השופט אילן בן דור עילת המעצר של נער בן 13 – קרא לקטין אחר היטלר

השופט אילן בן דור

סכסוך בין שני נערים בחטיבת הביניים הסתיים בדקירה במהלך ההפסקה * השופט האריך בארבעה ימים את מעצר הנער בן ה-13 החשוד בדקירה, ונימק זאת בין היתר בכך שהוא כינה את הנער קורבן הדקירה – היטלר * הסנגור: "החלטה שיפוטית שערורייתית שנוגדת את זכויות הילד"

השופט בן דור איננו  פועל בהתאם לטובת הילד כך גם החליט בית המשפט המחוזי ע"י כבוד השופט מקובר .

גם הסנגור המלומד עו"ד אריה שרעבי ברח כול עוד יכל מכס השיפוט כאשר הבין שמדובר במערכת רקובה והפועלת יחד עם משטרת ישראל,ופרקליטות המדינה .

שביקש להיתמנות לתפקיד הרם ביקש לעשות צדק אך כשהבין שצדק אין באולמות השופטים וכן נכפה עליו להיות חותמת גומי למשטרת ישראל ברח וחזר לייצג נאשמים ששם הוא מצליח לייצג את הצדק טוב יותר .

 

בית משפט השלום בראשון לציון האריך בארבעה ימים את מעצרו של נער, בן 13 וחצי, בחשד כי דקר נער, בן 16, בבית ספר בראשון לציון.

מדובר בתקרית אלימה שהתרחשה בשעות הבוקר באחד מבתי הספר בראשון לציון. מחקירת המשטרה עולה כי במהלך הפסקה בין שני שיעורים פרצה קטטה בין שני התלמידים על רקע סכסוך ביניהם שנמשך, ככל הנראה, מזה תקופה. במהלך התקרית דקר החשוד את הנער השני באמצעות סרגל ברזל שהושחז. כתוצאה מהדקירה נפצע הנער באורח קל ופונה על ידי צוות מד"א לקבלת טיפול בבית חולים וולפסון בחולון. חוקרי מחלק הנוער של תחנת ראשון לציון שחוקרים את התקרית בודקים חשד כי הנער החשוד אף איים על הנער שנדקר וכן תקף אותו באירועים נוספים בעבר.

השופט אילן בן דוr קבע כי קיים חשד סביר כי החשוד ביצע את המיוחס לו והאריך את מעצרו של הנער החשוד בארבעה ימים. פרוטוקול הדיון אסור לפרסום בשל העובדה שמדובר בקטינים והדיון נערך בדלתיים סגורות. עם זאת, סנגורו של החשוד, עו"ד אריה שרעבי, עורך דין אריה שרעבי

הביע תרעומת לאחר הדיון על כך שהשופט ציין בנימוקיו להאריך מעצר של ילד בן 13, בין היתר בכך שהנער החשוד קרא לנער הקורבן 'היטלר'.

עוד ציין הסנגור: "זאת החלטה שערורייתית שאינה עולה בקנה אחד עם זכויות הילד, ובמיוחד שלא היה כל מקום להאריך את המעצר מכיוון שלא מדובר באירוע שימוש בסכין, אלא בסרגל כפי שטוענת אפילו המשטרה. מדובר בתלמיד, ילד שאין לו עבר פלילי וזו חווית המעצר הראשונה שלו. בית המשפט שגה בצורה מהותית וחמורה בהחלטתו להאריך מעצר בארבעה ימים בנסיבות שכאלה".

החשוד בדקירה נשלח למעצר בית בביתו של הסנגור

סנגורו של החשוד בדקירה, עו"ד אריה שרעבי, לא היה מוכן להשלים עם החלטת השופט אילן בן דור להאריך את מעצרו של הנער ומיהר להגיש ערר לבית המשפט המחוזי על מנת למנוע את הישארותו של הנער במעצר במהלך סוף השבוע.

בערר שהגיש לבית המשפט המחוזי בלוד טען הסנגור כי שגה השופט בן דור בכך שהאריך את מעצרו של הנער בין היתר בהתבסס על כך שהחשוד קרא לנער הקורבן 'היטלר', מה שהעיד לטענת השופט על תרבות קלוקלת של הנער שמצדיקה את כליאתו מאחורי סורג ובריח. עו"ד שרעבי טען כי יגרם נזק בלתי הפיך לנער אם יושאר במעצר בכלא אופק יחד עם עבריינים הכלואים בו. הסנגור ציין כי הישארותו במעצר של הנער מיותרת כי לדבריו המשטרה אינה הייתה חוקרת את התקרית במהלך סוף השבוע ואינה הייתה מזמנת את החשוד לחקירה.

