הסמכות להגשת כתבי אישום בתיקים אלה מצויה בידם. לעניין עדכון המעורבים, במקרים שבהם נפגע העבירה הוא קטין, הזכות לקבלת מידע מוקנית להוריו".
מדוברות בית החולים וולפסון נמסר: "הנוהל במקרה של קטין עד גיל 12 מחייב בדיקת הילד במיון ילדים על ידי רופא ילדים, וכך גם נעשה במקרה של הבנות. בית החולים דיווח למשטרה על החשד לעבירה פלילית ואישפז את הבנות עד להגעת חוקר ילדים מטעם המשטרה. האם סירבה שהבנות ייחקרו ללא נוכחותה ובשל כך החקירה לא התבצעה. רופא משפטי לא הגיע מאחר שהוא מוזמן על ידי חוקר ילדים

פורסם ב רווחה | מתויג: , , , , , , , , , , , , , , | 1 Comment »

משרד הסעד חוטף וסוחר בילדים

פורסמה על־ידי YELADEINU ב- מרץ 16, 2014

יצא המרצע מן השק

בכתבה שפורסמה אתמול בידיעות אחרונות על האימוץ הבין-ארצי של ילדים מחו"ל הודה משרד הרווחה כי בתהליך זה מתקיים סחר בילדים, תמורתם משולם שוחד לפקידים, עובדים סוציאליים מקומיים, שופטים, מנהלי בתי יתומים ומאעכרים במדינות העולם השלישי. סחר בילדים מנוגד לחוק הבינלאומי ולאמנת האג להגנת הילד האוסרת להפיק רווחים מאימוץ ילדים.

עובדי הסעד אשר בעצמם חוטפים ילדים כפי שחטפו את ילדי תימן וכפי שהרייך השלישי חטף ילדים מיהודים.

 

10 עמותות ישראליות הפועלות בהיתר משרד הרווחה לייבא ילדים מחו"ל, ביניהן עמותות המעסיקות עובדות סוציאליות ופקידות סעד לשעבר,  הודו כי הן משלמות שוחד מתחת לשולחן לפקידים מושחתים במדינות המוצא, על מנת שאלו יספקו להם ילדים לאימוץ. משרד הרווחה הודה כי למרות שהוא מודע לתשלומי השוחד, הוא אישר לעמותות להמשיך לפעול. שחיתות צרופה !! כולם חברים של עובדי הסעד ומדובר במערכת סגורה .

האמת העובדים הסוציאליים מושחתים! זו עובדה .

שוחד הוא דבר מקובל

"בחלק מהמדינות שוחד הוא דבר מקובל…", כך טוענים מנהלי העמותות, תוך שהם מתעלמים לחלוטין מן ההיבט המוסרי וההרסני של התופעה החולנית הזו שהתפשטה למימדי מגיפה.

והרי ברור מדובר בעבירה פלילית ויש לפעול בארץ להעמידם לדין.

נזכיר לכם כי בחלק מהמדינות מילת נשים היא דבר מקובל.

בחלק מהמדינות רצח על כבוד המשפחה הוא דבר מקובל,

ובחלק מהמדינות שוחד הוא דבר מקובל…

ובישראל מותר לחטוף ילדים אם מדובר בעובדי סעד הם חסינים .

המאמר 'השקרים שאנו אוהבים לשמוע' מתאר באופן נרחב איך מתנהל סחר הילדים לאימוץ בעולם.

חסרים ילדים לאימוץ אז שומרים את הילדים הטובים לישראלים

"יש הרבה זוגות שמתחרים על כל ילד, וצריך לשלם למנהל בית היתומים בחו"ל כדי שישמור את הילדים הטובים לזוגות מישראל", כך טוענים בעמותות.

זה מזמן אנו טוענים כי ישראלים לא מאמצים מטעמים הומניטאריים אלא מטעמים אגואיסטיים. אם היו הומניטאריים באמת, היו מאמצים ילדים נכים וחולים שאף אחד לא רוצה אותם, אבל הישראלים רוצים את מה שקשה למצוא – תינוקות בריאים, זאת משום שנדיר מאד כי אם תנטוש את תינוקה הבריא, גם אם היא דלת אמצעים. לדרישות המאמצים הישראלים יש השלכה הרסנית על הילד. ההורים המאמצים שותפים בעקיפין לגרימת נזק לילדים אותם הם מאמצים בשני מישורים:

1. הביקוש לילדים מאומצים שלא קיימים יוצר היצע מלאכותי. הוא מדרבן את מקבלי השוחד להוציא יותר ילדים לאימוץ, משום שעל כל ראש הם מרוויחים כסף שחור. התוצאה: ילדים למשפחות נורמטיביות אך מוחלשות מוצאים מהבית לאימוץ כפוי כדי לספק את הביקוש לילדים, קרי לספק את צרכיהם של ההורים המאמצים. האימוץ כשלעצמו, קרי ניתוק הילד ממשפחתו ומורשתו הוא טראומטי לילד וגורם לו נזק רגשי.

2. בחלק מהמדינות נדרש כי טרם העברתו של הילד לאימוץ מחוץ למדינה, יש לאפשר להורים מאמצים מקומיים לאמץ את הילד. אם עוברת שנה והילד לא אומץ ע"י מאמצים מקומיים אזי הוא יכול להיות מאומץ באימוץ בינלאומי. במהלך שנה זו התינוק נמק במוסד, סובל סבל תהומי בשל התנאים הקשים במוסד וההזנחה הקשה, וכשהוא יוצא מן המוסד לאחר יותר משנה של שהות בו, נגרמים לו נזקים רגשיים והתפתחותיים קשים, ותהליך השיקום של הילד הוא ארוך.

מדוע הילד שוהה שנה במוסד? כדי לשרת את האינטרסים של ההורה המאמץ

ישראלי משלם 22 אלף יורו עבור אימוץ ילד מחו"ל. בפועל לא מאפשרים למאמצים מקומיים לאמץ את הילדים, משום שלמקבלי השוחד אין מהם רווחים. למקבלי השוחד יש רווחים רק ממשפחות מחו"ל. לכן, הפקידים ומנהלי בתי היתומים מחביאים את התינוקות הבריאים מפני המאמצים המקומיים כדי למסור אותם לאחר שנה למאמצים ישראלים ואחרים. הפקידים המקומיים מראים למאמצים המקומיים רק את הילדים החולים והנכים, ואלו נמנעים מלאמץ אותם כי גם הם רוצים ילדים בריאים.

בינתיים, הילדים הבריאים נמקים במהלך אותה שנה במוסד, ממתינים להורים הישראלים ש"יצילו" אותם מהמוסד, בו הם עוברים התעללות קשה שמקורה בהזנחה התינוקות אמנם בריאים בגופם אך כשהם יוצאים מן המוסד לאחר שנה של התעללות, הם פצועים קשות בנפשם, קרבנות גחמותיהם של מאמצים שאובססיביים לילד בכל מחיר, גם במחיר סבלו של הילד.

בישראל רוב הילדים שהובאו מאוריינה לרובם בעיות היתנהגות בשל כך ששהו זמן רב בתוך חדרים ללא יכולת לתקשר עם הסביבה .

התוצאה: הילדים עוברים טראומה קשה שמצריכה תהליך שיקום ארוך. לרבים מן הילדים הללו יש בעיות קשב והיפראקטיביות כתוצאה מהשהות במוסד. פירוט נרחב על סבלם של הילדים הללו ניתן לקרוא בתחקיר של אריאלה איילון: לא לילד הזה פיללתי.

פורסם ב רווחה | מתויג: , , , , , | Leave a Comment »

יעקב בן יששכר זוכה פרס זכויות אדם 2008

פורסמה על־ידי YELADEINU ב- מרץ 15, 2014

יעקב בן יששכר זוכה פרס זכויות אדם  .2008

היתעללות עובדי הסעד מונעת מכסף והרבה כסף  ובשל כך חוטפים אלפים ילדים ממשפחתם הטיבעית .

 

 

פורסם ב רווחה | מתויג: , , , , , , | Leave a Comment »

כך משקר משרד הרווחה בגלי צה"ל

פורסמה על־ידי YELADEINU ב- מרץ 13, 2014

יעל דן מראיינת את חנה סולצקי עובדת הסעד הראשית לחוק הנוער .

חנה סולצקי צועקת ומשתוללת  ומגבה חטיפת ילדים למוסדות הרווחה .

השקרים הגיעו לכך שמשרד הרווחה טוען שכול 10 המשפחות נבדקו ונמצאו לא מתאימות

העובדות הם שלא הייתה כול פנייה לשום משפחה.

שר הרווחה זהו הפרצוף האמיתי של המשרד בו אתה עומד תתעורר כך אומרים הורים שאינם מאמינים לשר הרווחה המגבה את עובדי משרדו.

פורסם ב רווחה | מתויג: , , , , , | Leave a Comment »

משפחת האומנה מגבעתיים מיתעללת בקטין ,ומפירה צו בית משפט בעידוד עובדת הסעד יעל נמרוד

פורסמה על־ידי YELADEINU ב- פברואר 25, 2014

כתבה זו עוסקת בתעשיית האימוץ בחסות עובדת הסעד יעל נמרוד משהשרות למען הילד.

יעל נמרוד הבטיחה למשפחה בגבעתיים שתספק לה ילד לאימוץ .

ממציאה חוות דעת לטובת הרווחה.

המשפחה הינה מהעיר גבעתיים והיא בתחילה הייתה משפחה אומנת אך עובדת הסעד  יעל נמרוד שאין סיכוי שהילד יילקח  מהם מאחר והוא יאומץ על ידם.

מזה זמן  היתנהלו דיונים כאשר השופטת אבירה אשקלוני שמונתה לדון בתיק העבירה את הייצוג של האם לחברתה הטובה איילת קריספל שכבר הייתה אחראית לחטיפת ילד אחד  מהאם .

במשך זמן רב סירבה להעביר את התיק ואף את החלטות בית המשפט כדי שלא יוגש ערעור.

תיק זה הועבר לעורך דין  פרדי יהב  שהחל להילחם על החזרתו של הילד לאימו .

לשופטת אבירה אשקלוני לא התאים עו"ד יהב והיא עושה הכול להכשילו .

אבירה אשקלוני

עובדת הסעד יעל נמרוד אף ביקשה למנות את חברתה ללי קירשנזון ממכון דיעה במודיעין הידוע  כחותמת גומי .

ללי קרשנזון

עובדת הסעד לא טורחת לסייע לאם מזה כשנה וחצי וכול הזמן טוענת בפניה שהילד לא שלה והוא יועבר לאימוץ

כאשר הבינה המשפחה בגבעתיים שיש חשש סביר שהילד לא יאומץ על ידם החלו לבוא לעובדת הסעד יעל נמרוד  שתעשה הכול לבטל את הביקורים כדי לייצור נתק.

האם הגיעה לפגישות ונטען ע"י עובדת הסעד גואנה מהשרות למען הילד בתל אביב שהמשפחה מסרבת להביא את הילד מאחר והילד לא רוצה.

מדובר בילד בין שנה ושמונה חודשים אשר מעוכב היתפתחות בשל הזנחה של הרווחה והמשפחה האומנת.

האם הגיעה לפגוש את בנה  ומשפחת האומנה הונחתה ע"י הרווחה לא להביאו.

האם פשוט בכתה אך עובדת הסעד בפנים קפואות אין מה לעשות הילד לא רוצה לבוא.

האם הגישה בקשה לביזיון החלטת בית המשפט והשופטת אבירה אשקלוני נוקטת סחבת מכוונת ואיננה מורה להביא את משפחה האומנה לחקירה בבית המשפט ,כמו כן מסרבת לתת את פרטיה בניגוד לחוק כדי שהאם תוכל להגיש תלונה במשטרה בשל הזנחה והפרת צו בית המשפט .