מנגד נציגי המשטרה התעקשו במהלך הדיון בערר להשאירו במעצר בטענה כי החשוד לא הסתובב לתומו עם סרגל מושחז בשני צדדיו והסרגל לא שימש אותו לצורכי לימודים. לטענת המשטרה, החשוד הוא זה שיזם את השיחה עם הקורבן, קרא לו לדבר איתו בצד, הוציא את הסרגל מהכיס ודקר את הנער. במשטרה נימקו את בקשתם בכך שבין שני הנערים היו שתי תקריות קודמות כשפעם אחת החשוד איים על הנער ולמחרת חזר עם חבריו ונתן לו אגרופים.

עו"ד שרעבי טען בתגובה כי החשוד למד את הלקח והיממה בה שהה במעצר היא כבר טראומה עבור החשוד שתישאר לכל החיים. הסנגור ביקש לשחרר את מרשו למעצר בית אצל קרובי משפחתו, אך השופט אהרון מקובר לא הסכים לכך והציע הצעה יצירתית במיוחד.

השופט מקובר, שהכיר את עו"ד שרעבי כעמית למקצוע כששימש לפני מספר שנים כשופט בבית המשפט השלום בתל אביב וסמך עליו, הסכים לשחרר את החשוד מהמעצר בתנאי שהנער ישהה במעצר בית בביתו של הסנגור.

עו"ד שרעבי, שהתקשה להתמודד עם העובדה שהנער יישאר מאחורי סורג ובריח, הסכים להצעה חרף יום הולדת שאמור היה לחגוג עם משפחתו בסוף השבוע. "אני קרוב ל- 35 שנה משמש כעורך דין ושופט ובחיים שלי לא אירחתי למעצר בית אצלי פלוני או אלמוני. אין אצלי שום ערבוב בין העבודה לבית. אמר עו"ד שרעבי לאתר 'פוסטה'. "אולם, במקרה הזה מאחר והיה מדובר בילד שזו פעם ראשונה שלו במעצר ולא רציתי שהוא יחזור לשהות עם עבריינים בכלא אופק וחששתי להשפעות השליליות עליו הסכמתי להצעתו של השופט. הוא בסך הכל ילד טוב למשפחה נורמטיבית".

חגיגת יום ההולדת של עו"ד שרעבי בוטלה לנוכח הנסיבות ובמהלך סוף השבוע ועד לבוקר יום ראשון שהה הנער החשוד במעצר בית בביתו של הסנגור בתל אביב כשמשפחתו דואגת לצרכיו הבסיסיים של הנער . "משפחתי קיבלה אותו באהבה וכל בני המשפחה נתרמו לסייע לו ולדאוג לו . הוא היה בחדר כל הסוף שבוע ויצא מידי פעם לפעם לסלון, אך לא מעבר. הוא הודה לנו והוריו מאוד העריכו את ההחלטה. זה דבר מיוחד ולא הייתי עושה את זה במקרה אחר".

התנהלותו האצילית של עו"ד שרעבי צריכה להאיר את עיני בית המשפט והעומדים בראשו .

בשנים האחרונות רמת השופטים נמוכה עד מאוד והם חלק ממערך התביעה המשטרתית חלקם ,ואף רובם הגיעו ממשטרת ישראל ,ופרקליטות המדינה והרי אין זה פלא שהתנהלותם לא שונתה .

הציבור מצפה לשופטים טובים יותר ,וכן שרוב השופטים לא יגיעו מהמשטרה והפרקליטות ללא צינון של 5 שנים כנהוג בעורכי דין פרטיים.

השופטת מיכל ברק נבו מגבה את התובעה מיטל סטי אשר מדברת עם עדי הגנה

כך משקרת השופטת מיכל ברק נבו .

ברק נבו

כאשר היא מסרבת לעשות דבר בשל פנייתה של התובעת מיטל סטי לעדי ההגנה עימנואל אביטל אשר היתעלל במעון החירום של אל"י בילדים,וכן שיפרה עינבר עובדת סעד חוטפת ילדים אשר פעלה תוך רמייה יחד עם בית המשפט להיתעלל בקטינה .

התובעת סטי מדברת עם עדי ההגנה אך את השופטת נבו אין הדבר מעניין

כאשר נטענות שהשופטים מושחתים וצוטים הנהלת בתי המשפט עומדת על הרגליים האחוריות כדי להגן על שמה של מערכת בתי המשפט .