יעל נמרוד עובדת הסעד מהשרות למען הילד אף טוענתץ שיש לקחת ילד בן 8 חודשים לפסיכיאטר כדי שייתן חוות דעת שהילד לא יראה את אימו כול זאת בניגוד לחוק.

האם הביעה את מורת רוחה כנגד בית המשפט,ועובדת הסעד שברור שאין משפחת האומנה יכולה ללכת לשום פסיכיאטר ללא רשות האם ובית המשפט.

האם בתמיכת  עמותת התנועה למען עתיד ילדנו תגיש תלונה נגד משפחת האומנה,עובדת הסעד יעל נמרוד ,וכן נגד שופטת בית המשפט אבירה אשקלוני להנהלת בתי המשפט,נציבות השופטים,ושרת המשפטים  .

שמה ופרטיה של משפחת האומנה יפורסמו כדי לא לאפשר את תהליך האימוץ כפי שתכננה עובדת הסעד יעל נמרוד ,ואף נשקלת תביעת נזיקין בשל הנזק שנגרם לבנה.

פורסם ב רווחה | מתויג: , , , , , , , , , | Leave a Comment »

התנועה למען עתיד ילדנו חושפת את הקומבינה של מכון שקד עם עובדות הסעד ,ובתי המשפט

פורסמה על־ידי YELADEINU ב- פברואר 22, 2014

"העובדת הסוציאלית אמרה לי לוותר על ילדיי"

כך מנהלת מערכת בתי המשפט הרקובה ,עם עובדות הסעד ומכונים פרטיים  כדי לחטוף ילדים מהוריהם לאימוץ,אומנה והוצאה חוץ ביתית כמו כן אבות ,ואימהות גרושים  אשר מופנים למכון פרטי בעלות של עשרות אלפי שקלים למסוגלות הורית  בדיקה שאין לה כול בסיס מדעי .

העובדת הסוציאלית אמרה לי לוותר - כך טוענת אם שילדיה נלקחו ממנה בעקבות דוח של מכון 'שקד' לפסיכולוגיה מרחובות. תלונות שהצטברו נגד המכון המספק שירותי איבחון וטיפול, וגם חוות דעת שנידונו בבית המשפט, מעלות חשש כי במקרים מסוימים הוא נשען על מסקנות משרד הרווחה, מסיבות כלכליות

העובדת הסוציאלית אמרה לי לוותר – כך טוענת אם שילדיה נלקחו ממנה בעקבות דוח של מכון 'שקד' לפסיכולוגיה מרחובות. תלונות שהצטברו נגד המכון המספק שירותי איבחון וטיפול, וגם חוות דעת שנידונו בבית המשפט, מעלות חשש כי במקרים מסוימים הוא נשען על מסקנות משרד הרווחה, מסיבות כלכליות

בלי הילדים

בתמונת פספורט זעירה, החבויה בתוך נרתיק תעודת הזהות של האם, מצולם בנה הקטן בן הארבע. בתמונה, שמקומטת מעט לאחר שנים ארוכות של געגועים ודמעות, הוא מחייך. אמו, שאוחזת את התמונה בעדינות, מחייכת אליו בחזרה. חמש שנים עברו מאז צולמה התמונה. הילד כבר בן תשע, אבל לאמו אין אף תמונה עדכנית שלו. "במרכז הקשר אסור לצלם", היא מסבירה. "וזה המקום היחיד שבו אני רואה אותו בשנים האחרונות, שעה וחצי בשבוע, עם השגחה של עובדת סוציאלית. כשהוא רואה אותי, הוא מחבק אותי ומבקש לבוא איתי הביתה. הלוואי שיכולתי לקחת אותו".

את אחיו הבכור, שנלקח ממנה כשהיה בן שש והיום הוא כבר בן 11, לא ראתה מאז נלקח ממנה. "הוא לא נכלל בהסדרי הראייה", היא מספרת. "אחרי שנים ארוכות של הכפשה והשחרת השם שלי מצד בן זוגי לשעבר, העובדות הסוציאליות טוענות שזה לא טוב בשבילו לפגוש אותי". חמש שנים היא נלחמת כדי להשיב לחזקתה את ילדיה, או לפחות לקבל את הזכות לפגוש אותם בהסדרי ראייה הוגנים. "העובדת הסוציאלית כבר אמרה לי לוותר", היא מספרת בשקט. "היא אמרה שעוד כמה שנים הם יגיעו לגיל 18 ואז אני אוכל לראות אותם, אבל איך אני יכולה לוותר? הבאתי שני ילדים לעולם, הם חלק ממני, מהלב שלי, איך אני יכולה לוותר במאבק כל כך צודק".

מתי איבדת את ילדייך?

"ב- 2009 הוציאו את הילדים מהבית בצו חירום. הם היו בני ארבע ושש".

למה הם נלקחו ממך?

"הטענה הייתה שאני אלימה ומסוכנת לילדים".

 זה נכון?

"לא. כמה חודשים קודם לכן החל סיכסוך גירושין ביני ובין בן זוגי לשעבר. חודשיים לפני שהילדים הוצאו מהבית, נקבע על ידי בית משפט שאני מקבלת משמורת על הילדים. פתאום הוא התחיל להגיש נגדי כמות עצומה של תלונות במשטרה. 12 תלונות הוגשו יום אחרי יום. הוא טען שאני אלימה לילדים ומסכנת אותם. יש לי מסמך שמאשר שעברתי איבחון למסוגלות הורית אצל פרופסור בבית חולים 'איכילוב', שקבע חד משמעית שאני לא מסוכנת לילדים. לאחר מכן נסגרו כל התיקים נגדי מחוסר אשמה פלילית".

האם מניחה על השולחן קלסר עב כרס. בתוכו מסודרים בדקדקנות עשרות מסמכים משפטיים, איבחונים ודוחות. היא מדפדפת בין המסמכים, עד שהיא מגיעה לעמודים החתומים על ידי משטרת ישראל והפרקליטות. "הרינו להודיעך כי החקירה בעניינך שנפתחה בגין חשד לביצוע עבירת התעללות פיזית/נפשית של אחראי בקטין נסתיימה בשלב זה", נכתב שם. "התיק נסגר על יד פרקליטות מחוז תל אביב. עילת הסגירה: לא נמצאה אשמה פלילית במעשייך".

 "לא דיברו איתי"

עם סגירת תיקי החקירה היא הייתה בטוחה כי ילדיה ישובו אליה, אך המציאות הוכיחה אחרת. "הילדים נשארו אצל אביהם", היא ממשיכה לספר. "פקידות הסעד החליטו, מסיבה לא ברורה, שהילדים, לא רק שלא יחזרו אליי, אלא שגם לא אזכה להסדרי ראייה הוגנים". את בנה הצעיר היא רואה פעם בשבוע תחת השגחה ואת בנה הבכור אינה פוגשת כלל. האם סירבה לוותר ופנתה שוב ושוב לגורמי הרווחה. "בספטמבר 2013 החליט בית המשפט שאעבור איבחון במכון 'שקד' ברחובות לקביעת המסוגלות ההורית שלי וכדי לסייע לבית המשפט להחליט אם אזכה לראות שוב את ילדי. לא הייתה לי שום אפשרות בחירה. נקבע שמכון 'שקד' הוא זה שיבצע את האיבחון, כי הוא זה שעובד עם משרד הרווחה".

 עשית את האיבחון?

"הם מעולם לא דיברו איתי. לא פנים מול פנים ואפילו לא בטלפון. הדבר הראשון שצריך לעשות לפני שפונים לבית המשפט כמכון מאבחן ומטפל הוא לדבר איתי. במקום לדבר איתי הם הוציאו מכתב בלע לבית המשפט".

לפי מסמכים רשמיים, בספטמבר 2013 מינה בית המשפט את מכון 'שקד' לבקשת עובדות משרד הרווחה לערוך איבחון לאם ולילדיה. לטענת האם, סמכויות הפיקוח של המכון פגו בנובמבר 2013, אך עד לאותו יום לא נערך לה לטענתה איבחון, ואיש מהמכון לא שוחח עימה. למרות זאת, חודשיים לאחר מכן הגיע לבית המשפט מכתב מטעם מכון 'שקד'. "לא רק שהם מכפישים אותי שם, וזה בלי שדיברו איתי בכלל, אלא שהם גם מציינים כי קראו את התיק המשפחתי החסוי, למרות שסמכויות הפיקוח שלהם פגו, כך שאסור היה להם לעיין בתיק הזה באופן חוקי".

מה הטענה שלך נגדם?

"הטענה, שבגללה גם פניתי לבית המשפט, ואני גם מתכוונת לתבוע את המכון ישירות, היא שהם גרמו לי נזקים, פעלו בצורה לא חוקית, ולא רק שהם לא הגנו על שלום הילדים שלי, כפי שהיו אמורים לעשות, אלא שהם גם מזיקים ומתנהלים באופן לקוי. מכון שצריך לספק חוות דעת לבית המשפט אמור להיות נייטראלי. לצערי, הם אנשי משרד הרווחה לכל דבר ועניין. המכתב שהם היפנו לבית המשפט, בכלי בכלל לדבר איתי, מוכיח שהם נשענים באופן ישיר על תסקירי העובדות הסוציאליות. הם מקבלים ממשרד הרווחה כסף על כל דוח שהם מגישים, ואת זה אומרות הפסיכולוגיות במכון בעצמן, כך שיש להם אינטרס לשרת את משרד הרווחה.

במכון הגיעו עם דעה מוקדמת עליי, ולמרות שכל התיקים נגדי נסגרו מחוסר אשמה, ויש לי מסמכים המעידים שאינני מסוכנת לילדיי, במכון 'שקד' קיבלו את חוות הדעת של פקידות הסעד, וזהו.

מנהלות המכון מבקשות במכתב מבית המשפט 'להגן' עליהן מפניי, ושם מבינים את הכל. חוות הדעת שלהן כבר נכתבה ומוטה".

העובדת הסוציאלית אמרה לי לוותר - כך טוענת אם שילדיה נלקחו ממנה בעקבות דוח של מכון 'שקד' לפסיכולוגיה מרחובות. תלונות שהצטברו נגד המכון המספק שירותי איבחון וטיפול, וגם חוות דעת שנידונו בבית המשפט, מעלות חשש כי במקרים מסוימים הוא נשען על מסקנות משרד הרווחה, מסיבות כלכליותהעובדת הסוציאלית אמרה לי לוותר – כך טוענת אם שילדיה נלקחו ממנה בעקבות דוח של מכון 'שקד' לפסיכולוגיה מרחובות. תלונות שהצטברו נגד המכון המספק שירותי איבחון וטיפול, וגם חוות דעת שנידונו בבית המשפט, מעלות חשש כי במקרים מסוימים הוא נשען על מסקנות משרד הרווחה, מסיבות כלכליות

לא מוותרת

האם נלחמת בימים אלה בשתי חזיתות משפטיות שונות. היא הגישה עתירה לבית המשפט העליון, שבה היא מציגה את מכון 'שקד' כגורם המוטה להשקפתה לטובת משרד הרווחה, ובכך מונע ממנה את הזכות לראות את ילדיה, ובנוסף הגישה תלונה לנציבות תלונות הציבור על שופטים. שם היא טוענת, כי שופט בבית המשפט התיר קבלת מכתב ממכון 'שקד', שבו יש "משוא פנים וגיבוש דעה מוקדמת", וכן כי המכון פנה לבית המשפט ב"חוסר סמכות מוחלטת בתיק משפחה חסוי".

"לפעמים אני מרגישה שאני נלחמת נגד תחנות רוח, אבל אני לא מתכוונת לוותר. חמש שנים אני רואה את הילדים שלי רק מרחוק. לפעמים אני רואה את הבן הקטן שלי בדרך לבית הספר, עם ההליכה המסורבלת שלו, שאני מכירה כל כך טוב מאז שהתחיל ללכת". היא משתתקת לרגע ומנגבת את עיניה מהדמעות. "חמש שנים שלא חגגתי להם יום הולדת, או אמרתי להם לילה טוב. אסור לי ליצור איתם קשר, אסור לי להתקשר. אני לא מסוגלת לשבת ולחכות".