אז תמונה שווה אלף מילים כך תועדו  במסדרון בית המשפט והשופטת שתקה ולא עשתה דבר .

כמו כן נערך תחקיר בו מובן שהשופטת נבו מקורבת לגורמי רווחה ואף נבדק קשר משפחתי בינה לבין גורמי רווחה

כנגד השופטת עומדות תלונות רבות על הטיית דין ותביעת נזיקין בארצות הברית על סך 5000000$ וכפי הנראה היא תיחקר עם כניסתה לארצות הברית.

השופט אברהם היימן שעבר על החוק ודן בתיק בניגוד לסמכותו פסל את עצמו לדון בתיק שנתפר ע"י הרווחה

השופט אברהם היימן היה שוטר במשטרת ישראל

אברהם היימן

כמו כן היה שופט בבית הדין המשמעתי .

קשריו ען השוטרים הפכו לשיגרה וכול מי שהגיע לאומו חש בכך שאין מדובר בשופט אלא בשוטר .

השיא בקשה מאישה להודות שהיכתה את ילדיה דבר שלא היה.

לישכת הרווחה שחטפה את ילדיה לפנימיה פעלה תוך פגיעה בילדים מיותר לציין שהיום הם  בפנימיית ארזים המגדלת עבריינים.

עו"ד אירית הנגבי תפרה את התיק כדי לפגוע באם ראשויות הרווחה מתנהגות כגדול אירגוני הפשיעה .

השופט היימן  בדיון  בפני האם האם הילדים אצלך ? תודי והכול יהיה בסדר כך לתדהמת עיתונאי שהיה באולם .

העיתונאי ייעץ לאישה שלא תודה בכלום ותבקש את כול חומר הראיות .

התשובה של השופט היימן הוצאה מאולם הדיונים ללא סמכות בשל פומביות הדיון .

השופט היימן אף החליט לנקום בעיתונאי וחתם על צו חיפוש ללא סמכות בניגוד לחוק ובניגוד לסמכות מקומית בכך נהג כנקמה אישית בעיתונאי .

לאחר שהפרקליטת סירבה ועדיין מסרבת לייתן את הקלטות חקירות הילדים כדי לסייע ביד האישה  החליט השופט לא להיתערב ולא לעשות דבר .

בקשה שהוגשה עפ"י סעיף 74 לחסד"פ  לא זכתה לכול  מענה .

רק בקשת פסילה ותלונות לנציבות תלונות על שופטים גרמו  לשופט היימן לפסול את עצמו .

לתיק זה מונתה השופטת  דקל נווה  שלא פעם מתחה ביקרת על המשטרה

המשך יבוא ….

משטרת ישראל יורה במכשיר הטייזר בלי חשבון תוך סיכון חיי אזרחים

מבקר המדינה מציין שעל האף שנהרג אזרח משטרת ישראל עוצמת עין ומגבה שוטרים אשר פועלים בניגוד לחוק.

טייזר

בחוות דעת תוהה המבקר אם הטייזר הוא כלי ירייה או אמצעי אל-הרג, ומדוע המשטרה לא עוקבת אחר השימוש באקדח הקטלני חרף תלונות על שימוש בו. המבקר מציין מקרה שבו מת אזרח אחרי שהופעל כלפיו טייזר 8 פעמים

לא מעט ביקורת עורר בשנים האחרונות השימוש – המשמש כתחליף לנשק חם באמצעות ירי ושוקר חשמלי שמנטרל חשודים המתנגדים למעצר. אחר-הצהריים (יום ג') מפרסם מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, חוות דעת בנושא וממנה עולה כי יש ליקויים משמעותיים הנוגעים לעבודת המטה במשרד לביטחון הפנים והמשטרה. זאת בנוגע לנוהלי השימוש, הדיווח והבקרה של הטייזר. המבקר כתב כי עד לתיקון הליקויים יש להבטיח שימוש זהיר ומבוקר יותר במכשיר.

ביוני היו בידי המשטרה 545 מכשירי טייזר וכ-2,000 שוטרים הוסמכו להפעילם. לפי נתוני המשטרה, מספר הפעלות הטייזר בשנים 2013-2011 עמד על 385, 581 ו-302 בהתאמה – כלומר 1,268 בשלוש שנים.

המקרה הבולט בעניין התרחש ביוני 2013, אז מת אזרח ישראלי לאחר שהופעל נגדו טייזר שמונה פעמים. מן המסמכים המתעדים את האירוע עולה כי מדובר באדם שהתבצר בחצר עם מגרפה בידו. שוטרים שהגיעו למקום ניסו לשוחח עמו, אך הוא לא הגיב והניף את המגרפה. לאחר שהוזהר כמה פעמים ירו בו בטייזר, והוא נרגע מעט, החל לתקשר ונאזק בידיו. אלא שאחר כך הוא שב להשתולל ולהתפרע ואיים להתאבד. לפיכך נעשו ניסיונות להשתלט עליו, וניידת מד"א הוזמנה למקום.

החובשים נתנו לחשוד זריקת הרגעה וכעבור כמה דקות הבחינו שלקה בדום לב ושאין לו דופק. הם ניסו להחיותו ולאחר שהוחזר לו הדופק הוא הועבר לטיפול נמרץ בבית חולים, שם מת. בסיכום חקירת מח"ש נכתב כי "הראיות מצביעות על שימוש מופרז באקדח הטייזר". עם זאת צוין כי "ניתן לקבוע ברמה גבוהה של ודאות שמותו המצער של הקורבן לא נגרם באופן ישיר על ידי פעולות המשטרה". בתום החקירה המליצה מח"ש לסגור את התיק מחוסר ראיות מספיקות ולהעבירו להליך משמעתי.

דובר משרד המשפטים אמר בתגובה לאירוע: "במח"ש מבקשים להבהיר כי המכון לרפואה משפטית קבע באופן פוזיטיבי שאין קשר סיבתי בין השימוש בטייזר לבין מותו המצער של העצור. לכן, בגזרה זו התיק נסגר מחוסר אשמה. אופן השימוש בטייזר באירוע זה עבר לבחינת מחלקת המשמעת במשטרת ישראל".

מחוות הדעת עולה כי במשך שנים רבות, ואף לאחר שהוכנס הטייזר לשימוש מבצעי, לא הוגדר באופן סופי וברור אם הטייזר הוא אמצעי אל-הרג או שהוא כלי ירייה, על כל המשמעויות הנובעות מכך.

יתר על כן, כתב המבקר שפירא, ההחלטה שנתקבלה אך לאחרונה במהלך הביקורת ובעקבותיה כי הטייזר הוא אמצעי אל-הרג ואינו כלי ירייה, לא התבססה על חוות דעת מקצועיות מפורטות ומנומקות בתחומי המשפטים, הטכנולוגיה והרפואה התומכות בה. חסרונן של חווֹת דעת בולט במיוחד על רקע העובדה שקיימות עמדות שונות בנושא בארץ ובעולם.

ענישה

מאסר לשוטר על שימוש ללא צורך בטייזר

שוטר סיור שהשתמש ללא כל צורך באקדח החשמלי, הורשע בהתעללות בחסר ישע. באחד המקרים לחץ על הדק הטייזר 24 פעמים על אותו עצור. העונש שנקבע בחודש אפריל האחרון: 28 חודשי מאסר

עוד עולה מחוות הדעת כי המשטרה לא עקבה באופן שוטף אחר השפעות חריגות של שימוש בטייזר על ידי אנשיה. בהקשר זה מודגש בחוות הדעת כי על המשטרה לבחון שוב את השינוי שנקבע בנוהל ההפעלה של הטייזר – בנוהל החדש נקבע כי מותר להפעילו שלוש פעמים רצופות במקום שתיים, כפי שהיה קבוע בנוהל הקודם. יתר על כן, הוסיף המבקר, לא ברור אם בכלל היה צורך מבצעי ממשי בשינוי הנוהל.

ליקויים נוספים שהועלו הם בנושא הדיווח והבקרה על השימוש בכלי. בין היתר נכתב בדו"ח כי לצורך קבלת מידע על אופן השימוש בטייזר ותדירות השימוש בו המשטרה איננה נסמכת על האפשרות הטכנולוגית לקיים מעקב שוטף אחר השימוש במכשיר, אף שבבדיקה פשוטה ניתן לראות כמה פעמים השתמשו בו ומתי.

פרק אחר מוקדש לטיפול בתלונות על שימוש בטייזר שלא כדין. מפרק זה עולה כי חרף התלונות שהוגשו נגד שוטרים – אשר מהן עולה לעתים תמונה קשה ביותר של שימוש בטייזר שלא כחוק ובניגוד לנוהל – המשטרה לא הפעילה מערכת שתקלוט ותנתח באופן מערכתי ופרטני נתונים רלוונטיים בנושא המצויים בתיקי מח"ש, כדי להפיק מהם לקחים, בין היתר על ידי תיקון של הנהלים וביצוע הדרכות.