את רואה פתרון באופק?

"כשבית המשפט מינה את מכון 'שקד', חשבתי שזה יהיה הפתרון. שיגיע מכון נייטראלי, ויראה שאני לא מה שפקידות הסעד כותבות עליי בלי קשר למציאות. מהר מאוד הבנתי שהמכון הזה מסייע קודם כל לעצמו.

הוא גוף כלכלי, עושה דברו של משרד הרווחה, ומה שהעובדות הסוציאליות רוצות שיהיה כתוב בדוח, זה מה שיהיה כתוב. באתי אליהם עם ידיים נקיות והזדעזעתי לגלות שעוד לפני שדיברו איתי הם כבר גיבשו עליי דעה וחיברו מכתב לבית המשפט.

הלוואי שיימצא פתרון.

הילדים שלי במרחק נגיעה, ואני כל כך מתגעגעת".

תלונה למשרד הבריאות

אמא זו היא אינה היחידה שטוענת להתנהלות לקויה של המכון הרחובותי. בשבועות האחרונים הוגשה למשרד הבריאות תלונה חתומה על ידי יעקב בן יששכר, העומד בראש 'התנועה למען עתיד ילדינו' שנלחמת למען זכויות הורים. במכתב דורש בן יששכר מהמשרד לבדוק את התנהלותו של מכון 'שקד', ואף להפסיק את פעילותו. "מכון 'שקד' הוא מכון שבו פסיכולוגים אמורים לתת חוות דעת לעניין כשירות הורים לגדל את ילדיהם, אך הוא בונה חוות דעת לפי רצון הרווחה", כותב בן יששכר. להשקפתו, "המכון מסתיר את קשריו עם עובדי הסעד, שלפעמים אף יושבים במכון ומנפיקים יחד את חוות הדעת. יש פה תעשיית מיליונים של כ־25 אלף שקל לאיבחון".

לדברי בן יששכר, 'התנועה למען עתיד ילדינו' מייצגת עשרות הורים מול שירותי הרווחה בבתי המשפט. "מכון 'שקד' הוא אחד המכונים הפרטיים שעובד עם בתי המשפט, עושה איבחונים, קובע מסוגלות הורית, ומשנה חיים של אנשים. משרד הרווחה עובד עם כ־15 מכונים פרטיים שכאלה, ועומד על כך שכשנדרש איבחון, הוא ייעשה באחד המכונים הללו בלבד", הוא טוען.

"נתקלתי וייצגתי הרבה מקרים שמוכיחים, לצערי, כי האיבחונים שנעשים במכון 'שקד' אינם נייטראליים לכאורה, אלא הם איבחונים שמקבלים גיבוי מלא ממשרד הרווחה ונעשים לפי רצונו".

אחד המקרים בהם סייע בן יששכר למשפחה במאבק מול מכון 'שקד', היה במקרה של משפחה שבה האם הייתה מכורה לסמים.

"הסיפור שלנו עם שירותי הרווחה התחיל לפני כעשר שנים", מספר אבי המשפחה. "אשתי הייתה מכורה לסמים ולא הצליחה להיגמל. אני רופא במקצועי, והיו לנו אז שלושה ילדים, הקטנה הייתה בת שלושה חודשים בלבד. כדי לקבל סיוע במוסד גמילה פנינו למחלקת הרווחה בעיר והסברנו את המצב".

אחרי בדיקה האם נכנסה למוסד גמילה והאב נותר לבדו עם שלושה ילדים, שהגדול בהם היה בן שבע. בשלב מסוים יצאה האם מהמוסד וחזרה הביתה. "כל אותו זמן איש במשרד הרווחה לא דיבר על הוצאת הילדים מהבית", מבהיר האב. "אני מעולם לא נגעתי בסמים או אלכוהול, עבדתי והייתי אב נורמטיבי לילדיי. אשתי התמודדה עם הצרה, אבל בשש השנים האחרונות היא נקייה לחלוטין, וכל הזמן הזה היינו בקשר עם הרווחה. בימים קשים הם סייעו לנו בחבילות מזון ובעזרה כלכלית לחינוך וחוגים. כל מה שהם אמרו לנו, תמיד עשינו. גם כשהם אמרו לנו שאנחנו צריכים ללכת למכון 'שקד' כדי לעבור איבחון משפחתי, לא אמרנו לא".

עברתם איבחון?

"היינו בכמה פגישות. הילדים עברו איבחון לבד ועברנו איבחון כבודדים וכמשפחה. שיתפנו פעולה בכל דבר, ואז הזמינו אותנו לפגישת סיכום. אנחנו יושבים שם, ופתאום הם אומרים 'החלטנו שלא מתאים לילדים להיות בבית, וצריך להוציא אותם למסגרות'. זה אומר שאת שני הגדולים צריך להעביר לפנימיות ואת הילדה הקטנה למשפחה אומנת. השמיים נפלו עלינו. לא האמנו שזה קורה לנו".

מה עשיתם?

"דבר ראשון פנינו לעורך דין. כשהבנו שלא נוכל לעמוד בסכומים האלההתחלנו לחפש בנרות מישהו שיוכל לעזור, והגענו לבן יששכר. הוא ייצג אותנו מול המכון, ודרש לראות בוועדת ההחלטה של משרד הרווחה את כל המסמכים שהובילו להחלטה הזאת. התברר שלאיבחון של המכון אין כל קשר למציאות. הם טענו, למשל, שאני עובד מצאת החמה עד צאת הנשמה, ואין לי זמן לילדים, דבר שבכלל לא נכון, אבל זה כתוב בדוחות הישנים של העובדות הסוציאליות. אם הם היו רק שואלים, הייתי אומר להם שבהחלטה משותפת עם אשתי אני נמצא בבית כבר כמה חודשים ולא יוצא לעבודה.

הם גם טענו שההישגים של הילדים בבית הספר ירדו. בוועדה הצגנו להם דוחות עדכניים מבתי הספר, שמלמדים שדווקא יש מגמת עלייה אצל כל שלושת הילדים. מה שעשו במכון הזה היה להסתמך על תסקירים שנעשו בעבר על ידי פקידות הסעד, ולבטל את ההתרשמות הכללית מאיתנו, כדי לכתוב את מה שבמשרד הרווחה הכתיבו להם".

"אני באופן אישי מכה על חטא", מצטרפת האם לשיחה. "היו לי טעויות בעבר, זה נכון, הילדים יודעים, ואני רק מנצלת את העבר שלי כדי לחנך אותם אחרת, כדי שילמדו מהטעויות שלי. המצב של המשפחה שונה ממה שהיה בעבר. אנחנו עושים הכל כדי להיות הורים טובים לילדים שלנו, אבל זה לא עזר.

ברגע שהגעתי למכון 'שקד' הרגשתי עוינות מיידית כלפיי. הם התעלמו לחלוטין ממה שקורה מול העיניים שלהם. הם שכחו דבר אחד קטן באיבחון שלהם – הרי כל המטרה היא טובת הילד, ואחד המרכיבים החשובים בטובת הילד הם האהבה וההגנה של הוריו".

בסופו של דבר קיבלו ההורים את מבוקשם וילדיהם נשארו בבית עם אבא ואמא. "בעקבות הצגת הנתונים בוועדה ובעזרתו של בן יששכר הילדים שלנו עכשיו בבית, אבל לא כל הורה היה מצליח להתמודד עם המערכת הזאת, ששולחת אותך למכון שהוא לכאורה פרטי, ואמור לעזור לך, ובעצם יש לו אינטרסים אחרים לגמרי", מסכם האב.

העובדת הסוציאלית אמרה לי לוותר - כך טוענת אם שילדיה נלקחו ממנה בעקבות דוח של מכון 'שקד' לפסיכולוגיה מרחובות. תלונות שהצטברו נגד המכון המספק שירותי איבחון וטיפול, וגם חוות דעת שנידונו בבית המשפט, מעלות חשש כי במקרים מסוימים הוא נשען על מסקנות משרד הרווחה, מסיבות כלכליותהעובדת הסוציאלית אמרה לי לוותר – כך טוענת אם שילדיה נלקחו ממנה בעקבות דוח של מכון 'שקד' לפסיכולוגיה מרחובות. תלונות שהצטברו נגד המכון המספק שירותי איבחון וטיפול, וגם חוות דעת שנידונו בבית המשפט, מעלות חשש כי במקרים מסוימים הוא נשען על מסקנות משרד הרווחה, מסיבות כלכליות

קישורים:

פורסם ב רווחה | מתויג: , , , , , , , , | 1 Comment »

עובדת הסעד יעל נמרוד משקרת לבית המשפט וטוענת שהילד מדבר למרות שאיננו מדבר.

פורסמה על־ידי YELADEINU ב- פברואר 7, 2014

יעל נמרוד היא אישה מסוכנת שלא מפחדת לשקר  בבית המשפט .

 

למרות החלטות בית המשפט להרחיב את ביקורי האם עם הקטין היא מגישה בקשת סרק בשבו היא מבקשת להפסיק את הביקורים.

ללי קרשנזוןללי קרשנזון פסיכולוגית מטעם הרווחה .

מדבר בקטין שהועבר למשפחת אומנה שהיתברר שהיא מזניחה את הקטין והוא סובל מקשיי היתפתחות.

משפחת האומנה אשר בה נמצא הילד רוב הזמן הונחתה ע"י עו"ס יעל נמרוד לומר שהילד מדבר והוא מסרב לראות את אימו.

האם מבקרת בקביעות את בנה  והקטין מאוד שמח לראותה.

מדובר באם ראוייה אשר פועלת להשבת בנה החטוף.

העו"ס יעל נמרוד פנתה לפסיכולוגית מטעם הרווחה ללי קרשנזון שתמלא חוות דעת שיקרי שיש להוציא את הקטין לאימוץ  .

ללי קירשזנון היא פסיכולוגית  כפי הנראה בעלת הפרעה נפשית קשה  שמהווה חותמת  גומי  לרווחה.

ללי היא אוייבת האבות הגרושים ,ובעד אימוץ ואומנה היא איננה בעלת דעה מקצועית ותמיד דעתה חופפת לדעת גורי הרווחה.

המערכת פנתה לפעילים חברתיים ופסיכולוגים שביקשו להישאר בעילום שם כולם ביקשו להיזהר מהאישה המסוכנת כפי שתארו והביעו היתנגדות ללכת אליה.

 

פורסם ב רווחה | מתויג: , , , , , , | Leave a Comment »

הפגנה נגד חטיפת ילדים ע"י עובדי הסעד ,וחותמת הגומי של בתי המשפט.

פורסמה על־ידי YELADEINU ב- ינואר 25, 2014

הפגנה נגד חטיפת ילדים ע"י עובדי הסעד ,וחותמת הגומי של בתי המשפט.

בהפגנה שהייתה בכיכר הבימה מחו עשרות נגד חטיפת ילדים ע"י עובדי הסעד .

מערכת הסעד עושה הרבה כסף מהוצאת ילדים ועמותות האומנה אף מקבלות בונוסים .

הפגנה זו היא הראשונה בסידרה ,שלאחר מכן יגיעו ההפגנות מול בתי השופטים ועובדות  הסעד .

משמרות מחאה יימשכו עד העמדת עוןבדי הסעד לדין בינלאומי  כפי שיקרה בשבועות הבאים.

מארגנני המחאה מסרו  שאם לא יהיה  שקט עד שילדיהם יוחזרו .

הגיע הזמן שעובדות הסעד ומשפחתם יבינו עם מי יש להם עסק .

ברוב המשפחות אין יודעים מה האם שהינה עובדת סעד עושה.

היא מספרת להם שהיא מצילה ילדים ממשפחות מיתעללות.

האמת  חייבת להיאמר עובדות הסעד מתעללות ,ואחראיות לאונס והיתעללות בילדים האישור בתי המשפט.

הציבור מוזמן להיצטרף למאבק  להעמיד לדין את עובדות הסעד .

 

 

 

פורסם ב רווחה | מתויג: , , , , , , , | 2 Comments »

כך שולטת האליטה האשכנזית במזרחיים,חוטפת את ילדיהם ,ושולטת בהם כלכלית.

פורסמה על־ידי YELADEINU ב- אוקטובר 20, 2013

כך משתמשת האליטה האשכנזית בכלכלה הניאו־ליברלית כדי להחליש את המזרחים ולנהל את חייהם .

פרופ' מנחם מאוטנר, מהמשפטנים המוערכים בישראל ובשר מבשרה של האליטה, מגיש כתב אישום מפוכח וחריף.

יעקב בן יששכר מציין ומוסיף שהאליטה האשכנזית היושבת בבתי המשפט וברווחה מוציאה לרוב ילדים מזרחיים מביתם .

רוב השופטים בבתי המשפט לנוער הם אשכנזים

ובערכאות הערעור חוסמים שופטים אשכנזים את  הערעורים.

לאחרונה הוצאו ילדים אתיופיים מרשות הוריהם והחוק שיש למנות ידיד קרוב עפ"י חוק הנוער זכה לזלזול ע"י אותם שופטים שנתבקשו לדון.

ילדים חשופים לאלימות ואונס בפנימיות ובתי המשפט האשכנזיים דוממים .

הדרך היחידה להתמודד עם הפגיעה של בתי המשפט והרווחה הינו ע"י תביעות בארצות הברית ,ובאו"ם .

בתחילת אוקטובר 2001 קיבלתי מכתב שעליו היה חתום פרופ' מנחם מאוטנר, אז דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב שבה עתיד הייתי להתחיל ללמוד כעבור שבועיים. במכתב בירך אותי מאוטנר על בחירתי בפקולטה ואיחל לי בהצלחה. אל הברכות צירף רשימה ארוכה של קלאסיקות ספרותיות שלדעתו כל משפטן רציני צריך לקרוא. אצל וירג'יניה וולף, פרימו לוי, אלבר קאמי ואחרים, הסביר מאוטנר, מסתתרות האמיתות האוניברסאליות, הנצחיות, שיאפשרו לכל המשפטנים לעתיד להבין טוב יותר את הדרך שבה פועל העולם.

בדיוק 12 שנה אחר כך, בסלון ביתו שקירותיו מחופים בספרים, פניו של פרופ' מאוטנר נשטפים בגאווה כשהוא מספר לי שבנו הבכור הוא עורך דין שנטש את המקצוע וכיום מחזיק בכמה ברים בתל אביב. הגאווה הזאת לא מפתיעה. מאוטנר, כבר לא הדקאן אבל עדיין פרופסור מן המניין בתל אביב, הוא קודם כל אדם רווי סתירות. מצד אחד, רומנטיקן של המשפט שרואה בתחום דיסציפלינה כמעט רוחנית שנמצאת בדיאלוג תמידי לא רק עם מדעי החברה אלא גם עם מדעי הרוח ועם אמנות; מצד שני, מרצה פופולרי לדיני חוזים שחינך רבים מהטכנוקרטים של המשפט, בגופים הציבוריים או במערכות הדורסניות של המשרדים הפרטיים. מצד אחד, פרופסור חילוני־שמאלני־אשכנזי שגדל ברמת אביב הישנה וחי כיום ברמת אביב ג'; מצד שני, יקיר הציונות הדתית וגם אחד ממנופפי האצבע כלפי חבריו האשכנזים, שאחראים לדבריו לניכור שחשים רבים מבני הפריפריה המזרחית כלפי מוסדות המדינה.

זו האמירה המשמעותית והחשובה של אחד מחוקרי המשפט החריפים והביקורתיים בישראל – חריף וביקורתי כל כך שאהרן ברק עצמו סיכל לפני כמה שנים את המינוי שלו לבית המשפט העליון. מאוטנר, בשר מבשרה של האליטה האשכנזית, מטיל פצצה לא אופיינית .גם אחרי שהיה נדמה שאיבדה את השלטון, האליטה מצאה שלל דרכים להנציח את כוחה ולהעמיק את הפער בין האשכנזים למזרחים ובין המרכז לפריפריה. ואחת הדרכים הבולטות היא התורה הכלכלית שמניעה את המדינה בשלושת העשורים האחרונים. "ההגמונים לשעבר הליברלים" הוא קורא להם, ומודה מפורשות, בראיון נדיר: "האליטה האשכנזית נמצאת בדרך כלל בהכחשה של הבעיה המזרחית. היא מסוגלת לעשות זאת בין השאר בגלל ההפרדה הגיאוגרפית הקיימת בינה לבין חלק מהמזרחים, אבל הנתונים הסוציו־כלכליים מראים שהבעיה קיימת".

מה בעצם הופך אדם טוב לאדם נגד הממסד .

יותר מחצי שנה עבד מאוטנר על "ליברליזם בישראל – האדם הטוב, האזרח הרע והשגשוג האישי־חברתי". הוא עוסק במאמר בכמה נושאים, שחלקם מוכרים מעבודותיו הקודמות: הקשר בין החברה בישראל למערכת המשפט, קבוצות מוחלשות, פורמליזם ואקטיביזם שיפוטי והשפעתה של הציונות הדתית. אבל ההתייחסות שלו הפעם לפערים החברתיים ולרקע העדתי שלהם חדה, חריפה ומפורשת מתמיד. "האדם הטוב" על פי המאמר הוא אותו הגמון ששואף לחיים שקטים, שיניחו לו ולא יתערבו, אבל דווקא הציפייה הזאת הופכת אותו ל"אזרח הרע", מי שלא מוכן להקריב לטובת החלשים ממנו.

"ההגמונים לשעבר הליברלים הם צאצאיהם של יהודים שהגיעו ממזרח אירופה וממרכזה לפני קום המדינה ולאחריו. בדרך כלל הם משכילים יותר ואמידים יותר מאנשיהן של קבוצות אחרות, ובדרך כלל הם מתגוררים ביישובים שבמרכז הארץ", "עם הגעתם של עולי ארצות המזרח לאחר קום המדינה נוצרה הפרדה גיאוגרפית בין חלקם לבין אנשי הציבור הוותיק, שהיה אשכנזי. עולי המזרח הופנו ליישובים מרוחקים ולשכונות שבשולי הערים. בעקבות ההפרדה הזאת נוצרה הפרדה בין אשכנזים ומזרחים גם במערכת החינוך. כתוצאה מכך עדיין קיימת בין אשכנזים לבין חלק מהמזרחים הפרדה על בסיס גיאוגרפי, החופפת לחלוקה סוציו־כלכלית: שורה של מדדים מגלה כי הישגיהם הסוציו־כלכליים של המזרחים כקבוצה נופלים מאלו של האשכנזים כקבוצה".

את הנקודה הזאת מגבה המאמר בשלל מחקרים, בעיקר בדגש על השכלה גבוהה ושכר. הוא מציין כי בשנים האחרונות מזרחים רבים יותר רוכשים השכלה גבוהה, אבל מוסיף כי הם בדרך כלל עושים זאת במכללות שנחשבות פחות. על פי אחד המחקרים שהוא מציג, ב־2005 שיעור המזרחים בקרב מרצים באוניברסיטאות היה פחות מ־9%; מחקר אחר מצא כי רק 6% מהמרצים בפקולטות למשפטים הם ממוצא מזרחי. מחקר נוסף, של הסוציולוג פרופ' ינון כהן מאוניברסיטת קולומביה, מצא כי גם פערי השכר בין אשכנזים למזרחים בישראל גבוהים מפערי השכר בין לבנים לשחורים בארצות הברית, והראה כי פערי ההון עתידים להתרחב משום שאשכנזים מחזיקים יותר ממזרחים בנכסים במרכז הארץ, נכסים ששוויים עולה יותר מזה של נכסים באזורים אחרים. להשלמת התמונה, מביא גם שלל נתונים על מיעוט הבכירים ממוצא מזרחי באליטה המשפטית, האקדמית, העסקית, האמנותית והתקשורתית.

במקביל לנתונים, התהליך שמחזיק את הפערים האלה עד היום. עד שנות השבעים האליטה הזאת שלטה בממסד הפוליטי ובצבא, מוזכר במאמר. אבל ב־1977 בא המהפך, ואחריו היא איבדה את אחיזתה בשני אלו והחלה להשתמש במוסדות שעדיין היו בשליטתה כדי לנגח את מוקדי הכוח הישנים ולצייר אותם כמעוזי שחיתות (פוליטיקה) וחוסר יעילות (הצבא). "האליטה פיצתה עצמה על הפגיעה במעמדה בפוליטיקה בדרך של העתקת חלק מהפעילות הפוליטית שלה למקומות שמצד אחד חסינים מהפוליטיקה הזאת ומצד שני מאוישים בבני אדם המשתייכים לקבוצה: בית המשפט העליון, פרקליטות המדינה, משרד האוצר, בנק ישראל, מבקר המדינה ודומיהם", הוא מסביר.

העובדה שהאליטה האשכנזית לוקחת ילדים לאימוץ ונותנת לחבריהם האשכנזים כאשר שופטים אשכנזים דורסים את הוראות החוק ומתעלמים מהראיות תוך ניצול שההליך המשפטי עולה כסף רב .

השופטים ועובדי הסעד ממנים את חבריהם מהסיוע המשפטים חלקם מזרחיים חסרי בסיס כלכלי איתן כמו עו"ד סיגל אשוול תימניה דתיה שעושה יד אחת להוצאת ילדים ממשפחתם .

אשוול שכחה את חטיפת אחיה התימנים אך היא מוכנה למכור את נפשה לסטן .כך שולטים האשכנזים במזרחיים.

גם בבתי המשפט הפליליים רוב המידיינים הינם מזרחיים ,והרי ברור שלאשכנזים ניתן פטור כאשר הם מבצעים פשעים נגד האנושות לא נעשה להם דבר.

הגיע הזמן לשינוי לפי יחס האוכלוסייה  כפי שקרה בדרום אפריקה ,ובארצות הברית הנשיא היום שחור.

פורסם ב רווחה | מתויג: , , , , , , , , | 1 Comment »

אתמול התקיימה משמרת מחאה מול ביתו של שר הרווחה מאיר כהן.

פורסמה על־ידי YELADEINU ב- אוקטובר 18, 2013

אתמול התקיימה משמרת מחאה מול ביתו של שר הרווחה מאיר כהן.

הפגנה  מול ביתו של מאיר כהן 17.10.2013

שר הרווחה ברח מן הבית ,והחליט להיתעלם מהעובדות שעובדות הסעד ,חוטפות ,ומתעללות בילדים.

במשמרת המחאה נכחו אבות המנותקים ללא סיבה מילדיהם,וכן אימהות שילדיהם נחטפו למוסדות הרווחה למטרת תעשיית הכסף של עובדות הסעד .

שר הרווחה נותן יד לפגיעה בילדים ובימים הקרובים נשקלת תביעת נזיקין נגדו בארצות הברית .

פורסם ב רווחה | מתויג: , , , , , | Leave a Comment »

התנועה למען עתיד ילדנו מאחלת גמר חתימה טובה וצום קל

פורסמה על־ידי YELADEINU ב- ספטמבר 13, 2013

התנועה למען עתיד  ילדנו מאחלת גמר חתימה טובה וצום קל.

יום הכיפורים הינו יום סליחה וכפרה .

למעט לעובדי הסעד אשר חטפו ילדים מהורים.