מחוז תל אביב: פי 2 יותר שימושים בטייזר ביחס למחוז דרום

בחוות הדעת נמצאה שונות ניכרת במתאם שבין מספר הטייזרים במחוזות למספר ההפעלות שלהם. כך, לדוגמה, בשנים 2013-2011 נעשו במחוז תל אביב 360 הפעלות באמצעות 80 טייזרים, ואילו במחוז דרום, שהיו בו כמעט אותו מספר מכשירים, נעשו רק כ-50% מן ההפעלות שנעשו במחוז תל אביב.

מנתוני המשטרה עולה שלכאורה בשנים 2013-2011 היה מתאם שלילי בין הפעלות הטייזר לשימוש בכלי ירייה: כאשר חלה עלייה בהפעלות הטייזר חלה ירידה בשימוש בכלי ירייה ולהיפך. אולם המשטרה לא בדקה אם יש קשר סיבתי בין הדברים.

מח"ש מסרה למשרד מבקר המדינה רשימה ידנית של 115 תיקי תלונה, ש-105 מהם שנכללו בה ושטופלו משנת 2009 עד מאי 2014 היו בגין פעולות הקשורות לשימוש בטייזר. רק בכ-10% מהם נקטו הליך פלילי או משמעתי. יתר התיקים נסגרו בשל חוסר עניין לציבור, חוסר אשמה או חוסר ראיות.

מח"ש: אין ניתוח, אין נהלים, אין מסקנות

מהתיקים העוסקים בטייזר ונחקרים במח"ש עולה כי לצד בעיות תפקודיות מערכתיות ניכרות בעיות פרטניות של שימוש שוטרים בטייזר שלא לפי הנהלים וההנחיות. אולם נמצא כי המשטרה לא גיבשה מערכת סדורה לקליטת המידע המצוי בתיקי מח"ש ולניתוחו באופן מערכתי ופרטני כדי להפיק לקחים וליישם את המסקנות העולות מתיקים אלה.

באוגוסט 2013 הורה מפכ"ל המשטרה לבדוק את השימוש באקדח ההלם החשמלי, ועד לסיום הבדיקה לא ישתמשו בו השוטרים כשוקר. לפני כן פורסם סרטון שבו נראה לכאורה שימוש בטייזר כשהעצור צועק: "אני לא מתנגד, אל תירה"

חלק מהמידע של מח"ש בדבר תלונות שהוגשו נגד שוטרים חשוף לפני מחלקת המשמעת של המשטרה אך אינו חשוף לקצין טייזר ארצי, ולכן הוא אינו מודע לחקירות ולבדיקות הנעשות במח"ש נגד שוטרים שמורשים להשתמש בטייזר.

מאחר שקצין טייזר ארצי אינו מעודכן באופן שוטף בדבר חקירות ובדיקות של מח"ש כאמור, שוטרים שהוגשו נגדם כתבי אישום בגין שימוש בטייזר שלא כדין ושוטרים שמח"ש המליצה להעמידם לדין משמעתי המשיכו להחזיק בטייזר ואף השתתפו באימוני רענון.

לסיכום כתב המבקר כי על המשרד לביטחון הפנים, המשטרה והמחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים לתקן בהקדם את הליקויים העולים מחוות הדעת וליישם את ההמלצות המפורטות. על המשטרה להמשיך לפעול ללא לאות, בין היתר באמצעות פרסום נהלים וקיום הדרכות, כדי להסב את תשומת לבם של השוטרים המשתמשים בטייזר לסכנות השימוש במכשיר זה, ולהביא לידיעתם את כללי השימוש המידתי בו תוך הגדרת מרחב שיקול הדעת של השוטר בנוגע לשימוש בטייזר במהלך אירוע מבצעי.

המבקר ממליץ למשטרה בין היתר לבחון שוב את הצורך המבצעי של השינוי בנוהל המאפשר להפעיל את הטייזר שלוש הפעלות רצופות, ובכלל זה לבחון אם יישומו מביא לידי הפעלה מידתית של הטייזר. המבקר הוסיף כי על המשטרה לנקוט אמצעים פיקודיים ומנהליים כדי למנוע שימוש חריג בטייזר. נוסף על כך, נדרשת המשטרה להפיק לקחים מערכתיים מבירור תלונות על שימוש בטייזר שלא כדין.

המשרד לביטחון פנים: פועלים לפי חוק

מהמשטרה נמסר בתגובה: "הטייזר הינו אמצעי אל-הרג המאפשר לשוטרים אשר הוסמכו להפעילו לסיים בהצלחה אירועים פליליים חמורים וחריגים, תוך צמצום הסיכון הממשי לשוטר, למבצע העבירה ולכלל הסובבים. יש להדגיש, כי ההפעלה מתבצעת על פי נהלים ברורים בתום בחינה מקצועית של גורמי רפואה, משפט ומחקר, ונמצאת בפיקוח מתמיד על ידי קצין בכיר שמונה לתפקיד ברמה ארצית, המנהל רענון הנחיות, תחקירים וריכוז נתונים באופן רצוף.

אף אחד במשרד המשפטים לא דואג לאזרחים ושוטרים מקבלים גיבוי גם כאשר הם פועלים בניגוד לחוק.

"עוד נציין, כי מונה רפרנט במח"ש העומד בקשר עם אגף המבצעים במשטרה לעניין אירועים הנבדקים בתחום. מדובר באמצעי אפקטיבי שיעילותו הוכחה מעל לכל ספק, ובהתאם נמצא בשימוש מבצעי במאות רבות של סוכנויות וארגוני אכיפה בעולם המערבי, הפועלים כמונו לשמירה על זכויות אדם ובטחונו של הציבור".

מהמשרד לביטחון הפנים נמסר בתגובה: "המשרד ומשטרת ישראל פועלים על פי חוק. בהתייעצות מקיפה עם הגורמים המשפטים והמקצועיים הרלוונטיים ובחינת הנהלים הקיימים במדינות אחרות נקבע כי הטייזר אינו מהווה כלי ירייה".

עוד נמסר כי "אופן השימוש באקדח הטייזר מעוגן בנהלי משטרת ישראל, המבוססים בין היתר על הוראות היצרן הקובעות דגשים ומגבלות, שתכליתם מניעת פגיעה או פציעה משמעותית של אדם כתוצאה משימוש בטייזר נגדו. המשרד לביטחון הפנים ילמד את ממצאי דו"ח המבקר ויפיק את הלקחים הנדרשים בהתאם".

השופטת ברק נבו אני מאשרת שלרווחה מותר להכות ילדים,ולהטריד אותם מינית

השופטת ברק נבו מונתה לכהונת שופטת כפי הנראה ללא בדיקה מעמיקה.

לאחר שנזרקה מהרשות לניירות ערך ע"י משה טרי הוצע לה תפקיד ע"י מקורב להיות שופטת .

השופטת ברק נבו

השופטת מתעללת באולמה באנשים מסכנים כנרקומנים ומרשיעה אותם במקום לדאוג לשיקומם.

השופטת נבו החלה לדון בתיק שהופנה ע"י הרווה שתכליתו היה מניעת משמורת מאב אשר נמצא בהליכי גירושין .

התיק היה בתחילה אצל שופט בית המשפט המחוזי ציון קפח שביקש לא לדון בתיק לאחר שהכיר את פרטי המקרה ואת התנהלות הרווחה הנפשעת.

השופטת נבו הודיעה בדיון הראשון תודה  זה תיק של שעה וחצי חבל על הזמן.

האב יעקב בן יששכר ביקש לזמן עדים ,ולקבל ראיות השופטת נבו סירבה והחלה לאיים על בן יששכר .

בן יששכר נאלץ לבקש בקשה לפי סעיף 74 לחסד"פ לכבוד השופטת בן ארי שאישרה את בקשתו אך השופטת נבו התעלמה מבקשתה.

בן יששכר אף פנה למעצרה של התובעת הן בפני בית המשפט השלום ואף בית המשפט המחוזי בפני כבוד השופט מודריק שקבע תגיע ראשית להבנה עם התביעה .

התובעת מיטל סטי המגובה ע"י השופטת נבו התעלמה ולא קיימה את ההחלטות.

העובדה שהתנהלות זו  של השופטת הצביעה על הטיית דין מוחלטת .

השופטת נבו סירבה להביא את אנשי המשטרה שתפרו את התיק,לבדוק את חתימתו של אייל לידור עד מדינה מטעם יחידת הונאה תל אביב ומטעם עובדות הסעד .

עד התביעה מיכאל גרינברג טען שאולץ להגיש תלונה כוזבת במשטרה ,ואף הוקלט אך השופטת נבו סירבה לשמוע את ההקלטה.