לעובדי סעד שניתקו אבות מילדיהם .

לשופטים אשר עשו יד אחת לפגיעה באבות גרושים ,ילדים ,נכים וקשישים.

לפנימיות הרווחה,האומנה ,האימוץ  ועוצד בראשם שר הרווחה מאיר כהן אשר ממשיך דרכו של משה כחלון .

 

 

פורסם ב רווחה | מתויג: , , , , , , , | Leave a Comment »

חג שמח ,שנת בריאות והצלחה לכול פעילנו בארץ ובעולם .

פורסמה על־ידי YELADEINU ב- ספטמבר 4, 2013

חג שמח ,שנת בריאות והצלחה לכול פעילנו בארץ ובעולם .

חג ראש השנה שמחלשנה הבאה שנצליח לסגור את כול פנימיות הרווחה . כן נצליח לגדוע את התרומות אשר ניתנות לגורמי הרווחה. התנועה תמשיך לעשות שעבודה סוציאלית בעניין אבות גרושים,וכן בהוצאת ילדים תהיה מחוץ לחוק . כן נשמח לקבל מיידע על כול תורם אשר נותן יד לסייע להיתעללות בילדים. בשנה שחלפה הצלחנו  למנוע תרומות רבות לפנימיות הסעד . המודעות לנושא חטיפת ילדים גדל  והיום יש היתנגדות רבה לפעילותם הבלתי חוקית. בשנה זו מנענו הוצאת עשרות ילדים ודאגנו להחזרת ילדים רבים לביתם. בשנה זו היצטרפו שני עיתונאים נוספים לסייע בחשיפת פשעי הרווחה. בשנה זו נתבו עמותת אל"י,והשופטים טובה סיוון ,יהורם שקד ,ונתן נחמני. בשנה זו הייתה  שיא בצפייה בכתבות בטלויזיה  שבו הופיעה התנועה. הסרט זכות אבות ,והמושבעים נצפו  ע"י מיליוני בתי אב בישראל  . הסרט זכות אבות עורר היתרגשות רבה  בקרב הציבור בישראל ובחו"ל .   בשנה הבאה נצליח יותר .

פורסם ב רווחה | מתויג: , , , , , , , , | Leave a Comment »

1000000 ש"ח למי שימצא את נכדיו המאומצים של יצחק מליק

פורסמה על־ידי YELADEINU ב- יולי 5, 2013

 

 

1000000למי שימצא את נכדיו של יצחק מליק

1000000למי שימצא את נכדיו של יצחק מליק

פורסם ב רווחה | מתויג: , , , , | Leave a Comment »

חטיפת ילדים לאימוץ תחרות בן עובדות הסעד בשרות למען הילד

פורסמה על־ידי YELADEINU ב- יולי 3, 2013

מאבקה של האמא אורה מור-יוסף להשבת בתה חטופת הרווחה - מאבקה של האמא אורה מור-יוסף להשבת בתה חטופת הרווחה עצרת מחאה נגד הוצאת ילדים  בכפיה מהורים נורמטיביים מול ביתו של שר הרווחה מאיר כהן -  6 ביוני 2013 –  דימונה. האמא אורה מור-יוסף תושבת הדרום בשל נכותה הקשה לא יכלה ללדת  באופן טבעי, הצליחה במאמצים רבים להביא ילדה לעולם באמצעות אם פונדקאית אך  מטעמים השמורים […]

 

פורסם ב רווחה | מתויג: , , , , | Leave a Comment »

עוזי משולם אשר נלחם לחשוף את פראשת ילדי תימן נפטר הבוקר .

פורסמה על־ידי YELADEINU ב- יוני 22, 2013

הרב עוזי משולם נפטר בגיל 60

עוזי משולם, שהוביל מאבק לחקירת "חטיפת ילדי תימן",  נפטר היום בגיל 60. הוא עלה לכותרות בשנת 1994, כאשר התבצר בביתו שביהוד עם חסידיו בדרישה להקים ועדת חקירה ממשלתית. הוא הורשע וריצה חמש שנות מאסר כול זאת בשל רצון המימסד לטייח את הפראשה .

ילדי תימן

ילדי תימן

היום הלך לעולמו  הרב עוזי משולם, שעמד בראש עדת חסידים ודרש לחקור את "חטיפת ילדי תימן": משולם, שהיה בן 60 במותו, עלה לכותרות בשנת 1994, כאשר התבצר בביתו שביהוד עם חסידיו בדרישה להקים ועדת חקירה ממשלתית על העלמות ילדי תימן.

בפסח של שנת 1994 התבצר משולם עם כמה מחסידיו בביתו בעזרת שקי חול ואבנים, כשהמתבצרים מתחמשים בנשק רב. כשיצא משולם מהבית פרצו לשם השוטרים ועצרו 11 מחסידיו. שלמה אסולין, חסיד צעיר של משולם, נהרג.

משולם הורשע ונגזרו עליו שש שנות מאסר, מהן ריצה חמש לאחר שהנשיא עזר ויצמן ניכה שבעה חודשים מעונשו. מאז שחרורו לא שב לפעילות ציבורית, ואושפז פעמים רבות במהלך השנים האחרונות. הלווייתו תערך היום ביהוד

העובדה שעד היום מסרבת מדינת ישראל להעמיד לדין עובדות סעד אשר חטפו אלפי ילדים ממשפחתם  מצביעה על כך שהמדינה הייתה שותפה כמו היום לחטיפת ילדים לפנימיות הרווחה

פורסם ב רווחה | מתויג: , , , , , | Leave a Comment »

עו"ד עמיקם הדר וחדווה שפירא עובדים עם עובדות הסעד

פורסמה על־ידי YELADEINU ב- יוני 19, 2013

עמיקם הדר צועק,מייצג חוטפת ילדים תומך ברווחה ובהוצאת ילדיםעו"ד עמיקם הדר וחדווה שפירא עובדים עם עובדות הסעד .

מכתבים ותלנונות רבות על היתנהלות עו"ד הדר ועו"ד שפירא .

יצויין שמדובר בעורכי דין אשר עובדים  עם הרווחה ואהודים על שופטי הנוער והמשפחה  והם אינם יודעים   שהמשחק מכור מראש .

כפי הנראה אף יתקיים דיון במליאת הכנסת באשר להיתנהלות הרווחה ועו"ד הדר באשר לתמיכתו בתוכנית הבלתי חוקית אופק לאימוץ .

התלונות הרבות   שחלקם הועברו ללישכת עורכי הדין יפורסמו  בלעדית באתר.

יצויין במקרים רבים ביקש עו"ד הדר כסף נוסף על  הכספים הרבים שקיבל מהסיוע המשפטי .

יצויין שמחוז תל אביב של הסיוע המשפטי נותן גיבוי ומסרב להשעותו .

פורסם ב רווחה | מתויג: , , , , , , | 1 Comment »

השופטת חנה בן עמי יוצאת נגד עובדות הסעד

פורסמה על־ידי YELADEINU ב- יוני 18, 2013

השופטת חנה בן עמי  יוצאת נגד עובדות הסעד שפועלות תחת שיטות רמייה והונאה  .

תיעוד נדיר של השופטת מראה על פעילות בלתי חוקית של מומחים  מטעם הרווחה,וכן תסקירים שיקריים כדי להוציא כמה שיותר ילדים ממשפחתם הטיבעית לאימוץ ופנימיות

 

 

 

פורסם ב רווחה | מתויג: , , , , , , | Leave a Comment »

משרד הרווחה חוטף ילדים ממשפחות עניות

פורסמה על־ידי YELADEINU ב- מאי 11, 2013

צ'ארלס דארווין היה מתהפך בקברו

מיכה לינדנשטראוס 

משפחת חביבי, כמו משפחות עניות רבות המהוות טרף קל לעובדות הסוציאליות, הוגדרה כמשפחה "מזניחה" ונרדפה על ידי רשויות הסעד באכזריות רבה.

בעוד שהאבולוציה לא משתנה מדור לדור אלא רק לאחר מליוני שנה, החליטו עובדות הסעד לעטות עליהן את גלימת האלהים ולהחליט על דעת עצמן שהאבולוציה משתנה לאחר 50 שנה. כך הן החליטו כי טובת הילד לפני 50 שנה לא מתאימה לזמנים שלנו, וכיום הן מכריזות, כי נולדה מוטציה חדשה של "טובת הילד".

במוסף 'שמחת תורה' של ידיעות אחרונות אשר יצא לאור ב-29 בספטמבר 2010 מתאר מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס שמתעלם ממצוקת ילדי ישראל את ילדותו:

"…היינו כל כך עניים עד שלא עלה בידי הוריי לשלוח אותי לגן ילדים. מעולם לא ביקרתי בגן. בגדים מעולם לא קנו לי, לבשתי ונעלתי את מה שאנשים טובים נתנו לי, ומעולם לא היו לי צעצוע או משחק. החבר היחיד שלי היה צב שאבי מצא באזור הירקון והביא לי בקופסת נעליים…"

אם מיכה לינדנשטראוס היה חי היום באותם תנאים, סביר להניח שהיה נלקח מהוריו ונכלא במוסד סגור בשל "הזנחה רגשית וחינוכית של ההורים" על פי המוטציה החדשה של "טובת הילד".

הזמר שלמה ארצי

הזמר שלמה ארצי מתאר את ילדותו באותו מוסף:

"…כל קיץ בחופש הגדול נשלחתי משכונת רמת ישראל בה התגוררנו, לחודשיים לסבא וסבתא שלי בקריות. ישבתי בתוך אוטובוס אגד דוהר מלא עשן, ונסעתי בתור ילד חילוני בן 7 לקרית ים ג'…"

אם שלמה ארצי היה חי היום באותם תנאים, סביר להניח שהיה נלקח מהוריו ונכלא במוסד סגור בשל "הפקרה ורשלנות פושעת של ההורים", שהרי על פי המוטציה החדשה של "טובת הילד", לא יעלה על הדעת שהורים יתנו לילד בן 7 לנסוע לבד באוטובוס .

עובדי משרד החינוך – שתו לי… אכלו לי…

בתי הספר בישראל עובדים כיום באופן צמוד עם משרד הסעד, ומתפקדים כזרוע ביצועית של משרד הרווחה, משום שהם מחפשים ילדים בסיכון לכאורה ומדווחים על כך למשרד הסעד. תמונה של רבקה מיכאלי בהיותה בכיתה א' מראה כי בכיתתה היו לא פחות מ-44 ילדים (ספרנו). 44 ילדים היו אז בכיתה, בתנאים קשים, ללא מזגנים, ואף מורה לא התלונן על תנאי העסקתו. 50 שנה אחרי, ממוצע הילדים בכיתות בבתי הספר היסודיים ירד ועומד על 28 ילדים בכיתה. למרות שהכיתות כיום קטנות יותר, המורים עברו "מוטציה מלאכותית", הם נהיו מפונקים יותר, יש להם יותר טרוניות והם מתרצים את הישגיהם המקצועיים הדלים בכל מיני גורמים סביבתיים שונים, בעוד שהם עצמם לא אשמים. הסתדרות המורים מודה, במאמר בקישור הזה כי רמת המורים בארץ כיום היא ירודה.

מדוע משרד הסעד מנהל מסע ציד נגד משפחות עניות?

רבקה מיכאלי בכיתה א'

התשובה פשוטה, מדובר במניע העתיק ביותר בעולם: כסף.

תעשיית הוצאת הילדים מהבית היא תעשייה עתירת הון. למעלה מ-5 מיליארד ₪ בשנה מתגלגלים בתעשיית ההשמה החוץ ביתית של הילדים. אנשים רבים מתפרנסים מן התעשיה הזו, בעיקר עובדים סוציאליים. העצומה בקישור הזה מתארת איך מבוזבז כספו של משלם המיסים על תעשיית הוצאת הילדים מהבית.