השיא בהתנהלות השופטת כאשר היה בן יששכר מאושפז לניתוח ביקשה להביאו מבית החולים וכך פעלה גם ביום 31.7.2014 כאשר במשך זמן רב שכב בן יששכר ואף היו לו אישורי מחלה כאשר הגיע לאחר שהתאושש מעט  לבית המשפט בתל אביב היא הודיעו למאבטחי בית המשפט לעוצרו  .

בן יששכר הובל לאולמה  והשופטת נבו החלה להכתיב פרוטוקול שיקרי שבן יששכר הגיע לבית המשפט  אך לא לדיוניה דבר שהיה שקר מוחלט .

כאשר ביקש לערער על החלטתה לעניין שחרור היא סירבה לרשום זאת בפרוטוקול הדיון  ולבן יששכר לא אופשר להגיש ערעור .

כאשר היקש בן יששכר סנגור ציבורי שיגיש ערעור וכול זאת ידע שהשופטת רוצה למנוע ממנו להגיש את הערעור ביקש סנגור ציבורי כמובן שגם את זאת ביקשה  השופטת למנוע ללא סמכות.

ליעקב בן יששכר לא ניתנה אפשרות עפ"י דין לערער והשופטת אף ביקשה תוך תכנון מראש לעוצרו בשל רצונה לנקום בו על תלונות שהוגשו נגדה לנציבות תלונות על שופטים ,הנהלת בתי המשפט, וכן הוועדה לבחירת שופטים.

השופטת אף סירבה לאפשר לבן יששכר לקבל רופא מאחר ולא חש בטוב וטענתה שיקבל בתא המעצר .

התנהלותה  המסוכנת של השופטת נבו איננה מתאימה לשופט בכלל וברור שלא לשופט מחוזי לשם מבקשת השופטת להתקדם .

הציבור שחושב שמערכת המשפט איננה אמינה ,ואין בה צדק לא יסכים לתמוך בשופטת אשר תומכת בהתעללות בילדים.

הציבור חייב להגיש תלונות נגד השופטת ולעצור את קידומה .

\כול מי שנפגע מהשופטת נבו רשאי לפנות למערכת.

 

 

לישכת מחוז תל אביב לא אוכפים צווי משמורת והסדרי ראייה נגד נשים .

לישכת מחוז תל אביב לא אוכפים צווי משמורת והסדרי ראייה נגד נשים .

הגישה הפמניסטית בלישכת מפקד מחוז תל אביב

לשמוע ולא להאמין!

במשטרת מחוז תל אביב ובמשטרת ישראל בפרט השתרשה תופעה חולה  שאין אכיפה נגד נשים.

אין דרך אחרת  תגיש תלונה  ולא נעשה דבר.

שוב השוטרת טוענת טענות סרק על משמורת בידי האישה   ללא כול בדיקה ולאחר שהוברר שיש משמורת גם בידי האב  השוטרת  ממשיכה לנהל מסחר על כמה ימים בידי האב וברור שלאם יש יותר ימים דבר ששוב איננו נכון .

השוטרת פועלת בניסיונות דייג להפלילי את האב אתה תיקח את הילדים באלימות? זאת עבירה פלילית היא מודיעה.

לסיום מיתחמקת ולא נותנת את שמה ומנתקת.

המשך התחקיר על תעשיית המיליונים של חניתה צימרין מארגון אל"י היתעללות בילדים בחסות משרד הרווחה ותורמים בארצות הברית

 

כמה כסף זורם בעמותות הרווחה? קחו לדוגמא את אל"י, העמותה להגנת הילד. עמותה זו כולאת ילדים במרכזי חירום ומקבלת ממשרד הרווחה 17,000 ש"ח לילד לחודש. העלות על פי דיווח לרשם העמותות הישראלי היא 3,000 ש"ח לחודש. אבל נסתרת מהעין היא תעשיית ההתרמות בחו"ל. רק בארה"ב הצליחה אל"י, בראשות חניתה צימרין והפסיכולוג המהפנט ילדים, דני מלא רון לגייס $2,400,000 בחמש שנים. ממש כך, כמעט שתיים וחצי מיליון דולר בחמש שנים (2008-2012). לאן הולך הכסף?

התמונה של הגטו של אלי

התמונה של הגטו של אלי

תחקיר של התנועה לעתיד ילדינו בראשות יעקב בן יששכר הצליח להניח ידיים על דו"ח מס ההכנסה האמריקאי של אל"י לשנת 2012, והוא כולו לפניכם. שימו לב לעמוד 15. שם מדווחות כל ההכנסות מתרומות ל 5 השנים האחרונות. חצי מיליון דולר בשנה!!!