מרבית הילדים מוצאים מהבית עקב הזנחה לכאורה שנובעת מעוני. ההזנחה היא לכאורה, קרי הזנחה מדומה, משום שהמינוח "הזנחה" עבר מוטציה. מה שכיום מוגדר כ"הזנחה", לא הוגדר לפני 50 שנה כהזנחה. במקום שעובדי סעד יעזרו למשפחה העניה להתאושש ולצאת מן המשבר הכלכלי אליו נקלעה, הם מנתקים את הילדים מן המשפחה ושולחים אותם בטרנספר למוסד סגור או למשפחות אומנה. מסגרות ההשמה החוץ ביתית מקבלות מימון שמן מהמדינה על חשבון משלם המיסים בעוד שהמשפחה העניה אינה מקבלת דבר.

עלות ממוצעת של אחזקת ילד במשפחת אומנה כוללת: תשלום למשפחת האומנה, תשלום החזרי הוצאות למשפחת האומנה וכן תשלומים למאכרים המכנים עצמם "עמותות אומנה". עלות זו עולה למשלם המיסים כ-5,000 ₪ בחודש בממוצע עבור ילד ללא צרכים מיוחדים השוהה באומנה רגילה.

מוטציית "טובת הילד"

שימו לב שמשפחות האומנה מקבלות מימון מלא ממשרד הסעד, ללא צורך להציג תלושי שכר על מצבן הכלכלי, קרי גם משפחת אומנה עשירה תקבל מימון מלא ממשרד הסעד. לעומת זאת, משפחות עניות הפונות למשרד הסעד למתן סיוע, נאלצות לעבור טרטורים במבוכי הביורוקרטיה המתישים, תוך הצגת אינספור מסמכים על מנת לקבל איזו עצם מימונית קטנה, אם בכלל. משפחות עניות רבות הן משפחות עובדות שאינן נתמכות כלל בהבטחת הכנסה, אך השכר הנמוך שההורים מקבלים תמורת עבודתם הקשה מספיק בקושי לקיים את המשפחה ולכן היא מוגדרת כמשפחה עניה עפ"י מדדי העוני המקובלים.

להלן טבלת השוואה המתארת את סל השירותים שמקבלת משפחת האומנה על חשבון משלם המיסים. טבלה זו מבוססת על סעיף 13 בהוראת התע"ס של משרד הרווחה, שנושאה 'טיפול במשפחות אומנה', כאן בקישור הזה.

סוג   השירות

האם   המשפחה האומנת מקבלת שירות זה בחינם?

האם   המשפחה העניה מקבלת שירות זה בחינם?

משפחתון, פעוטון, גן, צהרון ומעון   יום

כן

לא

ריהוט וציוד לילד

כן

לא

ביגוד משלים

כן

לא

דמי כיס לילד

כן

לא

מימון טיולים ואירועים אחרים בבית   ספר

כן

לא

ביקורים באתרים ומופעים

כן

לא

כרטיס חפשי חדשי

כן

לא

טיטולים לתינוקות

כן

לא

ביטוח שיניים

כן

לא

כיסוי פגיעות שיניים

כן

לא

טיפולי שיניים

כן

לא

2 חוגים

כן

לא

מנוי לספריה ועיתון נוער

כן

לא

מימון טיול שנתי בבית ספר

כן

לא

שיעורי עזר לילד

כן

לא

ספרי לימוד

כן

לא

קיטנה

כן

לא

טיפול פסיכולוגי לילד

כן

לא

טלית ותפילין

כן

לא

החזר הוצאות עבור בר מצווה

כן

לא

מתנת בר מצווה לילד

כן

לא

שמרטפות לילד

כן

לא

כסא לילד ברכב

כן

לא

שכר לימוד במסגרות יחודיות

כן

לא

פורסם ב רווחה | מתויג: , , , , , , , , | Leave a Comment »

האם השופט ברק נבו עובדת במשטרת ישראל?

פורסמה על־ידי YELADEINU ב- ינואר 11, 2013

השופטת ברק נבו שהייתה בעברה עובדות ברשות לניירות ערך מונתה לשופטת בבית המשפט השלום בתל אביב.

לאור תלונות רבות מצד משטרת ישראל והפרקליטות החליטה לחצות את הקווים לצד המשטרה כאשר הפרשה של השופט דן מור מהדהדת במסדרונות בית המשפט כאשר נתפר לו תיק בכדי שיעזוב את תפקידו.

השופט ברק נבו מונתה להיות שופטת בתיק תפור של משרד הרווחה שבו אחראי משרד הרווחה להיתעללות בילדים אך במקום שיוגש כתב אישום נגד הפושעים הוגש כתב אישום נגד מי שחשף את הפרשה .

בפרשה שותפים ראשי אירגון הפשיעה בישראל שהינם משרד הרווחה .

השופטת ברק נבו סירבה לטענות מקדמיות ואף ניסתה בכול כוחה למנות עורך דין מטעם הסנגוריה הציבורית מיותר לציין שמדובר בעורכי דין מהסוג הנחות ביותר העובדים עם המשטרה ,והשופטים שרצונם לסגור תיקים .

 

השופטת נבו כפי המתואר אף דאגה להוציא צו הבאה ללא תגובת המבקש .

המבקש היתייצב באולמה פעמיים אך היא טענה שאין לה זמן .

בבקשה שהוגשה בפניה החליטה לתגובת המשטרה למשך 7 ימים תוך היתעלמות מהמבקש .

המבקש עתר לבית המשפט המחוזי בתל אביב שהוציא פעמיים צו עיכוב ביצוע והודיע שעל השופטת נבו לקיים דיון אך היא בשלה מסרבת לקיים דיון.

בימים הקרובים תוגש תלונה לנציבות תלונות השופטים שתחקור את קשריה של השופטת עם משטרת ישראל והאם ניתנה הזכות לסרב לקיים דיונים?

 

פורסם ב רווחה | מתויג: , , , , , , , , , | Leave a Comment »

תלונה חריפה תוגש נגד אילנה דיין ,עו"ד גל טורס ,והרווחה בשל חשיפת פניו של ילד במשפחת אומנה .

פורסמה על־ידי YELADEINU ב- ינואר 9, 2013

בתוכנית ששודרה הוצג הקטין באומנה שחשוף פנים .

מאחר והדבר מנוגד לחוק לא יחשפו פניו של הילד.

משרד הרווחה שעושה דין לעצמו כאילו מסייע לילדים  היה חלק מההיתעללות בילד בתוכנית כמו כן נחשף בית שבתאי לוי במלוא מערומיו כמקום אשר בו ילדים מוזנחים וחשופים להיתעללות נפשית .

שבתאי לוי היה מיתהפך בקיברו  אם היה ידוע שעל שמו הוקם גטו אשר גרוע ביותר מגטו וילנה,או אושוויץ .

אילנה דיין שכרגיל הינה עו"ד עפרה על  כול חוק אפשרי בנוגד לזכויות קטינים .

עו"ד גל טורס שעובדת עם הרווחה שנים ,ואותה עמותת אומנה שהינה חלק מהמערכת .

בית שבתי לוי חייב להיסגר לאחר שהוברר בפעם המי יודע כמה שהוא מקום מסוכן לילדים .

כנגד אילנה דיין תוגש תלונה במשטרה ,ולוועדה   לזכויות הילד של האו"ם  בכדי שתוציא צו מעצר בינלאומי נגד מגישת התוכנית .

גורמים בארגון התנועה למען עתיד ילדנו מסרו שתוגש תלונה לשגריר אוסטרליה בישראל  שיביע מחאה נגד מדינת ישראל ,ומשרד הרווחה .

הנזק שנגרם לקטין כפי הנראה הינו המשך לחטיפתו מידי הוריו שנעשה שלא כדין.

פורסם ב רווחה | מתויג: , , , , , , , , , , , | Leave a Comment »

משרד הרווחה מנציח את העוני בכדי להוציא ילדים ממשפחות לפנימיות

פורסמה על־ידי YELADEINU ב- דצמבר 30, 2012

-

 

 

פורסם ב רווחה | מתויג: , , , , , , , , | Leave a Comment »

הרב אמנון יצחק ומועמדו מספר 2 אלי שיפר נעשה הכול לטפל ברווחה.

פורסמה על־ידי YELADEINU ב- דצמבר 29, 2012

בשיחה שהייתה עם אלי שיפר מועמד מספר 2 במפלגת כוח להשפיע סוכם על כך שנושא הרווחה יטופל .

הרב אמנון יצחק בכנס בקריית ים דיבר על כך שעבור כול ילד שמוצא מהבית משולם סכום של 14000 ש"ח לחודש .

כמו כן דיבר על כך שגם לו ניסו להוציא את הילדים מהבית .

הקהל שהיה במקום פשוט נדהם לשמע דבריו .

הרב קיבל חומרים מתועדים על סירוב משרד הרווחה לתת את הנתונים של הוצאת ילדים משנת 2000-2012 ואת תשובתה של אחרית חוק חופש המיידע במשרד הרווחה הגברת שפיצר .

יצחק מליק יצא לשטח וקיבל תגובות אוהדות שאם יטפל אמנון יצחק בתיק הרווחה יצביעו למפלגה למרות שאין להם כול קשר לרב אמנון יצחק.

!]גם לאמנון יצחק ניסו לחטוף את הילדים !

גם לאמנון יצחק ניסו לחטוף את הילדים !

הטענות מדוע להצביע לאמנון יצחק ולא להצביע ש"ס מאחר שש"ס הייתה ברווחה ולא עשתה דבר .

ציבור יקר היצטרפו ליצחק מליק  וצרו קשר 0538290531 .

פורסם ב רווחה | מתויג: , , , , , , , , , , , , | 1 Comment »

אמנון יצחק בראיון חושפני במקום לסייע לי כלכלית העובדות הסוציאליות רצו לחטוף את ילדי

פורסמה על־ידי YELADEINU ב- דצמבר 24, 2012

גם לאמנון יצחק ניסו לחטוף את הילדים !

גם לאמנון יצחק ניסו לחטוף את הילדים !

אמנון יצחק סיפר אתמול בערוץ 2 איך חיי חיי דוחק מעובדות הסעד ביקשו לחטוף את ילדיו. המסקנה האם הרווחה עוזרת? אם אמנון יצחק ייבחר יצפו עובדי הסעד לניקוי אורוות במרתפי הרווחה  עובדות הסעד הרבות יצטרכו להוכיח כול מקרה ומקרה תוכנית אב למיגור האבטלה הסמויה ברווחה תצא לדרך . 5 מיליארד ש"ח הולכים למערכת חטיפת הילדים של הרווחה.   יבוטלו תפקדי ראש צוות ועו"ס משפחה יהיה אחד ,יבוטלו ההטבות לעמותות אומנה שמקבלות בונות על כול ילד שנחטף עמותות השרות הלאומי ייסגרו האם מישהו ידע שעבור כול בת שרות נדרשים לשלם 500 ש"ח בחודש ? אמנון יצחק כפי הנראה ימנה גורמי חוץ המכירים את משרד הרווחה מפנים ,יוקם גוף פיקוח על פנימיות ,וייבדקו כול המכרזים של מרכזי החירום  .

פורסם ב רווחה | מתויג: , , , , , , , , | 3 Comments »

אתמול הגישו יצחק מליק ויעקב בן יששכר את רשימתם לכנסת ,וטענו בפני כבוד השופט רובינשטיין על עוולות בתי המשפט ,והרווחה .

פורסמה על־ידי YELADEINU ב- דצמבר 7, 2012

עוד רגע מכונן במאבק נגד פגיעת בתי המשפט ועובדות הסעד בילדי ישראל .

יעקב בן יששכר ויצחק מליק ייצגו את ילדי ישראל בכבוד הראוי.

יצחק מליק הודיע לכבוד השופט רובינשטיין שרצונות לפעול נגד חותמת הגומי של בתי המשפט אשר מסייעים לחטוף אלפי ילדים לפנימיות הרווחה יצחק מליק סיפר לשופט רובינשטיין איך חטפו את  נכדיו והעבירו אותם לאימוץ ללא סיבה.

יעקב בן יששכר הודיע לכבוד השופט רובינשטיין שיפעל נגד בתי המשפט אשר הפכו לחותמת גומי לעובדי הסעד ויעשה הכול למען ילדי ישראל.

יעקב בן יששכר הודה לכבוד השופט רובינשטיין על היותו נקודת האור היחידה בבית המשפט העליון בכך שבהחלטתו גרם לכך שמאבקו של בן יששכר נחל הצלחה וביתו עברה עליו.

עיתונאים רבים וחברי כנסת שהיו באולם לאור הבזקי המצלמות הביעו את הסכמם שבישראל המצב חמור ביותר .

גם כבוד השופט רובינשטיין הביע את הסכמתו שיש לו מה להגיד על הנעשה בבתי המשפט לנוער אך טען שאין הוא יכול לעשות זאת במועד של הגשת הרשימות.

יעקב הודיע שימשיך להיאבק בכול דרך למען ילדי ישראל והחזרתם למשפחתם הטיבעית.

פורסם ב רווחה | מתויג: , , , , , , , , , | Leave a Comment »

התנועה למען עתיד ילדנו חוקרת לשמו של השופט אשר ביקש להיות משפחת אומנה.

פורסמה על־ידי YELADEINU ב- יולי 14, 2012

העובדה שסחר בילדים ע"י עמותות האומנה ואף קבלת בונוסים עבור כול ילד אשר נחשפה אף היא בשאילתה שהוגשה נגד שר הסעד הקודם יצחק הרצוג בו הודה שעמותות אלו מקבלות בונוסים.

הקירבה של שופט  לחבריו והעדפתו על המשפחה הנורמטיבית  היא שחיתות מערכת המשפט והרווחה בישראל .

הציבור חייו למנוע את מידית את היותו של שופט חלק מהפגיעה בילדים.

תחקיר מעמיק  מי השופט  נערך בימים אלו.

חלק מהעמותות אשר עושות כסף רב הינם מתב ,מכון סמית ,אור שלום ואלו הגדולות ביותר .

התנועה חושבת שיש  שאסור להסתיר את שמו של השופט  ואיזה בדיקות עבר .

ברור שאם היתעלל  בילדה אף אחד לא יעשה כלום כפי שקורה תמיד !

עפ"י חוק אסור להבטיח ילד שבאומנה לאימוץ אך בראיון שקיימנו במחוז צפון משרד הסעד הוציא תוכנית אופק לאימוץ האסורה עפ"י חוק ועפ"י פסק דינו של שמואל בוקובסקי בעלה של המפקחת מיכל בוקובסקי ממשרד הסעד.

להלן המסמך

ו' שבט תשע"ב

30 בינואר 2012 א/11/12

 

שופט פלוני פנה לוועדת האתיקה בשאלה האם קיימת מניעה אתית לכך שמשפחתו תשמש משפחת אומנה לילד או ילדה.

השופט מבקש להיות אומן מ"שליחות" אך מגביל מאוד את טווח הגילאים שהוא מוכן לקבל.

בהבהרות שניתנו על ידי השופט לבקשת הוועדה מסר הוא כי פניית המשפחה לשמש כמשפחת אומנה נעשתה מתחושת תרומה ושליחות, וזאת לאחר שבנם הבכור התגייס לצבא, והמשפחה חשה כי יש לה אפשרות לגדל ילד נוסף בגילאים 7 – 4.

כן מסר השופט כי משפחתו קיבלה את אישור משרד העבודה והרווחהלשמש משפחת אומנה, וזאת לאחר תהליך שכלל מפגשים עם עובדת סוציאלית, וביקור בבית המשפחה.

המפגשים עם ההורים נערכים במרכז קשר כדי לא לחשוף את משפחת האומנה.

השופט הבהיר גם כי במהלך תקופת האומנה מוצמדת למשפחה עובדת סוציאלית של העמותה המטפלת בנושא מטעם משרד העבודה והרווחה, כשבתחילה מגיעה העובדת הסוציאלית לביקורים דו-שבועיים, ובהמשך רמת תדירות המפגש יורדת בהתאם לצורך.

כן ציין כי אם מדובר בילד המקיים קשר עם הוריו הביולוגיים, נערכים מפגשים בלשכת קשר בלא לחשוף את משפחת האומנה.

שם משפחת האומנה נשמר בסודיות מפני הורי הילד

ועדת האתיקה עיינה בפנייה, וכן קיימה בירור עם שופטי משפחה ונוער באשר להשלכות אפשריות של שימוש כמשפחת אומנה.

הוברר, בין היתר, כי כאשר מורה בית המשפט לנוער על הוצאת קטין נזקק ממשמורת הוריו, ומיועד הוא לעבור למשפחת אומנה, אין מצויין שֵם משפחת האומנה בבקשה המוגשת על ידי פקידת הסעד.

ועדת האתיקה לשופטים מתנה האומנה בכך שזהות האומנה תישאר חסויה

לאחר עיבוד הנתונים הנ"ל, באה הוועדה לכלל מסקנה כי ניתן להתיר לשופט כי משפחתו תשמש כמשפחת אומנה, אך זאת בכפוף לתנאים שיפחיתו למינימום אפשרות חיכוך עם המשפחה הביולוגית של ילד האומנה, וכן ימנעו, ככל האפשר, זיהוי של משפחת האומנה בפני בית המשפט, שייתכן ויידרש לטפל בעניינים הנוגעים לילד האומנה.

לפיכך, הוועדה אינה רואה מניעה כי משפחת השופט תשמש כמשפחת אומנה בכפוף למילוי התנאים הבאים (לגבי תנאים א' וב', באחריות השופט לקבל את הסכמת העמותה ומשרד הרווחה מראש):

א. ילד האומנה יתקבל אצל משפחת האומנה בתנאי שזהות משפחת האומנה תהיה חסויה.

ב. הגורמים (עמותה, פקידת סעד) שיפנו לבית המשפט בעניין הקשור למשפחת האומנה לא יחשפו את זהותה בפני בית המשפט, אלא אם כן אין אפשרות להימנע מכך.

ג. משפחת האומנה תפנה, במידת הצורך, לבית המשפט רק באמצעות הגורמים המתווכים (עמותה, פקידת סעד), אלא אם כן אין אפשרות להימנע מכך.

פורסם ב רווחה | מתויג: , , , , , | Leave a Comment »

צבא עובדות הסעד שמשה כחלון מפחד ממנו.

פורסמה על־ידי YELADEINU ב- ינואר 1, 2012

פורסם ב רווחה | מתויג: , , , , , , | Leave a Comment »

בית המשפט בראשות השופט חיים לבנוני יש לאפשר התעללות בבית שבתאי לוי בחיפה ויש למנוע חשיפות התעללות אלו מפני הציבור .

פורסמה על־ידי YELADEINU ב- נובמבר 18, 2011

השופט חיים לבנוני חבר מועצת עיריית  חיפה  שהיה מתקצב את המקום טוען .

http://www.youtube.com/watch?v=3pFPuf3O2sA

יש לאפשר התעללות בבית שבתאי לוי בחיפה ויש למנוע חשיפות התעללות אלו מפני הציבור .

ילדים והורים אשר טוענים שיש התעללות במקום ומגבים זאת בעובדות נחסמים ע"י שופט בית המשפט השלום בחיפה.

הפגיעה בילדים חלק מההוויה של שופט זה שהמשיך בדרכו  הבלתי מוסרית לפגוע בילדים אשר נמצאים במקום ערוץ 1 חשף את האמת אך השופט לבנוני מתעלם .

אלירן טל כתב ערוץ 1 חשף את הפשעים במקום בפתח מהדורת החדשות .

גטו בית שבתאי לוי

עכשיו זו עובדה השחיתות והאלימות הינה בתמיכה שופט בית המשפט השלום בחיפה שלמה לבנוני אשר ביקש לדון בתיק של בית שבתאי לוי אשר תבע תביעה שיקרית באשר לאלימות והתעללות במקום .

ה

מה שהולך למול עיוות של השופט לבנוני לעומת האמת כדאי שתצפו בכתבה של ערוץ 1

גם בימים האחרונים קרו מקרי אלימות שמתמשכים וברור שלשלמה לבנוני אין הדבר מפריע .
אם יש חברים אז אין מה לדאוג גם אם אתה מתעלל בילדים !
ערוץ 1 מבקש כל מי שנפגע מבית שבתאי לוי להעביר חומרים .
בימים הקרבים הודיעו גורמים הפועלים לסגירת המקום שהתעללות בבית שבתאי לוי תועבר לשר החדש
מוסד בית שבתאי לוי בחיפה – בית יתומים הרסני לתינוקות וילדים

עם הגידול שחל לאורך השנים בחטיפת ילדים ע"י עובדי הרווחה לבתי יתומים דוגמת בית שבתאי לוי בחיפה, נחשפת מערכת הבריאות בישראל לבעיות נפשיות של ילדים שנפגעו מהשהות במוסדות הללו, במימדים שטרם התמודדה עימם בעבר.

בתי היתומים בישראל שונים זה מזה במראה האסתטי, בתנאי המגורים (כגון צפיפות), ובהתייחסות הגופנית, הנפשית והחינוכית לילדים החוסים. צוות העובדים שונה אף הוא מבית יתומים אחד למשנהו, הן בהכשרתו המקצועית והן במספר העובדים ביחס למספר הילדים החוסים.

מוסד בית שבתאי לוי בחיפה – ילדה בית 6 ישנה במיטת תינוקות כמו בכלוב

תיאורית ההתקשרות

ההתקשרות בין ההורה לתינוק (parent-infant attachment) מהווה אבן יסוד משמעותית ביצירת מערכת יחסים חברתית ומשפחתית תקינה, והשפעתה מכרעת על עיצוב אופיו של התינוק ועל התפתחותו בעתיד כאדם בוגר. בהתקשרות תקינה לומד התינוק לתקשר עם הסביבה, ומפתח אמון עם דמות משמעותית וקבועה בחייו.

בולבי פיתח את תיאורית ההתקשרות בנסיון להסביר תופעות של יחסי אהבה, חרדת נטישה, אבל, טראומה ודכאון המתרחשים בילדות המוקדמת. לדעתו, לכל תינוק יש נטיה מלידה לחפש קרבה וקשר עקבי עם דמות מסוימת, בדרך כלל עם אימו. ההתקשרות ברורה מאד בילדות המוקדמת, נמשכת משך כל החיים ובולטת במיוחד בעיתות חירום.

תחילת ההתקשרות מוגדרת ומוגבלת, והתקופה המשמעותית והגורלית היא עד גיל שנתיים. אולם תינוקות מסוגלים להבחין בין הורים לזרים כבר במחצית השנה הראשונה לחייהם. תינוקות החוסים בבתי יתומים חווים פרידות ונטישות, התקשרויות משתנות עם דמויות ארעיות ובלתי נגישות כבר מתחילת חייהם.

במהלך שהותם במוסדות הם זוכים במקרה הטוב להזנה ולטיפול בסיסי, אולם אין מי שיגיב לאותות מצוקה או לצורך שלהם בקרבה ובטחון. במשך הזמן פוחת והולך הבכי שלהם, עד שהוא נפסק לחלוטין. הם הופכים אדישים, חסרי הבעה ותנועה, ואינם מתעניינים בסביבתם. הבעיות השכיחות ביותר הנגרמות בהפרעת התקשרות הן בהתפתחות השפה, ביצירת קשרים חברתיים וביציבות הרגשית.

ילדים אלו, לאחר שהוצאו מן המוסד לוקים בתסמונת פוסט-טראומטית (post-traumatic stress disorder)
המגע הגופני בין התינוק למטפל בבית היתומים הוא נדיר, ומצטמצם לעיתים לזמן הארוחות והרחצה. ככל שקיימת תחלופה גבוהה יותר של מטפלים זה משפיע לרעה יותר על מצבו הנפשי של התינוק.

תינוקות רבים השוהים בבתי יתומים לוקים בפיגור התפתחותי. הסיבות לכך רבות, ביניהן שעות רבות של שכיבה במיטה ללא קשר עין או מגע גופני עם מטפל, שינה ממושכת עקב חוסר גריה ועוד. רבים מהם לוקים באיחור התפתחותי בתחום אחד לפחות: מוטוריקה גסה, מוטוריקה עדינה, הבנה, שפה, תחומים חברתיים רגשיים, עצמאות בחיי היום יום ואיחור כללי. הפגיעה בהתפתחות השפה היא משמעותית ביותר, מכיוון שהמטפלים בבית היתומים אינם מדברים אל התינוקות, אלא משוחחים בינם לבין עצמם. חוסר שיחה עם התינוק בתקופה כה קריטית להתפתחות השפה, עלולה להיות הרסנית ובעלת השפעה מכרעת על התפתחותו השכלית ומיומנותו החברתית.

חוסר גריה הוא מצב בו התינוק אינו מקבל גירויים מן הסביבה משום שהוא חי במקום סגור. כל חודש בו התינוק שוהה במוסד ואינו מקבל גריה גורם נזק עצום להתפתחותו הנפשית והשכלית. בגלל חוסר הגריה וההזנחה מפתחים הילדים התנהגויות האופייניות לילדי מוסדות, כגון תנועות סטריאוטיפיות של נדנוד ראש, הטחת ראש, ביטוי פחדים שונים ועוד. נוסף על כך מפתחים ילדים אלה אי יציבות תחושתית, המתבטאת בחוסר סבילות למגע ובקשיי סבילות למרקמים שונים של מזון שהפה אינו מורגל להם, לגירויים בלתי מוכרים כמו הדלקת אור ולקולות שונים.

תחושת אי הנוחות שלהם עקב חוסר סבילות זו גורמת לבעיות הסתגלות מחוץ לבית היתומים ובעקבות זאת לבעיות התנהגות המתבטאות בדרך כלל בצרחות והתפרצויות זעם.Frank וחב' מצאו בסקירתם שכיחות גבוהה יותר של בעיות נפשיות בקרב בוגרים ששהו בבתי יתומים לפני גיל 6.

עכשיו זה מדעי – פעוטות החיים בבתי יתומים חשופים לנזקים קוגנטיביים קשים

תינוקות בבית יתומים ברומניה

משך שנים פסיכולוגים וחוקרים ממדעי ההתנהגות גרסו כי השהייה של ילדים בבתי יתומים גורמת להם נזקים עצומים, הן קוגנטיביים והן רגשיים, אך מעולם לא הצליחו לאשש השערה זו מדעית במסגרת מחקר מסודר, משום הקושי באיתור הילדים והמעקב אחר התפתחותם לאורך זמן.

לפני כשנתיים פורסמו ממצאי מחקר ראשון מסוגו בעולם, שהקיף מדגם ילדים ולאורך זמן, מדגם אשר היה גדול דיו לאשש מובהקות סטטיסטית של השערת החסך הקוגניטיבי. לגבי החסכים הרגשיים נדון במאמר אחר.

המחקר מטעם בית הספר לרפואה באוניברסיטת הארוורד בארה”ב, בשיתוף עם הממשלה הרומנית, בוצע במקביל על 3 קבוצות ילדים – פעוטות שהוצאו מבתי יתומים ברומניה והושמו במשפחות אומנה טובות (נדגיש כי חלק ניכר ממשפחות האומנה אינן טובות, ועל כך במאמר אחר) או חזרו למשפחתם, פעוטות שנשארו בבית היתומים ופעוטות שחיו במסגרת משפחתית רגילה כקבוצת בקורת.
המחקר החל בשנת 2000. בזמן זה לא היתה מדיניות אומנה ברומניה. המחקר בוצע על 136 ילדים שהוגדרו כבריאים יחסית, ב 6 בתי יתומים בעיר בוקרשט, בהנחייתו של דר צ’ארלס נלסון.

צוות המחקר בדק את הילדים מדי תקופה, בכלל זה בדיקות התפתחות של המוח.

ממצאי המחקר מראים כי פעוטות שהוצאו למשפחות אומנה השיגו במבחני IQ תוצאות גבוהות באופן דרמטי מפעוטות שנשארו בבית היתומים. הפער היה גדול ביותר עבור קבוצת הפעוטות שהוצאה מבית היתומים לפני גיל שנתיים, מה שתומך עוד יותר בעובדה כי ככל שהפעוט נשאר זמן רב יותר בבית הילדים, הנזק גדול יותר. המחקר הראה כי הפער בין הקבוצות גדל והולך ברזולוציה של חודש. כל חודש בו הילד נותר בבית היתומים מקטין את ציון ה IQ שלו.

בעקבות המחקר, החלה UNICEF להפעיל לחץ מאסיבי על ארצות שונות לעבור למשפחות אומנה. תוצאות המחקר אינן מפתיעות. גם בשנות ה 90 בוצעו מחקרים על כך, אך הם לא היו מספיק מקיפים ורובסטיים כדי לאשש את ההשערות.

למרות האמור לעיל, פעוטות במשפחות אומנה לא הצליחו לסגור את הפער עם פעוטות שגדלו במשפחות רגילות והשיגו את התוצאות הגבוהות ביותר.

המחקר אינו יכול לתת אומדן למידת הנזק שנגרמה לילדים עקב ההזנחה וחוסר הגרייה במוסדות, משום שלשם כך יש צורך במעקב אינטנסיבי ורצוף עד לבגרותם, תהליך שהינו מורכב מבחינה לוגיסטית. המעקב אחר הפעוטות בוצע מגיל 0 ועד גיל 4 וחצי.
כאמור, לא ניתן לדעת בשלב זה אם הנזק הוא תמידי, ולכן עתה החלו במחקר חדש על אותם ילדים, כאשר בעת ביצוע המחקר היו בני 7-8, לראות אם בכל זאת הדביקו את הפער השכלי.

הממשלה הרומנית אשר הזמינה את המחקר, אימצה את מסקנות המחקר והחלה ביישום מדיניות סגירת המוסדות והעברה למשפחות אומנה או לחילופין, החזרה של הילד למשפחתו האמיתית.

למרות שהמחקר בוצע בבתי ילדים בארץ נחשלת, הוא משמש כקו מנחה לארצות המערב, בשאיפה להוריד את מספר החוסים לאפס.

ומה קורה בארץ

עפ”י נתונים של מכון ברוקדייל משנת 2003, כ-75,000 ילדים בישראל מתגוררים מחוץ לביתם, וזה אכן תואם את ממצאיו של יעקב אליה. (מסמך של טלל דולב)

מתוכם, בשנת 2003 חיו בישראל 82 פעוטות כביכול “בסיכון” מתחת לגיל 5 בבתי יתומים.

במחקר ארצי אחר על ועדות החלטה נתגלו ממצאים מדאיגים גם לגבי בדיקת מצבם של הילדים שכבר שוהים במוסד.

המחקר העלה כי ועדות ההחלטה בודקות את מצבם של הילדים לעתים רחוקות בלבד, וכאשר הן עושות זאת, רק שיעור מזערי מהילדים מוחזרים לביתם (Dolev, T., Benbenisti, R. & Timer 2000). ממצאים חדשים מתוך ההערכה של פנימיות קהילתיות ופנימיות יום מעידים גם הם שבדיקה מחודשת של מקרים, כבסיס לאפשרות להחזרת הילד הביתה, איננה הליך סטנדרטי ברוב המסגרות הפנימייתיות. חווית היציאה למסגרת חוץ ביתית הנה אחת החוויות העדינות, המורכבות והקשות ביותר עבור התא המשפחתי אשר מהווה ערך יסוד בחברה.

אנשי המחקר בישראל ואף עובדי הרווחה מכנים בתי יתומים אלו כפנימיות כדי לעדן את ההגדרה, אך למעשה מדובר בבתי יתומים לכל דבר (orphanage ) ולא בפנימיות (dormitory, boarding school ).

פנימיה היא מוסד שונה לחלוטין בהגדרתו מבית יתומים.

ככלל, השם פנימיה מתייחס יותר לילדי אצולה שנשלחו לחינוך ולימודים גבוהים, כמו באנגליה, כאשר המשפחה הביולוגית שלהם עמדה מאחוריהם כגב כלכלי ונפשי חזק. בבית יתומים חיים ילדים תלושים שאין להם אבא ואמא כלל וכלל, אם בשל מוות, ואם בשל הוצאה כפויה של הילד ממשפחתו הביולוגית וניתוק טוטאלי ממשפחתו, מורשתו ושורשיו.

את תוצאות הנזקים ניתן לראות בתפקודם של החוסים כאנשים בוגרים. עובדי הרווחה מתנערים לאורך כל הדרך מאחריות לגורלם המר של אותם תינוקות אומללים שנזרקו על ידם לבתי יתומים, ומגלגלים את הנזק שהם עצמם יצרו למשפחות המקור, אותן משפחות ביולוגיות “מתעללות”, מהן הוצאו הילדים בכפיה. עוד נציין, כי עוצמת יחסי הציבור שפקידי הסעד עושים לעצמם באמצעי התקשורת היא בלתי תיאמן. למשפחות האומללות והשכולות אין את האמצעים התקשורתיים להביע דעתן על העוול שנעשה להן ולילדיהן בידי אותם פקידי סעד.

פורסם ב רווחה | מתויג: , , , , , , , | Leave a Comment »

הפסיכולוגית הדרה בר מסרבת להיחקר בבית המשפט ,ומתחמקת בתמיכת בית המשפט לנוער בנתניה.

פורסמה על־ידי YELADEINU ב- ספטמבר 13, 2011

הדרה בר מסרבת להגיע להיחקר לאחר שנתנה חוות דעת שיקרית.

האם מוסרת יש להזהיר את הציבור היא איננה מומחית של בית המשפט אלא נותנת חוות דעת מוזמנות מטעם ראשות הסעד.

האם קורה להיתננגד למינוייה  ולהגיש נגדה תלונות על זיוף חוות דעת.

פרטיה.

הדרה בר,

רחוב אהוד 24,

צהלה, תל-אביב, 69936

טל: 6494656- 03

6863336- 054

הדרה בר הגישה חוות דעת מבלי לבדוק את העובדות ומזה כשנה מסרבת בתואנות שיקריות להגיע לבית המשפט .

בית המשפט הסתפק בהודעה ללא כל אישור מחלה .

לטענת הדרה בר כפי הנראה  בכל פעם שהיא מוזמנת לבית המשפט יש לה התקפה  מעניין מאוד פעם היא לא חושבת שהיא צריכה להגיע פעם אסמה,ומעניין איזה תירוץ יהיה לה .

אף חוות דעתה לא נתקבלה ע"י בית המשפט העליון .

מדובר בקבלנית אימוצים של משרד הסעד

השופטת בן חנוך הגנה עליה בחירוף נפש וסירבה לחייב אותה באישור מחלה כדין .

ברור שכל דברי האם רובם לא נכתבו בפרוטוקול הדיון לעומת כל דברי עורכת הדין מטעם הרווחה.

יש לציין שילדיה מוחזקים למעלה משלוש שנים בניגוד לחוק הנוער סעיף 14 שהינו הכרזת נזקקות עד שלוש שנים.

האם הגישה ערעור מידי

פורסם ב רווחה | מתויג: , , , , , , , | 2 Comments »

 
הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 106 שכבר עוקבים אחריו