לא פלא שכאשר זורמים סכומים כה אדירים מנדבנים אמריקאים, יש לכל בעלי המקצוע אינטרס לנפח את סטטיסטיקת ההתעללות בילדים בישראל. יש הרבה כסף שזורם לידדים של אינטרסנטים ושרלטנים שמתעשרים על חשבון פרופוגנדץ השקרים של תעשיית ההתעללות הפיקטיבית בילדים בישראל. אל"י למשל מטפלת בסך הכול בכ 150 ילדים, וחולבת את מאיר כהן שר הרווחה היטב, והרחק מעין הביקורת הציבורית, והנחלבים הם התורמים האמריקאים.

רק השבוע מדווחת פאר לי שחר, שויצ"ו שחררה "נתונים" לפיהם "אלימות במשפחה: כ-600,000 ילדים סובלים מהתעללות, עוד מדו"ח ויצ"ו: 200,000 נשים מוכות" כותבת פאר לי שחר ש"כך עולה מדו"ח של תנועת ויצ"ו. על פי הנתונים, מתחילת השנה טופלו כ-13,000 נשים, ילדים וגברים במרכזים למניעת אלימות במשפחה ובמקלטים לנשים מוכות – מספר דומה לשנים קודמות. הוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת תדון הבוקר בנושא האלימות במשפחה".

"מנהלת האגף לקידום האישה בויצ"ו, רבקה נוימן, אומרת ל"קול ישראל" כי רק 16% מהילדים הסובלים מאלימות במשפחה מטופלים בידי גורמי הרווחה. לדבריה, הרשויות אינן מצליחות להגיע אל שורש הבעייה – הגברים האלימים. היא ציינה כי השנה התקבלו יותר מ-500 פניות לקו טלפון אנונימי שויצ"ו מפעיל כדי לסייע לגברים אלימים ולעודדם לפנות לגורמים המוסמכים. גם היא קראה להקים רשות לאומית שתרכז את הטיפול באלימות במשפחה".

לפי פאר לי שחר, "יושבת-ראש הוועדה, עליזה לביא, אומרת כי מדובר באסון חברתי וקוראת להקים רשות לאומית לטיפול בבעייה.

נראה לנו שיו"ר הועדה לקידום נשים, עליזה לביא פשוט מתלהמת בלי ללמוד, ובלי להבין שום דבר משום דבר. ברגע שוי"צו משחררת נתונים, הסתומה עליזה לביא חוזרת עליהם כמו תוכי מקולקל. רשות לאומית היא רוצה? התמונה המתבהרת היא שמדובר בתעשייה של מאות מיליוני דולרים שויצ"ו, נעמת, ועמותות קטנות כמו אל"י חולבות מתורמים בחו"ל, וזו הסיבה לנתוני השקר.

http://www.iba.org.il/bet/?entity=972273&type=1

 הדו"ח הינו חלק מחקירת גורמי רווחה בארץ ובעולם והיקף  החקירה  הינו גדול ביותר  .
תעשיית המיליונים תוך שימוש בילדים אשר מוצגים כמסכנים ושהוריהם מתעללים.
נפרסם לראשונה שיריב מדריך באל"י מכה ומתעלל בילדים על בסיס קבוע ומשטרת ישראל לא עשתה דבר.
גם הנוכלת חניתה צימרין  שגנבה בשנת 2000 כספים רבים  לריהוט  בית בנה ולמשקפי יוקרה כפי שפירסם ידיעות אחרונות ולא נעשה דבר .
הבלוף של ארגון אל"י המתרים שרואיין  טען שמעולם לא קריבל אגורה אך מתברר שהכספים שולמו כאילו כהלוואה 20.000 $
תקציב הנסיעות של צימרין 40.000$ בשנה . סכומים אלו היצטרפו למענק פרישה של 1000000 ש"ח  .
להיות עובד סוציאלי  מיליונר זו לו מילה גסה .
השבוע הגיש ארגון אל"י דוח שיקרי לבית המשפט  ובית המשפט מסרב לאפשר את חקירת עובדי אל"י .
השבוע תידרש מערכת המשפט בארצות הברית לפעול להוצאת צווי מעצר לגברת צימרין ומלא רון .
הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 128 שכבר עוקבים אחריו

%d בלוגרים אהבו את זה: